מטפורה: בין מסורת לחידוש

 עדי צור

האם אתם זוכרים משיעורי הספרות בבית הספר או באוניברסיטה את המונח "לשון פיגורטיבית"? בכל פעם שמזדמן לי לשמוע את המונח הזה, אני מתחלחלת מחדש. אזכורו של המונח מייצג עבורי גישה מחקרית מיושנת, המתעלמת כליל מממצאים קוגניטיביים העולים מחקר השיח.  

אריסטו 384-322 לפסה"נ. הגישות המסורתיות תחמו את המונח מטפורה בגבולות צרים מאוד: המטפורה נתפסה כתופעה ייחודית לשפה המבוססת על אנומליה בלשון השגורה, הנפוצה בעיקר בלשון השירה. המבע המטפורי נתפס כסבוך יותר להבנה מאשר מבע שאיננו מטפורי. מותרן של  גישות אילו באריסטו שצידד באופרציה של השוואה  (comparison  ) בין שני המושגים.

אחד מאמצעי ה"לשון הפיגורטיבית" הוא המטפורה, במאמר זה אצביע על ההבדלים בין הגישות המסורתיות בחקר המטפורה לבין הגישה הקוגניטיבית העדכנית.    

מהי מטפורה: גישה מסורתית

Metaphor: A condensed verbal relation in which an idea image or symbol may ‘ by the presence of one or more other ideas, images or symbols, be enhanced in vividness, complexity, or breadth of implication.

 [Princeton Encyclopedia of Poetry and Poetics]                  

Metaphor consists in giving the thing a name that belongs to something else: the transference being either from genus to species, or from species to species, or on grounds of analogy.

  [ Aristotle] 

הגישות המסורתיות תחמו את המונח מטפורה בגבולות צרים מאוד: המטפורה נתפסה כתופעה ייחודית לשפה המבוססת על אנומליה בלשון השגורה, הנפוצה בעיקר בלשון השירה. המבע המטפורי נתפס כסבוך יותר להבנה מאשר מבע שאיננו מטפורי. מותרן של  גישות אילו באריסטו, והורסטיליות שלהן נובעת מתפיסות שונות אודות האופן בו מתבצעת ההעברה מתחום למשנהו. אריסטו צידד באופרציה של השוואה (comparison ) בין שני המושגים. ריצ'רדס  (Richards, Philosophy of Rhetoric , 1936  ) ובלייק ( 1962 Black ,  Metaphor,   ) צידדו באופרציה של אינטראקציה סמנטית, בין שני תחומים: התחום המייצג והתחום המיוצג.

למשל: 

משנות השמונים של המאה העשרים מופרכת התפיסה המיתית האריסטוטלית, ובמקומה עולה תפיסה חדשה של המטפורה. 

מהי מטפורה: הגישה הקוגנטיבית 

החל משנות השמונים, כתוצאה ממחקרם המהפכני של לייקוף וגונסון, (Lakoff and Johnson -1980 ), התרחבו גבולות הגדרת המטפורה באופן ניכר: המטפורה נתפסת כתהליך בו מתבצע מיפוי בין שני תחומי מושגים שונים, בו תחום אחד נתפס במונחי תחום אחר.  למשל:

לטענת לייקוף וג'ונסון, המטפורה מייצגת מנגנון תפיסתי שיטתי ובסיסי ואין היא מוגבלת למדיום המילולי. טענה זו נתמכת ע"י מחקרים אמפיריים המעידים כי השימוש במטפורות הוא שימוש מערכתי : אפשר להבחין בין מטפורות שטח ובין מטפורות עומק . מטפורת העומק מייצרת מטפורות שטח רבות. למשל: 

הגישות המסורתיות התבססו על הנחת היסוד כי מתבצע תהליך של השוואה בין איברי המטפורה. הגישות הקוגניטיביות, לעומת זאת, מוצאות כי מתבצע מיפוי שאינו בין-איברי, אלא בין התחומים המושגיים אליהם משתייכים האיברים. לגבי המונח תחום מושגי (קונספטואלי), נמצא כי הדעות חלוקות: על פי הפרדיגמה של גרטנר (Gertner  1983  ) התחום המושגי נתפס כתרשים בו היחסים בין האיברים הם יחסי סמיכות על בסיס זמן \ מקום \ סיבתיות – והיחסים בין כל איבר ואיבר לבין התרשים הם יחסי חלק-שלם. למשל: סכמת בית הקולנוע תורכב ממושבים, כרטיסים, קופה, מסך, מקרן וכיו"ב. בתהליך המיפוי מועדף מיפוי היחס על פני מיפוי התכונה. 

על פי הפרדיגמה של Tourangeau and Sternberg , (1982), התחום המושגי נתפס כקטגוריה טקסונומית (Taxnomic Category), בה היחסים בין האיברים הם יחסי דמיון, והיחסים בין כל איבר ואיבר לתרשים הם יחסי איבר-קבוצה. למשל : קטגוריית הציפורים תורכב מדוכיפת, יונה , עורב, בז , וכיו"ב . בתהליך המיפוי מועדף מיפוי התכונה בעלת הערך האבחנתי הגבוה ביותר הנוגע למושג המקור. 

שן (1991) מציע מודל כלאיים של שתי הפרדיגמות, תוך שימוש ויצירת שילוב בין עקרונות המיפוי של שתי הפרדיגמות. 

 לסיכום, המטפורה היא תהליך בו על סמך יחס דמיון בתכונה/ות מסוימ/ות, מייצג תחום אחד את התחום האחר. כדי להבין מטפורה יש לאתר את התכונה/ות המשותפת/ות לשני התחומים. למשל: 

מטפורה חזותית 

ייצוג חזותי של מצב/דמות באמצעות שימוש במרכיבים הלקוחים מתחום אחר.  

למשל:

1.

דורמן סמית, רכיבה לקראת נפילה, 1948.

זוהי קריקטורה ובה פיל הרוכב על אופניים. הפיל נוהג באופן מסוכן מכיוון שהוא אינו אוחז בכידון ואינו מביט ישר לעבר הדרך. השלט המכוון בצד מורה כי כיוון הנסיעה הוא אל הניצחון, וליד הגלגל הקדמי של האופניים מוצבת אבן שרשום עליה הבלתי צפוי. כשהגלגל הקדמי ייתקל באבן- הפיל יעוף. הקריקטוריסט עושה שימוש בבע"ח שמן ושאנן הרוכב על אופניים קטנים, העתיד לעוף מן הדרך בעוד רגע, כשייתקל בבלתי צפוי, כדי לתאר מדיניות מסוכנת.

 2.

צד ימין-תיאודור רוזוולט (1858-1919). צד שמאל- קריקטורה של קמבל harper weekly  16 נובמבר 1912.

זוהי קריקטורה של תיאודור רוזוולט. הוא מיוצג באמצעות צבי בר ענק עם שיניים חשופות כשהוא מחייך.  הקריקטוריסט מציג לנו את דעתו אודות הנשיא באמצעות "הגחכתו" והצגתו בגן חיות.  

מטפורה מוזיקלית

במטפורה זו מייצגים צליליהם המוסיקאליים של כלי נגינה שונים דמויות/רגשות בסיפור. בקולנוע או במחזה אנו שומעים מוזיקה מותחת ברגעים מותחים בעלילה, מוזיקה רומנטית ברגעי התאהבות או אהבה, מוזיקה משעשעת ברגעים קומיים, או מוזיקה עצובה ברגעים עצובים. זוהי מטפורה בה הצלילים מייצגים רגשות. 

בסיפור המוזיקלי "פטר והזאב", למשל, מייצגים כלי הנגינה בע"ח. 

  לסיכום, בפעם הבאה שאתם שומעים את המונח "שפה ציורית" - שלחו את הדובר לבית הספר לציור.

כל הזכויות שמורות לעדי צור ואין להשתמש במאמר ובתוכנו ללא ידיעתה ורשותה.