אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

חברים מוחלטים / ג'ון לה קארה


התמונה של דן לחמן
תאריך פרסום קודם: 
22/01/2006
מחבר: 
דן לחמן
חברים מוחלטים / ג'ון לה קארה
ג'ון לה קארה / חברים מוחלטים. הוצאת כנרת

לפני יותר משלושים שנה התפרסם הספר "המרגל שחזר מן הכפור", לכאורה ספר ריגול אלא שהוא שינה את פני ספרות המתח והיה חווית קריאה מהממת למדי. ברור היה שהסופר יודע משהו אמיתי על הנעשה מאחורי הקלעים של עולם הריגול. הספר היה אנטי תזה לג'ימס בונד. לא גבר מצוחצח אלא איש אפרורי, לא גיבור גדול. הימים היו הרבה לפני נפילת חומת ברלין. הרע המוחלט היה מוכר והוא שכן מעבר לחומה במזרח ברלין. הספר היה סוג חדש של כתיבה על מלחמת מוחות. אחר כך באו שלישית ספרי סמיילי, גיבורו המבוגר והאפרורי הבלתי נשכח של ג'ון לה קארה, ועדיין המלחמה הייתה בין הריגול האנגלי למזרח גרמני. והפרטים נראו מדויקים האיש כתב מבפנים לכאורה. בלי מכוניות בוהקות נשים נוצצות ופיצוצים ספקטקולריים.

עם השנים נפלה החומה. הרע המוחלט נעלם והתפזר ולמרגלים לא נשארה תעסוקה ממוקדת, גם לה קארה מחפש לו אזור חדש וכותב את "המתופפת הקטנה", ספר לא טוב על הסכסוך היהודי ערבי. אחר כך התנדנד בין ספרים יותר טובים לפחות טובים ומצא את מקום לגיבוריו אצל אנשי שוליים, אצל ארגוני טרור וכשלא מצא אצל מי לרגל באמת המציאו, כמו גיבורו של הספר "החייט מפנמה" בו ממציא המרגל איזו קנוניה המתרקמת לכאורה סביב תעלת פנמה בה הוא מוצב וכמעט מסבך את אנגליה במלחמה עם יפן רק כדי להצדיק את מקום עבודתו.

לכאורה סוג ספרות משנית אלא שלה קארה הוא יותר מסופר בלשים ומתח. הוא סופר מצוין המתמצא ברזי הכתיבה והפוליטיקה וספריו ברובם היו מרתקים ואמינים מאוד. כי כפי שהתגלה מאוחר יותר הוא עצמו עבד בשירות הביטחון והריגול הבריטי וידע בדיוק על מה הוא כותב. גיבוריו אנושיים מאוד ותמיד תלת ממדיים והעלילות חכמות מרתקות. לגבי קוראים רבים הוא היה המדריך הפוליטי, זה שהפך את הקומוניסטים בכלל והמזרח גרמנים בפרט לשיא הרשעות ואת האנגלים לשיות שמנמנות טובות לב. אין ספק שהאמינות והפופולריות שלו בימים עברו השפיעו על התייחסויות בעולם כולו.

ספרו החדש מתחיל בפסקה המדגימה היטב את יכולתו לכבוש את לב הקורא:

"ביום שבו שב גורלו ותבע עליו חזקה, חבש טד מונדי מגבעת עגלגלה והתנודד על דוכן נואמים מאולתר באחת מטירותיו של המלך לודוויג המטורף בבוואריה"

מונדי המדובר, נולד בפקיסטן להורים אנגליים. אביו שירת בצבא האנגלי. הוא גדל בזמן חלוקת הודו ופקיסטן ועבר את תהפוכות איבוד האימפריה הבריטית. עברו כשישים שנה, כעת הוא חי במינכן, עם זונה לשעבר, תורכיה מוסלמית ובנה. מתפרנס בדוחק מהדרכת תיירים דוברי אנגלית במינכן. עברו המעורפל שבינתיים אין לנו ידיעה מדויקת עליו צץ ועולה בדמות ידידו סשה שצץ ומופיע בעת הדרכת התיירים שלו.

בצורה סרקסטית במקצת מספר לה קארה את קורות חייו של גיבורנו ומתחיל לבנות לו אופי שיתאים להמשך המחכה לו. החל מילדותו ועד לימי לימודיו בברלין שם הוא מתחבר אל קבוצת שמאל קיצוני אוונגרדי. נראה שלה קארה בז קצת לאותן קבוצות סטודנטים חוץ ממסדיות של הימים שלפני 1968 .

הוא עובר כמה הרפתקאות בהפגנות רדיקליות אלא שהחיים חזקים יותר. הוא עולה, כמו רוב הצעירים הנון קונפורמים על רכבת הבורגנות ומצטרף, אם כי בעקבות אישה ולא לגמרי בגלל הרעיון למפלגת הלייבור.

ואז בעמוד 140 אחרי גלגולים שונים הוא נתקל סוף סוף בעולם הריגול ונשאב לתוכו. ההקדמה הייתה ארוכה מדי. לא שסיפור חייו של מונדי לא מעניין בדרכו אך הציפיות שיקרה דבר מה מעניין יותר הופכות את כל החלק הראשון לארוך מדי.

מכאן נושרת הסרקסטיות, הטון משתנה למהורהר. עולם הריגול של סוף ימי שתי הגרמניות. השוואת ניסיון החיים של אנשים משני הצדדים. עכשיו מתחיל המשחק הגדול של הסוכנים משני הצדדים. סוכנים נאמנים, סוכנים כפולים, שקרנים ומעמידי פנים עד שאי אפשר לדעת מי גייס את מי, מי משקר את מי, מי שייך לאיזה צד.

סשה ומונדי מתיידדים בזמן הפעילות הרבולוציונרית שלהם וידידותם תחזיק מעמד ותשנה פנים עם שינוי המאורעות הפוליטיים. שניהם יהפכו למרגלים למען אדונים שונים. הימים הם ימיה האחרונים של גרמניה המפולגת. ברוסיה גורבצ'וב מדבר על פרסטרויקה ובגרמניה המזרחית על שחרור מהעול הקומוניסטי ואיחוד עם המערב. החומה נופלת, הסכנה האדומה חלפה. דווקא את הזמנים המרתקים ביותר שידעו ימינו לה קארה לא מצליח לתאר באמת, אלא רק באופן סמלי למדי, כך סוף הקומוניזם הוא גם סוף ימיו הטובים של לה קארה במציאות, וגם בספרות. הראיה הצינית שהתפתחה כנראה בלה קארה והדים שלה מופיעים בצורת הכתיבה הפעם מונעת את הקורא בספר זה להזדהות עם האדם הקטן הנבלע בתוך המנגנון הבולע את כולם, כולל אוונגרדיסטים רדיקליים לשעבר. החלק האחרון של הספר מתרחש אתמול אחרי מלחמת עיראק. גיבורנו מונדי, זה שגורלו שב ותובע עליו חזקה בפסקה הראשונה, מת, כי איזה גורל אחר יש למרגל מזדקן. ואני לא מגלה סוד נורא, הספר מוליך לקראת המוות בבירור.

לא ברור מה היה דחוף להספיק להכניס את מלחמת עיראק. היא לא משמשת לשום דבר עקרוני בספר,יתכן שמהירות הכתיבה היא זאת שהייתה בעוכריו של לה קארה הפעם. החלק שעוסק בריגול לא ממש משכנע. כנראה שאת כל מה שהיה לו לספר הוא סיפר בעבר. הספר הוא צל חיוור של ספריו האחרים. מי שלא קרא את ספריו הישנים יכול להפיק אולי מעט הנאה מהחדש, אבל לדעתי כדאי לחזור את הספרים ההם. המרגל שחזר מהכפור ושלישית סמיילי.

 

תגובות

חברים מוחלטים

זה עתה גמרתי לקרוא את הספר, ולדעתי הוא כתוב בצורה מרתקת מאד. אינני מומחה לספרי ג'ון לה קארה, אם כי קראתי כמה מהם, ומזה נהניתי מאד

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן