אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ציונות חלוצית


ליצן. ציור: מירב גולן (פסטל על נייר, 70X50 ס"מ)

מחלוצים לליצנים ובחזרה: בעקבות תופעת הנוער המשועמם בימינו

לאחרונה עלו בכותרות קבוצות ויחידים של צעירים העוטים מסכת ליצן על פניהם ויוצאים לרחובות העיר לעורר בהלה בקרב הציבור. במקרה הטוב, מדובר במעשה קונדס של הפחדה ותו לא; במקרה הרע, מדובר בצעירים שנוטלים עמם גם כלי נשק קר (סכין, גז מדמיע ועוד הזרוע נטויה). משרד החינוך, נכתב בכותרות העיתונים, דרש מההורים: "אימרו לילדיכם לנהוג בצורה בוגרת."

חלוצים במגדל, 1912

אנו נהיה הראשונות: חלוצות העלייה השנייה ומאבקן לשותפות במפעל החלוצי (1904 – 1913)

הדרך הטובה ביותר להבין את החלוצות הצעירות של העלייה השנייה מתחילה לא בהגיען ארצה אלא עוד לפני שארזו את המזוודות ועלו על הספינה בדרך להגשמת חלומותיהן בארץ הצבי, עוד בבית אמא ואבא. קובי דנה מנסה להבין את הקונטקסט שבהן פעלו אותן חלוצות יהודיות ששאפו להגשים את החלום הציוני.

אברהם מאפו : חזון אהבת ציון

אברהם מאפו : חזון אהבת ציון

"מחבר הרומן העברי הראשון", זהו התואר הרשמי שניתן לסופר אברהם מאפו. דרכו של מאפו אל ההשכלה לא הייתה שונה בהרבה מדרכם של מרבית היהודים המשכילים באותה עת. את צעירותו העביר ב''חדר'', למד תלמוד והיה נחשב כמחונן. כמו סופרי השכלה אחרים, כך גם הוא מאס בדברים שעניינם להשאר רק בחדרי המדרשות ושאף לאווירו של עולם. גם הוא מאס בראותו את עמו מסביבו מנוון, עם מנותק מהטבע, עם תלוש שיחידיו תלושים מהמציאות הסובבת ועוסקים רוב שגרתם בענייני פלפול של בית המדרש או מאידך אשר עשו את התורה כקרדום לחפור בו.

 יוסף חיים ברנר: עיונים בכתביו

יוסף חיים ברנר: עיונים בכתביו

"אם לא ימצאו בנו חלוצים ואבדנו..." עיונים בכתבי יוסף חיים ברנר (1880 – 1921). לעומת הוגי הציונות של דור החלוצים שעיינו בכתביהם במאמרים הקודמים בסדרה, יוסף חיים ברנר יוצא דופן. ברנר, בניגוד לגורדון, כצנלסון וטבנקין, לא היה רק פובליציסט והוגה ציוני אלא היה גם סופר. תחת עטו נכתבו סיפורים רבים אשר רובם מתאפיינים בריאליזם מוחלט והצגה כנה של המציאות הלא פשוטה, והלא סימפטית לעיתים, של חיי היהודים בארץ ישראל ובגולה ללא ייפוי וללא עידונים.

יצחק טבנקין: עיונים בכתביו - הציונות החלוצית

יצחק טבנקין: עיונים בכתביו

יש אשר יאמרו כי יצחק טבנקין היה מורה הדרך, המחנך ואפילו האדמו"ר של האסכולה הציונית חלוצית בארץ ישראל. ויש אשר יאמרו כי היה דיקטאטור ואליטיסט. בכל מקרה, בפרספקטיבה של יותר מארבעים שנה לאחר לכתו, יכולים הדברים להיראות מאוזנים יותר ודרמטיים פחות. הבנת דו-הקוטביות של תפישתו הציונית של טבנקין חשובה על מנת להבין את גישותיהם של אנשי הישוב החלוצי ציוני בימים של התבססות תנועות הפועלים בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים. הציונות החלוצית: עיונים בכתבי יצחק טבנקין (1888 – 1971).

הנצפים ביותר