"הלו? הלו? כן, כן אני, אהה, אני חרדי… ואני, לא יודע להחזיק נשק. ו… אהה, סליחה שכאילו… אהה, אני יכול לעזור במשהו לחיילים?"

אני עונה לטלפון ושומע: "הלו? הלו? כן?", "כן, מי מדבר?" עניתי והקול מעבר לקו המשיך "כן אני, אהה, אני חרדי… אהה ואני, אהה סליחה, לא יודע להחזיק נשק. ו… אהה, סליחה שכאילו… אהה, אני יכול לעזור במשהו לחיילים? אני יכול לעזור בעורף?"

הוא כנראה טעה במספר והגיע אלי בטעות במקום לפיקוד העורף… אבל במקום להעמיד אותו על טעותו החלטתי להמשיך את השיחה ואז אמרתי לו: "אתה אומר שאתה חרדי ואתה לא יודע להחזיק נשק?!" והוא עונה לי: "אהה כן, נכון אבל אנחנו יכולים לעזור בהרבה דברים…"

חשבתי שראשי מסתחרר עלי: "תגיד, אתה מודע לכך שאתה נשמע מאד, אבל מאד, אהה מתנצל?".

מעבר לקו- שתיקה ארוכה.

ואני המשכתי: "יש לך מושג למה אתה לא יודע להחזיק נשק?!, למה אתה לא יודע להילחם פיזית, למה אתה לא מכיר תכסיסי מלחמה? למה אתה לא יודע איך להפעיל טנק, להטיס מטוס קרב או אולי אפילו לנטרל איזה מטען חבלה?! יש לך מושג למה אתה לא יודע?!"

הרגשתי אותו קצת מתכווץ מאחורי הקו ולא חיכיתי לתשובה: "אני אגיד לך למה אתה לא יודע. אתה לא יודע כי אתה בחרת לעשות את רצון ה' על מלא, אתה לא יודע כי אתה בחרת להיות בסיירת הכי מובחרת והכי קשה שקיימת על פני כדור הארץ, ללא גיל פרישה וללא הטבות.

אתה בחרת להכשיר את עצמך לדעת איך לשמור על העיניים שלך ושוב ושוב להוריד אותן מול מראות שחץ ברחובות, לקום וליפול למרות שדמך רותח לפעמים, אתה בחרת לעבוד על עצמך ולא להילכד ברשת של הרשתות החברתיות, אתה בחרת להתאמן ולחזק ולהרים את הכוחות הרוחניים שלך ולהילחם את המלחמה האמיתית, היומיומית של קיום המצוות אחת אחת ללא דילוגים ובצורה שתתחבר לנפש שלך על מלא.

אתה לא יודע להחזיק נשק כי אתה לא צריך לדעת להחזיק נשק! כמו שטייס קרב לא יודע לתפעל טנק והוא ממש לא מתנצל על כך!

האם אתה מניח תפילין? האם אתה שומר שבת? האם אתה שומר עיניים? הבנות שלך מתלבשות על מלא? אתה מברך על כל מה שאתה אוכל? אתה אוכל אוכל כשר? אתה מדבר עם ה' שלוש פעמים כל יום קבוע? אתה לומד תורה באופן קבוע? משתדל לא לדבר לשון הרע? מי התיר לך להתנצל ככה?!"

"אתה יכלת להיות הייטקיסט ולעשות הרבה כסף אבל בחרת לוותר על קידום וללמוד עוד תורה במקום זה ואשתך יכלה לחגוג בקניונים ולהתלבש אחרת אבל אתם בחרתם לחיות במסירות נפש, יום, יום – בצורה אחרת!

אתה חלק מאלו שרק בזכותם יש לנו קיום כאן! כמה פיצות וקולות צריך לשלוח לכם יום יום?!

תדע לך, אנחנו כאן אך ורק בגלל שהקבה שם אותנו פה הוא יכל לשים אותנו בארץ אחרת לקיים מצוות, הוא זה שרצה פה והוא זה שמראש הכניס אותנו דווקא לארץ שהיו בה עממים ולא לארץ ריקה.

למה? כדי שתהיה עלינו טענה "כובשים אתם!" ותהיה לנו רק תשובה אחת ויחידה – בורא עולם שם אותנו כאן! ויש לו מטרה בזה, קיום המצוות. ואנחנו מגשימים אותה, על מלא!

כאן השתתקתי, סיימתי את ההרצאה המאולתרת… ושאלתי "מה דעתך?"

והוא ענה לי: "קודם כל תודה רבה לך, באמת תודה, פקחת את עיני, לא שמתי לב לאן נסחפתי באווירה הכללית. אני צריך להתבונן על זה באמת. אבל, לגופו של עניין, אני כן מרגיש צורך ורצון לעשות עוד ואני גם לא יכול כל היום ללמוד או להתפלל, אין בי מספיק כוחות לזה."

"אשריך על היושר והקבלה והענווה שלך" עניתי לו "וכמובן אם אתה פנוי מקיום מצוות או אין לך כח ללמוד כל היום או להגיד תהילים ותפילות או שסתם יש לך רצון להתנדב ולעשות גם מעשים בפועל. אהלן וסהלן. נפלא ביותר. אתה רוצה להוסיף גם חסד, סבבה אבל רק שים לב ממש לא להתנצל על תפקידך המקורי שכמעט אף אחד לא מאייש אותו!

כמה כבר יש שמקיימים את התפקיד שלך? רוב העם לא עושה את זה ומי שעושה, עושה את זה חלקית, לא שאני בא בטענות או מקטרג עליהם חס ושלום אני מאמין שכל אחד מנסה לעשות כמה שהוא יכול, בפרט בעת הזו.

אבל אתה? אתה חוד החנית! אתה האש לפני המחנה! אל תשכח את זה לעולם ותדע שכולם יודעים את זה וחושבים את זה בסתר ליבם וגם בגלוי וכשאתה, מבלי משים, בא מתנצל, אתה מחליש את כח התורה בעולם ואת הכח שלנו כאן בארץ כי אתה וכל מי שכמוך, באמת באמת חוד החנית.

ואולי, סתם הצעה, אם ממש בא לך לארגן דברים אתה יכול לארגן לימודים של סיומי ש"ס משניות או אפילו ש"ס גמרא או ספרי תהילים שיעטפו את הלוחמים ואת כולנו בשעה הזו. יש גם הרבה ילדים שיש להם הרבה זמן מיותר, והתפילות והתהילים שלהם זה עוצמה רוחנית שאין לה מתחרים.

מה אתה עושה למען עם ישראל בימים אלו?

הרב יוחי דנחי הוא מרצה, מנהל קרן ההשקעות הפרטית 'NextMoves' ותומך רגשי רב תחומי המומחה ליצירת שינויים מהירים, יציאה מחרדות, חינוך וזוגיות – שיטת 'מנצחים'.