אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האומנם נתגלתה מערת הקבורה של ישו?


מכלל העובדות שמחזיקה בהן האנושות ידועות בין השאר שלוש שהן מן המפורסמות ביותר: האחת גורסת כי טקסטים שנכתבו במילניום הראשון מספרים אודות יהודי בשם ישוע בן יוסף שמת במאה ה-1 בירושלים. השניה גורסת כי כל בני האדם שנולדו עד המאה ה-18 כבר מתו. השלישית גורסת כי יהודים נוהגים לקבור את מתיהם. אם נתבסס על עובדות אלו נוכל לגזור השערה סבירה ביותר: במאה ה-1 חי יהודי בשם ישוע בן יוסף ולאחר מותו נקברה גופתו.

כמעט אלפיים שנה לאחר מכן מתגלים בירושלים עצמותיו של אדם מן המאה ה-1 ששמו ישוע בן יוסף. עתה נשאלת השאלה: האם ישוע בן יוסף ההיסטורי שעצמותיו אך נתגלו, הוא ישוע בן יוסף מן הטקסטים העתיקים? למותר לציין כי תשובה חיובית משמעותה אדירה בכל קנה מידה למאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם.

שמחה יעקבוביץ', במאי סרטים דוקומנטריים עטור פרסים, נטל על עצמו את המשימה לקשור את עצמותיו של ישוע ההיסטורי עם ישוע המוזכר בכתבי הברית החדשה. בכך אמורה מלאכתו להתנגש כבר מראשיתה עם האמונה הנוצרית ולפיה עלה ישו השמיימה בהתערבות האל. אלא שהצוות שגייס יעקבוביץ' מדלג בקלות מעל המשוכה הזו: איש מהם אינו תומך בגלוי בטענה המדעית של זמננו כי מתים אינם עולים השמיימה. בחוכמה שלפני מעשה הם מציעים כי היתה זו נשמתו של ישו אשר עלתה למרומים והתאחדה עם אלוהים, ואילו גופו נותר על הקרקע ואחר נקבר. מן הסתם, יסכימו עם כך לא מעט נוצרים מאמינים.

יעקבוביץ' גם אינו מתעמת עם הברית החדשה. שלוש הנחות תיתכנה לגביה: א. כל הכתוב בטקסטים הללו הוא בגדר בדיה. ב. חלק מן הכתוב בהם מבוסס על אמיתות. ג. כל הכתוב בהם הוא אמת לאמיתה. מסרטו של הבמאי ניתן להסיק כי בחר בהנחה הכי פחות בעייתית מבחינתו, היא ההנחה השניה. אלא שיעקבוביץ' מתיר לעצמו לפרש את הכתוב כראות רצונו, ובלבד שיתאים לאישוש התיאוריה שלו.

הבשורות לפי מרקוס ולפי לוקס מספרות כי יוסף איש רמתיים הניח את גופתו של ישו בקבר חצוב בסלע. כך גם מספרת הבשורה לפי מתי, אולם יש בה תוספת מעניינת: למחרת קבורתו של ישו נקהלו ראשי הכהנים אצל פונטיוס פילטוס, ואמרו לו: נזכרנו כי בעת שהיה חי אמר ישו כי אחרי שלושה ימים קום יקום ממותו. לכן צווה נא שיישמר הקבר, שמא יבואו חסידיו וייטלו את הגופה, ולאחר מכן יאמרו לעם כי ישו קם מן המתים. בדבר הזה מוצא יעקבוביץ' רמז מדוע מצאה מרים המגדלית את מערת הקבר ריקה. חסידיו של ישו הם שנטלו את הגופה עימם כדי לקבור אותה במקום מסתור אחר. נשמתו בלבד היא שעלתה השמיימה.

עצמותיו של אותו ישוע בן יוסף נמצאו במערת קבורה באביב 1980. פיצוצים שנערכו באתר בניה בשכונת תלפיות חשפו את כניסתה לעיני כול. מעל לכניסה עוצב בקפידה משולש ובתוכו עיגול. ארכיאולוגים שהוזעקו למקום תהו בדבר העיטור המשונה. עיטורים למיניהם לא מצויים בדרך כלל בפתחי מערות קבורה. כשנכנסו למערה גילו בה עשר גלוסקמות ותארכו אותן למאה ה-1. למעשה, מנהג איסוף העצמות כשנה לאחר קבורת הגופה, והנחתן בתוך ארון אבן, היא הגלוסקמה, נמשך רק כמאה שנים, ונפסק כליל לאחר חורבן בית שני בשנת 70.

 כעבור יום הוצאו הגלוסקמות עם העצמות בתוכן והועברו לידי רשות העתיקות. גלוסקמה אחת אבדה באורח פלא בדרך. הפקחים לא היו מוטרדים מכך. למעלה מאלף גלוסקמות נאספו עד אותם ימים, וחסרונה של אחת מהן היה דבר פעוט חשיבות בעיניהם. אותה גלוסקמה תעסיק לימים את עולם הארכיאולוגיה, את כל חוגי הכנסייה וכמובן, את חוקרי המשטרה.

בחמישית מאוסף הגלוסקמות שנצטבר עד כה, נמצאו שמות חקוקים עליהן ואלה מעידים על המתים שנטמנו בהן. מן המערה הוצאו שבע גלוסקמות בעלי שמות. על האחת נחקק ישוע בר יהוסף, על השניה נחקק מריה, על השלישית נחקק מתיה, על הרביעית נחקק יוסה, על החמישית נחקק מריאמנה מרה. על השישית נחקק יהודה בר ישוע. השביעית נעלמה ואיש לא זכר עוד מהו השם שנחקק עליה.

לאחר הוצאת הגלוסקמות נחתמה מערת הקבורה מחדש. הארכיאולוגים בחנו אותן היטב ולא מצאו בהן עניין רב. את העצמות שלחו לקבורה ואילו את הגלוסקמות עצמן הותירו במחסן. חלפו יותר משני עשורים עד שנודע הדבר לשמחה יעקבוביץ'. הוא, כמובן, התפעל מן הצירוף הייחודי של השמות, ועמד מיד על משמעות התגלית הארכיאולוגית.

מן הברית החדשה ידוע כי ישו היה בנה של מרים הבתולה. יוסף היה בעלה. נראה שהיה גם אביו הביולוגי, אך על כל פנים הוא גידלו ולפיכך נחשב אביו. מכאן ששמו המלא של משיח הנוצרים היה ישוע בן יוסף. בדיוק כפי שנמצא בגלוסקמה הראשונה. מומרים רומאים הם שהעניקו למריה, אם ישו, את הגרסה הלטינית של שמה. השם מריה נדיר ביותר על פני הגלוסקמות שנמצאו, והנה הוא מופיע על הגלוסקמה השניה. באילן היוחסין של מריה לפי הבשורה של לוקס, מופיע השם מתיה כמה פעמים. שם זה מופיע על הגלוסקמה השלישית.

הגלוסקמה היחידה שנמצאה מאז ומעולם ועליה חקוק השם יוסה, היא הגלוסקמה הרביעית שנמצאה באותה מערת קבורה בתלפיות. יוסף היה אחיו של ישו, אך בבשורה לפי מרקוס הוא קרוי יוסה. על הגלוסקמה החמישית מופיע השם מריאמנה מרה. יעקבוביץ' שיער מיד שמא מדובר במרים המגדלית. האומנם?

לפי המסורת הנוצרית מתה מריה מגדלנה בצרפת. לשם הגיעה לאחר שבמשך שנים רבות הטיפה בגליל, ביחד עם אחיה פיליפוס, בפני יהודים דוברי יוונית. אין פלא אם כך כי דבק בה הכינוי מרה, כלומר אדונית. ברם, לפי "מעשי פיליפוס" - אחת הבשורות שנותרו מחוץ לקאנון הנוצרי - מתה היא בירושלים, ובכך מצא יעקבוביץ' תמיכה להשערתו אל מול הספקנים. אלא שלא רק בכך מדובר: ב"מעשי פיליפוס" קרויה מרים המגדלית בשמה היווני מריאמנה.

על מנת לאשש את השערתו כי אכן מדובר בעצמותיה של מרים המגדלית, שלח יעקבוביץ' שרידים מעצמותיה ומעצמותיו של ישוע בן יוסף לבדיקת דנ"א מיטוכונדרי. מן הבדיקה עלה בלא צל של ספק כי השניים לא היו אם ובנה או אח ואחות. כלום היו בעל ואשה? השמועות על כך, כידוע, מהדהדות לאורך מאות בשנים, והן אפילו גורסות כי לבני הזוג היה צאצא משותף.

לפי יעקבוביץ' מדובר כנראה ביהודה בן ישוע, אותו ילד שעצמותיו נמצאו גם הן במערת הקבורה בתוך הגלוסקמה השישית. הבמאי מסתמך על הבשורה לפי יוחנן, שבה נאמר כי על יד הצלב עמדו מרים הבתולה, מרים המגדלית, והתלמיד האהוב על ישו. כשראה אותם אמר ישו: אשה, הנה בנך. שמא נתכוון לומר: מרים המגדלית, הנה בנך, הוא תלמידי האהוב, שמרי עליו. כמו רומז שזהו בנו שלו, ממנה?

מי שהממצאים הללו נדמים בעיניו כפנטסיה פרועה, יתקשה להמשיך ולפקפק לנוכח המאורע הבא: באוקטובר 2002 הגיחה גלוסקמה מאוסף פרטי ועליה חקוק השם: יעקוב בר יוסף אחוי דישוע. הגלוסקמה הזו הסעירה את העולם כולו. בברית החדשה הרי מצוין שמו של יעקב, אחיו של ישו. האם בו מדובר?

הארכיאולוגים טענו בנוקשות כי מדובר בזיוף, הכנסייה הגועשת ביקשה לבדוק, ולבסוף התערבה המשטרה ועצרה את הגורמים המעורבים בפרשה. הם הואשמו בזיוף עתיקות למטרות הונאה, בין היתר גם של "כתובת יהואש". אלא שיעקבוביץ' זכר כי גלוסקמה אחת נעלמה מן המערה עם הוצאתה משם. האם היתה זו הגלוסקמה בעלת הכתובת המזויפת?

על מנת לבדוק זאת נשלח לבדיקה ציפוי הפטינה של הגלוסקמה; כלומר, אותם מינרלים שמצטברים על חומר כלשהו ברבות הזמן. התוצאות היו מפתיעות וגם לא מפתיעות. נתברר לחלוטין כי אותה גלוסקמה שנעלמה בשנת 1980 היא הגלוסקמה המזויפת לכאורה. ציפוי הפטינה של כל אחת מעשר הגלוסקמות זהה זה לזה. עתה מסכימים החוקרים כי הכתובת "יעקב בן יוסף" החקוקה עליה היא אותנטית, ואילו התוספת "אחי ישוע" היא כפי הנראה מזויפת.

מסיכום הממצאים עולה כי חמישה שמות המופיעים בברית החדשה בהקשר קרוב מאד לישו, חקוקים על גלוסקמות אשר היו מצויות יחדיו באותה מערת קבורה: יוסף אבי ישו, מרים אם ישו, מרים המגדלית, האח יוסה והאח יעקב. וכמובן, יחד עימן היתה גלוסקמה של אדם בשם ישוע. אך האם ניתן להסתמך על הברית החדשה בכל הנוגע לשמות המוזכרים בה?

בשנת 1941 נמצאה גלוסקמה ובה עצמותיהם של שני אנשים. חקוקה היתה עליה הכתובת: אלכסנדרוס סימונוס, קירניה. דמות בשם שמעון מקירניה כבר היתה מוכרת למגלי הגלוסקמה. בבשורה לפי לוקס הרי נאמר כי שמעון מקירניה סייע לישו לשאת את הצלב, והנה נמצאה גלוסקמה ובה נחקק כי אחד המתים הוא אלכסנדר בן שמעון מקירניה. אפילו את הגלוסקמה של כיפא הכהן, אויבו של ישו לפי הברית החדשה, גילו במערת קבורה בשנת 1991.

כיום מניחים גם כי גלוסקמה שנמצאה בשנת 1953 על ידי נזירים פרנציסקאנים בהר הזיתים, שייכת לפטרוס. זהו כידוע שמו הלועזי של שמעון בר יונה, וכשם הזה גילו חקוק על אותה גלוסקמה. המסורת הנוצרית גורסת כי פטרוס נקבר ברומא, אולם אין אף עדות ארכיאולוגית המאששת גרסה זו. לעומת זאת, על הגלוסקמה של שמעון בר יונה נמצא חקוק משולש ובתוכו עיגול, בדיוק כפי שנמצא בחזית מערת הקבורה של ישוע בן יוסף. האם היה זה סמל הנצרות הקדומה? לפי שעה אין לדעת, אך לא ניתן לשלול זאת. הצלב נעשה לסמל הנצרות מאות שנים לאחר מותו של ישו.

אז נותר לצוות של יעקבוביץ' לבדוק את שכיחות השמות שנתגלו חקוקים על מאות גלוסקמות. ככל שההסתברות של שמות אלה כשהם מקובצים יחדיו תהא נמוכה, כך תתמוך תוצאה שכזו בגרסתו כי מדובר במערת הקבורה של ישו. את השכיחות יש לקבוע, כמובן, לפי השמות המקוריים ולא לפי הכינויים הרשומים על אותן גלוסקמות. שכיחות השם מתיה היא 1/40. שכיחות השם מרים היא 1/4, שכיחות השם המלא ישוע בן יוסף היא 1/190. שכיחות השם יוסף היא 1/20. שכיחות השם המלא יעקב בן יוסף היא 1/97. שכיחות השם המלא יהודה בן ישוע היא 1/50. ואילו שכיחות השם מריאמנה, ובניגוד לשם המקורי מרים, היא 1/160. לפיכך ניתן להסיק כי הסתברות של צירוף שמות אלה בתוך מערה קבורה אחת הוא נמוך ביותר, ואם הוא כבר קיים, אזי זהו צירוף יחיד במינו.

אם כך, האם זוהי אכן מערת הקבורה של ישו? השערה זו תלך ותאושש ככל שתיחשפנה מערות קבורה נוספות בסביבות ירושלים, ובהן יתגלו צירופי שמות אחרים. זאת משום שמספר בני האדם שחיו במאה ה-1 בירושלים הוא סופי, ולכן כל גלוסקמה שמתגלית מקטינה את הסיכוי שימצא צירוף דומה מאד או זהה לצירוף השמות במערת הקבורה שבתלפיות.

עם זאת, לא ניתן לתמוך בהשערה זו והיא תישאר בגדר קוריוז, אם לא תיערכנה בדיקות נוספות להשוואת דנ"א גרעיני ודנ"א מיטוכונדרי בין שאר שרידי המתים שהוטמנו באותן גלוסקמות. הן אפשר שיתברר כי ישוע אינו בנה של אותה מריה, ואילו מריאמנה היא בכלל בתה וכיו"ב. רק כשיתברר מעבר לספק הסביר כי ישוע, יוסה ויעקב אחים הם, וכולם בניה של מריה, אז ניתן להעריך ולומר כי צירוף השמות במערה, אכן תואם לכתוב בברית החדשה מן הבחינה הביולוגית.

לכשמסתיים סרטו של יעקבוביץ' מסתבר כי סוגיה אחת לא עלתה בו כלל: שאלת עצמותיו של ישו הצלוב, וזוהי, כמובן, הסוגיה החשובה מכולן. קושיה זו מטרידה ביותר את מי שכבר ביקר במוזיאון ישראל, וראה כי בצד הגלוסקמות שמוצגות לקהל המבקרים, מצויים גם שרידי עצמותיו של אדם אשר נצלב. מן המוצג הזה נהיר היטב כי לא ניתן להישאר אדישים כלפי עצמותיו של צלוב, כשמסמרים תקועים בהן או הסימנים לכך. על כן, אם ישוע בן יוסף מן המערה בתלפיות אכן נצלב, אזי כל מי שפתח את הגלוסקמה שלו היה מבחין בכך מיד. מכאן שאותו ישוע בן יוסף לא נצלב. שתי אפשרויות עומדות אז בפתחנו: לפי האפשרות הראשונה אין מדובר בקברו של ישו המוזכר בברית החדשה. האפשרות השניה היא מרתקת: זהו אכן קברו ישו והוא לא נצלב מעולם. אולי עשה עצמו חולה אנוש בטרם צליבתו, אז נמלט מן הרומים בחסות "קבורתו", הופיע שוב בפני חסידיו, ואחר נלכד והוצא להורג בו במקום בשיטת מיתה מעודנת יותר. או אז ניתן גם להאיר את הכתוב בברית החדשה באור חדש ומעניין.

קישורים חיצוניים

אתר הסרטובו חומר מדעי, סרטונים, קישורים תמונות והסברים.

חומר עזר מדעי– כתובות , שרטוטים וחישובים סטטיסטיים

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יהודה בלו