אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פניו השונות של אוגוסטוס במקורות השונים


תאריך פרסום קודם: 
2003
אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן
אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן

 מבוא:

 גאיוס אוקטביוס-Octavianus(1) נולד בשנת 63 לפסה"נ. לאחר שנתייתם בגיל צעיר מאביו אומץ בידי דודו יוליוס קיסרCaesar-, מאז נודע בשם גאיוס יוליוס קיסר אוקטאביאנוס. בשנת 44 לפסה"נ כשהיה בן 19 נרצח דודו יוליוס קיסר ואוקטאביאנוס הפך ליורשו. הוא נתמנה לקונסול על ידי הסנאט ויחד עם לפידוס(Lepidus-(2) ומרכוס אנטוניוס-(Antonius(3) השליט את הטריאומוויראט השני. לאט ובהדרגה ריכז את כוחו ונפטר ממרכוס אנטוניוס כשזה נטש את אשתו (אחותו של אוקטאביאנוס) למען קליאופטרה. הצי של אוקטאביאנוס ניצח את הציים של אנטוניוס וקליאופטרה ליד אקטיום בשנת 30 לפסה"נ, שנה מאוחר יותר הם התאבדו. לפידוס לא היה בעל אופי חזק וקיבל תפקיד רחוק מענייני המשלה וכך הפך אוקטאביאנוס לשליטה היחיד של  רומא.

אוקטאביאנוס נקט בגישה ערמומית להבטחת שלטונו הוא דחה את הצעות הסנאט לקבלת דיקטטורה כדי לא לעורר את חשדותיהם של הרומאים אך הסכים להפוך למפקד הצבא והצי למשך עשר שנים ואף נבחר לקונסול מדי שנה כך שלמראית עין נראה שמבנה הרפובליקה נשאר ואוקטאביאנוס היה רק הפרינקיפס אך למעשה אוגוסטוס החזיק בידיו את כל הכוח הממשי. למרות זאת תקופת אוגוסטוס מאופיינת בצמיחה ושיפור רומא כמו גם צמיחה חברתית תרבותית. לא מאט אנשים עסקו בדמותו המרתקת של אוגוסטוס אך בעבודה זאת התייחס לארבע מקורות בלבד : סווטוניוס, טקיטוס, דיו קאסיוס ומונומנטום אנקורנום, בניסיון להבין איך כל מקור מתאר את דמותו של אוגוסטוס ולמה.

פרק א: 

טקיטוס קורנליוס-Tacitus 55- 120 בערך היה היסטוריון רומי, לאחר ששימש בכמה משרות מנהלתיות בפרובינציות קנה לו שם של נואם ברומא ו ב-97  נתמנה לקונסול, בשנים 112 - 113  היה מושל אסיה ב-98 כתב שתי מונוגרפיות היסטוריות "גרמניה" ו" אגריקולה ". יצירותיו החשובות ביותר "תולדות" ו" ספרי השנים " סוקרות את תולדות רומא בתקופות 68-14 ו96-69 לסה"נ. הן מצטיינות בסגנון תמצית וחיוני ובהבנה עמוקה של האישים והמאורעות המתוארים.  

אף-על-פי שטען לאובייקטיביות, נראה שהתרכז בעוולות המשטר הקיסרי. דוגמא לכך היא שני הציטוטים הבאים: "... אין בדעתי לומר על אוגוסטוס אלא מעט... בלא חרון-אף ובלא משוא-פנים,שטעמיהם רחוקים ממני"(4). "משמשך את לב הצבא במתנות, את לב המון העם בתבואה אשר חילק, ואת לב הכול במנעימי שלום, החל מתנשא קמעה-קמעה ונוטל לעצמו את תפקידי הסנאט, הפקידים והחוקים, ואיש לא מחה בידו"(5).ניתן להסיק משני המשפטים הנ"ל שבתור ההיסטוריוגרף אובייקטיבי הוא מנסה להדגיש את עצם היותו לא מעורב רגשית בסיפורו של אוגוסטוס  כאילו נושא זה עומד על הפרק בטענה נגדית, ובציטוט השני עניין זה מקבל תפנית חדשה כשטקיטוס מעביר ביקורת על האופן בו משתלט אוגוסטוס על מוקדי הכוח השונים של הרפובליקה מבלי התנגדות. הסיבה לכך היא בהמשך הקטע, שם הוא מספר על שיטותיו של אוגוסטוס לשמירה על הסדר והם נידוי, כוח הזרוע ושוחד. הדמות שמצטיירת עקב תיאורים אלו הם של אדם שאפתן ורודף כוח אשר משתמש בכל אמצעי העולה על דעתו כדי להשיג את מבוקשו.    

 פרק ב:

 סווטוניוס-Suetonius חי בשנים 140-69. היה היסטוריון וביוגרף רומי, מוצאו היה ממעמד הפרשים.הוא למד משפטים והיה ידידו של פולוניוס הצעיר ושימש כמזכיר של הקיסר אדריאנוסHadrianus-. מיצירותיו הרבות שרדו רק " חיי שנים-עשר-הקיסרים " וקטעים "חיי אנשי השם ", ויש בהם מידע רב על חיי האישים שעליהם כתב. כשמתייחסים למקור זה חשוב לציין שבעוד שהייתה לו גישה למספר מקורות רב עקב היותו מזכירו של הקיסר והאפשרות להביא את מספר הרב ביותר של גרסאות ותיעודים ובכך לנסות להגיע יותר קרוב לאמת הוא עדיין מקורב מדי לקיסר כדי להעביר ביקורת קשה מדי  על אוגוסטוס אפילו אם ניתקל בה, יכול להיות שמהסיבה הזאת הוא משבח את שלטונו.

הוא מתחיל מטעונים גנאולוגיים המייחסים חשיבות לשם המשפחה האוקטוביאני : " ראיות רבות מוכיחות כי בית האב אוקטוביאני היה מן החשובים ביותר בימי קדם… "(6). הוא ממשיך בתיאור כניסתם לחוג החברתי-פוליטי של התקופה(7), זאת במטרה לבסס את טיעוניו לגבי אופיו ההגון ואציל של אוגוסטוס מתוך המקורות ובכך להקנות לתדמית של אוגוסטוס ולתדמיתו שלו אמינות היסטורית. הוא ממשיך להדגים את גדולתו של אוגוסטוס כשהוא מביא את הסיפור המתאר את קדושתו של אוגוסטוס(8), ומתמצת  לאחר זאת את סיפורו של אוגוסטוס מנקודת מבט של חיו האישיים של אוגוסטוס והשפעתם על חייו הפוליטיים(9).גישתו של סווטוניוס  למסמכים האישיים של הקיסרים מאפשרת לו לכתוב ביוגרפיות הגובלות ברכילות ולכן דמותו של אוגוסטוס מאפשרת לקורא להזדהות איתה ולא רק לבקר.

פרק ג: 

דיו קאסיוס-Dio Cassius חיי בשנים 235-150 לסה"נ, הוא היה היסטוריון רומי. פעמיים נבחר לקונסול ושימש מושל אפריקה ודלמטיה ב-80 ספרים הכתובים יוונית,תיעד את תולדות רומי מימי אנאס ועד זמנו. הוא הכותב המאוחר ביותר מהמקורות בעבודה זאת, וניתן ליחס לכך חשיבות עקב השפעתה של עובדה זאת על תוכן כתיבתו. מקריאה ראשונה הרושם שמתקבל הוא של ביקורת כלפי אוגוסטוס ושיטות המרמה ושחיתות בהן ניסה להוליך שלל את העם הרומאי בניסיונו להפוך לשליט יחיד ברפובליקה תוך שמירה כביכול על תדמית שמרנית של אדם הפועל לפי מסורת האבות. 

הדוגמאות הבאות ממחישות את הטיעון הנ"ל: " כך זכה לאישור מנהיגותו… ",  "…אלא שרצונו היה להיחשב כאדם דמוקרטי…", " …טען כי אין בכוונתו למשול בכל הפרובינציות…",  "…לא יהא שלטונו בלתי מוגבל…"(10), הוא משיך ומספר שאוגוסטוס שמר על כוחו הצבאי בכך שנתן לסנאט את ניהול הפרובינציות השקטות לכאורה, שלא זקוקות לטיפול והשאיר לעצמו את הבעייתיות כדי שהסנאט ייהנה מפירותיו ואוגוסטוס ישרת את צרכיהם, אך למעשה טוען דיו קאסיוס במצב כזה כל הכוח הצבאי ירוכז בידי איש אחד(11). 

בהמשך הוא מרכז את הביקורת שלו בתוצאות של מה שתיעד עד כה, כלומר מאז אוגוסטוס לפי דיו קאסיוס קמה לה מונרכיה לכל דבר ובה הוא מפרט את כל מה שהתרחש:" ...הזכות בידם לגייס חיילים, לאסוף כספים,להכריז מלחמה,לכרות שלום,למשול בנוכרים ובאזרחים..." "...ואף להוציא להורג את פרשים וסנאטורים"(12). הוא ממשיך ומבסס את טיעוניו נגד הקיסרים באומרו שהם מנצלים לרעה את סמכות הטריבון שסיפחו לעצמם לשם הגנה על גופם ואף על כבודם ומסיים בהצהרה ביקורתית חמורה: " ועוד ניתנה להם סמכות שלעולם לא ניתנה במישרין לשום רומאי...", "...פטורים הם מהחוקים...", "...הרי שהם הקיפו א כוחם המדיני בתארים דמוקרטיים אלה, עד כי להם כוח מלכותי וחסר התואר קל הערך הזה בלבד"(13). מתיאורים אלה ניתן להתרשם שבעוד הוא מבקר את דמותו ואופיו של אוגוסטוס הוא כמעט מתרשם מהאופן בו השתלט על מוקדי הכוח במשטר הרפובליקני כיוון שבזמנו המשטר הרפובליקני היה מושחת ורקוב מבפנים ו הקונסולט איבד מכוחו ועל כך אחראי אוגוסטוס  כאדם שהביא למצב הזה אך אלה הקיסרים שהביאו את רומא. 

פרק ד: 

אחד מארבעת המסמכים שנכתבו על ידי אוגוסטוס והופקד בידי הבתולות הווסטליות והוקראו בסנאט לאחר מותו. המסמך הוא תיעוד של היוזמות הפרטיות של אוגוסטוס, כמו כן מפעליו למען רומא והעם, אותו הוא רצה שיחרטו על שתי לוחות ברונזה ושיונחו ליד המאוסלאון שלו ברומא. המסמך בנוי מארבע חלקים: 1.תהלוכות הניצחון שקיבל יחד עם שאר תארי הכבוד לו זכה. 2. הכספים שהוציא על רכוש אזרחי למען העם מהונו הפרטי. 3. תיעוד ניצחונותיו במסעות המלחמה והכיבוש השונים אותם הוביל. 4. הצהרה מסכמת לגבי תפקידו ומעמדו במדינה הרומאית. 

למסמך יש מבנה פנימי אחיד וברור בעזרתו תוכנן להשיג את המטרה לשמה הופץ המסמך. החלק הראשון מדגים את הבנתו העמוקה והכבוד היסודי אותו רחש אוגוסטוס לחירות הרומאית. בחלק השני והשלישי, מצדיק אוגוסטוס את המעמד שהשיג בכספו האישי ובכוחו הצבאי הפרטי שלו. ולסיכום הוא מציין את העובדה שהוא שיקם את הרפובליקה וכתוצאה מכך השיג את סמכותו ואת הסמכתו כ"אבי האומה" של העם הרומאי. הסגנון בו כתוב וערוך מסמך זה מזכיר במבנהו את המסמכים הנוגעים ב"טריומפות", מה שבסופו של דבר מביא את הקורה לחשוב על דמותו של אוגוסטוס כעל דמות של אדם צנוע וענו שרצונו הוא טובת הכלל ולא רצונו הפרטי למרות שיש לו את כל הסיבות לזקוף את הישגיו לזכותו, ולמרות שיכל לבצעה מהפכה ורפורמה במשטר אוגוסטוס האציל בחר להיות נאמן למסורת האבות. מזה ניתן להסיק שמטרת המסמך הייתה לתת לגיטימציה למעמדו של אוגוסטוס ולתרץ את צבירת כוחו כדי לא לעורר חשד בקרב הרומאים שמא מתקיים שלטון דיקטטורי ברומא.    

סיכום: 

בעבודתי התייחסתי לארבע מקורות שונים שרואים את הדברים באופן דומה אך נותנים לו פרשנויות שונות. טקיטוס שטוען לאובייקטיביות אך שופט את אוגוסטוס ומעביר עליו ביקורת הוא גם כותב מנקודת מבט גנאולוגית ביחס לטיבריוסTiberius-. סווטוניוס בעל הגישה למסמכיהם של הקיסרים ויכול היה לתת את התמונה הכי מפורטת ובחר לפאר את אוגוסטוס  מסיבות שונות יכול להיות שאחת מהן היא תפקידו כמזכירו של הקיסר אדריאנוס.

דיו קאסיוס שמעביר ביקורת על המרמה ורדיפת הכוח שבעזרתם עלה אוגוסטוס לשלטון אך עוד יותר הוא מבקר את הקיסרים שבאו אחריו. ואוגוסטוס עצמו שיוצר ביוגרפיה הדומה לתיעוד של תהלוכת ניצחון כדי לזכות בחוקיות שתצדיק את מעמדו. כל אחד מהמקורות נותנים הבט שונה של הדמות הסבוכה של הקיסר הראשון והחשוב הזה וחוששני שלא אוכל להגיעה לאמת כולה לגבי הנושא המרתק של דמותו של אוגוסטוס במקורות השונים אלא רק להתקרב אל דמותו של אוגוסטוס גיוס יוליוס קיסר אוקטוויאנוס.

 ביבליוגרפיה:

# אנציקלופדיה בריטניקה (תל-אביב, אנציקלופדיות לנוער בעם, 1977).

# טקיטוס קורנליוס, ספרי השנים,(ספר ראשון, פרקים 1-14).

# סווטוניוס טרנקוילוס, חיי שנים עשר הקיסרים,(אוגוסטוס האלוהי) עמ' 48-97.

# דיו קאסיוס, מבוא להיסטוריה של יוון ורומא, עמ' 225-228.

Munumentum Ancyranum,(OC

 הערות שוליים:

 1. אוגוסטוס גאיוס יוליוס קיסר אוקטוביאנוס, מגדולי השליטים ברומא 63 לפסה"נ – 14 לסה"נ

2. מדינאי רומי, הצטרף לאנטוניוס ואוקטוביאנוס בטריומווירט השני.

3. מצביא ומדינאי רומי, הובס בקרב אקטיום, הוא וקליאופטרה שמו קץ לחייהם.

4. טקיטוס,ספר השנים, ספר ראשון, פרק א'.

5. שם, שם.

6. סווטוניוס, חיי שנים עשר הקיסרים, פרק 1.

7. שם, פרק 2.

8. שם, פרק8

9. שם, פרקים 5-7.

10. דיו קאסיוס, מבוא להיסטוריה של יוון ורומא, עמ' 225.

11. שם, עמ' 226.

12. שם, עמ' 227.

13. שם, עמ' 228.

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גבי ליפשיץ