אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שלושה שירים / הילדה דומין


התמונה של אוהד לוי זלוסצר
תאריך פרסום קודם: 
01/06/2008
מחבר: 
אוהד לוי זלוסצר

בסוף תמיד, המילה- שלושה שירים/ הילדה דומין
מתרגם מגרמנית: אוהד לוי-זלוסצר

הקדמה

הילדה דומין (ובשמה המקורי הילדגרד לוונשטיין) נולדה ב-1909 בקלן שבגרמניה למשפחה יהודית. ב-1932 עברה לרומא וב-1935 קיבלה דוקטורט במדע המדינה בפירנצה. בתקופת מלחמת העולם השניה, בשל יהדותה, שהתה בלונדון ואחר כך התגוררה ברפובליקה הדומיניקנית, שם עסקה בתרגום, הרצתה באוניברסיטה ועסקה בצילום. ב-1951 לאחר מות אמה החלה לכתוב תחת הכינוי הילדה דומין (על שם הרפובליקה הדומיניקנית, בה מצאה מקלט). ב-1954 שבה עם בעלה לגרמניה והתגוררה בעיר היידלברג עד למותה בשנת 2006, בגיל 96. דומין קיבלה פרסים רבים על שירתה, ונחשבה למשוררת חשובה מאוד בגרמניה. המתרגם פגש אותה מספר חודשים לפני מותה, בהיידלברג עירה.

שלושה שירים מובאים כעת בפני הקורא העברי: ללא מעצור; קום הבל, קום!; שלוש דרכים לכתוב שירים.

ללא מעצור Unaufhaltsam

מילתך, מי ישיב אותה חזרה,
את מילתך,
מלאת החיים, שאך נאמרה.

היכן שעפה מילה,
קמלים העשבים,
מצהיבים העלים,
שלג נופל.
יש שציפור תשוב אליך,
מילתך, שכהרף עין נאמרה,
לא תשוב אל פיך;
אתה שולח מילים אחרות לאתרה,
מילים עם נוצות צבעוניות ורכות,
אך המילה יותר מהירה,
המילה השחורה;
כך תמיד זה מגיע,
תמיד ללא הפסק, מגיע.

טוב סכין ממילה,
סכין יכול אף קהה להיות,
סכין לרוב בלב לא יפגע,
אך לא המילה.

בסוף דבר, המילה,
בסוף תמיד,
המילה.

***

"ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל-הבל אחיו ויהרגהו. ויאמר ה' אל-קין, אי הבל אחיך? ויאמר לא ידעתי, השומר אחי אנוכי?"

קום הבל, קום! Abel steh auf

קום הבל!
יש לשחק זאת שוב,
מדי יום מחדש, לשחק זאת שוב.

מדי יום תהיה תשובה,
התשובה כן, צריכה להתאפשר.
אם לא תקום הבל
איך תהא התשובה,
התשובה היחידה החשובה
כיצד היא אי פעם תשתנה?
אנחנו יכולים לסגור את כל הכנסיות
ולבטל את כל ספרי החוק
בכל הלשונות, בכל הארצות,
לו רק תקום
והתשובה השגויה הראשונה
לשאלה היחידה החשובה, תשתנה.

קום!
כדי שקיין יאמר,
כדי שהוא יוכל לומר-
אנוכי שומרך
אחי!
כיצד לא אהיה שומרך?
קום מדי יום!
כדי שנדע זאת-
כן! הנני,
אני,
אחיך.

אני כותב זאת
כדי שילדי הבל,
לא יפחדו עוד,
מפני שקיין אינו קיין עוד.
אני ילדו של הבל,
הפוחד מדי יום מהתשובה,
האויר בראותיי פוחת
בזמן שאמתין רק לה, לתשובה.

קום הבל!
כדי שהכל יתחיל אחרת,
בין כולנו.

על הלהבות הבוערות,
על הלהבות הבוערות על פני האדמה,
להבותיו של הבל להיות.

ועל זנב הטילים,
להבות הבל יהיו.

***

שלוש דרכים לכתוב שירים Drei Arten Gedichte aufzuschreiben

1
אני רוצה לכתוב
באותיות צחות
על קרקעית נהר יבשה,
שובל חלוקי נחל לבנים
הנראים מרחוק,
או מדרון אבנים חלקלקות
המחליקות מתחת לשורותיי,
כך שה-אילו
של חייהם המעורערים של מילותיי
יהיה ה-אילו הנמצא בכל אות.

2
אותיות קטנות,
אותיות צחות,
כך שהמלים תבואנה בשקט
כך שהמלים תתגנבנה,
כך שיהיה צורך להגיע
אל המילים,
לחפש אותן בלובן
הנייר
בשקט,
לא ניתן להרגיש כיצד הן חודרות
דרך הנקבוביות,
זיעה שחודרת פנימה;
פחד,
שלי
שלנו,
וה-אילו של כל אות.

3
אני רוצה חתיכת נייר
חתוכה במידותיי
מטר ושישים
עליה שיר
שצועק,
כשעובר אורח חולף,
צועק באותיות שחורות,
דורש את הבלתי אפשרי,
לדוגמא אומץ ציבורי,
אותו אומץ שאין לחיות,
חמלה, לדוגמא
במקום להיות מובל, להזדהות;
מלים זרות
שבמעשה הופכות מקומיות;
אדם,
חיה עם אומץ ציבורי
אדם,
חיה היודעת חמלה
אדם מילה-זרה-חיה מילה-חיה
חיה,
שכותבת שירים;
שיר
שדורש את הבלתי-אפשרי
מכל עוברי האורח,
בדחיפות
בנחרצות
כאילו צועק,
שתו קוקה קולה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אוהד לוי זלוסצר