מסביב למדורה: הפזמון שגרם מרד בצהל

מסביב למדורה

מילים נתן אלתרמן, לחן יאיר רוזנבלום, שרים דורית ראובני ולהקת פיקוד מרכז

אומתם לא היתה להם אם
לא ידעה בצאתם לדרך
היה לילה עמוק ונושם
כתמיד בניסן, הירח.

וישבה שם עדת נערים בני בלי שם
חשופי מרפקים וברך,
הם הקשיבו הקשב והחרש
או שילבו בשיחה דבר ויכוח.
לפניהם עלי רגל של אש
מדורה חגה נעה ברוח
לא יותר אך בכתב האומה העיקש,
אותו לילה נחרט עלי לוח

את העול הפשוט כעפר
הם נשאו בלי הבט אחורה
לא תקע לפניהם השופר
לא לוטף קדקודם בליל חורף
לא בשני שרוולים הקשורים לצוואר
רק הסוודר חיבקם מעורף

נעליים נוקשות ילקוטים
סעודה של זיתים ופרי תומר
וספלי אלומיניום קמוטים
ורעות וקורבן לאין אומר
מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים
נוצרות אגדות זה החומר

מה נשיר עליהם מה נשיר
הם עושים זאת יפה מאיתנו
בעצמם הם כותבים להם שיר
ואפילו ספרים כבר נתנו
זהו טיב הפלמ”ח הוא איננו משאיר
כל מלאכה לשלא משלנו

אבל ככה יוגד נא לאמור
נערים להוי נא ידוע
בין חגיו הגדולים של הדור
אין יפה מחגכם הצנוע
למולכם האומה על סיפו של הדרור
משתחווה ובוכה הבינוה

לרגל יום העצמאות להלן דיון על אחד הפזמונים המפורסמים ביותר על הפלמ”ח. פזמון שהוא גם הפזמון היחיד בתולדות המדינה שהביא למרד (כן מה שאתם קוראים) של הלהקה הצבאית שהייתה אמורה לבצע אותו כנגד האחראים עליה. סיפור ששימש מאז כבסיס לסרט הידוע של אבי נשר “הלהקה”.

“מסביב למדורה של נתן אלתרמן הוא אולי הפזמון המפורסם ביותר על הפלמ”ח. וידוע בגרסתו המושרת על ידי דורית ראובני ולהקת פיקוד מרכז. השיר נכתב ופורסם לראשונה במדור “טור השביעי ” של אלתרמן ב-7 במאי 1948 לרגל מלאת שבע שנים לפלמ”ח. ובתוך שבוע לאחר פרסום השיר הזה בעיתון “דבר” תוכרז ותוקם מדינת ישראל .

ב7 במאי יום פרסום השיר הזה ב”הטור השביעי” חגג הפלמ”ח שבע שנים לקיומו בעצרת המונים, שנערכה בתל אביב, אלא שבדיוק חמישה חודשים לאחר מכן ב-ב-7 בנובמבר 1948 הורה ראש הממשלה דוד בן-גוריון על הפסקת פעולתו של מטה הפלמ”ח ולמעשה על פירוקו. הפלמ”ח התקיים אם כך בדיוק שבע שנים וחמישה חודשים.

הפזמון היום נקרא כמו פזמון מיתי על ארגון אגדי שהיה פעם ואיננו עוד וקשה להאמין בקריאה כיום שהמדובר בארגון שהיה בן שבע שנים בלבד. ושיפסיק להתקיים בתוך חמישה חודשים. אלתרמן עצמו מן הסתם לא העלה זאת על דעתו כשכתב את השיר, אבל גם עם לא חשב על כך במודע השיר היום נקרא כאלגיה למשהו שהיה ואיננו עוד.

הפזמון הוא מעריץ אך בו זמנית אי אפשר לטעות בכך שיש בו גם אירוניה מסוימת כלפי הארגון שאותו הוא מתאר. עם כל ה הערצה והחיבה יש גם רמזים ברורים לויכוחים וחילוקי דעות שהיו אז לאלתרמן עם סופרי ואנשי הפלמ”ח. בפזמון אלתרמן מציין את העובדה שהפלמ”ח צמח בסערת ויכוחים ללא קונצנזוס ציבורי “אומתם לא הייתה להם אם לא ידעה בצאתם לדרך”.

אבל זה לא באמת חשוב מבחינתו .מבחינתו מה שחשוב הוא שאחר שבע שנים בלבד הפלמ”ח הפך לאגדה והוא מסביר את המרכיבים המדויקים של האגדה או המיתוס הזה:

מנעלים נושות ילקוטים
סערה של זיתים ופרי תומר
וספלי אלומיניום קמוטים
ורעות וקרבן לאין אומר
מה נוסיף ונמנה? מדברים פעוטים
נוצרים אגדות זה החומר.

אלתרמן ממשיך להלל ולשבח את הפלמ”ח אבל גם מציין כבדרך אגב לעגנית כי הם עצמם וסופריהם (והכוונה הספציפית היא למשוררים חיים חפר וחיים גורי אנשי הפלמ”ח ) עושים זאת היטב,יפה מאיתנו. המשורר אף לא מהסס לנזוף בפלמ”ח המיתי הזה כשהוא מציין בלעג שהפלמ”ח תמיד תובע בלעדיות ו”אינו משאיר כל מלאכה שללא משלנו” .

דהיינו אלתרמן אינו מעריץ עיוור. אבל הוא מסיים בדברי הערצה אמיתיים:

למולכם האומה על סיפו של הדרור
משתחווה ובוכה, הבינוה.

ואכן שבוע לאחר פרסום הפזמון הזה הוכרזה מדינת ישראל . סביר להניח שהפזמון היה נשאר בין שאר טורי “הטור השביעי ” ונשאר זכור רק לחוקרים ויודעי ח”ן (הוא פורסם בכרך א´ של “הטור השביעי” בכתבי אלתרמן). אך למזלו הוא הוצא מ”הבוידם” בידי יאיר רוזנבלום איש להקת הנח”ל שהחליט להלחין את הפזמון הקשה והמסובך מאין כמוהו ביחד עם פזמון נוסף ארוך ומורכב מאוד מ”הטור השביעי”, “נאום תשובה לרב חובל איטלקי”.

וזאת בדיעבד החלטה מדהימה, אני לא מעלה על דעתי שמלחין היום היה מנסה להלחין פזמונים כאלו עם מילותיהם המסובכות והקשריהם המסובכים עוד יותר שלא היו יכולים להיות מובנים לקהל של שנות השבעים ללא הסברים מפורטים. .אלא שההצלחה של רוזנבלום בהלחנת “מסביב למדורה” הייתה אפילו גדולה מידי. “מסביב למדורה” גרם לשערורייה שאיש לא העלה על דעתו.

המרד בלהקת הנח”ל.

“מסביב למדורה” אמור היה להיכלל בתוכנית” הפלמחניק” של להקת הנח”ל בשנת בבימויים של יאיר רוזנבלום ודני ליטאי ב-1971 . הנח”ל ציין בתוכנית זאת מלאת שלושים שנה להקמת הפלמ”ח . זאת הייתה הפקה גרנדיוזית במונחי הימים ההם,והלחנה של השיר “מסביב למדורה” שכזכור נכתב במיוחד לרגל שבע שנים להקמת הפלמ”ח נראתה כמתאימה במיוחד.

קצין החינוך של הנח”ל, סא”ל זאב פלג, כתב בתוכניה:

” הרגשנו כי זכינו להעמיד הפעם תוכנית בלתי שגרתית, קצת יותר רצינית ומחייבת שיתוף והזדהות מסוימת מצד הקהל. חפצים אנו כי הנוער המתחנך בשורותינו יספוג אותו משב רוח נעים והתמים, ואותה אחוות הרעים והנכונות להקרבה אשר אפיינה את דור הפלמ”ח בשעתו ואת צה”ל כיום”.

התכנית חולקה לשני חלקים שבה החלק הראשון הוקדש להווי הפלמ”ח. בוצעו בו מחרוזת משירי הפלמ”ח הקלאסיים ובעם עיבוד מרגש לשיר “הרעות” בליווי חליל גיטרות ומנדולינה. לצד אלו הולחנו בידי יאיר רוזנבלום מספר פזמונים חדשים שעסקו בפלמ”ח כמו בלדה ליצחק שדה וכאמור שני שירים מהטור השביעי של אלתרמן ” נאום תשובה לרב חובל איטלקי” ו” מסביב למדורה” שככל הנראה היה אמור להיות קטע השיא של התוכנית כולה.

החלק השני הקליל התמקד בסיפורי ילדים ונקרא “היה היה”. הוא גם זכה להצלחה גדולה יותר אצל הקהל מאשר החלק הפלמ”חי המסובך והמורכב. פלנחניק החל לרוץ על הבמות במאי 1972 כהפקת השיא של להקת הנח”ל . ה “פלנחניק” אף הניב ספיישל טלוויזיוני ותקליט כפול במהדורה נפתחת וחגיגית שהוקלט בהופעה חיה.

זאת הייתה התוכנית הגדולה האחרונה של הלהקה, שחתמה את תקופת הזוהר שלה. אך היא כמעט לא עלתה על הבמה ובאופן ספציפי בגלל “מסביב למדורה”. שלבסוף אף לא נכלל בתוכנית. בלהקת הנח”ל פרץ מרד של ממש כנגד יאיר רוזנבלום אחד משני מנהליה שהואשם על ידי חברי הלהקה השונים שהוא כפה עליהם יותר מידי משמעת ויותר מידי עונשי משמעת מעליבים ומשפילים.
 
הגורם הישיר למרד, הטריגר שהביא לפריצתו או אם נרצה “הקש ששבר את גב הגמל ” והביא להעלאת כל התסכולים של חברי הלהקה על השולחן היה סירובם הנרגז של חברי הלהקה לרצונו של רוזנבלום, שהזמר החדש באופן יחסי, גידי גוב, ישיר את הפזמון סולו, הם כולם רצו להשתתף בפזמון המיוחד הזה.

מה קרה כתוצאה מהמרד שנוי במחלוקת?

לפי גרסת יאיר רוזנבלום הוא בתגובה פרש מרצונו בזעם מהכנת התוכנית בגלל תמיכתו הנמרצת בגידי גוב כזמר סולו, לפי גירסה אחרת הוא “התפוטר” מן הלהקה ו וגידי גוב היה בכלל אחד מראשי המורדים כנגד רוזנבלום. בכל אופן מה שברור הוא שאת מקומו של רוזנבלום תפס המוזיקאי בני נגרי. כל הפרשה זכתה מאז לעיבוד קולנועי בסרט “הלהקה” של אבי נשר שבה ניתנת גרסה דרמטית של האירועים האלו ושם כזכור גידי גוב מגלם את ראש “המורדים” בבמאי שאותו מגלם טוביה צפיר.

אם האירועים אכן התרחשו כגרסת יאיר רונבלום הרי יש בכך אירוניה אכזרית שהרי לטענתו המרד נגדו התחולל משום שהוא התעקש לתמוך ולקדם את גידי גוב כנגד דעת שאר חברי הלהקה אכולי הקנאה בגוב.

יאיר רוזנבלום הזועם והמתוסכל נטש את להקת הנח”ל שאותה הביא לשיאים בלתי ידועים עד אז. אבל הוא נקם את נקמתו.

הוא העביר את הגורם הישיר למרד כנגדו את “מסביב למדורה ” לידי צוות הווי חטיבת הצנחנים ושלישת פיקוד המרכז ששרו אותו בתוכנית “אחרי לצנחנים ” ב-1971 כזמרת הסולו של השיר הייתה דורית ראובני . בכך לא תמו גלגוליו של השיר הוא הושר שוב ב1972 בידי להקת פיקוד´ המרכז בתוכנית “שר מי ששר אחרון ” ושוב הסולנית הייתה דורית ראובני שהיציע להשתמש בו שוב .

הפזמון זכה להצלחה גדולה אם כי לא זכה בתואר “שיר השנה” של “קול ישראל ” כפי שהגיע לו, בתואר זה זכה באותה השנה פזמון אחר של הלהקה מאותה התוכנית ועם אותה הסולנית דורית ראובני “היום היום”. “מסביב למדורה” היגיע רק למקום השלישי במצעד הפזמונים …

הקליפ הטלוויזיוני של הפזמון הוא אחד המרשימים ביותר אי פעם בוודאי הקליפ המרשים ביותר שנעשה לפזמון כל שהוא של להקה צבאית , ,זהו קולאז´ של תמונות קלאסיות של הפלמ”ח שנפתח מתמונה מהממת של להקת פיקוד המרכז בדמות אנשי פלמ”ח שלושים שנה קודם לכן , שמעצים את התחושה שהמדובר בשיר מיתי על ארגון מיתי .

וכשאנו רואים את הקליפ של הפזמון שומעים אותו שוב היום אין מנוס מהמחשבה שזהו אחד הפזמונים המיתיים פשוטו כמשמעו המרשימים ביותר של התרבות הישראלית ,והסרט שנוצר על פי האירועים הדרמטיים שליוו את העלאתו על הבמה “הלהקה” גם הוא היום אחד הסרטים המיתיים המרשימים ביותר של התרבות הישראלית בתארו חיי להקה צבאית ולא לשווא הועלה בגלגול חדש על הבמה כמחזמר.

תהליך המיתיזציה עבד כאן שעות נוספות.

אבל עלי להודות הייתי מעוניין לשמוע יום אחד גם את גידי גוב שר את הפזמון שאותו היה אמור לשיר במקור וכתוצאה מכך פרץ המרד המתועד ביותר בתולדות יחידה צבאית של צה”ל.