אמנת הפת"ח ארגון הטרור פתח
לתדהמתי מצאתי שאין בשום מקום תרגום לעברית של אמנת הפתח ואפילו באתר של ממשלת ישראל שם מופיעה האמנה במלואה אין תרגום לעברית.
אין פלא שיש בורות כל כך גדולה.
מצ"ב התרגום של אמנת הפתח – האירגון המתון שאמור להיות ראש הרשות ה"פלסטינית" ולכונן שלום עם ישראל
האמנה הלאומית הפלסטינית מייצגת את העמדה הרשמית של הארגונים הפלסטיניים לגבי הסכסוך הערבי-ישראל. גרסה קודמת אומצה בירושלים במאי 1964 (ראה סעיף X, מסמך 11 ). כתוצאה מהשינויים שנוצרו בעקבות מלחמת ששת הימים, הן בגדה המערבית והן בעזה, והשינויים בארגון לשחרור פלסטין עצמו, התכנסה המועצה הלאומית הפלסטינית בקהיר בתאריכים 10-17 ביולי 1968 ותיקנה את ברית. טֶקסט:
סעיף 1 פלסטין היא המולדת של העם הערבי הפלסטיני וחלק בלתי נפרד מהמולדת הערבית הגדולה, ועם פלסטין הוא חלק מהעם הערבי.
סעיף 2 פלסטין על גבולותיה שהיו קיימים בזמן המנדט הבריטי היא יחידה אזורית אינטגרלית.
סעיף 3 לעם הערבי הפלסטיני יש את הזכות החוקית על מולדתו, וכאשר שחרור מולדתו יושלם הוא יפעיל הגדרה עצמית אך ורק על פי רצונו ובחירתו.
סעיף 4 האישיות הפלסטינית היא מאפיין מולד, מתמשך, שאינו נעלם, והוא מועבר מאבות לבנים. הכיבוש הציוני, ופיזור העם הערבי הפלסטיני כתוצאה מהאסונות שפקדו אותו, אינם שוללים ממנו את אישיותו והשתייכותו הפלסטינית ואינם מבטלים אותם.
סעיף 5 הפלסטינים הם האזרחים הערבים שחיו דרך קבע בארץ ישראל עד 1947, בין אם גורשו משם ובין אם נשארו. מי שנולד לאב ערבי פלסטיני לאחר תאריך זה, בתוך פלסטין או מחוצה לה, הוא פלסטיני.
סעיף 6 יהודים שחיו דרך קבע בארץ ישראל עד תחילת הפלישה הציונית ייחשבו לפלסטינים.
סעיף 7 ההשתייכות הפלסטינית והקשר החומרי, הרוחני וההיסטורי עם פלסטין הם מציאות קבועה. חינוך הפרט הפלסטיני בצורה ערבית ומהפכנית, עשיית כל האמצעים לגיבוש תודעה והכשרתו של הפלסטיני, על מנת להכירו לעומק את מולדתו, רוחנית וחומרית, ולהכשירו לסכסוך ולמאבק המזוין. , וכן על הקרבת רכושו וחייו להשבת מולדתו, עד השחרור – כל זה הוא חובה לאומית.
סעיף 8 השלב שבו חי העם הפלסטיני הוא זה של המאבק הלאומי לשחרור פלסטין. לפיכך, הסתירות בין הכוחות הלאומיים הפלסטינים הם בסדר משני שיש להשעות אותו לטובת הסתירה היסודית בין ציונות וקולוניאליזם מצד אחד והעם הערבי הפלסטיני מצד שני. על בסיס זה, ההמונים הפלסטינים, בין אם במולדת ובין אם במקומות גלות, ארגונים ויחידים, מהווים חזית לאומית אחת הפועלת להשבת פלסטין ולשחרורה באמצעות מאבק מזוין.
סעיף 9 מאבק מזוין הוא הדרך היחידה לשחרר את פלסטין ולכן הוא אסטרטגיה ולא טקטיקה. העם הערבי הפלסטיני מאשר את החלטתו המוחלטת ונחישותו המתמשכת להמשיך במאבק המזוין ולצעוד קדימה לעבר המהפכה העממית המזוינת, לשחרר את מולדתו ולחזור אליה, (לשמור) על זכותו לחיים טבעיים בה, ולשמור עליה. לממש בה את זכות ההגדרה העצמית שלה ואת הריבונות עליה.

סעיף 10 פעולת פדאיין מהווה את הגרעין של מלחמת השחרור הפלסטינית העממית. הדבר דורש את קידומו, הרחבתו והגנתו, וגיוס כל היכולות ההמוניות והמדעיות של הפלסטינים, ארגונם ומעורבותם במהפכה הפלסטינית המזוינת, ולכידות במאבק הלאומי בין הקבוצות השונות של העם הפלסטיני, וכן בינם לבין ההמונים הערבים, להבטיח את המשך המהפכה, קידומה וניצחונה.
סעיף 11 לפלסטינים יהיו שלושה מוטו: אחדות לאומית, גיוס לאומי ושחרור.
סעיף 12 העם הערבי הפלסטיני מאמין באחדות ערבית. כדי למלא את תפקידה בהגשמתו, עליה לשמר, בשלב זה של מאבקה הלאומי, את אישיותה הפלסטינית ואת מרכיביה, להגביר את התודעה לקיומה ולהתנגד לכל תוכנית הנוטה להתפורר או להחליש אותה.
סעיף 13 אחדות ערבית ושחרור פלסטין הן שתי מטרות משלימות. כל אחד סולל את הדרך למימוש האחר. אחדות ערבית מובילה לשחרור פלסטין, ושחרור פלסטין מוביל לאחדות ערבית. עבודה עבור שניהם הולכת יד ביד.
סעיף 14 גורלה של האומה הערבית, למעשה עצם הקיום הערבי, תלוי בגורלה של סוגיית פלסטין. המאמץ והמאמץ של האומה הערבית לשחרר את פלסטין נובעים ממטרה לאומית קדושה זו.
סעיף 15 שחרור פלסטין, מנקודת מבט ערבית, הוא חובה לאומית להדוף את הפלישה הציונית, האימפריאליסטית מהמולדת הערבית הגדולה ולטהר את הנוכחות הציונית מפלסטין. אחריותו המלאה נופלת על האומה הערבית, העמים והממשלות, כשהעם הערבי הפלסטיני עומד בראשם.
לשם כך, על האומה הערבית לגייס את כל יכולותיה הצבאיות, האנושיות, החומריות והרוחניות להשתתף באופן פעיל עם העם הפלסטיני בשחרור פלסטין. הם חייבים, במיוחד בשלב הנוכחי של המהפכה הפלסטינית המזוינת, להעניק ולהציע לעם הפלסטיני את כל העזרה האפשרית וכל תמיכה חומרית ואנושית, ולהעניק לו כל אמצעי והזדמנות בטוחים שיאפשרו לו להמשיך ולמלא את תפקידו החלוץ במימושו. מהפכה מזוינת עד לשחרור מולדתה.
סעיף 16 שחרור פלסטין, מנקודת מבט רוחנית, יכין אווירה של שלווה ושלווה לארץ הקודש, שבצלה ישמרו כל המקומות הקדושים, וחופש הפולחן והביקור לכל יובטח ללא הבדל. או אפליה של גזע, צבע, שפה או דת. מסיבה זו, תושבי פלסטין מסתכלים על תמיכתם של כל הכוחות הרוחניים בעולם.
סעיף 17 שחרור פלסטין, מנקודת מבט אנושית, יחזיר לאדם הפלסטיני את כבודו, תהילתו וחירותו. לשם כך, העם הערבי הפלסטיני מצפה לתמיכתם של אלה בעולם המאמינים בכבודו ובחירותו של האדם.
סעיף 18 שחרור פלסטין, מנקודת מבט בינלאומית, הוא פעולת הגנה המתחייבת מדרישות ההגנה העצמית. מסיבה זו, תושבי פלסטין, השואפים להתיידד עם כל העמים, מסתכלים על תמיכתן של המדינות האוהבות חופש, צדק ושלום בהחזרת המצב המשפטי לפלסטין, ביסוס ביטחון ושלום בשטחה, ומאפשרות לאנשיה לממש ריבונות לאומית וחירות לאומית.
סעיף 19 חלוקת פלסטין ב-1947 והקמת ישראל בטלה מיסודה, בכל זמן שחלף, כי היא הייתה מנוגדת לרצונו של העם הפלסטיני וזכותו הטבעית על מולדתו, וסותרת את העקרונות המגולמים באמנה. של האומות המאוחדות, שהראשון שבהם הוא זכות ההגדרה העצמית.
סעיף 20 הצהרת בלפור , מסמך המנדט ומה שהתבסס עליהם נחשבים בטלים. הטענה בדבר קשר היסטורי או רוחני בין יהודים לפלסטין אינה מתיישבת עם המציאות ההיסטורית וגם לא עם מרכיבי המדינה במובן האמיתי שלהם. היהדות, באופייה כדת של התגלות, אינה לאום בעל קיום עצמאי. כמו כן, היהודים אינם עם אחד בעל אישיות עצמאית. הם דווקא אזרחים של המדינות שאליהן הם שייכים.
סעיף 21 העם הערבי הפלסטיני, בבואו להתבטא באמצעות המהפכה הפלסטינית המזוינת, דוחה כל פתרון המהווה תחליף לשחרור מוחלט של פלסטין, ודוחה כל תוכניות שמטרתן הסדרת סוגיית פלסטין או בינאום שלה.
סעיף 22 ציונות היא תנועה פוליטית הקשורה באופן אורגני לאימפריאליזם העולמי ועוינת את כל תנועות השחרור והקדמה בעולם. זוהי תנועה גזענית ופנאטית בהתהוותה; תוקפנית, מתפשטת וקולוניאליסטית במטרותיה; ופשיסט ונאצי באמצעיו. ישראל היא הכלי של התנועה הציונית ובסיס אנושי וגיאוגרפי לאימפריאליזם העולמי. זוהי נקודת ריכוז וקפיצה לאימפריאליזם בלב המולדת הערבית, להכות בתקוות האומה הערבית לשחרור, אחדות וקידמה.
ישראל מהווה איום מתמיד על השלום במזרח התיכון ובעולם כולו. מאחר ששחרור פלסטין יחסל את הנוכחות הציונית והאימפריאליסטית ויביא לייצוב השלום במזרח התיכון, תושבי פלסטין מסתכלים על תמיכת כל הליברלים בעולם וכל כוחות הטוב, הקידמה והשלום; ומפציר בכולם, ללא קשר לנטיותיהם ולנטיותיהם השונות, להציע כל עזרה ותמיכה לעם הפלסטיני במאבקו הצודק והחוקי לשחרור מולדתו.
סעיף 23 דרישות הביטחון והשלום ודרישות האמת והצדק מחייבות את כל המדינות השומרות על יחסי ידידות בין העמים ושומרות על נאמנות האזרחים למולדתם לראות בציונות תנועה לא לגיטימית ולאסור את קיומה ופעילותה.
סעיף 24 העם הערבי הפלסטיני מאמין בעקרונות של צדק, חירות, ריבונות, הגדרה עצמית, כבוד האדם וזכות העמים לממש אותם.
סעיף 25 כדי לממש את מטרותיה של אמנה זו ועקרונותיה, הארגון לשחרור פלסטין ייקח על עצמו את מלוא תפקידו בשחרור פלסטין.
סעיף 26 הארגון לשחרור פלסטין, המייצג את כוחות המהפכה הפלסטינית, אחראי לתנועת העם הערבי הפלסטיני במאבקו להשבת מולדתו, לשחררה, לשוב אליה ולממש בה את זכות ההגדרה העצמית. אחריות זו משתרעת על כל העניינים הצבאיים, המדיניים והפיננסיים, וכל השאר שסוגיית פלסטין דורשת במישור הערבי והבינלאומי.
סעיף 27 הארגון לשחרור פלסטין ישתף פעולה עם כל מדינות ערב, כל אחת לפי יכולתה, וישמור על ניטרליות ביחסיהן ההדדיים לאור, ועל בסיס, דרישות קרב השחרור, ולא יתערב ענייניה הפנימיים של כל מדינה ערבית.
סעיף 28 העם הערבי הפלסטיני מתעקש על המקוריות והעצמאות של המהפכה הלאומית שלו ודוחה כל סוג של התערבות, אפוטרופסות וכפיפות.
סעיף 29 לעם הערבי הפלסטיני יש את הזכות הקודמת והמקורית בשחרור ושיקום מולדתו והוא יגדיר את עמדתו בהתייחסות לכל המדינות והמעצמות על בסיס עמדותיו בהתייחסות לנושא (פלסטין) ומידת תמיכתם (העם הערבי הפלסטיני) במהפכה שלו למימוש מטרותיו.
סעיף 30 הלוחמים ונושאי הנשק בקרב השחרור הם גרעין הצבא העממי, שיהיה הזרוע המגנה על רווחי העם הערבי הפלסטיני.
סעיף 31 לארגון זה יהיו דגל, שבועה והמנון, אשר כולם ייקבעו בהתאם לשיטה מיוחדת.
סעיף 32 לאמנה זו צורף חוק המכונה חוק היסוד של הארגון לשחרור פלסטין, ובו נקבע אופן הקמת הארגון, ועדותיו, מוסדותיו, תפקידיו המיוחדים של כל אחד מהם וכל החובות הנדרשות הקשורות בהם. בהתאם לאמנה זו.
סעיף 33 לא ניתן לתקן אמנה זו אלא ברוב של שני שלישים מכלל חברי המועצה הלאומית של הארגון לשחרור פלסטין במושב מיוחד שנקרא למטרה זו.
המקור: https://www.gov.il/en/pages/33-the-palestinian-national-covenant-17-july-1968