אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המגילות הגנוזות - 60 שנה


התמונה של אלי אשד

גילוי המגילות

והגנוזים - אי נגנזו אלה –
בימי בית שני הנבוכים?
בית שמאי והלל בם אוחזים
צדוקים מתנצחים עם פרושים
קנאים עם טובלי השחרית
נזירים עם מבלי עולם
זה מושך ימין וזה שמאלה...

( מתוך "לוחות גנוזים" מאת זלמן שניאור, כתבי שניאור, ע´ שטו )

בכ"ט בנובמבר 1947 לפני שישים שנה רכש הארכיאולוג המפורסם סוקניק, אביו של יגאל ידין את המגילות הגנוזות. במקרה מדהים היה זה באותו היום שבה הכריז האו"ם על הקמת מדינה יהודית.

בעיני סוקניק ובעיני אחרים לא הייתה כאן מקריות כלל אלא אצבע אלוהים, שמדינה יהודית תוכרז במקביל לרכישה של השרידים הארכיאולוגיים החשובים ביותר שהתגלו אי פעם בארץ ישראל וכללו את השרידים הקדומים ביותר של התנ"ך ביחד עם ספרים רבים אחרים שלא היו ידועים במשך אלפי שנים וכנראה היו בשימושה של כת קדומה שנשכחה במשך אלפי שנים עד שנחשפה מחדש.

ללא ספק המגילות הגנוזות האלו הן התגלית החשובה ביותר בזמננו הקשורה בעולם המקרא וזה של בית שני, המגילות התגלו לראשונה בקומראן שלשפת ים המלח בידי בדואי ב-1947 רק באקלים המיוחד של המקום יכלו להשתמר הפפירוסים הקדומים של ימי קדם והם למעשה השריד היחיד של הספרות הקדומה של ימי בית שני. תגלית זאת שהסתמנה מיידית כבעלת חשיבות רבה שינתה את כל הבנתנו לגבי תקופת בית שני.

הארכיאולוג סוקניק היה הארכיאולוג הראשון שגילה את קיומם של המגילות והצליח ולהשיג כמה מהן.

אבל חלק מהמגילות נמכרו לכומר נוצרי אשורי והארכיאולוג הישראלי יגאל ידין, בנו של סוקניק שעבורו המגילות היו בגדר "עסק משפחתי " ממש השיג אותם ממנו רק במאמצים רבים וכסף רב ותוך הסתרת זהותו כישראלי.

מגילה חשובה נוספת הוא השיג במהלך מלחמת ששת הימים כאשר הגיע לביתו של סוחר עתיקות בשטחים ולקח ממנו מגילה חשובה ביותר שהוסתרה בביתו של זה. לאחר השגת המגילות הם זכו לפרסום עצום והוקם היכל מיוחד בירושלים רק עבור אכסונם היכל שצורתו כאחד הבקבוקים שבהם נמצאו המגילות.

מאז בוצע חיפוש יסודי ביותר אחרי מגילות נוספות במערות מדבר יהודה. אך אם כי רבות התגלו, הן רובן ככולן התגלו כחתוכות וקרועות בין בידי הטבע ובין בידי אדם... הבדואים שקרעו אותם לחתיכות בתקווה להשיג סכום גבוה יותר עבור כל חתיכה. מלאכת שחזורם הייתה מלאכה קשה ביותר שנמשכה שנים רבות והיא הישג עצום לעולם המדע.

אך ככל שהוכרה חשיבותם העצומה של המגילות כן רבו עליהם הויכוחים והמחלוקות המחקריות והפוליטיות. ואלו הגיעו לעיתים לידי שערוריות של ממש. מאחר שהמגילות מגיעות מתקופת יסוד הנצרות לשערוריות אלוה זכו להד עצום גם בעולם החוץ אקדמאי מאחר שיש לכך השלכות גדולות על המאבקים הבין דתיים עד לימינו אלה ממש.

צופן המגילות הגנוזות

 

על רוב החוקרים מקובל שהמגילות הן תוצר של כת האיסיים שעליה מספר יוסף בן מתתיהו ששהו במדבר יהודה. אך על זיהוי זה קיימים גם חולקים רבים. החוקר השנוי במחלוקת ג´ון אלגרו היה אחד מחוקרי המגילה הראשונים פתח את "תיבת הפנדורה" לגבי המגילות. הוא טען בעקשנות שהן מוכיחות שישו הנוצרי לא התקיים מעולם ולא היה אלא השתקפות שגויה של מנהיג הכת "מורה הצדק". אלגרו טען בספר מאוחר יותר שהמגילות מוכיחות שהיהדות והנצרות מבוססות על אמונה קדומה שהתבססה על הזיות של סמים שהם המקור לרוב סיפורי התנ"ך והברית החדשה. ספריו בנושא של אלגרו עוררו שערורייה בין עמיתיו הוא נאלץ להתפטר ממשרתו והפך למנודה בעולם האקדמאי. הוא היה ראשון שטען כנגד "הפירוש האורתודוכסי" של המגילות. אבל בהחלט לא האחרון.

ב-1991 יצא ספר של המחברים מיכאל ביגה וריצ´רד לי שטען שקיימת קונספירציה אפלה של חוקרי המגילות ביחד עם הוותיקן ועם ממשלת ישראל להסתיר מפני החוקרים והציבור מגילות גנוזות שעלולות להציג את מקור הנצרות באופן שונה מהמקובל ולמעשה בדומה לדרך שאותה הציגו ביגה ולי. צמד הכותבים הנ"ל כבר זכו לפרסום רב כאשר כתבו ספרים רבי מכר שבהם טענו בין השאר כי לישו הנוצרי היו ילדים מהזונה שליוותה אותו מרים המגדלית, וכי אלה הפכו לאבות שושלת המלכים המרובנינגית הקדומה ששלטה בצרפת בימי הביניים המוקדמים. הכותבים האלה סיפרו כי יש ארגון קדום שמנסה מזה אלף שנה להחזיר את אותה שושלת שנפלה בידי אבותיו של המלך המפורסם קרל הגדול לכס השלטון בצרפת ולהעמידם בראש אירופה המאוחדת. תיאוריה שהפכה כבסיס לספר רב המכר הענק "צופן דה וינצ´י" של דן בראון.

בספרם מ-1991 טענו שני המחברים רבים מחוקרי המגילות הם נציגי הותיקן שעשו כל מה שאפשר כדי למנוע את פרסום המגילות שהיו עלולות להביך את הממסד הנוצרי האורתודוכסית לגבי מוצא הנצרות. וכי מדינת ישראל מסיבותיה הבלתי ברורות נטלה חלק בהונאה הזאת.

הספר הפך לרב מכר ענק והוא זכה לפרסום נוסף מאחר שיצא בדיוק בזמן שבו היה מאבק על "שחרור" המגילות לחקירה בידי קהיליית החוקרים הנרחבת ולא רק בידי מספר מצומצם מאוד של חוקרים "מקורבים" כפי שהיה מקובל עד אז שהעבירו את המגילות למחקר רק לידי כמה תלמידים נבחרים וסירבו בכל תוקף להעבירן לעיונם של חוקרים אחרים וגם כאלה שהה להם שם רב בעולם המדע, דבר שעיכב מאוד את פרסומן השלם של המגילות.

חיזוק נוסף לכאורה קיבלו טענותיהם של ביגה ולי כאשר התברר בראיון לעיתונאי ישראלי שהאיש שעמד בראש חקר המגילות הארכיאולוג האמריקני סטרונגל הוא אנטישמי קיצוני. בראיון איתו האיש ביזה את הדת היהודית ומאוחר יותר התפרסמה עובדת היותו אלכוהוליסט.

הוא הוחלף בידי חוקר ישראלי, מגן ברושי, שהאיץ מאוד את הפרסום של המגילות. מאז פורסמו כל המגילות שהתגלו במהדורות מדעיות. הן לא חשפו אור חדש על מקורה האמיתי של הנצרות אך הם הטילו אור רב על כת יהודית שהייתה כמעט לא ידועה עד אז ושהתגלתה כבעלת חשיבות עצומה יותר מכל מה ששיערו עד כה. אך לאמיתו של דבר כל החשדות שהמגילות מגלות את מקורה "האמיתי" של הנצרות שהיה שונה מאוד ממה שחשבו עד אז התגלו כלא מדויקים עם כי העניין עדיין שנוי במחלוקת עזה.

טענות רדיקליות לגבי האיסיים ותפקידם בחיי ישו נשמעו גם אצל חוקרים אחרים. למשל ברברה טירינג, חוקרת אוסטרלית ידועה ומכובדת של המגילות עד שניסתה לפענח אותם בדרך משלה דרך ה"פשר" היא טענה שהם כתובים למעשה בצופן וכי האירועים שמתוארים בברית החדשה הם למעשה מסווה לאירועים אחרים שהתרחשו כולם בקומראן וכך למשל כאשר כתוב בבריתה חדשה "ירושלים" הכוונה תמיד לקומראן שליד ים המלח, נהר הירדן הוא לאמיתו של דבר נחל שזורם לקומראן וכך הלאה. טירינג טענה שחשפה במגילות את תולדות חיי ישו האמיתיים. היא קבעה שמורה הצדק היה לא אחר מאשר יוחנן המטביל מורו של ישו וכי ישו עצמו היה אויבו "הכוהן הרשע" וכי אנשי קומראן היו מחולקים לשתי קבוצות מתנגדות אחת הונהגה בידי יוחנן והשניה בידי ישו. ישו לטענתה לא מת בצליבה אלא המשיך לחיות שנים רבות לאחר מכן והוליד ילדים.

חוקר אחר בשם רוברט איזנמן שהיה בין אלה שטענו שיש קונספירציה אנטשימית מאחורי החוקרים של המגילות הגנוזות טוען גם הוא שהמגילות מדברות על הנוצרים הראשונים שהם אנשי כת מדבר יהודה וכי הם הונהגו בידי יעקב אחיו של ישו ומדובר בהם גם על השליח פאולוס שהוא "איש השקר" במגילות שלדעת איזנמן היה סוכן רומאי שתפקידו היה לפגוע ביהדות מבפנים.. (בעת כתיבת מילים אלה התגלה "ארון קבורה" שנטען שהוא של יעקב אחי ישו שעורר עניין רב בתקשורת ובחוגי החוקרים והנצרות אך נראה שהמדובר בזיוף). כיום ברור שתיאוריות אלה הן מופרכות לחלוטין גם משום שברור כעת מעבר לכל ספק שהמגילות הן קדומות יותר מהמאה הראשונה לספירה ולכן לא יכלו לדבר על ראשוני הנצרות מתקופה זאת.

כל התיאוריות האלה שימשו כבסיס למותחנים רבים מספור שתיארו את גילויה של מגילה גנוזה שממנה מסתבר שהאמת על ראשית הנצרות אינה מה שחשבו הכל (חוץ ממה שטענו גנוסטים וכופרים שונים לאורך ההיסטוריה) כי ישו היה נשוי או שלא מת בצליבה או שנפטר בהודו או בצרפת או בבריטניה או אף ביבשת אמריקה. והמותחנים עצמם עוסקים בניסיון של נציגי הממסד הדתי למנוע ממגלי ומגלות המגילות הנועזים לפרסם את "האמת" שתזעזע את הנצרות עד היסוד.

אך לטענות אלה עם כל מופרכותן יש בסיס כלשהו בכך שנראה שלישו, ולמורו יוחנן המטביל ולפאולוס השליח אכן הייתה הכרות עם תורות הכת והיא השפיעה עליהם בנקודות מסוימות .אבל לאמיתו של דבר הנצרות כפי שהתפתחה היא שונה מאוד מתורת האיסיים ואף מנוגדת לתורתם בנקודות חשובות ביותר.

כת ה"יחד"

 

יוסף בן מתתיהו

 

המגילות הן לדעת רוב החוקרים תוצר של חברי כת יהודית מתבדלת מימי בית שני "כת היחד" שנוצרה בידי אדם בשם "מורה הצדק" כנראה בימי החשמונאים ושעמדה באופוזיציה מוחלטת הן לכוהנים בבית המקדש בירושלים והן לכת הפרושים שהם אבות התנאים עורכי המשנה. "מורה הצדק" נאבק במיוחד באדם שכונה במגילות "כוהן הרשע" (ואולי המנהיג החשמונאי יונתן) וכתוצאה הם פרשו למדבר יהודה והקימו שם מעין "מנזר" הראשון הידוע לנו אי פעם ושם אספו וכתבו את מגילותיהם ומגילות אלה השתמרו היטב באקלים החם של מדבר יהודה והם מאפשרים לנו להכיר היטב אותם ואת עולמם.

אך מי בדיוק היו אנשי כת היחד האלה? ההנחה המקובלת כיום (אם כי יש לה עוררים רבים) שהם היו חלק מכת האיסיים שעליה מספר יוסף בן מתתיהו שהייתה "ה"פילוסופיה השלישית" של עם ישראל ביחד עם הפרושים והצדוקים המוכרים לנו היטב והם החזיקו בפילוסופיה מוזרה ומיוחדת של התבדלות משאר האוכלוסייה היהודית ומשאר האנושות. יוסף בן מתתיהו שלמד זמן קצר מפי חברי הכת העריך אותם מאוד ותיאר אותם לקהל קוראיו היווניים והרומאים כמעין אסכולה פילוסופית נוסח יוון. ואכן ניתן לראות באיסיים כמי ששאפו ופעלו להקים אוטופיה עלי אדמות בדומה למייסדי הקיבוצים אלפי שנים אחריהם אך בצורה קיצונית לעין ארוך.
 
הם הקימו ישובים מתוכניים היטב ונבדלים באופן מוחלט משאר האוכלוסייה שבהם היה להם רכוש משותף וארוחות משותפות לוח שמש השתמשו בכתב סתרים מיוחד לרעיונות אזוטריים במיוחד ודברים נוספים מסוג זה שהיו חדשניים לזמנם.

מתי ואיפה בדיוק נוצרו האיסיים האלה? יש שחושבים שמוצאם בגלות בבל שם קיבלו השראה גם מדעות פרסיות ומסופוטמיות שונות והם הגיעו לארץ ישראל בימי החשמונאים ושם החלו להפיץ את תורתם. דעה מקובלת יותר היא שמקורם בארץ ישראל וכי מוצאם היה מחוגי הכהונה הצדוקית. היו אלה קבוצות של כוהנים שהסתכסכו עם הכת השלטת בכהונה ומשום כך החליטו לפרוש מבית המקדש ומהחברה היהודית. הם יצרו תורות חדשות שהיו שונות מאוד מהתורות המקובלות שלפיהן העולם כולו שרוי בחטא כתוצאה ממרד המלאכים המתואר בספר חנוך שהיה ספר קודש. זאת בניגוד לדעה הרשמית של הכוהנים "הצדוקים" בבית המקדש שראו את העולם כמקום טוב מטבעו מאחר שנברא בידי האל ובית המקדש והטקסים המבוצעים בו בידי הכוהנים ההם אלה שעוזרים לשמור על טוב וטהרת העולם.

האיסיים התייחסו בזלזול מוחלט לכהונה הרשמית שדחתה אותם ולטקסיה ולעם שתמך בה אם כי היו קרובים אליה בכמה מדעותיהם. הם בוודאי היו קרובים לצדוקים הרבה יותר משנואי נפשם הגדולים ביותר הקבוצה הגדולה ביותר ביהדות, הפרושים, שאותם שנאו שנאת תופת.

האיסיים יצרו לעצמם לוח מיוחד המבוסס על השמש שהיה שונה מאוד מהלוח המקובל על כוהני בית המקדש. לוח שנמסר להם כביכול בידי מלאכים ותיאור מפורט שלו נמצא בספר חנוך האתיופי. נמצאו מגילות שלהם כמו "מגילת ירושלים" שבהם תיארו בפרטי פרטים כיצד צריכה ירושלים שלעתיד להיות בנויה, אחת היצירות האוטופיות הראשונות מסוג זה.

נראה שראשוני הנצרות הכירו אותם וככל הנראה יוחנן המטביל מורו של ישו היה אחד מהם. ד"ר ישראל קנוהל טען שמנהיג האיסיים בימי הורדוס מנחם ראה את עצמו כמשיח ונצלב וסיפור חייו שימש אחר כך כמודל לסיפור חיי ישו. והיו שטענו שהמפתח העמוק ביותר לסודות האיסיים נמצא דווקא במגילה המוזרה ביותר מכולן "מגילת הנחושת".

מגילת הנחושת

בחרובהא שבעמק עכור תחת המעלות הבואת למזרח אמות אריה ארבעין שדת הכסף וכליה משקל ככרין שבעשרה. בנפש בנדבך השלישי עשתות זהב 100 בבור הגדול שבחצר הפריסטלין בירב קרקעו סתום בתוליא נגד הפתח העליון ככרין תשע מאות. (מתוך טקסט של מגילת הנחושת כפי שפורש בידי ד"ר יהודה לבקוביץ)

מגילת הנחושת היא המגילה המוזרה ביותר שהתגלתה בין מגילות מדבר יהודה והיא בגדר תעלומה. היא התגלתה ב-1952 בקומראן כשהיא גלולה ורק באמצעות שיטות מסובכות ביותר הצליחו החוקרים לגלול ולפתוח אותה מבלי להרסה לגמרי. והכתוב בה היה מדהים: זוהי פשוטו כמשמעו רשימה של אוצרות רשימה של 64 בורות אוצר במקומות שונים ורשימת המקומות שבהם האוצרות האלה מוחבאים שחרוטות על פני נחושת, בניגוד לכל שאר מגילות מדבר יהודה שכתובות על פפירוס. הדעות לגבי תאריך כתיבת המגילה חלוקות היו שחשבו שהיא נכתבה לפני המרד הגדול או מיד לאחריו ויש שאיחרו אותה לימי בר כוכבא, אך דומה שהקונצנזוס כיום הוא שהמגילה נכתבה בסוף ימי המרד הגדול.

רוב החוקרים מטילים ספק רב אם יש למגילה כל קשר שהוא למגילות האחרות שכידוע היו שייכות לכת מסוימת שהתגוררה בקומראן, נראה שמציאותה בינם היא מקרית, אבל באמת איננו יודעים
גם לא ברור מהו האוצר עצמו, שהוא סכום עצום ביותר אם להאמין לכתוב במגילה. אחת התיאוריות המקובלות היא שהכוונה לאוצרות בית המקדש שהוברחו מפני הרומאים, תיאוריה אחרת אומרת שזהו הכסף המשותף של אנשי הכת ויש שחושבים שזהו אוצר מימי בר כוכבא דווקא. יש חוקרים החושבים שזוהי אלגוריה או שאין להבין את רשימת האוצרות כפשוטה אלא כסוג של אגדה. אך כיום חושבים רוב החוקרים כי האופי הטכני היבש של המגילה מצביע על כך שהמדובר במטמון אמיתי שהיה קיים בזמן מן הזמנים וכי יש להבין מגילת הנחושת בדיוק כפי שהיא מציגה את עצמה, כרשימה של מקומות שבהם קבור אוצר עצום שמקורו הוא עדיין בלתי ברור אך ככל הנראה היה קשור בדרך כל שהיא לבית המקדש. לכאורה לא צריכה הייתה להיות כל בעיה למצוא את האוצר, אלא שכל המקומות שמתוארים אינן ידועים לנו משום מקור אחר והם כנראה צופן שרבים ניסו לפענחו ועד כה ללא הצלחה.

יש שחושבים שחלק ממקומות האוצר הם בסביבות ירושלים ליד המקום שנקרא "שער האיסיים" ואחרים באיזור קומראן ובאיזורים שונים בנחל הירמוך ובצפון. אנשים שונים יצאו למסעות בעקבות אוצרות "מגילת הנחושת" בניסיון לגלותם. כך למשל החוקר אלגרו ניהל כמה מסעות חיפושים אחרי האוצרות בירדן בשיתוף פעולה עם השילטונות הירדניים. איפה בדיוק חיפש אלגרו ומה מצא, אם מצא משהו, זה אינו ידוע, כל הנראה הוא לא מצא דבר שקשור באוצר "מגילת הנחושת" שכן אז היה מגלה זאת. חוקרי המגילות האחרים התייחסו בזילזול לחיפושיו שכן לדעתם אז כל הרשימה הייתה דמיונית.

 

אפשרות סבירה ביותר היא שהאוצר אכן היה קיים אך התגלה כבר לפני אלפי שנים ונלקח ומן הסתם בידי האנשים שהטמינו אותו או בידי יורשיהם .

גם תורה ונביאים וגם כתובים
יזדעזעו בכל אלף דפיהם
לקראת אחי הקדם שאבדו
וחזרו ממחשך העתים.
גם אהבה גם קנאה תעוררם
לנפול על צווארי אחיהם ,
לשמוח כי נמצאו אובדים
ולפחוד, פן יגזלו אלה
האורחים את כתר הבכורה
שנשאו שנות אלף על ראשם .
(
מתוך "לוחות גנוזים" מאת זלמן שניאור " ע´ תכ"ה)

האיסיים נעלמו ככת לאחר המרד הגדול ברומאים כמוהם כמו יריביהם –אחיהם הצדוקים. המנצחים הגדולים היו כעת יורשי הפרושים, הרבנים שהנהיגו מעתה ואילך את היהדות. אבל כמה מרעיונותיהם המשיכו לחלחל בזרמים מיסטיים שונים ביהדות דרך אסכולת "יורדי המרכבה" . בדורות מאוחרים זכרו את האיסיים. הם החלו להיות דברים שונים עבור אנשים שונים. כתבים שלהם התגלו במדבר יהודה מאה ה-שמינית וכנראה שהייתה להם השפעה על הכת הקראית הצעירה עותק של אחד מספריהם החשובים ביותר "ספר ברית דמשק" התגלה בגניזה בקהיר מימי הביניים וכנראה שעותק ספר זה התגלה במאה ה-שמינית והשפיע על הקראים בארץ ישראל ובמצרים.

אבל ככל שחלפו המאות זכרם כמו נעלם עד שקמו לתחייה מחדש עם גילוי המגילות הגנוזות לפני שישים שנה ,והמגילות הקימו לתחייה את עולם ימי בית שני עולם שופע בזרמים וברעיונות עולם גדוש ומבעבע שמבחינות רבות בפלורליזם הרעיוני שלו מצד אחד ובקנאות הדתית שבו מצד שני מזכיר מאוד את העולם שלנו.

שיחה עם מגן ברושי

מגן ברושי היה במשך שנים רבות האחראי הראשי על מחקר המגילות הגנוזות בישראל והאחראי על היכל הספר שבו הן הוחזקו. כיום הוא כותב ספר מבוא מקיף על המגילות הראשון בעברית מאז ספר שכתב יגאל ידין בשנות החמישים. במידה רבה הוא הנציג של הקונצנזוס בעולם החקר המגילות.

א.א.: האם כל המגילות כבר פוענחו?

ברושי: המגילות הגנוזות כולן פוענחו האחרונה. היה קטע מספר שופטים שפורסם השבוע ועד כמה שידוע לי זה הקטע האחרון שנשאר לפענוח. אם כי לך תדע, אולי קיים עוד קטע קטן איפה שהוא אבל שום דבר גדול ומשמעותי לפענוח אינו נראה לעין. באופן כללי כלל ספריית המגילות הגנוזות פוענחה ונמצאת ברשות החוקרים.

א.א: כמה ספרים התגלו סך הכל?

ברושי: מצאנו 900 כתבי יד מתוכם 300 ספרים שונים חוץ מספרי התנ"ך. פעם לא היה לנו שום דבר מתקופה של 300 שנה שלא השתמר ממנה דבר בעברית או בארמית ופתאום גילינו את זה. מצאנו מקורות של ספרים שהתקיימו עד אז רק בתרגום של תרגום ספר חנוך.

א.א: האם היו עוד ספרים שלא השתמרו?

ב רושי: כל מה שאנו יודעים על ספרות בית שני בין דניאל והמשנה זה המגילות. אין לדעת אם היו עוד ספרים שלא השתמרו ביניהם. הם שימרו ספרים כמו ספר חנוך ששאר ישראל לא התעניינו בהם, שהיו ספרות שוליים מכל בחינה והם שימרו אותם בהרבה עותקים.

אבל צריך להבין זאת. לא הייתה ספריה כמו באלכסנדריה ששם שימרו הכל מכל. היהדות לא הייתה סובלנית ולא רצתה לשמור הכל. וגם כת היחד לא הייתה סובלנית ולא שימרה הכל.

א.א.: כידוע לך יש שטוענים שהמגילות לא נכתבו בידי כת האיסיים אלא הובאו מבית המקדש בירושלים.

ברושי: צר לי להגיד לך אבל אלו הבלים למרות שהם נטענים בידי חוקרים עמיתים שלי. לספריה של קומראן יש ציביון מסויים ולגביה בית המקדש הוא טמא. הרוב המוחלט של החוקרים הבקיאים בחומר משוכנעים שאלו האיסיים. או שקרוב לוודאי שהם האיסיים. וכל אלו שטוענים כנגד כך, לכל אחד מהם יש תיאוריה שונה משלו שנראה שהוא הכמעט יחיד שמחזיק בה.

אין לנו גם כל ספק היום שהמגילות לא השאירו חותם קל שבקלים על היהדות שהתעלמה מהם הרבנים התייחסו בזלזול לאייסים ומעולם לא קראו להם בשם כדרך למחוק את עצם זכרם. הם הצליחו בכך.

א.א.: אחרי שישים שנה של מחקר האם אפשר לבסוף לקבוע האם ראשוני הנצרות באו מחוגי המגילות?

ברושי: גם הנצרות לא באה מחוגי המגילות. אם כי אני חושב שאולי יוחנן המטביל היה איסיי וגירשו אותו. בכל מקרה ראשוני הנצרות אולי הכירו את אנשי המגילות, אחרי הכל הם חיו בקרבת מקום אבל הם לא היו חלק מהם.

אבל הם לקחו כמה רעיונות כמו הרעיון שאסור להתגרש נלקח מהאיסיים בידי ישו. אין דבר כזה ביהדות הנורמטיבית. ישו קיבל מהם את העיקרון שעוני זה טוב בשבילך. אבל הוא לא היה חבר שלהם. הוא לקח את הכלל שזאת לא בושה להיות אני אבל גם לא כבוד עבורם העוני היה תנאי הכרחי לגאולה וראיון הגזרה הקדומה הוא שלהם והוא צץ שוב בימי הרפורמציה. ככל הנראה הם הנזירים הראשונים בעולם המערבי.

א.א: היו התפתחויות דרמטיות בחקר המגילות בעשר עשרים השנים האחרונות?

ברושי: לא הייתה שום תגלית דרמטית מעשרות השנים האחרונות ששינתה את ההבנה שלנו. למרות שאתה תקרא כל מיני ספרים סנסנציונליים שיגידו לך את ההפך. הדבר המדהים באמת הוא שהמסקנות של החוקרים בשנות החמישים על כך שהמגילות הן תוצר של כת האיסיים עדיין תקפות היום כפי שהיו אז. לא צריך לשנות אותן במאומה. ואני רוצה להגיד לך עוד דבר אחד זאת באמת מקריות לא רגילה שהמגילות נמכרו בכט בנובמבר וזאת מקריות לא רגילה גם לגבי אדם חילוני כמוני.

Ombroshi@netvision.net.il

שיחה עם מנהל היכל הספר בירושלים ד"ר אדולפו רויטמן

א.א.: איזה התפתחויות חלו בהיכל הספר בשנים האחרונות?

רויטמן: המבנה של היכל הספר שנפתח בשנת 65 עבר שיפוץ כללי ותוספות והרחבות ובין השאר הועבר המודל של הולילנד ירושלים בימי בית שני להיכל הספר. והוקם מרכז מידע ולימוד ושם מוקרן סרט שאנחנו מפיקים על אנשי כת היחד ועל חייהם בימי בית שני.

מאז שהגיע מודל הולילנד יש עלייה דרמטית בכמות מהבקרים המספרים מתחילים להתקרב ל2000 מבקרים ביום יש עלייה מאוד גדולה ויש תוספות מבחנת התצוגה צירפנו לתצוגה כתב יד נדיר מהמאה ה7 לספריה כמסר שהיכל הספר מתרחב לא רק מבחינת הגודל אלא גם מבחינת הפונקציות שלו. אנחנו רוצים להפוך את היכל הספר למקום שבו לא רק יראו את המגילות. אלא יוכלו ללמוד עליהם באופן אקטיבי דרך מאגרי מידע מחשבים ולקשר אותם אל האדם המודרני לא רק בדרך הראייה של המוצג .

א.א: מה לדעתך העתיד של המחקר של המגילות הגנוזות?

רויטמן: היום כל החומר פוענח, אולי עוד קיימות כמה חתיכות שלא פוענחו פה ושם אבל שום דבר רציני. עד עכשיו הפאזל היה לחבר את כל המגילות ולפענח אותן הבעיה שלאורך השניים האנשים התרכזו במגילות עצמן ולא בהקשר הרחב שלהן.

האתגר הבא זה פאזל מסוג אחר והוא יותר מסובך. לחבר את המגילות למציאות ההיסטורית של בית שני על כל היבטיה ולנסות להגדיר מחדש את הפרמטרים של התקופה על רקע המגילות. המגילות מתחברות גם לחקר הנצרות וגם לחקר היהדות. זאת חתיכה גדולה מאוד במקורות ובממצאים ויש לראות את הכל בהקשר. היום כשכל המגילות לפנינו יש לראות אותם בהקשר של העולם היהודי ההלניסטי וליצור דיאלוג טקסטואלי עם ספרויות אחרות מהזמן של חז"ל כמו יוסף בן מתתיהו ופילון ולנסות להבין אותם בצורה שונה וזה האתגר של הדור הבא של החוקרים

ביולי 2008 יהיה סימפוזיון בינלאומי שיעסוק גם בעתיד המחקר על המגילות הגנוזות וגם בנושאים שטרם נידונו בעולם חקר המגילות כמו מגילות ומדיה ומגילות ומדיה מגילו וטכנולוגיה מגילות ושיח בין דתי אלו התחומים שבהם יעסוק חקר המגילות הגנוזות בעתיד.

א.א: הספר - הסרט ´צופן דה וינצ´י´ תרם משהו לחקר המגילות הגנוזות?

רויטמן: בעיקר תרם עוד יותר לבלבול שסביבם. אבל בסופו של דבר הוא גם חיזק את תשומת הלב והעניין ועבורנו זה בשורות טובות. בסופו של דבר אנחנו רוצים להראות ולהסביר לקהל שהמגילות הגנוזות אינן מסמכים מתים מלפני 2000 שנה. הן הבסיס לעולם חי וסוער שהוא העולם שלנו כיום עולם שנוצר אז ביחד עם המגילות וגם בהשפעת המגילות .ואת המסר הזה אנחנו מנסים להעביר לציבור במגוון של שיטות.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד