אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מעוף העורב / אן-מרי מקדונלד


התמונה של דן לחמן

מעוף העורב/ אן-מרי מקדונלד. הוצאת כנרת
מעוף העורב/ אן-מרי מקדונלד. הוצאת כנרת

אני חייב להודות מן ההתחלה שלא הייתי מתחיל בכלל לקרוא את הספר העבה הזה. 860 עמודים של מה שנראה על פניו כעוד רומן רומנטי. למה התחלתי? כי רציתי לנוח מספרים אחרים. ואז נתקלתי מיד בפתיחה:

"הציפורים ראו את הרצח. בשדה החדש למטה, ראשי פעמון הלבנבנים הזעירים של שושנת העמקים..... העורבים ראו מה קרה. ציפורים אחרות שישבו על הענפים הגבוהים ראו גם הן, אבל העורבים שונים. הם מגלים עניין. ציפורים אחרות ראו סדרה של פעולות. העורבים ראו את הרצח"

ועכשיו נשאלת השאלה. אנחנו הקוראים, מי מאתנו עורב הרואה את המתרחש ממש ומי ציפור הרואה סדרת פעולות לא ממש מתחברות.

אם לא בשביל שום דבר אחר, שווה לקרוא את הספר בשביל השליש האחרון שלו, המתרחש עשרים שנה אחרי שני השליש הראשונים. מזמן לא נתקלתי בספר העוסק בזוגיות חד מינית, במקרה זה לסבית המתארת בצורה כנה מדויקת ועמוקה מערכת יחסים. כול התחושות, הכעסים, השנאות הפנימיות העצמיות וכלפי האחרים, אבחנות די חדות על הקשרים החד מיניות ומהות הקשרים. לא על כל דבר היא מרחיבה לעומק, אן מרי מקדונלד, אבל עצם העובדה שהיא מזכירה, ולו במשפט עם או בלי סימן שאלה, אפשרויות רגשיות נותן לקורא לבחון את התחושות שלו כלפי הנושא המדובר. לא שזה הנושא החשוב ביותר בספר. הוא רק סוף דבר שאולי מנסה להגיד עוד משהו על העורבים שרואים הכל.

הספר מלווה מתחילתו משפחה, אב אם בן ובת. האב קצין חיל אוויר והם עוברים מבסיס לבסיס. כעת הם מגיעים לבסיס בקנדה, אחרי שירות באירופה. השנה היא 1962. ילדה בת שמונה, הילד קצת יותר.

השירים הפופולאריים לרגע הם "נהר הסהר" שיר מתוך הסרט "ארוחת בוקר בטיפני" ו"קה סרה סרה" גם הוא מתוך סרט של אלפרד היצ'קוק.

האווירה פסטורלית, עד כמה שאפשר בבסיס גדול של חיל אויר. סוג של תל נוף קנדי. הם כולם רגילים להחליף מקומות ויודעים כבר איך להתחבר מיד לדיירים שכבר ישנם ויתכן שמחר כבר לא יהיו כי יוצבו במקום אחר.

הספר עוקב באורך נשימה ובדיוק מופתי אחרי התערותה של המשפחה. בעיקר של הילדה מדלן. ההתיידדויות שלה, חיי בית הספר, יחסי בנות. האב, נוסף להיותו מדריך מקבל גם משרת ריגול לא מחוורת כל צרכה עדיין, משהו שיופיע בעתיד. יחסי המשפחה טובים והשכנים נחמדים.

האם קוראת עיתוני נשים ודולה מהם מתכוני בישול, והאב מדבר עם ידידיו הגברים על רקטות לירח וטילים. נושאים המעסיקים את העולם בשנת 1962. לכאורה עוד ספר המתאר באורך רוח את התבגרותה של ילדה נחמדה מאוד, בלי שום סימנים מיוחדים. התערובת של פוליטיקה אמיתית החודרת לתוך התרחשויות בדיוניות לא חדשה, אך כשהיא מעורבת נכון, כמו בספר זה היא נותנת משמעות וממקמת את הסיפור.

רק לקראת עמוד 200 מופיעה הדמות שהיא כנראה תהיה הנרצחת באירוע אותו ראו העורבים אך בינתיים הכול שקט. מדלן ילדה קטנה שהסופרת עוקבת אחרי חייה בסבלנות ודיוק מרביים. הכל שקט וכמעט מוכר עד שמתחילה להתחולל סערה בנפשה של מדלן הקטנה. קורה דבר מה שלא מובן לה, אך היא יודעת שזה רע. המורה שלה מתחיל לשחק אתה ועם עוד כמה בנות בכיתה משחקים לא מובנים כל צרכם. מבלי שהיא מבינה הוא מתחיל לנצל אותה מינית, והיא עדיין לא יודעת מה זה מין ובוודאי מה זה ניצול. אך היא מתחילה להבין שהיא אמורה לשמור סוד ההולך ותופח בתוכה ומשנה את כל מערך ההתנהגות שלה אל הסביבה. הימים הם ימי ההסגר על קובה. הנשיא קנדי וניקיטה חרושצ'וב מביאים את העולם אל פתח מלחמה אטומית. בבסיס כולם במתח. בקנדה לא הוכרז מצב חרום והקצינים לא מבינים למה. מדלן ממשיכה לעבור סדרת התעללות מינית יום יומית כמעט מבלי לדעת, מבלי לתת לזה שם. ואם לא מספיק מה שהיא עוברת באופן אישי היא מתחילה לגלות שלא כולם חיים אותו דבר. שישנם ילדים שהיו בבתי יתומים שחיים במשפחות אומנה, שהחיים אינם כה ורודים כמו שהיה נראה לה לילדה בת השמונה. מי זה אמר שהילדות תקופה מאושרת? אן מקדונלד באה לספר לנו בדרך שקטה מאוד על אפשרויות אחרות. על הסבל בלהיות לא מקובל, בלי להבין למה. על להיות מאומץ בלי להיות יתום. על סודות שהולכים ותופחים בתוך המשפחה.

הכתיבה משתנה לאיטה, עולם הדימויים הולך ומשתנה לקראת דבר מה לא ברור. הגברים נעשים דוחים, מלבד האבות הפרטיים ואלו של החברות הקרובות.

כמה אורך רוח יש לגברת מקדונלד. רק בעמוד 360 היא מזכירה שוב שאמור להיות רצח, ועדיין אנו נמצאים כל הזמן בחייה של מדלן הקטנה.

לתוך המערכת הזאת נכנס בשקט, דרך תפקידו הסודי של האב בריגול עניין רב בפושעי מלחמה נאציים. בהברחות אנשים לא חוקיות מהמזרח למערב. לא שהפרשה המודיעינית הזו חשובה במיוחד או הופכת את הספר לספר מתח. השימוש בפרשיית המודיעין הזו היא רק עוד דרך להכניס סוד נוסף למערכת השקטה. וסודות, מכל סוג יכולים לשנות את ההתנהגות. וכשיש סוד, כשבעל צריך לשקר לאשתו, היא כמובן חושדת מיד בבגידה אך כאישה טובה היא מנסה להחליק. אווירת הסוד המעכיר את החיים קיימת, השקרים קיימים.

בסופו של דבר הרצח מתבצע. רצח מטלטל ועוכר שלווה, כאילו יש רצח ממין אחר. תגובות המביאות לשינויים בין הגברים העובדים יחד והמשפחות החיות כולן בתוך המחנה.

עשרים שנה אחרי, מדלן כבר לא קטנה. היא הפכה להיות כוכבת סטנד אפ טלוויזיונית. חיה עם בת זוג ועל מדלן המבוגרת, היחסים שבין השתיים ודרך התפתחותה הנפשית של מדלן המבוגרת ניסוב כל החלק האחרון. והוא חשוב ומעניין.

אחת השאלות העולות מהספר, אם כי לא באופן ישיר. האם ניצול מיני של ילדים קטנים גורם להתפתחות חד מינית, או אולי נשאל אחרת, האם כל החד מיניים, גברים ונשים הם קורבנות ניצול מיני בילדותם. אני מניח שלא כול המנוצלים הפכו להיות חד מיניים אך מעניין כמה כאלה הולכים בינינו, מנותקים מעצמם, לא מסוגלים לבנות קשר ולא מבינים למה. שאלות קשות מאוד שואלת מקדונלד. לא באופן ישיר, אך אי אפשר לקרוא בלי לנסות לשאול. גם אן מארי מקדונלד בדרכה איננה מספקת תשובה. היו הרי כמה ילדות שנוצלו מינית על בידי אותו מורה, היא לא מספרת לנו שגם הן הפכו ללסביות. המטפלת הפסיכולוגית שלה בספר מתייחסת לשאלה בדרכה.

ניצול מיני הפך להיות נושא חברתי מעיק ביותר. שומעים עליו יותר ויותר. אלו שנתפסים זוכים לכותרות, אך הסטטיסטיקות מראות שכמו תמיד הם החלק הפעוט מתוך סך כל הפדופילים. רק בשנים האחרונות מתחילים להבין את ההשפעה מרחיקת הטווח בקורבנות ניצול מיני בילדים. התיאוריות טוענות שכמעט כל המנצלים מינית היו מנוצלים בילדותם, שהם היו קורבנות פעם. מה שמראה שזו איננה אופנה חדשה, שלא היו פדופילים בעבר. שלא הילכו בינינו פגועים שלא ידעו למה הם כל כך מנותקים מעצמם וסביבתם.

אחד מאותם סיפורי ניצול מיני הביא אותי לפתוח את מרכז הסיוע לגברים נפגעי תקיפה מינית. היה בזה לכאורה חידוש לפני כחמש עשרה שנים שגם נערים צעירים נתקפים מינית. שמענו סיפורים מסמרי שיער. מאז אוספים עדויות כדי לנסות ולהבין את התהליך ולהרחיב את ההבנה של הפוסט טראומה המינית. בנים לא מגיבים כמו בנות. יש הבדלים התלויים במגדר כמובן. אני מצטער שפניתי לרגע לכיוון אחר ומודה שהספר נתן לי אפשרות להיכנס מעט לנושא הזה. הוא חשוב מכדי להתעלם ממנו. אינני מכיר יותר מעוד ספר אחד שעסק בנושא ברצינות ולעומק. הניצול כנראה לא הגיע עדיין למודעות הכותבים או שניצול מיני של ילדים נראה מפחיד מדי ואולי יראה תמיד לא אמין בכתיבה, כאילו הוא ניסיון לפרוט על רגשות הקורא, ניצול היחס האמפטי לילדים קטנים. אך הנושא כמובן מתקיים כל הזמן. הוא איננו נושא. הוא ניצול מיני מזוויע. הייתי חייב להרחיב לרגע.

מדלן מתארת גם את הטיפול הנפשי שהיא עוברת אצל פסיכולוגית. אני מנסה להיזכר מתי קראתי פרק העוסקבטיפול פסיכולוגי שנראה אמיתי, לא מזויף ומצועצע. לקרוא ולהרגיש שזה מה שהייתי רוצה לעשות עכשיו, ללכת לטיפול. אולי כולנו זקוקים לעבור טיפול ולו רק למען הגהות הנפשית הפשוטה.

ולמי שאוהב ספרי מתח, בסוף מופיע הפתרון. האמת רבת הפנים, כאילו להוכיח שאין אמת אחת. האמת יחסית לזווית בה נמצא כל מי שמסתכל על אותו דבר שמסתכלים האחרים, אך כל אחד מזוויתו האישית. האמת, הו, האמת האיומה.

הספר מתרחש בקנדה, ייתכן שמשם השלווה, אין בו את האווירה הקדחתנית האמריקאית. זה לא הספר הראשון שמשתמשים בו בציטוט דברים מעולם הריאליה. כותרי חדשות שירים מפורסמים, שמות של זמרים, וכנראה פרסומות שלנו לא אומרות דבר, אך מוסיפות נפח אמינות לספר. החשש הגדול הוא שהספר, בגלל מה שמסופר על הכריכה יחשב לספר מתח, עוד איזה בלש. והוא לא. בכלל לא. הוא ספר עדין ושקט המנסה להסביר את התפתחותה של ילדה אחת לכיוון הלסביות. אני לא בטוח שלגברים תהייה הסבלנות לחצות את הספר העבה הזה. לנשים תהיה הסבלנות ובגלל זה גם תגמול מעניין מספר טוב. אולי חבל שזה יחשב לעוד ספר נשים. גברים יכולים ליהנות ממנו באותה מידה. הספר טוב בהחלט. כן, צריך לקרוא את כל הספר, להבין מה היה הפתרון, מה האמת. איך כל דבר של האחד משפיע על התמונה הכללית של כולם. זה ספר התבגרות של נערה, שהיה יכול להיות של נער בדיוק באותה מידה, ובסופו של דבר גם ספר מתח, אם כי בנוי אחרת מהאחרים. אולי גם זו נקודת ראיה אחרת, מקנדה.

אן מרי מקדונלד היא קנדית. חוץ משורה על גב הספר איני יודע עליה דבר. היא חיה עם בת זוג ומגדלת שתי בנות ושני כלבים.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן