אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

נניח כי... היסטוריה חלופית של עם ישראל


התמונה של אלי אשד

לרגל יום הכיפורים יום הצער הלאומי על ההחמצות ועל מה שיכול היה להיות ולא היה, הנה רשימה ש"מה שיכול היה להיות ולא היה" בהיסטוריה היהודית.

נניח כי פגשת באיש אחר נניח כי מצאתי לי אחרת הכל היה שונה , בתי אולי יפה הייתה יותר או מכוערת… .. הכל היה שונה לו אך ביום של רוח עז ועננה קודרת לא נסת אל חם חדרי לחת שער ורטובת אדרת . נניח כי אותה עננת לא שולחה בעיר ולא הייתה ממטרת .. (יצחק שלו "נניח כי " מתוך קובץ השירים "שמלת הריון" , 1972) במציאות השברירית של המזרח התיכון שסביבנו אירועים חסרי חשיבות לכאורה כמו ביקורו של פוליטיקאי במסגד אל אקצה יכולים להביא לתהפוכות בגורל עמים

דיונים בהשלכות של אירועים שונים אם היו מתרחשים בצורה שונה הם לחם חוקו של ז'אנר המדע הבדיוני, אבל יותר ויותר היסטוריונים רציניים מתעסקים בהם, אם כי בעבר הדבר נחשב ללא ראוי להיסטוריון לעסוק בו .

במאמר זה אעסוק בנושא ההיסטוריה החלופית של עם ישראל ומדינת ישראל ואציג שורה של אירועים, שהם לדעתי המכריעים בתולדותינו. מהם ידועים יותר ומהם הרבה פחות שאם היו מתרחשים בצורה שונה היו יכולים להיות בעלי השלכות הרות גורל על כל מה שאנו מכירים.

החלופות שנראות בעיני כמכריעות ביותר בתולדות העם היהודי הן :

1. נניח כי בשנת 700 לפה"ס היה המלך האשורי סנחריב כובש את העיר ירושלים שבה צר על המלך היהודאי המורד חזקיהו, ולא נסוג כנראה כתוצאה ממגפה (או כתוצאה של התערבות אלוהית כפי שטוען התנ"ך). במקרה זה נראה לי שספק רב אם הדת היהודית כפי שאנו מכירים אותה הייתה נוצרת, שכן עצם נסיגתו של המלך האשורי האדיר מהעיר הנצורה נראה כניצחון מרשים ביותר לאל היהודאי והוכחה להיותו עליון גם על המלך האשורי האדיר. ניצחון מוחלט של האשורים בתקופה זאת היה מביא כנראה לקיצה של המסורת התנכית כפי שאנו מכירים אותה. במציאות המוכרת לנו לעומת זאת הנסיגה הביאה להתפתחות מואצת של הדת היהויסטית המונותאיסטית ושל המקרא.

2. נניח כי לא הייתה גלות בבל בשנת 586 לפני הספירה. כידוע גלות בבל הביאה להתפתחות משמעותית ביותר של הדת היהודית המונותאיסטית. מחקרים חדשים מראים כי לאמיתו של דבר ההגליה לא הייתה האירוע המשמעותי והמקיף כל שמתואר בתנ"ך שכן לאמיתו של דבר רוב העם לא הוגלה אלא נשאר על אדמתו. הייתה זאת רק שכבה קטנה ביותר של כוהנים ואצילים שהוגלו. עם זאת, הקבוצה הקטנה ביותר הזו הביאה להתפתחויות עצומות ביהדות בתקופת שהותה בבל, התפתחויות שכנראה לא היו מתרחשות ללא ההגליה וייתכן מאוד שבלעדיה היהדות הייתה נשארת עוד דת לא חשובה בפינה נידחת של האימפריה הבבלית (מקבילה מעניינת ביותר לאירוע זה היא מה שקרה לטיבטים שהיו ממשיכים להישאר עם נידח בארצם עד שקבוצה קטנה מהם גלתה כתוצאה מהכיבוש הסיני. כעת הם מפיצים את הבודהיזם הטיבטי שלו יש השפעה וסמכות גדולים יותר מאי פעם, ברחבי העולם ).

3. נניח כי עזרא ונחמיה לא היו מגיעים לארץ ישראל. אין זה ברור עד כמה ספרי עזרא ונחמיה הם פרשיות היסטוריות אותנטיות (יש חוקרים שמפקפקים לחלוטין בעצם קיומו של עזרא ורואים בו המצאה של סופר). אם אכן ביצעו את המעשים המיוחסים להם שבראשם הייתה הפרדה מוחלטת בין שבי בבל ו"עם הארץ והשומרונים" כי אז ברור שהייתה זאת אחת ההחלטות החשובות ביותר והשגויות ביותר בתולדות העם היהודי. מעשיהם גרמו לשנאה קשה (וחסרת כל צורך) בין היהודים והשומרונים שנאבקו מעתה ואלך אחד בשני בזמן שיכלו להתאחד לעם אחד ולהיות חזקים בהרבה. השומרונים יכלו לדעתי לתרום הרבה ליהדות. אך במציאות ההיסטורית המאבק בין שתי הקבוצות רק התיש שלא לצורך את כוחותיהם.

4. נניחכי מרד החשמונאים היה נכשל. ההערכה במחקר כיום היא שגזירות המלך אנטיוכוס היו למעשה תוצאה של "מלחמת אזרחים" בעם היהודי בין המתייוונים ששאפו להפיץ את העקרונות של התרבות היוונית ההלניסטית ובין הקבוצות השמרניות ששאפו לשמור על הדת היהודית בטהרתה. כתוצאה מהמאבק התפתחו ביהדות זרמים חשובים שונים שקודם לא היו קיימים בה כמו הזרם האפוקליפטי והוקמה הממלכה החשמונאית. אך ייתכן שאם המרד היה נכשל כי אז היהדות כתרבות ייחודית הייתה נעלמת. או אפשרות אחרת, שהייתה נוצרת סינתזה מיוחדת במינה בין רעיונות היהדות ורעיונות ההלניזם כפי שקרה מאוחר יותר עם הנצרות.

5. נניח כי המרד הגדול ברומאים לא היה מתרחש. עד לשנים האחרונות הייתה הנחה במחקר שהמרד הגדול היה בלתי נמנע כתוצאה מהפערים העצומים במעמדות החברתיים של האומה . מחקרים חדשים הראו שלאמיתו של דבר הייתה זאת תקופה של שגשוג כלכלי והמרד היה כל כולו תוצאה של רעיונות משיחיים אפוקליפטיים כאשר כמה מושלים רומאיים הטילו שמן למדורה. אילו לא היה המרד הגדול מתרחש כי אז כל הסיכויים הם שהנצרות הייתה נשארת עוד כת אזוטרית ביהדות, והיהדות הרבנית של יבנה (שהיא למעשה דת חדשה ) ואיתה המשנה והתלמוד, לא הייתה קמה לעולם. העם היהודי היה ממשיך להיות מרוכז מסביב לבית המקדש והקרבת הקורבנות, והכוהנים לפחות להלכה היו ממשיכים להיות מנהיגי העם.

הרומאים נכנסים לירושלים. "הרס בית המקדשעל ידי הרומאים" מאת פוסיני 1637.

6. נניח כי מרד בר כוכבא היה מתחולל בו זמנית ביחד עם מרד התפוצות. ב-115 לספירה פרץ בקהילות יהודיות שונות בתפוצות כמו מצרים וקירני מרד אכזרי של היהודים נגד הרומאים ושכניהם היוונים. מרד זה שהיה מלווה במעשי טבח אכזריים משני הצדדים, הביא לחורבנם המוחלט של קהילות אלה. כמה שנים מאוחר יותר ב-133 לספירה פרץ ביהודה מרד בר כוכבא. מרד זה שדוכא בידי הרומאים, רק בקושי רב, הביא לחורבן חסר תקדים ולכך שהיהודים ירדו מעל בימת ההיסטוריה כגורם דומיננטי במקום כלשהו. נשאלת השאלה מה היה קורה אם שתי המרידות היו מתנהלות בו זמנית? במקרה כזה אם הדבר היה מתרחש בימי שיאה של הקיסרות בימי טריינוס או אדריאנוס, דיכוי המרידה היה קשה עוד יותר מכפי שהיה במציאות שלנו, אבל הוא היה מתבצע לבסוף ולא מן הנמנע שהרומאים והיוונים הזועמים והמפוחדים היו מבצעים השמדת עם של ממש ביהודים שהוכיחו את עצמם כסכנה כזאת לעצם קיומם.

לעומת זאת אם מרידה מאורגנת כזאת הייתה מתרחשת בשלב מאוחר יותר בתולדות הקיסרות כשירידתה כבר החלה, נניח בימי אחד הקיסרים החלשים יותר כמו קומודוס או אלגבלוס, כי אז היה למרידה כזאת סיכוי טוב להצליח. דומה שהיהודים בחרו תמיד את הזמנים שבהם הקיסרות הרומאית הייתה בשיא כוחה כדי למרוד. אם היו מחכים בסבלנות לסימני החלשות שלה כי אז היו יכולים לקצור לבסוף את הפירות .

7. נניח כי מלך חמייר שבתימן - יוסף דו נוואס היה מנצח את האתיופים בקרב בשנת 525. דו נוואס היה יהודי קנאי שנלחם בחרי אף בנוצרים הביזנטים והאתיופים עד שהובס לבסוף בידי האתיופים. אלה האחרונים שלטו בתימן זמן קצר לאחריו. אילו היה דו נוואס הקנאי מנצח אזי סביר מאוד שהיה מתחיל בפעולות גיור המוניות של שבטי הערבים בתימן ובחצי האי ערב (פעולות שבהן כבר עסק בקנה מידה קטן). האתיופים עצמם ניסו לעשות פעולות מעין אלה של ניצור בזמן שלטונם הקצר באזור אך נכשלו בגלל ההבדלים התרבותיים והגזעיים בינם ובין הערבים. דו נוואס לא היה נתקל בבעיות מעין אלה. הוא היה מוצא בעלי ברית אדירי כוח, השבטים היהודיים של חצי האי ערב שהיו עוזרים לו במלאכת השכנוע והגיור של הערבים. סביר להניח שבתוך כמה דורות אפשר היה להשלים את מלאכת הגיור של הערבים וסביר להניח שאחד, מוחמד, היה הופך להיות לרב יהודי, בתרבות היהודית החדשה שהייתה נוצרת.

8. נניח כי אנשי עם הכוזרים היו מנצחים את הרוסים. הכוזרים שלטו באימפריה עצומה ברוסיה של היום שהייתה אחת המעצמות של הזמן ובשלב מסוים שליטיהם וחלק מהאוכלוסייה התגיירו. בשנת 965 הם הובסו בידי הרוסים, שעליהם שלטו במשך זמן רב , ותרמו רבות לתרבותם ושהתנצרו זה מקרוב בידי הביזנטים, כתוצאה ירדו מבמת ההיסטוריה (אם כי יש הטוענים שהם אבות חלק מהיהודים האשכנזים). נניח כי הם היו מביסים את הרוסים בקרב המכריע ביניהם או שהיו מקדימים את הביזנטים ומגיירים את הרוסים הפאגאנים. במקרה כזה ניתן להעלות על הדעת שהרוסים היו מקימים קיסרות יהודית קנאית שהייתה משמשת כהמשך לקיסרות הכוזרית (במקום לקיסרות הביזנטית כפי שאירע בהיסטוריה שלנו) והיא הייתה מהווה גורם מאזן לחליפות המוסלמית מצד אחד ולנוצרים הקתוליים והביזנטיים מצד שני.

9. נניח כי הרמב"ם לא היה יהודי. רבי משה בן מימון (הרמב"ם) ידוע לכל כגדול חכמי ישראל בימי הביניים ואף בכל הזמנים וכמי שתרם תרומה מכרעת לעיצוב פניה של היהדות. מה שידוע פחות (אנו יודעים זאת רק מכתביו של סופר מוסלמי שאין סיבה לפקפק ביושרו) הוא שבצעירותו הרמב"ם התאסלם לזמן קצר כתוצאה מהרדיפות שנרדפו היהודים במרוקו. אם היה הרמב"ם נשאר מוסלמי כי אז היו פניה של היהדות היום שונים מאוד, סביר להניח כי היא הייתה מאבדת הרבה מהמרכיבים הרציונאליים והפילוסופיים - הלכתיים שהרמב"ם הכניס בה בעוד שהזרם המתנגד לזה של הרמב"ם, הזרם המיסטי הקבלי היה נהפך בה לדומיננטי לחלוטין.

רבי משה בן מימון (הרמב"ם). התאסלם לזמן קצר

10. נניח כי במאה ה-16 היה הרב הידוע המהר"ל מפראג מצליח לשכנע את הקהילות היהודיות האשכנזיות לאמץ את שיטת החינוך החדשה שלו שדחתה לחלוטין את הפלפול התלמודי שהיה מקובל אז כמו גם היום, בשיטתו החדשה שלצד לימוד יסודי יותר של המשנה, שמה דגש על הכרת החוכמות החיצוניות והמדעים שהתחילו להתפתח בארצות הרנסאנס. אילו הייתה השיטתו של המהר"ל מתקבלת כי אז הייתה נוצרת יהדות חדשה פתוחה יותר לשינויים שאנשיה מודעים היטב למדעים השונים. במציאות מה שקרה הוא ששיטתו של המהר"ל לא נתקבלה ונדחתה בפני השיטה המיסטית והמיתית של האר"י מצפת שכל כולה היא דחייה של חשיבה רציונלית, המהר"ל נאלץ כעת לספוג את ההשפלה האולטימטיבית ולהתהפך כל יום בקברו בכל פעם שמגיע לקבר מדריך תיירים חדש שמסביר שחשיבותו של המהר"ל היא בכך שהוא היה מקובל שיצר גולם!

הרצל. מושבה יהודית באוגנדה הייתה יכולה בהחלט לשגשג תחת השלטון הבריטי האימפריאלי

לעומת זאת אם היה המקובל האר"י מת בגיל צעיר מאוד לפני שהספיק להפיץ את שיטתו הקבלית המיוחדת בקרב תלמידיו שהפכו אותה לדומיננטית ברחבי העולם היהודי, עדיין הייתה הקבלה הופכת להיות דומיננטית בעולם היהודי, דרך שיטתו של איש צפת אחר משה קורדיברו. אך ספק אם לשיטה קבלית זאת היו את אותה השלכות מרחיקות לכת כמו שיטת האר"י שהביאה ליצירת התנועות המשיחיות של שבתאי צבי ושל יעקב פרנק, ולהולדת החסידות.

11. נניח כי משיח השקר שבתאי צבי היה מסרב להתאסלם בפקודת השולטאן המוסלמי. שבתאי צבי הצליח במאה ה-17 לסחוף אחריו את מרבית העם היהודי שהאמין במשיחיותו. בשלב מסוים הוא נאסר בידי המוסלמים ושבתאי צבי העדיף לבסוף להתאסלם מאשר להרגיז אותם אך אפילו אז עדיין היו רבים מאוד שהמשיכו להאמין במשיחיותו. נניח כי שבתאי צבי היה מסרב להתאסלם ובמקום זה קורא ליהודים למרוד ולהביא בכך לימות המשיח (כפי שהוצע לו בידי אחדים) במקרה כזה אין ספק שהיה עלול להביא לטבח המוני של יהודים בידי התורכים ולחורבן של קהילות שלמות שכן אין ספק שרבים מאוד היו הולכים אחריו בעיניים עצומות. שבתאי צבי עשה שירות גדול מאוד לעם היהודי בכך שהתאסלם ומנע בכך חורבן מעין זה.

12. נניח כי התנועה הציונית בראשות הרצל הייתה בוחרת באוגנדה ולא בפלסטינה כמקום להקים בו מדינה או אוטונומיה של יהודים, במקרה כזה מושבה יהודית באוגנדה הייתה יכולה בהחלט לשגשג תחת השלטון הבריטי האימפריאלי ובשלב מסוים לאחר נסיגת הבריטים מאפריקה אף לזכות בעצמאות. ראה דיון מפורט בחלופה זאת.

13. נניח כי מלחמת העולם הראשונה לא הייתה מתקיימת או שהייתה מסתיימת בצורה שונה והתורכים היו נשארים כאדוניה של פלסטינה. במקרה כזה עליות יהודיות מסוגים שונים היו נמשכות לארץ ישראל, אולם התורכים היו מוודאים שהיהודים בארץ יהיו חסרי כל שאיפות לאומיות שהיו רק עלולות לפגוע במאזן השביר בין הלאומים שתחת שליטתם. הציונות הייתה נרדפת בידי התורכים בחרי אף. אם איזה ארגון יהודי היה מעיז להרים יותר מידי ראש, כי אז היה גורלם של היהודים בארץ ישראל עלול להיות כמו גורלם של הארמנים כאשר העזו להיות עצמאיים מידי לטעמם של הטורקים – גנוסיייד.

14. נניח כי פנחס רוטנברג היה מחסל את לנין וסטלין. ב-1917 היה ראש מנגנון הביטחון של משטר קרנסקי ברוסיה שלאחר מהפכת פברואר הדמוקרטית מהנדס יהודי בשם פנחס רוטנברג. רוטנברג היה מהפכן חשוב לשעבר שנודע בכך שחיסל אישית את האיש שפתח במהפכת 1905 - הכומר הנוצרי גאפון. לאחר שגילה שהוא סוכן כפול של המשטרה החשאית. כעת ב-1917 המליץ למנהיג המשטר קרנסקי שיש לחסל את מנהיגי הקומוניסטים לנין וטרוצקי שלפני שיאיימו על קיום המשטר. קרנסקי הדמוקרט דחה בבוז את דרישתו של רוטנברג , ובכך הביא לחורבן משטרו. רוטנברג נמלט מרוסיה והקים בארץ ישראל את חברת החשמל. אילו הייתה הצעתו מתקבלת ברוסיה כי אז לא הייתה מהפכה קומוניסטית ברוסיה על כל השלכותיה (כולל מלחמת העולם השנייה) וחברת החשמל בארץ ישראל הייתה מוקמת רק בשלב הרבה יותר מאוחר ללא כוח רצונו האדיר ויוזמתו של רוטנברג.

טרוצקי.

15. נניח כי המנהיג היהודיטרוצקי היה גובר על סטלין במאבק הירושה לאחר מותו של לנין. במקרה כזה היה המשטר הקומוניסטי מכפיל ומשלש את מאמציו להביא למהפכות קומוניסטיות בארצות אחרות. ברית המועצות הקומוניסטית הייתה ההופכת למדינה שנואה אף יותר משהיא הייתה במציאות שלנו וסביר להניח שהאנטישמיות שהייתה נוצרת הייתה חזקה לא פחות אם הרבה יותר מאשר במציאות שלנו. להיטלר הייתה סיבה כפולה ומכופלת להילחם בברית המועצות בראשות היהודי טרוצקי. מלחמה בין גרמניה הנאצית וברית המועצות של טרוצקי הייתה בלתי נמנעת, השאלה היא האם לטרוצקי היה את כוח הרצון האדיר שהיה לסטאלין כדי להביא לניצחון. דומה שתפקידו המכריע ביצירת הצבא האדום יש מאין ונצחונו על כוחות הלבנים תומכי הצאר בראשית שנות ה-20 היוו אינדיקציה לכך שהיו לו את הכישורים להביא לניצחונה של בריה"מ במאבק כנגד הנאצים ועם הרבה פחות כישלונות ואבדות מאשר סטאלין.

16. נניח כי המנהיג היהודי חיים ארלוזורוב לא היה נרצח. בשנת 1933 נרצח בחוף תל אביב אחד המנהיגים החשובים ביותר של השמאל הציוני חיים ארלוזורוב. רוצחו לא זוהה עד היום עם כי יש הטוענים שהיו אלה חוגי הימין ויש הטוענים שהקומוניסטים ביצעו זאת. התיאוריה החביבה עלי היא שהיו אלה שליחי המנהיג הנאצי גבלס שביצעו זאת מאחר ש-ארלוזורוב היה בעבר מאהבה של אשתו של גבלס. ואולי היו אלה שליחיה של הנאצית הפנאטית המטורפת מגדה גבלס, שפעלה לחלוטין על דעת עצמה ללא ידיעת בעלה?

בכל אופן סביר להניח שאם ארלוזורוב לא היה נרצח הוא היה הופך למתחרה העיקרי של בן גוריון ואולי אף תופס את מקומו כמנהיג הישוב. אם כך היה קורה אין לדעת אם הישוב היהודי היה זוכה בעצמאות שכן לא היה לו את כוח הרצון האדיר של בן גוריון שתרם תרומה כה מכרעת לניצחון הישוב.

17. נניח כי ב-1941 היו כוחותיו של המצביא הנאצי רומל מביסים את האנגלים באל עלמיין שבמצרים. במקרה כזה הדרך לפלסטינה הייתה פתוחה לפניהם ורומל לא היה מתקשה לכבוש את הארץ בעזרתם הנדיבה של הערבים ומנהיגם הפרו נאצי המופתי החאג' אמין אל חוסייני.

במקרה כזה חלק לא קטן מהיהודים היו מתבצרים על הכרמל בהתאם למה שנקרא "תוכנית מצדה" והיו נלחמים שם בנאצים עד טיפת דמם האחרונה. כל שאר היהודים כולל רב צעיר אחד, עובדיה יוסף שמו היו נשלחים למות במחנות הריכוז.

אפשרות אחרת רחוקה יותר היא אם נניח היטלר היה מת במהלך המלחמה והיו עולים מנהיגים מתונים יותר היא שהם היו מחליטים להפוך את פלסטינה למעין מדגסקר שבה ירוכזו כל היהודים. במקרה כזה היו מחפשים "יודנראטים " מבין המנהיגים המקומיים ישמשו כמנהיגים מטעם הנאצים והמתאימים ביותר לכך היו מנהיגי הלח"י יאיר שטרן ועוזרו יצחק שמיר שניהלו מו"מ עם הנאצים בראשית המלחמה. שמיר יכול היה להיהפך בשלב מסוים למנהיג הישוב מטעם הנאצים. אפשרות מקבילה היא שאדולף אייכמן המנהיג נאצי שהכיר את היהודים יותר מכל אחד אחר ואף ביקר במקום ובשלב מסוים אף למד קצת עברית, היה מתמנה ל"נציב העליון של הישוב" והממונה על ראש הישוב שמיר.

18. נניח כי בשנת 1948 היה הישוב היהודי מפסיד במאבק כנגד הצבאות הערביים וכנגד ערביי ארץ ישראל. במקרה כזה סביר להניח שהייתה מוקמת מדינה פלסטינאית שהייתה עומדת תחת השפעה חזקה מאוד של המדינות הערביות השכנות ש"הצילו" אותה. היהודים המובסים היו מועברים למחנות פליטים והמדינה הערבית הייתה משתדלת מאוד לגרש אותם בחזרה לארצות מוצאם באירופה. אך ספק רב אם אלה היו מעוניינות לקבל אותם בחזרה, כך שמחנות הפליטים היהודיים היו עלולים להיהפך לתופעה של קבע.

19. נניח כי הסובייטים היו פולשים לישראל ב-1967. היום ידוע כתוצאה מגילויים של עריקים סובייטיים כי לסובייטים היו תוכניות רציניות ביותר לפלוש לישראל בעיצומה של מלחמת ששת הימים כאשר ברור היה שבעלי בריתם הערבים מובסים לחלוטין. הם לא עשו זאת כנראה מחשש מהתערבות ארצות הברית. כן ידוע שהפצצה הגרעינית הישראלית הייתה כבר מוכנה זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים, ואף הושמעו טענות שיש להשתמש בה כנגד הערבים. סביר מאוד להניח שאם אכן היו הסובייטים פולשים לישראל כי אז הממשלה הישראלית הייתה מגיעה למסקנה שעצם קיומה של המדינה נמצא תחת איום הן מצד הערבים והן מצד הסובייטים ומחליטה לעשות שימוש בנשק הגרעיני כנגד הסובייטים או שלכל הפחות היה מושמע איום להשתמש בנשק הזה כנגדם.

חלופה דומה קיימת גם לגבי מלחמת יום הכיפורים. נניח כי הנשק הגרעיני היה מופעל בשנת 1973- כנגד צבאות הערבים. דיונים בנושא זה התנהלו בחוגי הממשלה ובמשרד הביטחון בימים הקודרים ביותר של מלחמת יום הכיפורים, אך לבסוף הוחלט משיקולים שונים שלא להשתמש בפצצה גם בגלל שמצבה של ישראל לא היה עדיין לאחר ייאוש. אם ישראל הייתה מחליטה להשתמש בפצצה כי אז זה היה מביא לחורבן גרעיני של אזור ערבי כלשהו ועלול להביא להתערבות סובייטית ישירה לצד הערבים שהייתה עלולה להגיע לכדי הספקת נשק גרעיני עבורם כנגד ישראל.

20. נניח כי הרבי מלובביץ' היה מכריז על עצמו בשנות ה-80 כמשיח. נראה שהרבי מלובביץ' אכן האמין כי הוא המשיח אם כי מעולם לא העז לאמר זאת בפה מלא כפי שעשו חסידיו אז והיום. אם היה עושה זאת כי אז היו מתייצבים מאחוריו אלפי חבדניקים, ומאידך היה נוצר פילוג ביהדות החרדית שכן הליטאים בראשות הרב שך שונאו של הרבי, לעולם לא היו מוכנים לקבל אותו כמשיח (וסביר להניח שגם לא חצרות חסידים אחרות ומתחרות). חסידות חב"ד הייתה עלולה למצוא את עצמה כתוצאה מוקעת מהעולם החרדי והרבי היה עלול למצוא את עצמו מוכרז ל"ישו" או שבתאי צבי חדש.

21. נניח כי ב-1982 זמן לא רב לאחר הפלישה ללבנון הייתה ממשלת הליכוד מחליטה לספח את שטחי דרום הלבנון למדינת ישראל. באותה תקופה היו דרישות נמרצות בכיוון זה מצד חוגים שונים של ארץ ישראל השלמה שהזכירו ששטחים אלה היו שייכים פעם לשבטי ישראל. אם השטחים היו מסופחים לישראל כי אז הייתה ישראל מוצאת עצמה היום במלחמה אכזרית פי כמה וכמה עם אירגוני החיזבללה ואמל כמו גם עם הדרוזים של לבנון שהיו רואים את עצמם כמי שעסוקים במלחמת שחרור כנגד כובש.

22. אילו פרס היה ראש ממשלה בכל אחת מההזדמנויות שבהם הוא כמעט הגיע לתפקיד אבל לא. כי אז סביר להניח שלא היינו מוצאים את עצמנו בבעיות שאנו נמצאים בהם היום .ואולי כן ...

23. אילו היה חבר הכנסת המועמד המפסיד הנצחי לראשות הליכוד דוד לוי מתמנה למנהיג הליכוד במקום יצחק שמיר ו/או בנימין נתניהו האם היה זה מחזק או מחליש את מעמד הליכוד ? הניחוש שלי על סמך תפקודו הליקוי של לוי כשר החוץ וכמנהיג מפלגה עצמאית הוא היה מחליש במאוד את מעמד הליכוד.

24. נניח כי אריה דרעי מי שהפך את ש"ס למפלגה מרכזית בעולם הפוליטיקה הישראלית והראה את עצמו כפוליטיקאי שרק מעטים כמוהו היה מגלה לא רק פיקחות אלא גם חוכמה ולא היה מסתבך בכל ענייני הפלילים שלוונכנס לבסוף לבית הסוהר והורס אתה קריירה המבריקה ביותר בפוליטיקה הישראלית מזה שנים רבות. כי אז ש"ס הייתה יכולה להיהפך להרבה יותר ממפלגה עדתית ודרעי בקונסטלציה מסוימת יכול היה להיהפך לשר בכיר ובעתיד מי יודע, אולי אפילו לראש ממשלה.

25. אילו לא היה שרון נכנס להר הבית וגורם למהומות ב-2000 ולאינתיפאדה השניה, כי אז הן היו פורצות בגלל עילה אחרת, עראפת כבר הכין אותם והיה מוצא במוקדם או מאוחר עילה כלשהיא להביא לפרוץ מהומות.

26. אילו לא הייתה מתבצעת ההתנתקות מעזה כי אז היה המצב הכלכלה והחיצוני שלנו הולך ומחמיר. ואילו הייתה ההתנתקות מעזה נתקלת בהתנגדות אלימה עזה של המתנחלים מצד אחד ובהפרעות אלימות של הפלסטינאים מצד שני... עדיף בכלל לא לחשוב על כך.

אתרים על היסטוריות חלופיות

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד