אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מגדל הייתה עיר יהודית


התמונה של רבקה שפק ליסק
מגדל הייתה עיר יהודית

ישוב מגדל.

מגדל היא כיום מושבה ממערב לכנרת , על הכביש מהצפון לטבריה. מספר תושביה כ- 1,500 .

תקופת הבית השני (538 לפנה"ס – 70 לס' )

בתקופה זו היו לאורך חופי הכנרת כפרים ועיירות יהודיים רבים. בכפרים עסקו בדיג בכנרת ובחקלאות.

מגדל נוסדה בתקופה ההלניסטית .שמה הקדום של מגדל היה מגדלא, אם כי כינוייה היה מגדל נוניה (מגדל הדייגים ) וביוונית טריכיי, שפירושו "מקום עם המלחת דגים". מספר תושבי העיר היה כ- 40,000 . לעיר היה נמל בו עגנו 200 ספינות דיג והתושבים התפרנסו מדיג והמלחת דגים.

מגדל נזכרת לראשונה בעת המאבק בין הורקנוס ואריסטובלוס השני, בשנת 54 לפנה"ס. הנציב הרומי, קסיוס, תמך בהורקנוס וכבש את העיר מידי תומכיו של אריסטובלוס השני.

עד 19 לס' שימשה מגדל מרכז מינהלי של אגן הכנרת המערבי.

הקיסר נירון העביר את טבריה, מגדל, אבל וחוליס לידי אגריפס השני.

המרד הגדול

לפני פרוץ המרד הגדול ב- 66 לס', עוד לפני שהחלו הקרבות, היה סכסוך בין פלביוס לבין קבוצת מורדים מהסביבה שהתרכזה בעיר מגדל. המורדים שדדו כסף שהיה שייך לאגריפס השני וברניקי. פלביוס רצה להחזיר את הכספים לבעליהם ועל רקע זה היה הסכסוך. בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסדר. פלביוס התחייב להשתמש בכספים לביצור העיר. למרות שתושבי מגדל היו תחת שלטונו של אגריפס השני, הם הצטרפו למרד, כנראה, בלחצם של המורדים שהתרכזו בעיר. פלביוס ביצר את מגדל. לאחר כניעתה של טבריה, ברחו מורדי טבריה למגדל (טריכיי ).

ב- 67 לס' שם אספסיאנוס מצור על העיר וכבש אותה. חלק מהמורדים הצליחו להימלט מהעיר לכנרת בספינות. הרומים בנו רפסודות, עליהן הועמסו חיילים. הרומים תקפו את ספינות הדיג ועל הכנרת התנהל קרב ימי עקוב מדם. אספסיאנוס הביס את המורדים ואיש לא נותר בחיים. עפ"י דיווחו של פלביוס צפו בכנרת גופות הלוחמים שנהרגו בקרב, כ- 6,700, מספרם. אספסיאנוס נקם במורדים ששרדו בעיר, אך חנן את תושביה הקבועים של העיר. הוא טבח כ- 1,200 זקנים ואת הצעירים – 5,000 במספר – שלח לקיסר נירון כעבדים.

בשנות השפל בכנרת נחשפה סירה עתיקה, שהייתה שייכת, כנראה, לדייגים שדגו בכנרת או ללוחמי מגדל. אבל, מדריכי התיירים קוראים לה "הסירה של ישו".

מרד בר –כוכבא

מגדל הצליחה להשתקם לאחר המרד הגדול. עפ"י מחקרים חדשים מתברר שהגליל לא לקח חלק פעיל במרד בר- כוכבא ועיקר הלחימה היה ביהודה, אם כי מתנדבים מהגליל הצטרפו למורדים בדרום. לאחר מרד בר כוכבא התיישבו במגדל כוהנים ממשמרת יחזקאל. החוקרים קבעו שהיא ירדה מגדולתה כעיר במאה ה- 3 לס'.

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו באתר ב-2009 נחשפו השוליים הצפוניים של מגדל העתיקה. למעשה נחשפה השכונה הצפונית ובה מבני מגורים בנויים מאבני בזלת.

כמו כן, נחשף מבנה ששימש כמחסנים, כנראה, עבור הנמל שהיה בקרבת מקום. זה היה נמל דייגים ונתגלוכלי טחינה ומשקולות דיג.

בצד הצפוני – מערבי של השכונה התגלה מבנה ציבורי והתברר מהמימצאים בו שזה היה בית כנסת. הארכיאולוגים העריכו כי הוא הוקם בין 100 ל- 50 לפנה"ס. בבית הכנסת נחשפה רצפת פסיפס וקירות שהיו מטוייחים בטיח צבעוני. כמו כן, נתגלתה חרוטה באבן מנורת 7 קנים. זוהי מנורה ייחודית שבסיסה בן 4 רגלים בעוד שבאותם ימים עמדו המנורות על בסיס 3 רגלים. החוקרים סוברים שזהו בית הכנסת הקדום ביותר שנחשף עד כה.

התקופה הביזאנטית (324 -640 )

עם התפשטות הנצרות, החלו לפקוד את מגדל עולי רגל נוצרים שבאו להשתטח על קברה של מרים מגדלנא, שעפ,י המסורת הנוצרית נקברה במגדל. כמו כן, החלו נוצרים להתיישב במגדל לצד היהודים. מגדל נינטשה במאה ה- 7 , אולי בשל הכיבוש הערבי- מוסלמי.

התקופה הערבית- מוסלמית (640 – 1099 )

מגדל נינטשה במאה ה- 7 , אולי בשל הכיבוש הערבי- מוסלמי, כנראה שמגדל נשארה בחורבנה.

התקופה הצלבנית ( 1099 – 1260 )

הצלבנים בנו במקום כנסייה, אך היא חרבה במועד לא ידוע. כנראה שהיה ניסיון לחדש שם את היישוב הנוצרי, אך הניסיון נכשל. מגדל נעזבה סופית.

התקופה הממלוכית (1260 – 1516 )

מגדל הייתה חרבה.

התקופה העות'מאנית (1516 – 1918 )

מגדל נותרה בשממונה עד המאה ה- 19 . בראשית המאה ה- 19 התיישבו פלאחים מצרים באתר מגדל וקראו לכפרם אל- מג'דל. המתיישבים היו מוסלמים. תיירים ביקרו בכפר ב- 1807, ב- 1816, ב- 1821 , ב- 1838 וב- 1849. כולם תארו את הכפר ככפר עני ועלוב, אך ציינו שיש במקום שרידים עתיקים. ב- 1849 חיו בכפר כ- 40 משפחות. ב- 1879 ביקרה במקום אשתו של החוקר הבריטי ריצארד פרנסיס ברטון ודיווחה על קבר עתיק השייך, עפ"י המסורת המקומית, לדינה בתו של יעקוב אבינו. ב- 1881 ביקרו במקום חוקרים מה"קרן (הבריטית ) לחקר ארץ ישראל" ודיווחו שתושבי הכפר עוסקים בחקלאות ובכפר גרות כ- 80 משפחות.

ב- 1906 נוסדה בקרבת הכפר החוה מגדל. גרמנים קתולים קנו את האדמה והקימו בה חווה. הם קיוו למצוא את קברה של מרים מגדלנא, שעפ"י המסורת הנוצרית נקברה שם.

ב- 1909 נקנתה החווה ע"י "חברת טבריה אדמות ונטיעות" ביוזמתם של יחיאל צ'לנוב מרוסיה ואוטו ורבורג מגרמניה. הקמת החווה נועדה, בין השאר, לתקוע יתד יהודית בבקעת גנוסר, לספק תעסוקה לפועלים יהודים ולהכשירם לחקלאות. החווה הייתה סיפור הצלחה מבחינה חקלאית. על פועלי החווה נימנו א.ד.גורדון, יוסף טרומפלדור, ברל כצנלסון וזלמן שז"ר, חלוצי העלייה השנייה. הם רכשו בחווה ניסיון בחקלאות וחלק מהקבוצה הקים מאוחר יותר את כפר יחזקאל. אבל, החווה סבלה מהתנכלויות השכנים הערבים, מהתנכלויות השלטון העות'מאני ומקשיים פיננסיים בתקופת מלחה"ע הראשונה בשל הפסקת התמיכה של בעלי האדמה. החווה שקעה בחובות לבנק אפ"ק.

תקופת המנדט הבריטי (1918 – 1948 )

בתקופה זו הכפר הערבי אל – מג'דל היה עדין קטן ותושביו המשיכו לעסוק בחקלאות. ב- 1935 נמכר למסדר הפרצנציסקני שטח אדמה מצפון לכפר. הנזירים דיווחו שרוב אוכלוסיית הכפר מורכבת מצאצאיו של מוכתר הכפר.

חוות מגדל – עקב פרוץ מלחה"ע הראשונה חדלו בעלי החווה לשלוח כספים ומצב החווה הלך והידרדר. לאחר מלחה"ע הראשונה נמכרו אדמות החווה ליהודים בתפוצות במטרה להפוך את החווה לעיר בשם "עיר גנים". קבוצה של 12 מבין קוני החלקות הניחו את היסוד לשכונת מגורים.

במקום חנתה בשנים 1920/21 פלוגה של אנשי גדוד העבודה שסללה את כביש טבריה- טבח'ה. חברי הגדוד עסקו גם בדיג וגידול ירקות. הסופר י.ח.ברנר שימש מורה בביה"ס של המושבה.

למרות הקשיים הכלכליים בשל המשבר הכלכלי העולמי (1929 – 1939 ) הוקמו במושבה גן ילדים, בי"ס, בית כנסת ובריכת מים.

לאחר מלחה"ע השנייה התרחבה מגדל ונוספו לה 15 בתים נוספים והוקמה בה מועצה מקומית.

ישראל

במלחמת העצמאות נכבש הכפר אל- מג'דל ותושביו הועברו באוטובוסים לירדן. בסתיו 1948 נהרסו בתי הכפר.

לאחר קום המדינה קלטה המושבה עלייה. הוקמה בה מעברה ומספר התושבים גדל באופן משמעותי. החל מ- 1953 החלה תנופת בנייה ונבנו שכונות נוספות.

ב- 2004 החלו ערבים- מוסלמים מהסביבה להתעניין במגורים במקום ומספר משפחות ערביות התיישבו במושבה.. אך, במושבה התעוררה התנגדות למגורי ערבים במקום, בשל הרצון לשמור על אופייה, והמשך מעבר ערבים למושבה נבלם.

במגדל התיישבה קבוצה של גרים יוצאי גרמניה שהצטרפו לעם היהודי כדי לכפר על הפשעים של העם הגרמני כלפי העם היהודי. 

תגובות

לא ברור מה את רוצה

היתה יהודית ועכשיו יהודית

מאמר יפה

אהבתי

המאמר הוא חלק מסדרה גיאוגרפית- היסטורית על הגליל

הסדרה מספרת את ההיסטוריה של הגליל.

אני תושב מגדל

אני תושב מגדל ומאוד שמחתי לקרוא מאמר זה וללמוד על ההיסטוריה של המושבה בה אני גר יש לי טענה אבי הוא אבי פרץ יהודה הוא יהודה בנאי ורבקה היא אחת התושבות במושבה *שמח לקרוא*

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק