אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ציונות


איל נווה, עבר בסערה, מחלוקות על סוגיות היסטוריות בישראל, 2017, הוצאת  הקיבוץ המאוחד

ספר יסוד להבנת סוגיית לימוד ההיסטריה בישראל מתוך מחקר משווה

הגם חשיבות הספר מעצם שרטוטו מפה היסטוריוגרפית מחד, וחינוך להיסטוריה מאידך, אין הוא עדין עומד על מלוא בעיותיה של ישראל כמדינת לאום דמוקרטית כביכול, מה שיקשה ליישם את החינוך הדמוקרטי

א.ד. גורדון

אהרון דוד גורדון: בין האישיות לפילוסוף (חלק ב)

חלק שני של המאמר העוסק באהרון דוד גורדון - בין האישיות לפילוסוף

א.ד. גורדון

אהרון דוד גורדון: בין האישיות לפילוסוף (חלק א)

חלק ראשון של המאמר העוסק באהרון דוד גורדון - בין האישיות לפילוסוף

ז'אן ז'ורס (1859-1914).

להחדיר למוחו ממרחק קטן את מנת העופרת הדרושה

לפני תשעים שנה רצח קנאי חולה נפש את המנהיג הסוציאליסטי ז'אן ז'ורס. הרוצח זוכה בדין, בטענה שפעל מתוך פרץ רגשות של להט פטריוטי. אלמנת הנרצח, לעומת זאת, נדרשה לשלם את הוצאות המשפט

פרץ סמולנסקין (ת"ר – תרמ"ה || 1840 - 1885)

המהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין חלק ג

חלק שלישי ואחרון במאמר שעוסק במהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין

בנימין זאב הרצל

נחוצה הגנה דומה במסגרת תיקון אותו חוק גם על מותגי הרצל והציונות

במדינת ישראל מתחוללים תהליכים בעייתיים של התעצמות אידיאולוגיות קיצוניות. מדובר באידיאולוגיות יהודיות מוקצנות השוללות ומכפישות את הרצל והציונות.

פרץ סמולנסקין (ת"ר – תרמ"ה || 1840 - 1885)

המהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין חלק ב

מאמר שעוסק במהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין. המאמר יחולק לשלושה חלקים. להלן החלק השני

פרץ סמולנסקין (ת"ר – תרמ"ה || 1840 - 1885)

המהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין חלק א

מאמר שעוסק במהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין. המאמר יחולק לשלושה חלקים. להלן החלק הראשון

אוריאל אבולוף / על פי תהום - אומה אימה ומוסר בשיח הציוני, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, ידיעות אחרונות,2015, 445 עמ'

על פי תהומות האנומליה הציונית - יהודית

ספק הקיום הציוני עומד במרכז הספר, כשכבר בתחילתו מוצבות שתי שאלות: "האם יש לנו עתיד- האם תשרוד ישראל כמדינה עצמאית, כמדינת היהודים? ומה בדבר העבר- האם היהודים בישראל היו ועודם חלק מהעם היהודי עתיק יומין?"

כן, לכפות!

מתן פלג, מנכ"ל "אם תרצו", מגיב למאמרו של קובי דנה: השבוע פורסם באתר אימגו מאמר ביקורת חשוב העוסק בתנועת "אם תרצו" ובהצעת החוק "הגות ציונית" שמקדם בימים אלו חה"כ עודד פורר מ"ישראל ביתנו". הצעת החוק אומנם לא נכתבה ביוזמתה של "אם תרצו", אך בשל העובדה שההצעה נכתבה בהשראת "התכנית למחשבה ציונית" של התנועה (ארחיב על התכנית בהמשך) ויתכן בגלל ש"אם תרצו" הייתה מהראשונים לברך על הצעת החוק החשובה, מיחסים אותה ל"אם תרצו" כאילו הייתה המחוקק ממש.

לא זו הדרך: בין חינוך והשכלה לאינדוקטרינציה

על הניסיון של 'אם תרצו' לאינדוקטרינציה בחסות החוק, אוגוסט 2016: השבוע פורסם שח"כ פורר מישראל ביתנו מקדם הצעת חוק שתחייב כל סטודנט באקדמיה ללמוד קורס בהגות הציונית. פורר טען שמטרת החוק "לגדל דור חדש של אקדמאים שלא רק יכירו את ההגות הציונות אלא גם יחקרו אותה." מתן פלג, מנכ"ל תנועת "אם תרצו" טוען כי "לא ייתכן המצב שנוצר בעקבות הדרת הציונות מכותלי האקדמיה הישראלית."

דת, כפירה וציונות – חיי סמולנסקין

קובי דנה מציג לנו סדרות של עיונים ביסודות הציונות. בסדרה הראשונה עסק במבוא ושם כתב על אחד העם, הרצל, כצנלסון גורדון וז'בוטינסקי. הסדרה השנייה שעסקה ביסודות הציונות החלוצית, נפתחה עם מאמר מבוא על אברהם מאפו, וכאן, בפרק השני, יעסוק המאמר מהשכלה לציונות: המהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין. גם חלק זה יתחלק לשניים. מאמר זה ידון בהתפתחות משנתו הציונית של סמולנסקין החל מתחילת חייו מתלמיד ישיבה, ויתעכב על מהלך חייו הביוגרפיים. מסתמן כי בחייו הציבוריים הצליח סמולנסקין לפרוץ והיה הרוח החיה במפעל ההתחדשות הלאומי של עם ישראל, אך בחייו האישיים הלך ודעך.

אקסודוס: ציונות נוסח הוליווד

בימים אלה יצא לאור בהוצאת סטימצקי בהדפסה חדשה ספרו הרב המכר המפורסם של ליאון יוריס "אקסודוס" (1958). אולי הרומן המפורסם והמצליח ביותר שנכתב אי פעם על הסכסוך היהודי הערבי . ספר זה תיאר בצורה דמיונית למדי את פרשת ספינת המעפילים אקסודוס

א.ד. גורדון: הגיונות - הגיון ראשון: הם ואנחנו

הגיונות אד"ג - כל פעם טעימה אחרת מרעיונותיו של אהרון דוד גורדון הגיון ראשון: "הם ואנחנו" - על הגדרת "העצמי הלאומי" של עם ישראל. אז מה אומר לנו בעצם אד"ג? הוא מסביר לנו על חשיבותה של העצמיות הלאומית, על בנייתנו כעם המתבסס על ערכיו העצמיים, הפנימיים, היונקים מתוך המורשת היהודית. בניית הזהות הלאומית של עם ישראל בעת החדשה צריכה להיות מבוססת על תשתית חיובית, המגדירה עצמה באמצעות ערכינו הייחודיים שלנו ולא על ידי גורמים שמחוץ לנו, לעומתיים או מאידך מתוך היגררות אחרי תורות הזרות לרוחו של העם היהודי רק מתוך אופנה אקטואלית כלשהי.

אברהם מאפו : חזון אהבת ציון

אברהם מאפו : חזון אהבת ציון

"מחבר הרומן העברי הראשון", זהו התואר הרשמי שניתן לסופר אברהם מאפו. דרכו של מאפו אל ההשכלה לא הייתה שונה בהרבה מדרכם של מרבית היהודים המשכילים באותה עת. את צעירותו העביר ב''חדר'', למד תלמוד והיה נחשב כמחונן. כמו סופרי השכלה אחרים, כך גם הוא מאס בדברים שעניינם להשאר רק בחדרי המדרשות ושאף לאווירו של עולם. גם הוא מאס בראותו את עמו מסביבו מנוון, עם מנותק מהטבע, עם תלוש שיחידיו תלושים מהמציאות הסובבת ועוסקים רוב שגרתם בענייני פלפול של בית המדרש או מאידך אשר עשו את התורה כקרדום לחפור בו.

אמנון שטיין וספרו של אביו מתפוצה לתקומה

מתפוצה לתקומה / אברהם שטיין - תהפוכות היהדות במציאות משתנה

עיון בספר "מתפוצה לתקומה", אסופת מאמריו של אברהם שמואל שטיין, אסופת מאמרים מרתקת של הסופר והעיתונאי אברהם שמואל שטיין. מאמריו של שטיין קובצו יחד והם עדות לנפש חוקר שבחן את האומה היהודית בטלטלה שעברה עליה במאות האחרונות: המתח בין גלות לגאולה, התנועות השונות שסחפו אחריהן יהודים – הבונד, הקומוניזם, הציונות – וכמובן נמצא הדים לנושא השואה, לנושא הפזורה היהודית, העיתונות העברית - ומה לא. האסופה הזו היא אש התמיד, נר זיכרון ליוצר ולחוקר רב פעלים. שטיין חושף בעט אמן את הטלטלה שעבר העם היהודי בדורות האחרונים.

עת דודים / מירי ורון

עת דודים / מירי ורון

במהלך החודש הזה יעלה תיאטרון "הבימה" מחזה על-פי הרומאן "עת דודים" של המספרת מירי ורון במחזה תשחק ליאה קניג האנרגטית את "מאמֶע", האמא הדומיננטית של המשפחה שעליה מספר הרומאן. יוזמה זו של התיאטרון הלאומי – כך אני מקווה – תחדש את התעניינות ברומאן "עת דודים", התעניינות שהוא לא זכה לה מספיק בשנה שבה נדפס. בשלב הזה עדיין אינני יודע אם עיבוד הרומאן "עת דודים" למחזה שימר את הבשורה הציונית שהשתמעה מעלילתו, או שמתוך כניעה לטעם הקהל – תופעה די שכיחה בתיאטרון הישראלי – עמעמו המעבד והבמאי של המחזה בשורה זו.

בנימין זאב הרצל: אם תרצו אין זו אגדה - עיונים בכתביו

בנימין זאב הרצל: אם תרצו אין זו אגדה - עיונים בכתביו

עיונים בכתבי הציונות / מאמר שמיני. כאשר קוראים ביומן הנעורים של הרצל וגם ביומניו המאוחרים יותר, אפשר בהחלט להבחין באדם אשר מחפש משמעות לחייו, אדם המצוי בחיפוש אחר זהותו, הנאבק למצוא לו מקום של כבוד בעולם, למצוא הכרה כסופר (אשר שאף להיות) וגם כאדם. ביטוי לכך ניתן לנו למצוא בתקופות שונות בחייו, מנעוריו ועד בגרותו. ככל שחולף הזמן ומתרחקים ממאורע כלשהו או מתקופת חייה של אישיות כלשהי, כך מצטברים להם עיוותים היסטוריים אודות אותו מאירוע או אותה אישיות. לא כל אחד מודע לכך, ולא כל אחד רוצה לגלות את האמת מאחורי העיוות או המיתוס שנוצר, אם מעצלות מחשבתית ואם כי נוח הדבר. כך גם לגבי הרצל נוצר עיוות היסטורי.

אחד העם - אשר גינזברג

אחד העם: עיונים בכתביו - לא זה הדרך

כשמתבוננים בתמונתו של אשר גינצברג (או "אחד העם" על פי שמו הספרותי) רואים בבירור דמות אינטלקטואלית, איש רוח אשר החכמה נגלית על פניו. ואמנם כזה הוא היה. עם זאת, אשר גינצברג היה אדם לא ברור. מצד אחד, כ"אחד העם", היה מהוגי הדעות הציוניים המקורים ביותר, ויש שיאמרו המקורי ביותר שבהם. הוא לא היה הוגה דעות שיטתי, לא הייתה לו תורה ציונית ברורה. אולם למעשה, רוב ההוגים הציוניים היו כאלה, נטולי שיטה רציפה. רבים ראו בו כהוגה עברי פורץ דרך אשר הצליח לשלב בין המסורת היהודית לבין הלאומיות היהודית יחד עם השפעות פילוסופיות אירופאיות.

 יוסף חיים ברנר: עיונים בכתביו

יוסף חיים ברנר: עיונים בכתביו

"אם לא ימצאו בנו חלוצים ואבדנו..." עיונים בכתבי יוסף חיים ברנר (1880 – 1921). לעומת הוגי הציונות של דור החלוצים שעיינו בכתביהם במאמרים הקודמים בסדרה, יוסף חיים ברנר יוצא דופן. ברנר, בניגוד לגורדון, כצנלסון וטבנקין, לא היה רק פובליציסט והוגה ציוני אלא היה גם סופר. תחת עטו נכתבו סיפורים רבים אשר רובם מתאפיינים בריאליזם מוחלט והצגה כנה של המציאות הלא פשוטה, והלא סימפטית לעיתים, של חיי היהודים בארץ ישראל ובגולה ללא ייפוי וללא עידונים.

יצחק טבנקין: עיונים בכתביו - הציונות החלוצית

יצחק טבנקין: עיונים בכתביו

יש אשר יאמרו כי יצחק טבנקין היה מורה הדרך, המחנך ואפילו האדמו"ר של האסכולה הציונית חלוצית בארץ ישראל. ויש אשר יאמרו כי היה דיקטאטור ואליטיסט. בכל מקרה, בפרספקטיבה של יותר מארבעים שנה לאחר לכתו, יכולים הדברים להיראות מאוזנים יותר ודרמטיים פחות. הבנת דו-הקוטביות של תפישתו הציונית של טבנקין חשובה על מנת להבין את גישותיהם של אנשי הישוב החלוצי ציוני בימים של התבססות תנועות הפועלים בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים. הציונות החלוצית: עיונים בכתבי יצחק טבנקין (1888 – 1971).

א. ד. גורדון: הגלות, הטבע והעבודה

א. ד. גורדון: הגלות, הטבע והעבודה

המהות האידיאולוגית של אנשי העלייה השנייה הייתה, בין היתר, כבוד לפועל העברי ולאדם הפשוט העובד ומוציא את לחמו מאדמת ארצו, וכזה היה אהרון דוד גורדון. בין חלוצי העלייה השנייה קשה שלא להבחין באדם כמותו, כיוון שעלייה זו התאפיינה בצעירותה, בעולים צעירים בשנות העשרה והעשרים לחייהם, בני נוער, צעירים וצעירות שעזבו את בית הוריהם בגולה והחליטו לשנות את אורח חייהם האישי ובתוך כך את חיי עם ישראל בדורם. ועל כן, קשה שלא להבחין בגורדון בין כל צעירי העלייה השנייה שהרי גורדון עצמו לא היה צעיר, וזאת רק במובן הפיזי.

והמלאכים שותקים / יוסף כהן אלרן

והמלאכים שותקים / יוסף כהן אלרן

החיים והמיתוס, סיפור בתוך סיפור. על ספרו של יוסף כהן אלרן, והמלאכים שותקים. הרצל חקק סוקר את ספרו של יוסף כהן אלרן השוזר בפנינו סאגה בת דורות, סיפור הקהילה היהודית בבבל בימי הטורקים, סיפור המחתרת הציונית, סיפור העלייה לארץ – סיפור מרתק ומופלא! יוסף כהן אלרן בנה רומן, שמצייר בצבעים של קסם וערגה את המעבר מגולה לגאולה, את הימים היפים בגולה שנגדעו באבחת חרב, שהתחלפו בשנים של חושך ואימה, בפרעות של דם. אלרן יודע לתאר את העבר האפוף ערפל של קסם, הדמויות של הדורות הקודמים.

תל אביב / יאיר חסדיאל

תל אביב / יאיר חסדיאל

אף ששם הספר וגם תוכנו מתקשרים למשגשגת בערי מדינת ישראל, מתוארת בו תל-אביב כעיר נטושה ומתפוררת, שכיום נותר בה מיעוט יהודי, המורכב בעיקר מזקנים וקבצנים, וגם הוא מסתגר בשכונותיו הדלילות מפחד פגיעתם של הצעירים מיפו הערבית, שהם אדוני הארץ מזה שנים. לפנינו דיסטופיה* המספרת כי לא רק שהמדינה היהודית לא נוסדה בשנת 1948, אלא שכל ההשקעה של הציונות בארץ-ישראל ירדה לטמיון. יהודים שעלו לכאן נטשו את בתיהם ואת עסקיהם וחזרו לארצות מוצאם באירופה וחידשו בהן את הגלות.

יוסף טרומפלדור: עיונים במכתביו - בארץ ישראל נהיה בבית

יוסף טרומפלדור: עיונים במכתביו - בארץ ישראל נהיה בבית

בציונות יש מספר דברים, אמנם לא רבים, שנחשבים בעיני כל חברי המחנה כקונצנזוס. הרצל למשל הוא דוגמא יפה לימינו. בעבר גם הרצל היה מקור למחלוקת בקרב המחנה הציוני, אמנם לאחר זמן מה, וכמובן בימינו, הרצל הוא הקונצנזוס בקרב כל המחנה הציוני, יהא זה ימין ציוני או שמאל ציוני, כולם כאחד סובבים סביב דמות זאת. כהרצל, כך היא דמותו של יוסף טרומפלדור. דמות זו מהווה קונצנזוס ציוני מובהק. במשך שנים, בייחוד מהרגע שנפל בקרב על תל חי, נחשבה דמותו לדמות מופת המסמלת את הנכונות להקרבה אישית למען הכלל ולמען טובתו של העם היהודי על חשבון תועלתו האישית

ברל כצנלסון 1934

ברל כצנלסון: ההגשמה הציונית בכתביו - עיונים

אחד מהמנהיגים וההוגים הבולטים של תנועת העבודה הארץ ישראלית, ובכלל של היישוב הציוני בארץ אשר הטיב לבטא את דרך הגשמתה של הציונות בימי דורו, בייחוד בימים שלאחר משבר אוגנדה, בהם היה נדמה כי הציונות עמדה מלכת, הוא ברל כצנלסון. כצנלסון אומנם לרוב כתב מאמרים וחיבורים פובליציסטים שעסקו בבעיות השעה בציונות וביישוב, אולם התייחסותו לכל נושא של שעה הייתה כה הגותית ויסודית עד כי לדבריו יש תוקף גם לימינו שלנו, וזאת כיוון שהם נוגעים ביסוד העמוק ביותר של הרעיון הציוני וההוויה הארצישראלית.

התמוטטות השמאל הציוני

העולם הערבי והפלסטינים הם אחד הגורמים להתמוטטות השמאל הציוני. האינטיפדה הראשונה שכנעה את הציבור הישראלי בצורך להביא לפיתרון הסכסוך הישראלי- פלסטיני. זה היה נצחונו של השמאל הציוני שפעל בכיוון זה. מאחר שה- PLO הכריז מצידו על נכונותו לנהל מו"מ, התוצאה הייתה שבבחירות שנערכו ב- 1992 חזרה מפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין לשלטון בישראל. הסכם אוסלו היה תוצאה של ההבנות שהושגו בין השמאל הציוני וה- PLO .

בית כנסת בוער 1938

המלחמה נגד היהודים על פי אפרים קארש חלק ב

על ההשוואה בין שואת יהדות אירופה "לשואה" הפלסטינית. אין, כמובן, צל של דמיון בין הטבח "התעשייתי" של היהודים ע"י היטלר ובין יחסה של ישראל לפלסטינים. חומר למחשבה: האם גרמניה הנאצית הירשתה ליהודים להפעיל בתי"ס בארצות הכבושות על ידה באירופה בהם הטיפו והסיתו נגד גרמניה? האם גרמניה איפשרה ליהודים לקיים מחנות קיץ לילדיהם בארצות הכיבוש בהם אימנו ילדים למלחמת גרילה נגד גרמניה? האם גרמניה איפשרה למנהיגות הדתית והחילונית היהודית להקים ערוצי טלוויזיה משלהם בהם נקראו גרמנים "בני קופים" מבלי להענש?

המלחמה נגד היהודים על פי אפרים קארש

המלחמה נגד היהודים על פי אפרים קארש חלק א

לדעת פרופ' אפרים קארש, המערכה האנטי- ישראלית המתנהלת לדה- לגיטימציה של ישראל היא תולדה של המלחמה האובססיבית המתנהלת מזה אלפי שנים נגד היהודים ע"י העולם הנוצרי והמוסלמי. מאחר שישראל היא המדינה היהודית היחידה בעולם, והציונות היא התנועה הלאומית לשחרור של העם היהודי, אנטי- ציונות ( בהבדל מביקורת על מדיניות ישראל בעניינים ספציפיים ) פירושה שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. גישה מפלה זו של שלילת זכות בסיסית רק לעם אחד בשעה שכל שאר הקבוצות והקהילות נהנות מזכות זאת, משמעותה היא גזענות אנטי- יהודית או אנטישמיות.

הגולים היהודים נושאים כלי המקדש  לרומא תבליט שער טיטוס צילם בלפור חקק

הרהורים על תשעה באב בתשעב

מי שלא לומד מן ההיסטוריה, נידון לחזור עליה שנית. זו התחושה הקשה המלווה אותנו, כשמגיעים הימים הללו המובילים אותנו אל היום הקשה בשנה: יום תשעה באב. חכמינו לימדונו, שהחורבן בא לנו בגלל שנאת חינם בין המחנות השונים בעם. גם בעיצומם של הקרבות, שרפו שני המחנות הניצים זה לזה את אסמי התבואה ואת מחסני התחמושת. לרומאים נותר להיכנס פנימה לעיר, לאחר שהיהודים התישו זה את זה עד מוות. גם היום לאחר דורות, לקרוא בכתובים את העובדות ההיסטוריות הללו.

הנצפים ביותר