פה לן יה - מסע אל עולם שהיה ואיננו.

רמי נוידרפר, 04/09/2005

חלק ראשון - מסורת מסורת מסורת

 

"דממת ליל קיץ. בקצה השמיים מאפילים צללי היער הקרוב והמהולל. על עציו חקקו אבותינו הנודדים את שמות המסכתות שסיימו בדרך ... קרוב ליער חנו פעם בערב , וראש הגולה אמר : פה-לין  ושם הארץ עד היום הזה פולין אלא שאומות העולם אינם כותבים כשורה... וכן יוצאת מן היער דרך קצרה לירושלים ואחד מל"ו צדיקים היתה לו פעם עז שהיתה יודעת את הדרך ותהי רצה מדי יום ביומו לרעות על ידי הר הבית ושבה בערב ושלושה קבים חלב בדדיה..."

כך כתב על פולין הסופר היהודי-פולני י.ל. פרץ ( 1852-1915 ) מגדולי סופרי היידיש והעברית ב"ציורי מסע" שלו.

 

 

הסופר העברי יידי יצחק לייבוש פרץ

לפני מספר שבועות, בתחילתו של מסע מרתק לפולין, ניצבתי בפתחו של בית העלמין היהודי בוורשה. סיור בבית העלמין הזה הופך למסע מופלא על העבר – אל הקהילה המופלאה של יהדות פולין, בפריחתה - לומדי התורה, הרבנים, הגבירים ופשוטי העם, הזקנים והבתולות, הסוחרים והנדבנים, האומנים והסופרים, הדתיים והמתבוללים, עשירי העיר והמהפכנים הסוציאליסטיים.

תולדותיהם של כל אלה משתקפות באופן מדהים במקום מופלא זה, על מצבותיו המפוארות כמו גם הפשוטות.

עולם היהדות הפולני בכלל ועולם היהדות  הוורשאי בפרט הוכחדו באחת על ידי הצורר הנאצי בשנים 1942 – 1943, ולאחר מכן לא נותרו בוורשה אלא אודים מוצלים, שמספרם הלך ופחת.

על הראשית והתפארת , הפריחה והכרת, על הניצנים הצומחים באפר ועל הזיכרון המר והמתוק, נספר לכם בכתבה מצולמת זו.

זהו מסע בזמן, אין כמו המצבות וסביבתן, כדי לקחת אתכם אל מחוזות שהיו ואינם, אל ימים אחרים, אל מחוזות של תקווה וייאוש, עושר ואושר, געגועים וייסורים, השמדה וכיליון, ופרחים באפר. הצטרפו עמי אל המסע המופלא.

מי שנכנס בשער הכניסה של בית העלמין לא משער כי הוא עומד מול אחד מבתי העלמין הגדולים ביותר בעולם היהודי והגדול ביותר באירופה – 400,000 קברים, שנבנו במאתיים השנה האחרונות, והוא משתרע על פני כ300 דונם.

היסטוריה על קצה המזלג

 אולם  לפני שניכנס אל בית העלמין נספר לכם מעט על ההיסטוריה של יהודי ורשה:

 

הראשית

ובכן – להלן , בקיצור נמרץ, כמה פרטים היסטוריים:

האזור של פולין בו נמצאת ורשה נקרא מזוביה.  מזוביה, אחד מחבלי הארץ העתיקים בפולין, היה בשליטת ה"דוכסים המזוביים" החל משנת  1146,  ועד לאיחודו עם פולין בשנת 1526, עם מות הדוכס האחרון.

נוכחותם של היהודים בחבל ארץ זה קדומה עוד יותר ועוד במאה ה11 הם נזכרים. ב1237 מוזכר יישוב יהודי בעיר פלוצק.

בסוף  המאה ה13, מקימים הדוכסים המזוביים עיר חדשה  - ורשה,  על מקום גבוה  גדות נהר הוויסלה ) (Wisła -  שימו לב לצ'ופצ'יק על האות למד שאומר שיש לבטא זאת כמו מין W רכה – ובקיצור משהו כמו ויסווה.

 ב-1413 מועברת בירת מזוביה לעיר ורשה, וב-1414 , זמן קצר ביותר לאחר ייסוד העיר, מוזכר כבר, במסמך רשמי, קיומו של יישוב יהודי בעיר.

ב1483 נזכר הפוגרום הראשון ביהודי ורשה שמסתיים בהגלייתם על ידי הדוכס בולסלב הרביעי.  לא חולפות שנים רבות וב 1525 מגרש  יאנוש השלישי שוב את יהודי ורשה.

1526 -  עם מות הדוכס האחרון , מסופחת ורשה לממלכת פולין. המלך זיגימונט הזקן, ממהר להעניק לעיר ולמחוז  את הזכות  החשובה:   "" de non tolerandis Judaeis .  ראו זה פלא, קוראים יקרים , בלי לדעת לטינית,  ניחשתם  נכון – את הזכות שלא לסבול יהודים.  ליהודים הותר לסחור בוארשה , אך לא להתגורר בה.

1596 – המלך זיגימונט השלישי ואזה מעביר את ארמונו לוורשה, לאחר שטירת ואוול בקרקוב נשרפה.

ארמון המלך - העיר העתיקה של ורשה

1655-1658 – תקופת "המבול" ( כשם ספרו הידוע של הנריק סנקביץ') , ורשה נכבשת ונבזזת שלוש פעמים  על ידי השבדים והטרנסילבאנים. 

1755 – הסיים הפולני מפרסם הצהרה המעודדת את היהודים להתיישב במזוביה, חוץ מאשר בעיר ורשה. היהודים מתיישבים בפראגה ( כשם הנקניק הנודע) על הגדה המזרחית של הוויסלה . כיום מהווה פראגה חלק מהעיר, אולם אז היה זה ישוב נפרד , מחוץ לחומות. המרשל הפולני לובומירסקי מצווה להרוס את בתי היהודים בשכונות נובי פוטוק ונובה ירוזולימה ( ירושלים החדשה) ולהחרים את סחורותיהם.

1780 – היה זה בתקופתו של מלכה העצמאי האחרון של פולין , סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי, (שנודע כמאהבה בלתי נלאה של קיסרית רוסיה , קתרינה הגדולה) – היהודי שמול זביקובר מקבל רישיון להקים בית קברות יהודי בפראגה.

1794 – היהודים לוקחים חלק בהתקוממותו של הגיבור הלאומי הפולני תדיאוש קושצ'ושקו, נגד המעצמות הזוממות לחלק את פולין. היהודי ברק יוסלביץ' עומד בראש גדוד פרשים יהודיים.

1795 – חלוקת פולין השלישית . ורשה מסופחת לממלכת פרוסיה -  הפרוסים מתירים ליהודים להתגורר שוב בוורשה. האוכלוסייה היהודית מגיעה ל 6000 איש , כ8.6% מהאוכלוסייה.

1799 – הקהילה היהודית בוורשה נוסדת.

1806 – הפולנים נוהים בהתלהבות אחרי נפוליאון בונפרטה, בתקווה לחידוש עצמאותם.  היהודים מקבלים רישיון לבניית בית  עלמין יהודי בוורשה, ממערב לשערי העיר , במה שהיום רחוב אוקופובה

 

 

הכניסה

ועכשיו, קוראים יקרים, נפסיק לזמן מה את הסקירה ההיסטורית ונתחיל את מסענו. ניכנס אל שערי בית הקברות, ובביקורנו הראשון, נצמד למסורת, ליהודים הדתיים, הדבקים בתורה ומצוות , ליראי השמיים, לדלים ולגבירים, לאברכים ולבתולות, למתגעגעים לציון ולמייחלים למשיח.

כדי להכניסכם לאווירת המקום נזמין אתכם תחילה לסיור וירטואלי בין הקברים .

 שימו לב לירוק השופע של הצמחייה המכסה את שטח בית העלמין. מאות אלפי הקברים, בחלקם הגדול, אינם מטופלים ואינם מתוחזקים כלל.  בבית העלמין המרכזי של יהודי ורשה10 רחובות גדולים  ( אוליצא בפולנית ), 72 שבילים. כל ריבוע שבין רחוב ושביל קרוי "איזור". קבורת הנשים והגברים בחלקה האורתודוכסית היא בנפרד.

 

 

 

 

מפת בית העלמין של ורשה.

בפתח בית העלמין מעין מצבה לעשרות אלפי האנשים שמצבותיהם נהרסו והושמדו בתקופה הנאצית. זהו מעין קיר ארוך המרוצף באבני מצבה  ישנות ואבנים חדשות בהן מנציחים השורדים את יקיריהם שנספו.

 

השדרה המרכזית של בית הקברות שמורה היטב אולם כשמתקדמים פנימה, עולה העזובה בין המצבות. הטבע הגועש מרים את ראשו. עצים צומחים בין המצבות ומסתירים את עין השמש. מעקמים את המצבות ומפילים  אותן :

 

 

אט אט מכסה היער את שבילי בית העלמין הנטושים

המסורת

רוב יהודי פולין היו אדוקים בדתם. מצבותיהם היו מעוצבות באופן מסורתי. קרובי הנפטר היו הולכים לעושה המצבות ובוחרים, מתוך קטלוג , בפסוקים בעברית נמלצת שהיו משתלבים לידי אקרוסטיכון – ראשי תבות שמם של הנפטרים. הנפטרים הזכרים וזכרונן לברכה, נשים צדקניות, נקברו בנפרד

 

 

העשירים, עסקני הציבור , היו זוכים במצבות מפוארות , ופשוטי העם  , במצבות פשוטות וצנועות יותר. בראשית ימי בית העלמין היו נטמנים הגברים במקומות שונים מאלה של הנשים.  בעברית מליצית היו מספרים בשבח המנוח ומעשיו.

 

הסמלים

על מצבות הקברים בוורשה , כמו בבתי קברות יהודיים רבים בעולם, חרותים היו  סמלים מסורתיים, שהצביעו על משלח ידו של הנפטר או הנפטרת, מצבו המשפחתי,  מוצאו ואפילו שמו. הבה ונתבונן יחדיו בחלק מן הסמלים הללו.

 - ידיים פרושות בתנוחה של ברכת כוהנים , מצביעות כמובן על כך שהמנוח היה כהן

 

 

 - כד לנטילת ידיים – הנפטר זצ"ל – לוי. (למה?)

 

- פמוטים – הנפטרת היא אישה נשואה שזכתה לקיים מצוות הדלקת נרות שבת.

 

- פמוטים שבורים – אויה – בתולה או בעולה הלכה לעולמה בדמי ימיה, ולא הספיקה לקיים את מצוות פרו ורבו.

 

- "יד" ( כזו של "פסוקו של יום") מונפת מעל ספרים – הזצ"ל היה "בעל קורא" או אולי מלמד דרדקי ב"חדר" 

 

- כבשים ליד הבאר – שמו של האדם הקבור כאן הוא אליעזר, או שמא היה זה יצחק , או רבקה? ( למה?)

 

- צבי עתיר קרניים – פה נטמן המנוח החשוב הירש  או הערשל.

 

- קופה של צדקה – הנפטר החסיד  תרם הרבה לצדקה, יהי זכרו ברוך

 

וכן הלאה וכן הלאה .

 

הרבנים

הרבנים, הגדולים בתורה, היו זוכים לכבוד מיוחד, מצבות מפוארות , ולפעמים "אוהל" – כלומר מצבה הבנויה כמעין ביתן קטן ומפואר, שתחת גגו יכולים להצטופף המשתטחים על קברי צדיקים.  בביקורנו ראינו לא מעט אוהלים כאלה

 

ובהם פתקים זה מקרוב נכתבו בהם מבקשים העולים לקבר מק"ק בני ברק המעטירה על דבר פרנסת משפחתם הענפה, שידוכים מוצלחים לבניהם ובנותיהם, בני אחיהם ובני דודיהם, ורפואה שלמה לכל החולים. [תמונה 1]

בבית עלמין זה קבורים רבים מרבני העיר ורשה במאתיים השנים האחרונות. בהם, מפורסמים מאד..  החמדת שלמה", ר' שלמה זלמן ליפשיץ, רבה הראשי של יהדות ורשה (1765-1839) ,בער זוננברג , בנו של שמול זביטקובר , מייסדה של משפחת ברגסון המפורסמת (ובהם הפילוסוף הצרפתי אנרי ברגסון )  ,הנצי"ב מוולוז'ין, חתנו של ר' מאיר שמחה מדווינסק בעל "המשך חכמה" ו"אור שמח" על הרמב"ם – ר' אברהם לופטביער, האדמו"ר ממאגלינצע ועוד רבנים רבים נקברו בבית-הקברות שבוורשה. בין היתר, נזכיר את  גם הרב דוב בער מייזליש – ששימש תחילה כרבה של קרקוב לפני שנתמנה לרבה של ורשה, את רבי אברהם מרדכי – בנו של הרבי יצחק מאיר מגור ואביו של רבי יהודה אריה לייב שעמד בראש חסידות גור לאחר פטירת סבו, ואת רבי ישראל ממודז'יץ – מייסדה של חסידות מודז'יץ, המדגישה את ערך הניגון בעבודת האל, ומי שהלחין מאות לחנים בעל-פה וללא תווים.

 

אהלו המפואר של  הרב שלמה זלמן ליפשיץ, ה"חמדת שלמה" נמצא ליד הכניסה לבית הקברות. אינני חושב שהרב ידוע במיוחד בקרב הישראלים. הוא נחשב לגדול בתורה ולצדיק ונותן בסתר. בין היתר, ניתן להזכיר את אחד מפסקי ההלכה שלו הקשור לבית-הקברות, לקבור את הנפטרים כשפניהם – ולא רגליהם – מופנות לכיוון היציאה. הסיבה הייתה רצונו שלא לפגוע ביהודי הראשון שנקבר במקום, שבטעות הורד למנוחת עולמים בצורה הפוכה מהמקובל.

 

אוהל החמדת שלמה

בבית העלמין נמצא גם קברו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הלא הוא הנצי"ב מוולוז'ין. בתוך האוהל קבורים שניים: הנצי"ב והרב חיים סולובייצ'יק.

הנצי"ב היה מגדולי הרבנים ביהדות מזרח אירופה במאה ה-19. הוא עמד בראש הישיבה בעיירה וולוז'ין, הממוקמת בין וילנה למינסק. זאת הייתה הישיבה הגדולה ביותר באירופה באותם ימים, ורבים מרבני הדור יצאו משעריה לתפקידי רבנות במאות קהילות שונות. הדמות, אשר נקשרה יותר מכל עם הישיבה, היא זו של הנצי"ב. כארבעים שנה עמד הנצי"ב בראש המוסד, מ-1853 ועד סגירת הישיבה בפקודת השלטונות הרוסים, בשנת 1892. באותה שנה, החליט ראש הישיבה הזקן והחולה לעלות ארצה. הוא עבר למינסק, משם לוורשה, אך מחלת הסוכרת הכריעה אותו והוא נפטר בעיר ונקבר בה. יוצא שהנצי"ב לא חי את רוב חייו בוורשה, והימצאות קברו במקום היא פרי המקרה.

הנצי"ב היה מראשי "המתנגדים" ( אלה שמכונים היום "ליטאים")  הקמת ישיבת וולוז'ין בראשית המאה ה-19 הייתה פרי יוזמתו של הרב חיים מוולוז'ין, תלמידו הגדול של הגאון מווילנה. באותם ימים היה העולם הליטאי במאבק קשה כנגד החסידות. יותר מכל, חששו הרבנים הליטאיים מפגיעה ברמה התורנית. יש לזכור, שהחסידות הדגישה את התפילה הפשוטה, את הכוונה, את השמחה, ופחות את הלמדנות. מכאן שהדרך לירידה ברמה התורנית הייתה קצרה. המתנגדים לחסידות ניסו, בין היתר, לחזק את עולם התורה, על-יד הקמת ישיבות. החשובה שבהן הייתה ישיבת וולוז'ין, שבה היה לימוד התורה הערך העליון.

לדוגמה, כשאשתו הרבנית של הנצי"ב חלתה, ביקשו התלמידים להפסיק את לימודיהם ולומר פרקי תהילים, אך ראש הישיבה סירב. כך גם לא הייתה דעתו נוחה מתלמידים אשר האריכו בתפילה על חשבון לימוד התורה. אחת האמרות השגורות בפיו של הנצי"ב הייתה: "תורה שלא לשמה וחסידות לשמה – תורה עדיפה"!

הנצי"ב היה אחד היועצים הבכירים של "חיבת ציון" – תנועת יישוב ארץ ישראל שדמה במספר שנים לתנועה הציונית. . אמנם לא מיד הצטרף הרב לתנועה החדשה, אך כאשר רבנים אחרים התחילו לפרוש ממנה בגלל חילוקי דעות בין דתיים לחילונים, החליט הנצי"ב שהגיעה העת לחזק את התנועה. יחד עם הרב מוהיליבר, הוא פעל למען הצלחת "חיבת ציון". בין היתר, יזם מפעל התרמה למען ההתיישבות בארץ ישראל. על אף שרצה לראות את היהודים מקיימים תורה ומצוות בארץ, לא היה מוכן לשמוע מפי מקטרגים על עולים שהתרחקו מתורה ומצוות. את המוציאים את דיבת הארץ היה מכנה "מרגלים", רמז למרגלים שבמדבר אשר נשלחו על-ידי משה לארץ כנען.

אין ספק, שהנצי"ב היה בעל חיבה חזקה לארץ ישראל. כאמור, לאחר סגירת הישיבה ביקש לעלות ארצה אך מחלתו לא אפשרה לו להגשים את חלומו. נציין, שזכרו הונצח באחד מהקיבוצים הדתיים שבעמק בית שאן, הלא הוא קיבוץ עין הנצי"ב.

רבי חיים סולובייצ'יק (1853-1918)(המכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או סתם "רב חיים"), מהגדולות שבדמויות הרבניות במאה ה20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני. אביו היה הרב יוסף בר סולובייצ'יק ,ראש  ישיבת וולוז'ין , העיר שבה נולד ר' חיים.  בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. ב1892, עם סגירת הישיבה נעשה לגאב"ד העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית.

 

היה ידוע בהחמרות מרובות, אך יוצאי דופן היו עניינים שלפיקוח נפש , שבהם היה מקל מאוד. למשל, הקל מאוד בשמירת צומות  לאלו שהיו חולים. כאשר טענו כנגדו על כך שהוא מקל בדיני הצומות, אמר שהוא מחמיר בדיני פיקוח נפש. מסופר גם שבאחד מלילות יום כיפור כשנדרש כסף לפדיון שבויים משלטון הצאר, הורה שלא יתחילו בתפילה עד שהכסף ייאסף מהציבור, והציבור נדרש להביא אותו במזומן בליל יום כיפורים עצמו. הייתה לו השפעה ציבורית רבה, והתנגדותו לציונות  הייתה חריפה. על אף קנאותו היה ידוע כרחב לב גם כלפי הרחוקים מדרכו, אם כי לא לאידיאולוגיה שהם ייצגו. בנו,הרב מבריסק , ונכדו הרב יוסף  דב סולובייצ'יק, היו רבנים מפורסמים ביותר גם כן, ונחשבים כממשיכי שושלת בריסק (אם כי האחרון הפך לציוני, רחמנא ליצלן). עד היום קיימים בקרב החרדים "בריסקאים", שאחד ממאפייניהם הבולטים הוא הניכור למדינה והסירוב להשתתף בבחירות.

געגועים לציון וגלגול מחילות

לפעמים הביעו הקברים געגועים עזים לציון. ראו למשל את הקבר המופלא הזה, שבו תבליט מרתק של הפסוקים הנפלאים מספר תהילים:

עַל נַהֲרוֹת ׀ בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם־בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת־צִיּֽוֹן׃
עַל־עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּֽרוֹתֵינוּ

 

בכל יום ויום, האמינו היהודים המיוסרים , יכול לבוא המשיח. ולכשיבוא , יקומו כל הצדיקים לתחיית המתים. אלא מאי? אם חו"ח יהיה הקבר סגור, יצטרכו המתים להתייסר במה שקורין, גלגול מחילות רחמנא ליצלן, ולהתגלגל חודשים הרבה אל ארץ ישראל. כדי למנוע מעצמם ייסורים אלה, ציידו את הנפטרים באבני מצבה ובהם גולות מתכת מחוררות שניתן להכניס בהן מוטות ולהרימן בקלות.

 

בעלי מקצוע

רבנים ועמי ארצות, גבירים וקבצנים, קבורים יחדיו בבית העלמין העצום. רובם של יהודי ורשה היו בעלי מלאכה וספקי שירותים, כגון ידידנו קופל מוהל שעל מצבתו נכתב "רוממות אל בגרונו וחרב פיפיות בידו". אהממ... אין לקוראים ממין זכר מה להבהל...

 

שיני הזמן

עולמם של יהודי וורשה, יראי השם, כלה בעשן המשרפות, שיני הזמן אוכלות במה שנותר. הקברים מתבקעים, עשב עולה בלחייהם, והחלודה אוכלת את גילופי הברזל המרהיבים, באין מחריד.

 

לפני הכליה, החלו רוחות חדשות מנשבות בין יהודי ורשה, עיר מעטירה שהעמידה מתוכה חולמים ולוחמים, מחנכים, ומתקני עולם, סופרים, משוררים ואנשי תיאטרון. על תור הזהב הזה , בכתבת ההמשך...
תגובה למאמר

לדיון המלא בפורום

 

היה עולם ואיננו עוד

1

אניקה ( 2005-09-04 23:38:46 ) בתגובה לemago

מעניין מה היה קורה לקהילת יהדות פולין אלמלא השואה. האם היתה נשארת כשהיתה, בשינויים קלים
המתחייבים מהתפתחויות הזמן? אופיה היה משתנה לחלוטין? או נכחדת?
הגב להודעה זו

 

אלמלא השואה?

2

רמי נוידרפר ( 2005-09-05 00:01:26 ) בתגובה לאניקה, ( 1 )

אני מניח שמדינת ישרל לא היתה קמה, ולא היה לך את מי לשאול את השאלה הזו.

וברצינות - שאלה קשה . שערי ארה"ב , ופלשתינה היו סגורים בפני יהודי פולין. לפני המלחמה הם
סבלו מגזרות כלכליות, שגרמו לרובם להיות עוד יותר עניים ,אם כי נהנו, פורמלית, משוויון
זכויות מלא.

אני מניח שלולא השואה, החלום על מדינה יהודית בארץ ישראל היה נגוז עקב מדיניות הספר הלבן,
יהודי ארץ ישראל היו , ברובם חוזרים לארצות מוצאם, במקרה הטוב, בו לא היו מוצאים את מותם
מידי הרוב הערבי.

לא כתבתי את המאמר בשביל להכנס לנושאים כאלה...
הגב להודעה זו

 

Re: לא התכוונתי לנושאים האלה

3

אניקה ( 2005-09-05 06:46:18 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 2 )

לא תהיתי על מדינת ישראל, תהיתי על קהילת יהודות פולין, בפולין, איזה אופי היה לה היום אלמלא
השואה. אך אינך חייב לענות, זו תהיה שביני לבין עצמי ומי שירצה מוזמן לתהות גם כן.

ובלי שום קשר לתהיה זו, המאמר מסקרן ומרתק.
הגב להודעה זו

 

מאמר מרתק ומרגש

4

נח שמיר ( 2005-09-05 18:25:05 ) בתגובה לemago

אני קשור מאד רגשית לנושא הזה
http://www.haayal.co.il/story_2157
נהניתי מאד מקריאת המאמר. אני צריך לחפש בפעם הבאה בוורשה (שאין לי מושג מתי תהיה) את קברי
משפחת אימי, משפחת רבנים ידועה.
הגב להודעה זו

 

מיהם הרבנים?

7

רמי נוידרפר ( 2005-09-05 19:54:21 ) בתגובה לנח שמיר, ( 4 )

יש אתר באינטרנט מהפשר זיהוי קברים שם...

הגב להודעה זו

 

המשפחה היתה משפחת רוגוז´ניצקי.

9

נח שמיר ( 2005-09-05 21:07:36 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 7 )

אני לא בטוח שהם קבורים בורשה. נדמה לי שהם הגיעו מעיר אחרת (במקור, כמובן רוגוז´ין) וסבי הומת
באושויץ, אבל אשמח לנסות אם תיתן לי את הקישור לאתר.
הגב להודעה זו

 

פולין האחרת

5

joee goat lover ( 2005-09-05 18:32:53 ) בתגובה לemago

פולין בהקשר היהודי מופיעה בבתי כנסת, בתי קברות , סמלים וקהילת לומדי תורה. אבל מה עם פולין
האחרת. סבתי מפולין. היא גרה עם משפחתה בכפר בשום מקום. משפחתה הייתה עובדת אדמה. היו להם
30 דונם של שזיפים ותפוחים. הייתה להם פרה. הם היו קולקים לכל דבר. הסיפורים שאני שמעתי על פולין
כללו את ריח האדמה, גשמי הקיץ וריבת הפובידל שאם סבתי הייתה מכינה
הגב להודעה זו

 

פולין ארץ ירוקה

6

רמי נוידרפר ( 2005-09-05 19:53:06 ) בתגובה לjoee goat lover, ( 5 )

קרא את ספרו המקסים והמרגש של אהרון אפלפלד "פולין ארץ ירוקה" ותמצא שם את הפולין הזו שאתה
מדבר עליה, כמו גם את סופם המר של יהודיה.
הגב להודעה זו

 

פולין ארץ ירוקה

8

דוד סיון ( 2005-09-05 21:06:14 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 6 )

זהו ספר יוצא מן הכלל שמתאר יפה את פולין בלי היהודים
והפולנים שחוששים שהיהודים חוזרים לממש את רכושם. זו
תחושה ששומעים עליה מאלו שנוסעים לבקר בפולין בימי אלו.
הגב להודעה זו

 

אכן נכון, מנסיון אישי

10

נח שמיר ( 2005-09-05 21:10:30 ) בתגובה לדוד סיון, ( 8 )

בת דודתי נסעה לעיירה שממנה מוצא משפחת אבי, עיירה ששמונים אחוז מתושביה היו יהודים. היא איתרה
טחנת קמח ובית שהיו שייכים למשפחה. בעיריה טענו שכל הארכיון הושמד ובכלל, מעולם לא גרו שם
יהודים...
הגב להודעה זו

 

גם לך אני ממליץ

11

רמי נוידרפר ( 2005-09-05 21:45:55 ) בתגובה לנח שמיר, ( 10 )

לקרוא את "פולין ארץ ירוקה" קריאתו בשעה שאתה נמצא פיזית הארץ יפה זו
היא חוויה מיוחדת
הגב להודעה זו

 

Re: גם לך אני ממליץ

12

נח שמיר ( 2005-09-05 23:08:57 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 11 )

תודה, רמי. אקרא גם אקרא (אני לא יודע מתי אהיה בפולין, כך שכנראה לא אחכה לכך).
הגב להודעה זו

 

זה בכלל מעשי?

15

joee goat lover ( 2005-09-07 16:19:25 ) בתגובה לנח שמיר, ( 12 )

לדרוש רכוש יהודי בפולין, רכוש שהיה שייך למשפחות לפני למעלה מ 50 שנה. לי זה נראה כאילו עומדים
פה לפתוח תיבת פנדורה משפטית שאי אפשר לדעת להיכן תוביל. ומה עם שאר יהודי התפוצות?
הגב להודעה זו

 

זה מעשי וזה חוקי

17

רמי נוידרפר ( 2005-09-07 16:27:40 ) בתגובה לjoee goat lover, ( 15 )

וישנם נהלים להשבת הרכוש לבעליו וליורשיו

הגב להודעה זו

 

Re: זה מעשי וזה חוקי

18

מר קג´טי נגהי ( 2005-09-07 17:37:37 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 17 )

אולי מעשי ואולי חוקי אבל לא מוסרי. אינני חושב שזה מכבודנו לבקש רכוש ממשלת פולין. פרק הגולה היה
ונגמר. תם עליו הגולל . באותו ההקשר, אני בספק אם ראוי היה להסכים לקבלת הרנטות ממשלת גרמניה.

חוץ מזה, אם השויצרים לא נותנים, מדוע שהפולנים יסכימו
הגב להודעה זו

 

זה עניין אישי

19

נח שמיר ( 2005-09-07 19:33:18 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 18 )

המשפחה שלנו החליטה לזנוח את האופציה של החזרת הרכוש הרב שהיה למשפחתנו בפולין, אבל קשה
לדרוש מיהודים רבים לוותר כשהממשלה הפולנית (בניגוד לרשויות המקומיות) מוכנה ואף עושה מאמץ
בעניין. פרק הגולה אולי תם בשבילך, אבל לא ברור לי למה אדם שעולה מארה"ב יכול למכור את רכושו שם
או להמשיך ולהחזיק בו ואת אותה זכות אתה שולל מיהודי מפולין שגם משפחתו הושמדה בדרך כלל
בשואה.
הגב להודעה זו

 

מי זה אנחנו?

20

רמי נוידרפר ( 2005-09-07 21:52:40 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 18 )

מדובר בהשבת הרכוש לבעליו היהודים, או לקהילה היהודית. דוגמה -
ישיבת חכמי לובלין שהוצאה מן האוניברסיטה הקתולית שהחזיקה בה
והוברה לרשות הקהילה היהודית
הגב להודעה זו

 

לובלין

22

נח שמיר ( 2005-09-07 22:46:20 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 20 )

אגב, בביקורי בלובלין, לפני יותר משלוש שנים היתה לנו (משתתפי כנס פולין-ישראל במדע) פגישה עם
מתפללי בית הכנסת בלובלין שמנו 5 יהודים זקנים. אני תוהה מי זו הקהילה שקבלה את בית המדרש...
הגב להודעה זו

 

פשוט מאד

23

רמי נוידרפר ( 2005-09-08 07:20:19 ) בתגובה לנח שמיר, ( 22 )

קהילת ורשה. יש שם איזה 2000 יהודים, שרובם לא יהודים
הגב להודעה זו

 

Re: פשוט מאד

27

מר קג´טי נגהי ( 2005-09-09 21:07:52 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 23 )

תראו,
איו ספק שהצדק מחייב הכזרת רכוש. אבל להשוות בין יהודי כיום שעולה לישראל לבין יהודי מפולניה
בשנות ה 40, זאת השוואה לא נכונה. העולם היה שונה אז. סדרי עולם התהפכו. מדינות שלמות איבדו
עצמאותן למשך עשרות שנים. אני לא חושב שבהקשר ההיסטורי, יהיה רלוונטי לחפש רכוש מעידן שחלף
מהעולם
הגב להודעה זו

 

אנשים מתמודדים עם זה בהבט אישי, לא היסטורי [ל"ת]

28

נח שמיר ( 2005-09-09 21:57:06 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 27 )

ל"ת
הגב להודעה זו

 

העידן לא חלף מן העולם

32

מתי רשף ( 2006-03-10 00:39:36 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 27 )

אני לא יודע מה אתך - אצלי כל 7 האחים של אמי ו7 האחים של אבי
הושמדו. כמובן שגם הוריהם וגם ילדיהם. ז"א אין לי סבים או
סבתות, דודים, בני דודים. בודד בעולם הגדול אליו הביאו אותי אמי
ואבי ששרדו מתחת לאדמה, מסע תלאות באירופה - עד שהגיעו לכאן.

הפולנים שלא אפשרו להם לחזור לבתים -גם החרימו את רכושם - תחנת
קמח, שדות, ובתי מסחר , שלהם ושל הדודים.

נזקי השואה עברו לבני הדור השני, אני, והשפעתם נמשכת גם לדור
השלישי.

מדוע אתה חושב שהפולנים יכולים להינות מרכוש משפחתי שהושמדה,
ושהעידן תם? על סמך מה אתה מזכה אותם מן הצורך להשיב לנו את
הרכוש או שווה ערך?
למה היהודים צריכים כל הזמן לוותר? למה יהודי ארצות ערב נטשו את
מדינותיהם והתקבצו לכאן, וערביי א"י לא נטשו?
הגב להודעה זו

 

מסכים

33

נח שמיר 1 ( 2006-03-10 08:57:11 ) בתגובה למתי רשף, ( 32 )

אני נמצא בדיוק באותו מצב כמוך, מתי, מבחינת השמדת משפחתי והשארותי לבד (אחרי שהורי נפטרו)
מבחינת קרובים מבוגרים ממני. אף אחד לא יכול להחליט בשבילנו מתי נגמר הפרק הזה. אני אישית
החלטתי שאיני רוצה להתעסק עם הרכוש המשפחתי שנשאר בפולין (ויש לא מעט) ואני מוותר. אני חושב
שיש לכבד את מי שהחליט אחרת.
הגב להודעה זו

 

הסבר

30

ריבקי ( 2005-09-26 13:07:49 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 23 )

מה זה אומר שיש 2000 יהודים שרובם לא יהודים ???
הגב להודעה זו

 

רכוש יהודי לידי הקהילה

37

גקי רוזן ( 2009-05-25 13:54:46 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 23 )

בעקבות מחקרי לגלות רכוש השייך למשפחתי בפולין בעיר לודז .הגעתי יחד עם אחי לקהילה היהודית
במקום
אציין כי הוזמנו להגיע לתפילת שחרית ביום שלמחרת וכך עשינו .בשיחה מקדמית עם אחד היהודים במקום
בן 81 נמסר כי יש להם 13 אנשים במניין
היות ורצינו לומר קדיש בעיר מגורי סבי הגענו לבית הכנסת בקהילה
להפתעתנו גילנו כי 9אנשים הניחו תפילין שראו ימים טובים יותר בעוד 4 אנשים רק חבשו כיפות מקרטון
ועיינו בסידור שהיה כתוב בפולנית ,אידיש ,ועברית.
משהסתיימה התפילה שאלנו את היהודי בן ה-81 מדוע לא הניחו גם 4 האנשים האחרים תפילין ?
תשובתו הממה אותנו .נאמר לנו שהם חצי יהודים.
לשאלה מה זה חצי יהודים הרי אשה יכולה להיות בהריון או לא .אין מצב ביניים.?
נמסר כי האב יהודי וכי בקהילה יש הרבה אנשים שהחליטו בשנים האחרונות להגיע לקהילה כדי לקבל
אוכל ולבוש ואין להם כל קשר ליהדות.והם גויים מושלמיםב100%
ראש הקהילה מעוניין שיגיעו יותר אנשים לקהילה כדי שיוכל לטעון להחזר רכוש לקהילה גם אם מדובר
ברכוש פרטי שהקהילה מנסה לנכס לעצמה.לראש הקהילה לא חשוב באם המצטרפים הינם יהודים או לא
העיקר שיש רישום של קהילה
ולכן כל מי שיש למשפחתו רכוש בפולין אסור לו להניח לפולנים או לראשי הקהילות ""היהודים"" להניח יד
על רכוש זה
יש לעשות כל מאמץ הן על ידי הנכדים,נינים של אותם ניספים להחזיר את הרכוש לידיים יהודיות.
לאחר שהרכוש יושב ניתן לעשות בו כרצונם של היורשים
הערה : בשנים האחרונות אני שומע על כך שראש ממשלת פולין הגיע לישראל והבטיח לטפל בהעלת
הנושא בסיין הפולני. כך גם אמר נשיא פולין לפני מספר שנים ושום דבר לא קורה בפועל
ההצעה היא לתת לכל מי שרכושו הולאם 15-20% מערך הנכס במחיר של היום.
על זה נאמר הרצחת וגם ירשת
העובדה שממשלת ישראל מהדקת את היחסים עם פולין בשל בצע כסף במכירת ציוד צבאי לא נותנת
הכשר לאף אחד לוותר על הרכוש היהודי
הגב להודעה זו

 

מעשי וחוקי

36

גקי רוזן ( 2009-05-25 13:28:32 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 17 )

כנכדו של יעקב רוזן שהיה מבעליו של מפעל טכסטיל ידוע בלודז בשם רוזן
=וישליצקי.
ערכתי במשך 12 שנה עבודת מחקר לגבי הרכוש היהודי שהיה רשום על שם משפחתי
.
היות ואיני מדבר את השפה הפולנית מטבע הדברים הכל לקח יותר זמן.
הגעתי לרכוש המשפחתי שכולל מפעל בלודז שהעסיק 500 עובדים וכן מפעל
בזדונקה וולה שהעסיק 1300 עובדים .
שותפות במלון וכן בתים.בכל נסיונותי עד כה אני נתקל בעו"ד שרלטנים
שמנסים להוציא ממני כסף לפני שאני רואה אגורה.
על פי הנתונים שנמסרו לי הרכוש הולאם אם כי איני נוטה לקבל סברה זו בשל
נתונים סותרים שיש בידי
במידה וידוע לך על דרך מעשית ,חוקית ופרקטית אבקש שתעביר לי נתונים לגבי
אפשרות כזו
בתודה מראש
גקי רוזן

הגב להודעה זו

 

קראתי וגם אני ממליץ בחום

29

נח שמיר ( 2005-09-24 23:09:10 ) בתגובה לנח שמיר, ( 12 )

קראתי את הספר והוא בהחלט ריגש אותי. התחברתי לגיבור ולמצבו בלא מעט אספקטים.

ממליץ לכולם ובמיוחד לבניהם של ניצולי השואה מפולין.
הגב להודעה זו

 

אמנון טייטלבאום

13

מיטטור ( 2005-09-06 16:08:27 ) בתגובה לemago

היתה סדרה בשם זה " פה לן יה" של איתן טייטלבאום שעסקה בהיסטוריה של יהדות מפולין מימי הביניים
ועד הסוף המר.
הגב להודעה זו

 

מתי? איפה?

14

רמי נוידרפר ( 2005-09-07 11:51:53 ) בתגובה למיטטור, ( 13 )

הגב להודעה זו

 

ביום רביעי - 21/9

16

מנגולי ( 2005-09-07 16:27:19 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 14 )

לזכרו של אמנון טייטלבאום
יוקרן הסרט : מתוך הסידרה "פה-לן-יה": ממערב למזרח
יום רביעי - 21/9 שעה 19:00, אולם סינמטק חיפה

יוצר הסדרה: אמנון טייטלבאום מגיש: דוד ויצטום

(52 דקות. עברית, פולנית, גרמנית, אנגלית, יידיש, תרגום לעברית)

רדיפות וגירושים של יהודים במהלך ימי הביניים באירופה המערבית מביאים להגירתם מזרחה -
לפולין. בפולין מתקבלים היהודים בברכה על ידי המלוכה, המעוניינת להשתמש בכספם
ובכשרונותיהם לפיתוח ארצם וכלכלתה. הם זוכים לזכויות, המאפשרות את קיומה ושלומה של
קהילה יהודית בתוך חברה נוצרית. בסוף המאה ה- 15 מונים היהודים בפולין כ- 30,000 נפש.


באדיבות שירות הסרטים הישראלי

לפני ההקרנה ישאו דברים לזכרו ידידיו הקרובים ועמיתיו לעבודה

הגב להודעה זו

 

תודה

21

רמי נוידרפר ( 2005-09-07 21:53:28 ) בתגובה למנגולי, ( 16 )

הגב להודעה זו

 

סוף סוף נזכרתם...

24

שפי ( 2005-09-09 03:13:06 ) בתגובה למיטטור, ( 13 )

לדעתי מוטב שתחליפו את שם הרשימה של מר נוידרופר, מדובר הרי בדיוק-בדיוק בנושא של סידרת
המופת, לא פחות, של אמנון ז"ל, שהוקרנה לפני שנים ספורות בערוץ 1 בבולטות רבה.
הגב להודעה זו

 

המקור לביטוי

25

רמי נוידרפר ( 2005-09-09 09:37:25 ) בתגובה לשפי, ( 24 )

"פה לן יה" אינו בסדרת הטלוויזיה מר שפי כפי שתוכל לראות כאן

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F

גם י.ל פרץ כתב על כך בסיפורו.
הגב להודעה זו

 

אתה מרגיש טוב עם זה?

26

שפי ( 2005-09-09 11:19:05 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 25 )

על טעם קשה להתווכח.


http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991
הגב להודעה זו

 

כל הכבוד על המחשבה המקורית

31

לוי לימור ( 2005-10-04 17:25:21 ) בתגובה לשפי, ( 26 )

רמי, כל הכבוד על המקוריות ועל הפרסום של חוויותנו בטיול.
הגב להודעה זו

 

לרמי נוי, הרבה תודה על המאמר-

34

רפי אשכנזי ( 2006-03-10 15:30:33 ) בתגובה לemago

מאמר מרגש . החומר מסקרן ומרתק המביא לקרוא ולהטמיע כל מילה.
אני נזכר בחומר דומה מפרי עטך שקראתי בפא"צ לפני זמן רב.
קשה לנו הישראלים להבין מה זה 3-3.5 מיליון יהודים שהיו ואינם עוד בפולין.
לשאלתה החכמה של אניקה על "מה היה קורה אילו לא הושמדו יהודי פולין", קשה להשיב.
הפרובלמטיקה של יהדות פולין ויהדות כל מיז´ אירופה היא שיצרה את הציונות המדינית .
מכאן שאפשר רק לשער כי חלקם לפחות, החלק שהושפע מ"תנועת ההשכלה", היו מוצאים דרכם לארץ .
העליה ה´רוסית´ בשנים האחרונות, עליה ששרשיה היהודיים חלשים בהרבה מזאת הפולנית, הביאה הנה
כ מיליון עולים. "מה היה אילו" כלפי היהודים הפולנים, אלוהים גדול.
אמנם הנושא אינו מתוך פתיל הדיון אך מותר לי להוסיף כי בניגוד לנוי הנכבד, אני חושב שהמדינה כן
היתה קמה ללא השואה אך ´קצת´ יותר בקושי. אל נשכח כי כל השלד הפוליטי מדיני של התנועה הציונית
שלד של המדינה בדרך, הוקם ותיפקד היטב כבר לפני השואה. מ"ההגנה" על שלוחותיה, ההסתדרות {של
אז!!!}, ההתיישבות, ההון, והעיור המואץ.
שוב, מאמר חשוב ומהנה!
נוי, התכנית ´פה-לן-יה´, הובאה לשידור בערוץ הראשון בהנחיית דוד ויצטום.
הגב להודעה זו

 

נטילת ידים - תפקיד הלוי..

35

הראלי ( 2009-03-18 09:58:14 ) בתגובה לemago

נוטל לכוהנים את ידיהם
הגב להודעה זו

 

רכוש יהודי בפולין

38

אנונימגו ( 2009-11-29 17:48:21 ) בתגובה לemago

מה עם כל הרכוש היהודי הפולין ?
הגב להודעה זו