אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ללא מילים, התרבות הישראלית בראי השפה / עמליה רוזנבלום, צבי טריגר


התמונה של דן לחמן

ללא

ללא מילים, התרבות הישראלית בראי השפה / עמליה רוזנבלום - צבי טריגר. הוצאת דביר.

השפה כשלעצמה משמשת מזה עידנים כשדה מחקר. חומסקי, לאקאן, בודריאר ורבים אחרים, כל אחד מנקודת מבטו נתן בה סימנים. בלשניים פילוסופיים או פסיכולוגיים. השפה כמפרשת המציאות. השפה כמבנה סדור ראשוני.עמליה רוזנבלום ו-צבי טריגר כתבו ספר בלשנות חברתית בו הם בודקים את השפה ממקום אחר שלא בחיפוש אחרי סלנג שהוא תוצר ממין אחר. הם מחפשים מה המשמעות של מלים בהן אנו משתמשים. מה הפרשנות הפנימית המסתתרת בהן מנקודות ראות שונות. לספר קוראים "התרבות הישראלית בראי השפה".עמליה רוזנבלום היא בתו של אדם ברוך. אדם שחשיבותו בשדה התרבות שלנו עמוקה ורבה. ומטבעות לשון שיצר במאמריו משמשים אותנו היום מבלי שאנו יודעים שהוא מקורן. עמליה כתבה את הספר " ונדמה שהכל אפשרי" דוקטורנטית (ואולי כבר בעלת תואר) בפסיכולוגיה. היא כותבת לעתים ביקורות במוסף ספרים בעיתון "הארץ". צבי טריגר הוא ד"ר למשפטים. משפטן שכבר הוכיח שהוא סופר טוב בספרו "מקרה של אזעקת אמת" גם הוא משמש לעתים כמבקר ספרים בהארץ. בספר זה אספו השניים בעבודה משותפת מלים שעניין אותן למצוא משמעויות נוספות לשימוש המקובל מהו בן מיעוטים. מ מהי אג'נדה. מהו הומו. מי האליטה ומי האלפיון העליון. איך חדרו מלים אלו לשפה ולמה הן משמשות אותנו. הספר בנוי כך שכל אחד מהשניים לקחת מלה וכתב לה פרשנות משל עצמו ובספר מופיעים שני טורים נפרדים המתייחסים לכל מלה שנבחרה להיכלל בו. נבחרה כי אני מניח שאפשר לעשות רשימה אחרת לגמרי או לפחות להוסיף כמה וכמה מלים שחסרות. מונח כמו חיפש את מותו. מתי ילד יהודי נשאר צעיר ומתי ילד ערבי מתבגר להיות צעיר ערבי. מהו חישוף, איך הפך להיות בן זונה כינוי למצוינות לעתים. והאסוציאציות רבות.אם האלפיון העליון היה מפרגן לבן המיעוטים העושה בריתה בסטנדרט אמריקאי לבתו בעלת האג'נדה המגיעה אך לא גומרת, הופכת להיות טלנט ומתבקשת לעלות על בגד ים הכל היה נעשה סוף הדרך אבל בעבודה ערבית ומעורר את השד העדתי. והמארז שבו יביא האורח התותח מותג מתנה יעיד שהוא לא בקו העוני והצליח לעשות קומבינה. ושלא יחשבו שהוא בא ממקום של אגו.זה לא ציטוט מהספר, אך כל אלו חלק מהמלים שהשניים מנסים לרדת למקורות ממנו הגיעו. הם מחטטים לעומק ואכן יש להם גם אג'נדה וגם מה להגיד והם אומרים אותו נפלא. צבי ועמליה למדו בניו יורק. הוא משפטים, היא פילוסופיה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה. כשחזרו, כל אחד בנפרד ומסיבותיו שלו מצאו עברית מזו שהכירו כשיצאו מכאן.עשר שנים, משנות התשעים לשנות האלפיים העברית השתנתה. כמו אדם שהשמין לאט ולא שם לב, כמו נערה אנורקטית ההולכת ומרזה, כך השפה, השמינה במקומות אחדים רזתה מאוד, מדי, במקומות אחרים. המחקר שעושים השניים הוא לא בשדה הבלשנות המקובלת. הם עורכים מחקר של בלשנות תרבותית. מנין נולד הביטוי "לידה טבעית" הרי שתי המלים הללו כל אחת מובנת כשלעצמה, אך עושה להן החיבור. מה הוא אומר. למה התחילו משתמשים במלה "למטה" במקום כוס. מה אומר המונח אשת קרירה על נשים. לאן הן יורדות כשהן עושות את זה. אם הכוונה והמקום הם אותו מקום מה שינה את ההתייחסות למלה. מה כל המלים החדשות הללו אומרות על יחס חברתי לנשים. מה מסתירים מלים מכובסות. רוזנבלום וטריגר השתמשו לעדותם במילונים שונים, כולל מילון הסלנג. התחקיר שלהם הלך לכיוונים רחוקים יותר מסתם למצוא את מלות הסלנג של הרגע. אם אכתוב למשל כבר כאן שהספר הוא "מכמיר לב" נעמוד בפני בעיה. בימים שלמדתי מכמיר לב הייתה צורה להגיד בדרך אחרת מחמם את הלב, נעים, טוב.היום מכמיר לב היא מונח המציין מכווץ או מכאיב ללב. אך במקור הוא מונח שציין מרחיב ומחמם לב. לצערי אני משתמש במכמיר הלב המכווץ והמכאיב. ולא ידעתי שהייתה לו משמעות הפוכה. חלק מהמונחים נעלמו כשאנשים המתעסקים בשפה הפנו את תשומת הלב הציבורית. מי זוכר היום את הודעות דובר צהל על חייל שירה באוויר והנה נפל משם צעיר ערבי מת. כשבודקים משמעויות של שפה אפשר למצוא את הכוונות המתחבאות מתחת למלים. במונח בן מיעוטים בא לכאורה לתקן את המלה ערבי שקיבלה קונוטציה כל כך שלילית. צניעות האישה מסתירה מה חושבים על נשים בכלל. לעתים ישנן מלים שצירופן עשוי לבלבל, לידה טבעית, כל מלה בפני עצמה מובנת אך לא כל אחד יכול להבין מיד מה הכוונה בלידה טבעית, כאילו יש הרבה אחרות. מה הקשר במילולי בצירוף הומוסקסואל מוצהר. כל אחת מהמלים מובנת כמובן אך יחד יש להן מובן שצריך לבדוק בו את עניין החיבור לתכונה ולהצהרה. על מה נוהגים להצהיר. השניים אינם בודקים את שפת הרחוב אלא את השפה שבה הרחוב קולט מלים חדשות משפת התקשורת, הגלובליזציה, שפת הממשל, ובאופן גובר מהאנגלית המוטמעת בעברית. הסלנג היום הוא פה ומחר מתחלף, השפה המוסדית נשארת ומשפיעה זמן ארוך יותר. אחד התוצאות המעניינות שנעשו במחקרים על שימוש נכון בשפה מגלה שמי ששומר על שימוש בשפה הנכונה ביותר הם בני המעמד הבינוני ולא הגבוה. אפשר להסביר ולנתח. בפשטות הרצון לעלות מצד אחד ותחושת אנחנו כבר מעל מצד שני מביאה לשינוי ההתייחסות לשמירת השפה.העברית מושפעת משפות רבות. אנגלית, גרמנית, אידיש, צרפתית וערבית. אך לשפת היום יום חדרו מלים שהן עיבור ממקורות שאינם בשפה. מקומות כמו הלשון הצבאית, מונחים חברתיים כלכליים ופוליטיים לשון שיווקית, דתית ומשפטית. מלים מסתירות. מלים רבות השתנו במובן ומראות התייחסות שונה למתואר בה וכאן מנסה המחקר לבדוק מה קרה. מה הביא את המונחים מארז ומותג. להיכן נעלמה המזכירה כשהפכה להיות מנהלת לשכה. מה קרה לאישה שהפכה להיות כוסית. אבל גבר הוא תותח או גבר-גבר איך משפיעה הפוליטיקה על השפה. מאיפה באה השקיפות, צניעות האישה, מיתוג פרויקט, כלכלת שוק. קו העוני אליטה. הפרטה והתנהלות.ממציאים מונחים בכדי לשנות ולהסתיר מובנים. התנתקות באה להסתיר נסיגה חד צדדית בלי בטחונות. מרק תיבול בא להחליף את אבקת המרק הישנה מזכירה את ימי הצנע והופכת את אותו חומר בדיוק למשהו בעל משמעות של מטבח יוקרה. זו אחת הדרכים בה השפה מכתיבה התייחסות למציאות. מלים שהמשמעות שלהן הייתה במקום אחד, מה שנקרא נקודת האפס של המלה לא רק ששינתה מובן אלא גם החלה להשתייך למחנות פוליטיים. ערכים החלו לסמן את אנשי הימין והדתיים. הומו הפך להיות כינוי לאנשי השמאל. איך הפכה מלה פשוטה כמו לגמור למלה מלוכלכת שלא משתמשים בה בציבור.מלים המשמשות כמטפורה לדברים אחרים הן ברורות מאליהן, התרגלנו ואמצנו אותן לעצמנו. נשמה שלי. יש לי רגשות עמוקים- קיפאון רגשי. למלה אג'נדה שהיא חדשה יחסית עדין אפשר למצוא את רגע לידתה בדבריו של השופט אהרון ברק נגד בחירתה של רות גביזון לבית המשפט העליון. המלה השתרשה מיד. אלא שאג'נדה איננה מלה שלילית במקור. זו מלה הבאה לציין דברים שיש לעשותם. ברק לא פירט מהי האג'נדה שבגללה גביזון לא ראויה להיות שופטת. כך נולדה מלה שלילית לכל מי שיש לו רעיון כלשהו. למעשה לברק הייתה אג'נדה משלו לא לקבל את גביזון. אך היום כל מי שדעותיו אינן כדעתו של האחר הוא בעל אג'נדה. וכך הפכה מלה שמובנה דבר לעשותו או לחשוב עליו לשלילה מראש.אוכל יהודי – אוכל ביתי: איך ומתי נקבעה העובדה שמרק עוף חמין ודג ממולא הם אוכל יהודי או ביתי. בשום מקום לא מזכירים שזה אוכל יהודי מזרח אירופאי. האוכל הביתי הוא הנציג של המשפחתיות והבית האשכנזי. למה החומוס איננו אוכל ביתי או החריימה כדוגמה. והמשמעות היא הסמליות של המשפחה. של האישה העומדת ומבשלת. העבר שנעלם מהעין. מהמזרח אנחנו מעדיפים לחשוב על טקסי חינה, תכשיטים מסוימים,. בישול מסורתי, אך אף פעם לא יהודי- ביתי. מה עם סלט ירקות? פסטה?. למה בעצם ללכת בכלל למסעדה לאכול אוכל ביתי. למסעדה הולכים לאכול אוכל של מסעדה. אוכל שרק, או בעיקר שף יודע להכין היטב. האיום הדמוגראפי: מונח המסתיר בתוכו גזענות. כי הכוונה כמעט תמיד להתרבות הערבים. הלידה אצל החרדים איננה מוגדרת איום דמוגראפי, אם כי כלכלית היא כזאת לא פחות. בנסתר צמד המלים הזה אומר גם שנשים ערביות יולדות יותר מדי ונשים יהודיות מעט מדי. בנוסף כמובן לאיום הביטחוני. מכיוון שהמלה ערבי הפכה ממילא לקללה צריך למצוא מלה נקייה האומרת אותו דבר אך אחרת. בצורה נקייה. דמוגראפי נשמע כמעט מדעי. דבר הניתן לכימות וספירה. השימוש הגדרה איום לדמוגראפי מגלה את האמת אליה מתכוונים.אירוע: מלה שאיבדה את משמעותה הייחודית והפכה למלה המתארת תופעות רבות ושונות. אירוע חתונה מול אירוע חבלני. אולם אירועים ואירוע רצח. מלה שהולידה את מקצוע מפיק אירועים. ואכן, החתונות השתנו והפכו לאירועים וכך הבריתות ובר המצווה. מפיקים אירוע ולא חוגגים. אין יותר התקפי לב. יש אירועי לב או אירוע מוחי. על המומחים החדשים אליטה ואלפיון לא צריך להכביר מלים. מונחי שהשתרשו בקרבנו במהירות כזו שלא ברור איכן הסתתרו האלפיונים הללו קודם. אך אם מסתכלים פעם הם היו במאיון העליון, מה שאומר שהכלכלה העלתה אותם בסולם האליטה והשפה.בריתה: איך נולד טקס הבריה הוא לא מגדר העניין, אך המלה ברית שהיא לעצמה מילה שמנה נקבה הייתה צריכה לקבל " נקביות" כפולה על ידי הוספת ה"ה" לשפת הדיבור נכנסו מלים רבות שהן טעות מוחלטת. אין " בת זוגתי" אלא בת זוגי.כשחושבים על זה, בין מי למי נערכת הבריתה? בין ההורים לאל, כמו אצל תינוק זכר?. הבריתה היא ברית עינוגים בין אולם השמחות ההורים וקוני המתנות המוזמנים. הברית במקורה מדירה את האם והיא מכוונת לברית בין האב, הזכר ובין האל.דוסים: אלו הם המלצות השחורות. העורבים המסתובבים בנינו. דוס הוא הטיה מלגלגת של המלה דתי כמו שהייתה נהגית אצל דתיים יוצאי מרכז אירופה. הלגלוג הוא כפול. גם על האדם וגם על שפת האידיש שבה נהגית ה"ת" כ"ס" לא רק שזו מלה פוגעת ומלגלגת היא גזענית ומזמינה התייחסות פוגענית. ממרחק זמן המלה מסמלת גם את המלחמה על ההיגוי של העברית שהתנהלה בין העברית האשכנזית לספרדית, אחת הפעמים שבספרדיות ניצחה. המעניין הוא ש"הדוסים" המקוריים בגלות נחשבו לנשיים. כאלה שישבו כל היום על התחת מוכה הטחורים בעת שנשותיהם פרנסו אותם. כעת אותם דוסים קוראים ל"גברים" החיילים שבאו לפנות אותם בהתנחלות דנה אינטרנשיונל והומואים.הֶגעתי הֶרגשתי: איך הסגול והצירה ניצחו את החיריק. מי האנשים שעיוותו את צורת ההתבטאות. למי אנחנו מתקנים ולמי לא. מדוע התחילה צורת ההתבטאות הזאת אצל אלו שהרמה הסוציו אקונומית שלהם נמוכה ולהם לא נתקן את הטעויות, ולצעירים בני המעמד הגבוה יותר נתקן ונשתדל להציל את השפה. איך אנחנו מוכנים לגרום להבחנה חדה במבטא שיגלה מיד את המעמד החברתי של הדובר. כאן שוב, מבלי שאנחנו נותנים את הדעת נוצרת שפה מפרידה חברתית וגזענית. כי רוב הטועים הם צעירים בני עדות המזרח. ייתכן שמבחינת ההיגוי השוטף קל יותר לדבר בסגול, אך למה אנחנו מוותרים לטועים. אתמול זה היה ברחוב, בצבא, היום זה כבר פלש אל הבימות וקרייני הרדיו.הומו- הומו מוצהר: הומו =קללה= שם גנאי= עלבון. יצאת הומו. כמעט כמו להגיד " יצאת ערבי" ובאופן סמוי יצאת אישה.השמטת החלק הבא של ההגדרה " סקסואל" מנסה לתקן ולהוציא את מרכיב המיניות המופרזת בה מואשמים הומוסקסואלים. השימוש במלה הומו שהפך לפופולארי הביא בעקבותיו גם את השימוש בהטיות " הטרו" הטרואי" סוג של סובלנות נגדית של הומואים להטרוסקסואלים. במלה הומו התחילה הקהילה להשתמש ביחס לעצמה. כדי להתרחק מהסטיגמות הישנות. הגדרה נוספת ומעצבנת את האוזן היא צמד המלים " הומו מוצהר" מחוץ לארון, תרגום מאנגלית שהשתרש והתקבל על ידי כולם. לצאת ולהצהיר הן פעלים המבטאים פעולה, בדרך כלל חד פעמית. למושג openly gay לא נמצא מקבילה עברית. אך המלים לצאת ולהצהיר מגלות שהפעולה הזאת איננה נגמרת אף פעם. סטרייטים אינם צריכים להצהיר על עצמם. הומואים אף פעם אינם מפסיקים אם הם רוצים לחיות את חייהם האמיתיים. בעוד שגזען, ציוני, מרקסיסט, קפיטליסט אינם חייבים בהצהרה אישית מהומואים כקבוצה מצפים לשאת את ההצהרה. הומואיות איננה תפישה רעיונית, לא דתית ולא אתאיסטית. ובכל זאת הומו שאמר שהוא כזה ייחשב מיד למוצהר. לא הוא המצהיר. הסביבה מצהירה אותו.מלים חשובות שנכנסו לשפה ולא אתעכב עליהן כמו, התנהלות, הפרטה, וידוא הריגה. זילות (בעיקר השואה. זילות איננה הכחשת השואה), חופשת לידה (נסו לחשוב על הלידה כחופשה), טאלנט (מי שאין לו שום כשרון מלבד פרסומו), לידה טבעית. לגזור קופון.לסיים: מלה שנשים כנראה הכניסו ללקסיקון היומיומי כדי להחליף את המלה לגמור. הכל כדי למחוק את האסוציאציות המיניות. למה בעצם לגמור הפכה להיות מינית בלבד ואיך התחברה למיניות בכלל. איך אורגזמה הפכה לסיום של משהו. היום כבר אי אפשר לגמור לאכול, לעבוד, לבשל. מסיימים. איך התלכלכה כל כך המלה לגמור. ואולי מפני חילי, אלו שגומרים את הפלשתינאים בחיי היום יום הצבאיים היו צריכים להתרחק מהמלה.שם משפחה-מקף :לאף אישה אין שם משלה. כולן נושאות את שם אביהן. ואחר כך את שמות הבעלים. למרות שהאם קובעת את יהדותו של הנולד, שם המשפחה נשאר פטריארכאלי.המקף שנשים רבות סיגלו לעצמן בשנים האחרונות בהן הן מחברות שני שמות משפחה היא למעשה הצהרה אנטי פמיניסטית, יותר מהכוונה של הצהרה פמיניסטי. האישה מספחת עליה שני גברים.אפשר לקחת לדוגמה עיתונאית ידועה. בילי מוסקנה לרמן. בילי היא מייצגת פמיניסטית ולוחמת על כבוד האישה. וראו, את שמה הפרטי והיא כנראה לא נולדה בשם בילי, שינתה לשם גברי. שני שמות המשפחה שלה הם סוג של כניעות לשני גברים פטריארכלים ששולטים בחייה. ובכל זאת נראה לה פמיניסטי להחריד הצרוף המשולש הזה. הנישואין קורים מאוד לעולם הכלכלי של האישה. היא עונדת טבעת המוכיחה שהיא בבעלות הגבר.אך אולי ובעצם כרעיון לא מודע כלל נשים גם פמיניסטיות נמשכות להגדרה "שם נעוריהן" לא בשל המשפחתיות, נושאים את השם הישן, אלא בשל מעיין הנעורים הנצחיים שבהגדרה.יש לי תחושה שהבאתי מספיק דוגמאות כדי להראות לאן לוקח אותנו הספר, כמובן שצמצמתי לטעמי את ההסברים המדויקים יותר אותם נותנים הכותבים למילים שבחרו. הספר החשוב הזה הוא מילון. והוא חשוב לא פחות מ-מילון הסלנג של רוביק רוזנטל. נכון שמספר הערכים בו איננו עולה על מאה בערך אך הפרשנות של זוג הכותבים מאירה מול פנינו סוג של זרקור המנסה להגיד לנו תסתכלו בדברים האמיתיים. לא ביחצ"נות של מלים. לא בפוליטיקה של שפה. אלא בחיים עצמם. לא בכוונות הנסתרות אלא במציאות. הסתרה פוליטית של שפה הופכת את התרבות למשהו דלוח. בהתחלה זו העיתונות המקבלת ומשתמשת במלים החדשות אחר כך כולם, ואיש כבר אינו זוכר מה באו המלים לטשטש.צריך לחזור ולהזכיר לעצמנו. יכול כל אחד להצדיק לעצמו את הדברים הלא נעימים שהשפה מנסה להסתיר, אך מי שמצדיק שיקרא לדברים בשמם ולא יתחבא ויסרס את תרבות ההתבטאות.

תגובות

"העבר עיני מראות שוא"

"העבר עיני מראות שוא"

אין בשום מאמר שום טענה אמיתית משכנעת להתיר את הפיאות שרוב נשות האברכים לובשות/הולכות איתם.. הפיאות הללו מושכות תשומת לב חזקה מאוד מאוד מאוד, ומחטיאות את הגברים, ובפרט את בחורי ישראל הטהורים והתמימים שמבעירות בקרבם את יצר הרע..רח”ל.. על זה אמר שלמה המלך : " חכמת אשה בנתה ביתה, ואיוולת בידיה תהרסנה.."

כשבחור או אברך טהור רואה אשת איש, או אשת חבר, ברחובות של ר’ עקיבא וגאולה, וLakewood, South Aferica, Australia, 13th Avenue, Ave J’ Monsey, Las Angeles, Cleveland, Canada, מאה שערים, קרית ספר, וכו’ וכו’ עם הפאה המבריקה והנוצצת הזו, כשהיא פרועה, ופעמים רבות גם בדוקא נופלת עם המצח ומכסה את העין למקצת כידוע–זה מכניס בבחור הרהורים קשים ונוראים [הנשים הפרוצות האלו, פשוט מוציאים ממנו העניים] ומביאו לידי עבירות הכי חמורות!! ושופכין ז”ל, ומצנן לו את כל הקדושה שהשיג בעמל רב בהיותו 6 חדשים בישיבה… "העבר עיני מראות שוא" שלא תבלבלנה הבנות את השכל שהעיקר שלא תגלה את שיער ראשן. כי הפיאות של ימינו עם הגוונים וסוג השיער שיותר יפה משיערן הטיבעי הוא פריצות אחת גדולה שמכשילה ביום אלפי אנשים תמימים. אשה הלובשת בגדי פריצות ופאה נכרית עוברת עוון חמור מאוד! ומעוררת קיטרוגים עליה בעלה ובניה מימין ומשמאל, משמים ומארץ ואחריתה מרה כלענה וכו’ כהיום אין להתיר לאשה נשואה לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים בשום פנים, ויש לאסור בזה בכל תוקף. ובפרט בדורות שלנו שעושים את הפאות במומחיות רבה עד שלא ניכר כלל אם אלו שערות טבעיות או פאה נכרית.

זו עבירה שאין עליה מחילה וסליחה… וכמו שכתב ר יונה שאין כפרה בעוה”ז למי שמחטיא את הרבים… אמנם מי שרוצה להתיפות לבעלה תתיפה לו בביתם אך לא ח”ו בחוץ!! ואשרי אשה המקפידה כל ימי חייה שכל הליכותיה יהיו בצניעות אפילו שכולם צוחקים עליה, בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ובזכות נשים צדקניות עתידים להיגאל. אני יכולה להעיד שאני רואה “כל” חלקי הגוף בולטת, מרוב נשי החרדים! אז מה אם הגוף מכוסה.. אבל איפה הצניעות! איפה רבונו של עולם? איפה הלב שלנו? איפה ההרגש שלנו? איפה היראת שמים שלנו? איפה שרה באוהל? איפה הצניעות של יראת ד’? זה מזעזע איך השם יתברך יכול לראות ולסבול את זה? מה ד' מביקש מאיתנו בסה"כ? ללכת בצניעות! זאת אפילו לא בקשה, אם מתעמקים בזה, זאת מתנה עצומה! אני יכולה לומר מניסיון, שכשהאישה מכבדת את עצמה, בצניעות, פנימית וחיצונית! כל היחס של הסביבה משתנה כלפיה! כולם מכבדים אותה! למה?! כי אז באמת רואים שהיא בת של מלך! שהיא נסיכה אמיתית!!! "העבר עיני מראות שוא"

נא ונא בת ישראל תשפרי הצניעות. ולא כמו המיקלים בכל דבר שבקדושה, כמו פאלק מאנגליה, בספר שלו המחריב הצניעות החרדי, הנקרא “עוז והדר לבושה” שהוא גם קיים בזה “ותשחק ליום אחרון” שהמציא הלכות מהעצבע, והוציא את הספר המחריב הצניעות בפרט בחו”ל, הוא עשה צחוק מהצניעות הנכונה, בכל העולם החרדי, הוא המציא הלכות מהאצבע, ולא מן התורה, ולא מהשולחן ערוך, אנחנו חייבים לתחזק בצניעות ע”פ פסקי השולחן ערוך!!! http://www.keter-malchut.co.il/harimuMichshol.html) גם להודות בפה מלא שאנו יודעים שאסרו הפוסקים את הפאות של ימינו! בכל המצוות אנו מהדרים חוץ מדבר אחד – “צניעות והרחקה מעריות”, למרות שהם איסורי תורה החמורים ביותר, שהחריבו מקדשינו וגלינו מארצנו. לטיפשים תמיד יש תשובות מתחת לאדמה, אבל תן לחכם ויחכם עוד! והצנועות יזכו לקבל פני משיח בקרוב. "העבר עיני מראות שוא"

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר