אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

השוואת המדיניות המנהלית בפרובינקיה יודיאה לפרובינקיות אחרות


התמונה של רבקה שפק ליסק
פלשתינה-יהודה. מפה של תלמי. 1482

פלשתינה-יהודה. מפה של תלמי. 1482

 ההיסטוריונים ג'ק פסטור ומרטין גודמן התייחסו למדיניות הרומית בעקבות המרד הגדול

 פסטור בדעה שרומי נקטה  במדיניות יותר נוקשה כלפי פרובינקיה יודיאה  בהשוואה לפרובינקיות אחרות. לדעתו, היא נקטה באלימות יוצאת דופן כלפי היהודים בפרובינקיה לאחר דיכוי המרד הגדול.

 גודמן מנה את הסיבות ליחס האכזרי במיוחד כלפי היהודים:

·        הצורך של השושלת הפלביאנית לבסס את מעמדה, כשושלת שמוצאה ממעמד נמוך – לצורך העלאת הפרסטיז'ה של השושלת הפכו את הניצחון על היהודים לפרוייקט שכלל טביעת מטבעות, תהלוכת ניצחון, הקמת שער טיטוס, ובניית מקדש לאלת השלום והכנסת הזהב שנלקח מבית המקדש היהודי למקדש הרומי .

·        העויינות ליהדות בקרב המעמד העליון הרומי בעקבות המרד הגדול-  גודמן שולל את התזה שהעויינות החלה לפני כן. העויינות נבעה, לדעתו,  מ-4 שנות מלחמה עקובות מדם. (החיילים הרומים חגגו את הריסת בית המקדש) ומזעם על האריסטוקרטיה היהודית כפויית הטובה שנהנתה מהטבות ומשרות במינהל הרומי ולמרות זאת מרדה.

·        השלטון הרומי השתכנע שהדת היהודית מזיקה ומסוכנת.  כתוצאה מהחלטה זו נקט השלטון הרומי באמצעים הבאים:

      נאסרה הקרבת קורבנות לאל היהודי, נאסר גיור של לא- יהודים

      ננקטו אמצעים לעקירת התופעה של אהדה והתקרבות ליהדות

      ןאימוץ מנהגים יהודיים.

  *    הלאומיות של עמים באימפריה לא עלתה בקנה אחד עם מדיניות הרומניזציה. רומי דכאה באכזריות מרי לאומי בגליה ובבריטניה, אך היחס לפרובינקיה יודיאה היה נוקשה יותר מפני שבניגוד לאריסטוקרטיה הגלית והבריטית, האריסטוקרטיה היהודית גילתה , לדעת שליטי רומי, כפיות טובה.

 העויינות הרומית לא הייתה מכוונת כלפי  יהודי התפוצות. לדעת גודמן, היחס השלילי ליהדות לא הפך לאיבה גזעית כלפי היהודים.

 קליין  התייחס למדיניות הרומית בעקבות מרד  בר- כוכבא

 הוא סבור  שהשינוי המהותי ביחס ליודיאה התרחש בימיו של אדריאנוס, ולא בימיו של אספסיאנוס. אדריאנוס הלך בעקבות טריאנוס שעיצב מודל שונה משאר הפרובינקיות בפרובינקיה דקיה בשנים 101 – 106 לס'.

 בד"כ חילק השלטון הרומי את הפרובינקיות ליחידות מינהליות שמרכזן ביישוב עירוני והעדיף להפקיד את הניהול האזרחי בידי העילית המקומית. בפרובינקיות אלה נשארה האוכלוסייה המקומית ברובה בפרובינקיה.

 טריאנוס יצר מודל שונה בדקיה משום שהווסאל הדקי והעילית מרדו בשלטון הרומי וגרמו לרומי  מפלות קשות.  דקיה שכנה מצפון לדנובה באזור הרי הקרפטים ובשפלה (טרנסילבניה ). הצבא הרומי דכא את המרד באכזריות. רוב התושבים הדקים נרצחו, העילית חוסלה, רבים נמכרו לעבדות ברחבי האימפריה, המקדשים נהרסו, שטחים נרחבים התרוקנו מתושביהם והובאה אוכלוסייה נוכרית מפרובינקיות סמוכות.  עפ"י אחד המחקרים נותרו בדקיה רק כ- 3% מתוך האוכלוסייה המקומית. גם בדקיה העדיפו הרומים את שיטת האחוזות.

 אדריאנוס  העביר לפרובינקיה יודיאה את המודל הדקי שכלל חיסול העילית, חיסול חלק ניכר מהאוכלוסייה, מכירת רבים לעבדות ברחבי האימפריה, והבאת מתיישבים זרים. במאות ה- 3 וה  -4  הוקמו וילות ואחוזות המעובדות ע"י אריסים.

 מתי חל המפנה במדיניות הרומית טעונה מחקר

 ביחס האכזרי מצד השלטון הרומי בימי אספסיאנוס לא היה כל חדש. יוליוס קיסר לפניו דיכא באכזריות את המרידות בפרובינקיה גליה והרג מספר גדול של תושבים מקומיים.גם העויינות לדת היהודית החלה כבר בתקופה ההלניסטית. בית המקדש היהודי נהרס לפני מקדשי הדקים בדנובה. 

תגובות

פרובינקיות

אני מכבד את דעתם של חוקרים אלה אני רוצה רק להבהיר שבמקומות בהם הסתובבתי רוח הדברים שונה לחלוטין אוגוסטוס קיסר שלט בשנים 31 לפניהספירה עד 14 לספירה הוא ייצר את קווי המיתאר של התנהלות האמפריה הרומית לפרובניקיות נקבע כללי בסיס אחידים כמו התייחסות שווה
לכולם הכפפת נציבי הפרובנציות לפיקוח הממשל ברומא וקביעת שיעורי מס הגיוניים ולא דרקוניים לאורך תקופה של 230 שנה היה רק אירוע חריג אחד שבו הרומאים יזמו מלחמה(שנת131 מסע טראיינוס לכיבוש מסופטמיה) חוץ מאירוע זה כל המלחמות היו מלחמות שהרומאים נגררו אליהם
או בגלל הפרות סדר מרידות בתחומי האימפריה או נסיונות של אוייבים חיצוניים לחדור את הגבולות פרופסור משה עמית כתב " התושב הרומי כמעט ולא חש בחיי היומיום בעקת השלטון הרומי... ואם לא היה אזרח רומאי אלא בן עם זר אחר חש עצמו בטוח..." כל הנסיונות להציג כאילו המדיניות הרומאית החריגה את פרובינקיית יהודה והפלתה אותהלרעה מתנגשים עם שפע החומר הסותר זאת שקיים בהקשר לימוד הפרק הרומאי בהיסטוריה של אירופה הלוואי ואחד ההיסטוריונים המלמדים נושא זה ייאות לכתוב מאמר מפורט בנושא זה. כל העיסוק בנושא זה עלול
להסיח הדעת מהלקח העיקרי:כל השתלטות כת דתית קנאית על חיי עם תביא בהכרח לתוצאות חמורות פונדמנטליזם דתי בכל חברה בכל דת בכל מקום הוא מתכון לאסון והדברים מתייחסים לפונדמנטליזם דתי קיצוני משיחיסטי מה שאחראי לאסון גדול שקרה לעם היהודי ברור שאינם מתייחסים לזרם שאותו ייצר יוחנן בן זכאי וממשיכיו כלומר דת מגובשת אבל שפויה שרגליה נטויות במציאות

המדיניות הרומית בא"י נועדה להפכה לארץ הלניסטית- נוכרית

קל מאוד לטעון שקנאות דתית הביאה למרידות.
מהמחקר שלי גיליתי שעם כיבוש הארץ ע"י פומפיוס הוא אימץ את מדיניות הקולוניזציה- הלניזציה של הדיאדוכים. למשל כל אזור החוף נותק מממלכת החשמונאים הווסאלית, תובי ערי החוף הנוכרים הוחזרו לערים וחולקו להם אחוזות בשטחים שהופקעו מאכרים. חלקם נושלו כליל וחלקם היו לאריסים.

המדיניות הרומית העדיפה את האינטרסים של הנוכרים על אלה של היהודים וניהלה מדיניות של מעבר מחקלאות של נחלות לאחוזות המעובדות ע,י אריסים. הרומים הרסו את מעמד האכרים היהודים.

וזה רק על קצה המזלג.
על מה שרומי עשתה לעם היהודי שניסה להתנגד למדיניותה :ג'נוסייד, של כ- 1,000,000 יהודים, מכירת מאות אלפי שבויים לעבדות בחו"ל(שווה הגלייה )- בקיצור, עקירת העם מארצו.

נאום אגריפס

להלן נאום אגריפס השני בפני יושבי ירושלים אגריפס מנסה לשכנע היהודים להמנע מלפתוח מעגל אלימות להשלים עם ההסדרים שנקבעו באימפריה התעקשות להכריז מלחמה על הרומים תסתיים בהכרח בפורענות גדןלה ( הנאוםעפי פלביוס)http://flaviusjosephus1.blogspot.co.il/2013/04/blog-post.html

אם יחס הרומיים ליהודים לפני המרד היה כה גרוע כפי שאחדים טוענים נאום זה לא היה מושמע. פלביוס לא נחשד כממציא מציאות היסטורית בדוייה ג'נוסייד והמספרים :הנקובים לא מסתדרים עם העובדות : הסכמים ביו רבי יוחנן בן זכאי לבין הרומאים חתימת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא באישורו וללא הפרעה מצד השלטון הרומי פריחה ושגשוג יהודי בגליל הפגיעה הרומית התמקדה בשתי המלחמות שהקנאים ה"דתיים"
יצאו כנגד הרומים (מרד 66 ומרד בן כוסבה). אני מכיר בעובדה שיש חוקרים שטוענים שרומאים המיטו כמעט כלייה על העם היהודי אני מבקש רק לציין שחוקרים אחרים שוללים:1. מדיניות רומית שמלכתחילה החליטה לחסל או למזער את היישותהיהודית 2 אותםחוקרים סבוריםשהמספרים הנקובים של הרוגים ושבויי מלחמה הם מוגזמים מאוד וחסרי ביסוס 3 שרומי העניקה ליהודים מעמד פרובינציה שווה ערך לפרובי נציות האחרות כך שהנהגה שפוייה של היהודים הייתה נוטלתבשתי ידיים את ההזדמנות להנות ולפרוח תחת
השלטון הרומי איך אמר אחד המורים:תסתכלו איך האיים הבריטיים יצאו מהשלטון הרומי ותראו איך ארץ ישראל יצאה ממנו חבל חבל

אגריפס היה "האיש של רומי בארץ" וצדק לגבי סיכויי המרד-לא הסיבות

אבל, זה לא סותר את העובדה שהמדיניות הרומית כלפי היהודים נועדה להפכם למיעוט בארץ ולהפכה לארץ הלניסטית מבחינה תרבותית ואתנית.וזה החל מ- 63 לפנה"ס. המרד הגדול היה ב-66 לס'. היהודים לא מיהרו למרוד.

כבר הבאתי את דברי ד"ר עוזי לייבנר שלצד הפריחה התרבותית היה מצב כלכלי עגום להמוני העם.
אני עצמי ציינתי שעפ"י הערכות חוקרים המספרים מוגזמים.
אבל ד"ר בועז זיסו, ארכיאולוג שסקר את אזור יהודה בתקופת מרד בר כוכבא הגיע למסקנה שמה שכתב דיו קסיוס על מספר היישובים שנהרסו בידי רומי במרד בר- כוכבא קרובים מאוד למציאות הארכיאולוגית:
985 יישובים ו- 50 מבצרים.
קל לנחש מה היה גורלם של אלה שחיו באותם יישובים
זיסו ערכו סקרים ב-2001 ולייבנר בגליל ב- 2004
אלה הם הסקרים המעודכנים ביותר
ד"ר איתן קליין פרסם סקר ב- 2012 עם מימצאים של חילופי אוכלוסין ביהודה. במקום היהודים הובאו מתיישבים נוכרים ע"י רומי.
ומדוע שינתה רומי את שם הפרובינקיה?
גיורא מתעקש להתעלם מדעות של חוקרים אחרים מהשנים האחרונות. חקר ההיסטוריה הוא דינמי.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק