שושנה ויג

המשוררת מזיכרון יעקב. כל ספר הוא שידור שמשדר הכותב אל אוויר העולם. המשוררת לאה גת כהן פרסמה שני ספרים לפני שדפקה על דלת הוצאת פיוטית. ההכרות בינינו הייתה על סמך היכרות וירטואלית כמו כל ההיכרויות שנוצרות בימינו בקלות. בקליק אחד אתה מתוודע לעולם אחר, לאדם אחר, לאהבות שונות ומגוונות. הספר של לאה בעבורי היה מסע לזיכרון יעקב. פשוט הייתי צריכה להגיע אליה והדרך הייתה חשובה, התהליך שעברנו יחד היה חשוב.

לפני כשבוע הסתיים הקונגרס העולמי של היהודים יוצאי מצרים WCJE: WORLD CONGRESS OF JEWS FROM EGYPT. לא תאמינו, הקונגרס התקיים באוניברסיטת חיפה בין ה- שניים ביולי עד לשישה ביולי. פרופ' עדה אהרוני מחיפה יזמה את הכנס יחד עם ז'אק פרז מיוקנם, שהוא מנהל הקונגרס.

כשאתה אוחז בספר "נופי אדם" אתה אומר לעצמך מיד ברגע הראשון, מה זה? זה הכול? זה כול מה שיש לראובן שבת לומר? והעיקר מדוע בכלל פרסם ספר כל כך פצפון? מתברר כי לספר תפיסה אמנותית המאפיינת את ראובן שבת. הוא פרסם ספר ובו יצירותיו והן אינן נמדדות כמותית אלא איכותית.המשורר מעניק לקורא תחושה שהוא פרסם את ספרו "נופי אדם" לאחר מיון קפדני של יצירותיו. בזהירות פרסם המשורר ראובן שבת את שירתו, בזהירות יצא המשורר אל שדה השירה. אף ניתן לומר שהמשורר ביקש שתרימו גבה על סגפנותו בכתיבה ובפרסום הספרון.

את רחל המשוררת אין צורך להציג. ספר שיריה הפך לספר פולחני. על קברה בנוף המשקיף לכנרת הצמידו את הספר באזיקים. השאלה היא מדוע הקבר הפך לאתר עלייה לרגל ומדוע אין לרחל המשוררת בית שבו יוכלו לבקר ולצפות בתמונות חייה. לעיין במכתביה, למצוא משהו ממנה כדי לחוות מעט ממה שהיה סביבה. לא אל תלכו לחפש, אין לרחל המשוררת בית שאפשר לבקר בו, מלבד מפעל ההנצחה של בן הדודה אורי מילשטיין לא תמצאו מקום שייחד פינה לרחל המשוררת. אם תסעו לבקר בעולם הגדול תמצאו מקומות רבים שבהם חולקים כבוד למשוררות ולסופרות תוך הקדשת נקודות ציון בביוגרפיה שלהן מבחינה גיאוגרפית.

לזכרו של אחי, טוביה פיינגולד ז"ל שנהרג בתאונת אימונים בהתהפכות זלדה ב- 5.8.1974 בבסיס בלוזה שבסיני. הַסִּפּוּר שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי הוּא הַסִּפּוּר עַל אָחִי. הַסִּפּוּר הַזֶּה עַל אָחִי הַמֵּת שֶׁחַי אִתִּי. הָאָח הַזֶּה שֶׁחַי עַל גַּבִּי. אָח שֶׁאוֹתוֹ אֲנִי נוֹשֵׂאת לְכָל מָקוֹם. אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה לֹא כָּתַבְתִּי כִּי קַיָּמִים כְּאֵבִים שֶׁאֵינְךָ יָכֹל לְפוֹגֵג בִּכְתִיבָה. וּכְשֶׁאֶכְתֹּב אֶת הַסִּפּוּר עַל אָחִי הַכְּאֵב יָצוּף לוֹ לְאִטּוֹ כְּמוֹ חָרָא קָטָן וְיִצְמַח לְאַט לִמְמַדִּים יְדוּעִים כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת כְּאֵב כָּזֶה עַל אָח שֶׁנֶּהֱרַג. וְאַחַר כָּךְ זֶה שׁוּב לֹא יַעֲזֹר.

ספר שיריה החדש התנסויות משנת 2012 של המשוררת חגית בת-אליעזר הוא ספרהּ השני קדם לו הספר השקת ספינת צפייה משנת 2008. שירתה של חגית בת-אליעזר כפי שהיא משתקפת בספרה התנסויות היא שירה רפלקטיבית, שירה של התרשמות והבעת עמדה פילוסופית על החיים. הזרם הפילוסופי עליו מבוססת הכתיבה וכנראה, עולמה של המשוררת הוא זרם המתייחס להתנסויות בחיי האדם, ההתנסויות יומיומיות שמובילות להכרה. המשוררת נעה בעולמה בתחומים שונים ומביעה עמדה פסימית, עמדה אמיצה זכה וחפה מכל גחמות מיותרות.

ספרהּ השלישי של ד"ר אביבית לוי פנים באבן הוא ספר שירה שחומרי הגלם ממנו הוא עשוי הם אבני השפה העברית. אבנים/ המילים נערמות במארגים מורכבים על פני 46 עמודים. מוטיב האבן מופיע כמוטיב דומיננטי לאורך שירי הספר, והוא שטוען את משמעויותיו של הספר. הספר בנוי משלושה שערים ובכל שער 12 שירים. כותרות השירים בכל אחד מן הפרקים הן ספרות מ 12-1. מסגרת הספר שיר פתיחה לפני הפרק הראשון ולאחר הפרק השלישי שיר חתימה. אביבית לוי היא ד"ר למדעי-המחשב, מרצה במכללת שנקר, וגם מוזיקאית שהלחינה את שיריה והוציאה את האלבום "מילים שקופות".

הספר האחרון בהוצאת "פיוטית" הוא ספרו השלישי של נועם שדות (פוסט טראומה, הוצאת תמוז, וסיפורי מלחמה הוצאת עיתון 77). אנסה לשרטט את סגנונו של המשורר על פי שיריו בספר האחרון "נשיקת הטל, שירי אהבה לשירלי" 100 עמ', דצמבר 2012. שמו של המחבר מופיע על הכריכה "נועם מאיר שדות" וזו בקשה של המשורר להוסיף לשמו הידוע את השם מאיר. בתוך הספר נמצא מוטו שאותו חיבר המשורר "החיים נראים יפים אם מסתכלים עליהם אחרת" וכאן הדברים מופיעים בשמו נועם שדות.

נער ישראלי בן שש עשרה פרסם אנתולוגיה לספרות ערבית. אור-אל ביילנסון, מתנהג כמו פרופ' באקדמיה, כשמשוחחים אתו באינטרנט אי אפשר להאמין שזהו נער שלומד בתיכון מהרצליה. את רוב שעות הפנאי הוא מבלה מול האינטרנט ועוסק בתרגום יצירות מן השפה הערבית. הכרתי את אור-אל דרך ד"ר שונית שחל-פורת, חוקרת תרבות יפן. היא פנתה אליי באחד הימים דרך הפייסבוק וביקשה שאשוחח עם הנער המחונן מהרצליה, שעוסק בחקירת ובגילוי אוצרותיה של השפה הערבית

הסופר והמשורר יעקב ברזילי פרסם ספרי שירה ופרוזה. הרומן "עד נר ראשון של בוקר" תורגם לאנגלית בשנת 2007. לאחרונה הסופר הוזמן לדבלין במסגרת האירוע לכבודו של ראול ולנברג בשנת הולדתו ה 100, במסגרת אירועי הזיכרון לראול ולנברג הוצג ספרו באנגלית, ספר שכתב ניצול מיהדות הונגריה. האירים ביקשו להכיר את הסופר יעקב ברזילי ולשם כך הוזמן למפגש עם קהל בדבלין, אירלנד.

אריזונה היא מדינה צעירה יחסית. בכל מקום תלוי סמל שמציין 100 שנים להיווסדה של מדינת אריזונה. בסופרמרקט תמצא אלבום למזכרת, שבו צילומים מן המאה הראשונה של אריזונה. מדינה צעירה עם עבר עתיק. חלום אריזונה מן הסרט של קוסטריצה התעורר אצלי לחיים בחודשיים האחרונים. יום אחד אחרי החתונה של שגיא וטל בני וכלתי עוד בטרם שיתפנו בינינו חוויות מן האירוע המשמח והיום האחרון של הלימודים בבתי הספר ארזנו כמה מזוודות. העיר שאליה הגענו כאן היא עיר שמרוכזים בה מפעלי היי-טק רבים, זו היא העיר צ׳נדלר.

בן בן-ארי משורר ניו יורקי, אפשר לומר ישראלי שהגיע מן הארץ לניו יורק בשנת 1976 בשנות העשרים לחייו, לשם הגיע בעקבות כרטיס הפלגה הלוך ושוב, כרטיס שנוצל רק לכיוון אחד. הוא השתקע בתפוח הגדול וסיגל לעצמו מנהגים של תושבי המקום. לאחר התפתחותו העסקית החל לכתוב ולפרסם את ספריו בעצמו, הוא כתב, ערך, הגיה, וייסד את הוצאתו העצמית "בבא" שהיא ראשי התיבות של שמו. ספריו, "סומק בלחייך"/ספר שירה וגם "רציתי להיות מלאך"/ ספר ילדים, שווקו בעבר בחנויות המובחרות, ועדיין ממשיך לשווק בעצמו את ספריו בהצלחה.

בימים אלה יוצא לאור כתב עת חדש. זוהי עונת כתבי העת. הידעתם שכמעט בכל שבוע נולד בישראל כתב עת? ומה שנכון, רובם ככולם כתבי עת ספרותיים. זוהי עונת המשוררים! אין ספק. כתב העת נקרא "עבריתון", והתמנה כעורך הראשי יאיר בן-חור, תואר שני בלשון עברית, עורך לשון לספרים בהוצאות שונות, ואף הצטרף באחרונה לעריכה בהוצאת "פיוטית".

על הסרט "טד" / בימוי סת' מקפרלן, והפרודיה האמריקאית על סרטי ה"מגי'ק". טד" הוא סרט הקולנוע הראשון של סת' מקפרלן, באולפני יוניברסל. היוצר הוא יוצרה של סדרת הטלוויזיה הפופולרית "איש משפחה" המככבת על המסך הקטן כסדרה מצוירת. הסיפור מתרכז באדם ובובת הדוב שלו, שמתעוררת לחיים בעקבות משאלת ילדות.

ספרו החדש "ללכת" של אביחי קמחי הוא ספר שירה שיצא לאור בהוצאת "צור אות" ובו חמישה שערים, בספר זה מבסס הכותב את מעמדו כמשורר. הוא מתאר מצבים בהם נתקל משורר בבואו לכבוש את מקומו בעולם הספרותי.

ב 9.5.12 התכנסו משוררים רבים מרחבי הארץ במשכן הכנסת בירושלים לכבוד הצעת חוק השירה מטעמו של ח"כ אריה ביבי. את הכנס יזמו אביחי קמחי, אדם דובז'נסקי וסייעו בארגון עדי אלייב וחנה כהן. בסיומו של יום מרגש, בערב ל"ג בעומר תשע"ב , הפייסבוק הוצף בסטאטוסים מאת המשוררים שחזרו לביתם בתחושת גאווה מסוימת, על כך שהצליחו להשמיע את קולם באמת, לא רק לדפי הכתיבה אלא אף במסדרונות הכנסת.

מבטן ומלידה אני מזרחית. לא יעזור בית דין של מעלה ולא יעזור בית דין של מטה. אני מזרחית! נמאס לי ממחאות הקיפוח של אחיי.

ביום העצמאות תשע"ב- אירחתי בביתי את יום ההולדת של המשוררים התאומים הרצל ובלפור חקק, המזוהים עם הולדת המדינה. אביהם שהיה פעיל במחתרת הציונית בעיראק העניק לבניו שמות ציוניים, כשנולדו סמוך להולדת המדינה. כתבתי מקאמה לכבודם המספרת את סיפורם המיוחד.

לא יכולתי לכתוב מאמר ליום הזיכרון עד שהגיח שירו של שמואל כהן לתוך תיבת דואר האלקטרוני שלי בחשכת הליל. עוד שעות ספורות יחל יום זיכרון תשע״ב. יום בו מתרחשת התייחדות של העם כולו עם נופלים והנה כבכל שנה עומדים אנו בפני יום זיכרון נוסף. באופן קבוע מוסיפים אנו במעמד זה קברי בנות ובנים צעירים, קברים רעננים. כפרחים הם ניטעים בבתי העלמין שלנו.

זוהר אביב, סופרת הילדים המפורסמת, פרסמה בימים אלה ספר חדש. הספר נקרא "לחם מזהב". זהו ספרה החמישים ומשהו של סופרת הילדים האהובה. בספר התייחסות לבעיות החברתיות הנקרות בדרכם של ילדים בגיל צעיר והם אינם יודעים להתמודד עמם. הספר נקרא "לחם מזהב" וייחודו התייחסות לעניים ולעשירים בקרב תלמידי הכיתה וכן למחלת הצליאק, רגישות לגלוטן, ממנה סובלים מקצת הילדים.

ב 29.3.12 התקיימה השקה מיוחדת לספר שכתב אב שכול ב"יד לבנים" בנתניה. האב הוא אבי, יצחק פיינגולד. בשנים האחרונות החל לכתוב את קורותיו כילד במלחמת העולם השנייה ואחר כך את קורותיו בארץ ישראל. אברם פרלמן מנהל בית יד לבנים אירח אותנו במקום ובני משפחה וחברים נשאו דברים על הספר ועל חשיבות הזיכרונות של אחרוני הנותרים מן השואה.

אני ישבתי על הספה הכי קרובה ל"היטלר", כמה קטעים בהצגה רועדות ומודגשות תנועותיו של השחקן, באחת הסצנות הוא שומט את רגליו הארוכות קדימה ופולש עד כמה שניתן לטריטוריה של הקהל, ואני ישבתי הכי קרוב למקום הזה שבו ההצגה פוגשת את הקהל. זה רגע קצת מביך עבורי כצופה. אין ספק שגדולתו של אמיר אוריין ביכולתו לשחק תפקיד של דמות כל כך שנואה וכל כך "מפחידה" בעולמנו. הוא מצליח להנמיך אותה וגם לגחך אותה, ויחד עם זאת מצליח להעביר לצופה המון מסרים על אישיותו של המנהיג הכי זוועתי שיצרה ההיסטוריה

על הנתיב הנעלם של האהבה. עיון בשיר. השיר פורסם לראשונה ב- 1928 בקובץ "כנסת" בעריכת פישל לחובר, על פי פרופ' זיוה שמיר, בספרה "לנתיבה הנעלם" (הקיבוץ המאוחד, תל אביב 200) השיר נכתב לאהובתו של המשורר אירה יאן.

ספרי שירה העמוסים בשירים מייגעים במידת מה. לא ניתן לקרוא את כל הספר מתחילתו עד סופו מבלי שתצטרך לקחת הפסקות.

חִפּוּשׂ אַחַר מִלִּים מְדֻיָּקוֹת מתוך "שירת מרים" , על שירת מירי בן שמחון בעריכת ד"ר דן אלבו, הוצאת כרמל 2010

בחלוף התמימות/ בנימין לביא, פיוטית 2010 בחלוף התמימות/ בנימין לביא, פיוטית 2010

כעת הספר נולד, והפניתי באמצעות אמה של אורית, צפרה מרטון, שאלות אליה כדי לנסות ולו במעט להבין מהו העולם בו היא כותבת ומהו העולם אליו נולדים שיריה.

לשכול אין צבע של מתכת זוהרת, לשכול אין צבע בוהק. בכל יום אני יכולה למרוח צבע של שכול על פניי וזה הצבע שקיבלתי ממך אחי.

היושבת בתוכי/ בנצל חיה. הוצאה פיוטית, 2010

אהבתו של המשורר חקק בלפור , משורר של חצות, הוצאת צור אות בשיתוף עם הוצאת שלהבת , ירושלים 2010רצנזיה על ספרו של המשורר בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העבריים 2010.

רשמי ביקור פרטי חנוכה תש"ע 2009–12

עוד שבוע בדיוק יחל היום הראשון בבית הספר. ילדות וילדים רכים בשנים ישובו למסלול היומי המוכר רק למי שחבש את ספסל הלימודים. גם תלמידי התיכון ישובו לקראת עוד שנה בריצה המטורפת אחר תעודת הבגרות. השיבה השנה לשגרת הלימודים מעוררת תהייה. מדוע משרד החינוך נזקק לגימיקים כדי להשיב את התלמידים לחצר בית הספר ואחר כך אל הכיתות

אחוי / דורית שנקמן שפיץ. הוצאת ספרית פועלים

הגודל לא קובע

מנחם בן כבש את עולמו בזכות אמירת האמת שלו בנושאים שונים. אמירות שקלעו לטעמו של הקולקטיב

ביום רביעי 10.6.09 נפתח אירוע חגיגי ומיוחד בבית קהילת יהדות טוניס שברחוב מקדולנד בנתניה, הנקרא בית "עמית". בבית נמצא בית כנסת, וכן מוזיאון למורשת יהדות טוניס.

"גם בספריות אפשר לאהוב עד מוות"(אלתרמן) ריאיון עם פרופ' זיוה שמיר

על הכותרת

"הוא יודע, אבל אלו ימים משונים".

מה היה קורה לכם לו נזרקתם בוקר אחד מן הבית שלכם? מה היה קורה לכם לו לא היה לכם כסף לשלם עבור המשכנתא הענקית שלקחתם? מה היה קורה לכם לו הייתם ממשכנים את כל רכושכם ולא היה לכם כסף או אפשרות להשיב אליכם את הרכוש שלכם? זה בוודאי לא נראה הזוי בימים אלה. אפשר לומר אקטואלי מזה אין.

בגיליון האחרון של "אפיריון", כתב העת הים תיכוני לספרות ולאמנות מייסודו של המשורר ארז ביטון, התפרסמו מספר שירים של המשורר המרוקאי- ספרדי- ישראלי מואיז בן הראש. אני מציינת במכוון "שיוך עדתי" כיוון שהמשורר מעניק משקל מרכזי בשירתו לאי השתייכותו למקום. בחרתי לכתוב על שירים מתוך המקבץ המתפרסם בגיליון ועל ספרו של מואיז בן הראש "משם באתי".

בעיתוי מדהים חברנו יחד, אנו, שתי סופרות, בערב המוקדש לרומן הסיפורים "פיסות אישה" מאת אורה עשהאל ובהנחייתי, הסופרת שושנה ויג, במדיה טק בנתניה. מועד האירוע, כדרכם של ערבים ספרותיים מעין אלה, נקבע זמן רב מראש. אולם זמן קצר בטרם האירוע הסתבר שהעיתוי חל במועד שידור "הגמר הגדול", התוכנית האחרונה בה מכריזים מנחי תוכנית הריאליטי, ארז טל ואסי עזר, על בחירת המנצח בסדרת הריאליטי "האח הגדול".

נושאת גחלת אור מדור האמהות המייסדות שיחה עם ד"ר אורה עשהאל נכדתה של הסופרת הארצישראלית נחמה פוחצ'בסקי.

בחודשים האחרונים הזדמן לי לבקר בשתי יבשות ביבשת אירופה וביבשת אמריקה. התרשמתי ארוכות מהנופים וגם מהאנשים שנתקלתי בהם באמריקה וגם באירופה.

קבלו את פנינה, אישה שהיא הרבה יותר מאבן יקרה היא פשוט אישה אמיתית. יוצרת רגישה ומבורכת.

אביבית לוי-קאפח היא משוררת וסופרת, מרצה במכללת שנקר, דוקטור למדעי המחשב מאוניברסיטת בר-אילן, ובעלת תואר ראשון גם במוזיקה

בשבוע בו החדשות האמיתיות עוררו בנו חלחלה, וכן, בשבוע בו שובם של כוחות השאול הפכו את חיינו כאן במדינה הקטנה לחיים אחוזי טירוף וגם תרמו באופן משמעותי לערעור תפיסות עולמנו נמצאה פינה קטנה של נחת.

אהבה שאינה תלויה בדבר רשימה ראשונה בסדרה על משוררות כותבות אהבה הקדמה:

אמא מתגעגעת למילים

הקדמהכל הלילה לא יכולתי להירדם, זה היה כמו נדידת השינה הגדולה של חיי. התהפכתי מצד אל צד ולא מצאתי מנוחה. וכשעצמתי עיני מנסה להיזכר בילדותי צפה ועלתה בדמיוני אותה תמונת נוף.

בארץ לא קיימים 60,000 אחים שכולים, אין רישום במסמכי המדינה לקיומם של האחים השכולים מקום המדינה ועד ימינו אנו. הרשימה אינה סופית הרי היא "מתרעננת" בכל פעם כשחייל נהרג. לא בכוונה אתה הופך להיות אח שכול. המדינה לא מתכוונת שתהיה אח שכול ואין לה כוונות לעגן זאת במסגרת החוק. אחים שכולים כמוני לא קיימים כבר שישים שנה.

"זיכרונותיי וזעמי"השחקנית ,ספרו של יוסי וקסמן הוצאת ידיעות אחרונות, 2008קריאתו של הספר של יוסי וקסמן "השחקנית" הזכיר לי את האמירה שלא משאירים אוכל בצלחת.

אהבת אחים הסרט האחרון בו מככבת נטלי פורטמן הוא סאגה קולנועית יפהפייה על אשתו השנייה של הנרי השמיני, אן בולין.

רחל גיל / נוף עם אישה גבוהה. הוצאת הקיבוץ המאוחד 2008

לא אין מאמרי זה עוסק בקונפליקט ישן נושן אלא בהוויה החדשה שנוצקת בימים אלה באגודת הסופרים העברים. אמנם הדרך עוד רבה אולם אין ספק כי רוח חדשה מצעידה את האגודה לעידן חדש. אפשר לאפיין את השינויים ב-אגודת הסופרים העבריים בכמה תחומים

צומת המשורריםמשה גנן, משורר וחוקר טקסטים, בוחן מקרוב כתבי יד של יוצרים גדולים ואינו מפספס אף פסיק. יש לסייג, לא ניתן להכיל את מכלול יצירתו של גנן במאמר אחד.

מציירת במילים, אימאז'ים בכתיבה פרוזאית ד"ר לימור שריר - שרייבמן

המופע "אבנים" נוצר בהשראת פסלו של נתן רפופורט (1911-1987) פסל, יליד וורשה שבפולין. בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה ויצר בברית המועצות עם תום המלחמה חזר לוורשה והקדיש את מאמציו היצירתיים לתכנון וליצירה האנדרטה לזכר לוחמי גטו וורשה שנחנכה באפריל 1948.

המשוררת והציירת לאה טרן- לא על הבגד לבדובחודש הבא בשלושה עשר במרץ 2008 תתקיים תערוכה של האמנית הרב תחומית הגב' לאה טרן בבית האמנים בתל אביב.

הספר "אהבה זועקת בלב העולם" הוא ספר שזועק אהבה בכל מילה ומילה ובכל משפט ומשפט בכל פרק ופרק. ואין בו סצינות בוטות ואין בו אמירות אירוניות ואין בו אלא אמת אחת. אמת של המספר המתגעגע אחר אהובתו.

הסופרת והמשוררת רותי רום, ילידת תל –אביב יפו, חיה ויוצרת בגבעתיים. ספר השירה "סיפור פשוט על אהבה" בהוצאת ספריית הפועלים יצא לאור בשנת 2001. רומאן פרוזה ראשון פרי עטה "אהבה מודרנית אני יודע" יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2004 . לפני כחודשיים ראה אור הרומאן החדש של רותי רום, "עקיצת האקנתוס" בהוצאת ידיעות אחרונות.

גם גינגי' וגם משורר תפוזים / אילן ברקוביץ'. הוצאת אבן חושן

סדרת הופכים דף מאת הסופר משה גרנות בהוצאת דני ספרים הקדמה הנער מתל עדשים / משה גרנות. הוצאת דני ספרים

אינו רואה דרך אחרת לכתוב אלא על הפצעים שלנו

מוקדש באהבה לזכרה של אמי (אנט, אונרייט, רבקה טהר) פיינגולד ז"ל ילידת טוניסהקדמההסיפור חיזו בטטה מאת סמי ברדוגו הוכנס לתוכנית הלימודים בספרות במסגרת הוראת הסיפור הקצר.

במסגרת שיטוטי באינטרנט פגשתי את המשורר והסופר חיים אברהם בקפה דה מרקר, לצד המפגש הוירטואלי הכרתי את חיים אברהם מן התקשורת, בעקבות המסע שחוותה משפחתו בשל חטיפתו של

בימים אלה בין מאבק חברתי אחד למאבק חברתי אחר, בין תביעות הקיפוח של הנכים לבין זעקתם של העולים מאתיופיה, ניתן לזהות בין כותבי השירה קול המבטא מחאה חברתית באשר לקיפוח המתמשך של חלק מאזרחי הארץ. מתי שמואלוף הוא משורר צעיר שכותב כאן ועכשיו על עוולות שנגרמות לחלקים שונים של האוכלוסייה. רבים הם המשוררים החוששים לבטא קול מחאה ולרוב הם עוטפים את המחאה בקודים שלא תמיד נהירים לציבור הרחב. שירתו של שמואלוף בהירה וחדה. הוא משתמש בשירתו כמו קן ציור ושולח אל האטמוספרה הציבורית את קולותיו.הוא משמש כפה לרבים שנמנעים לזעוק, ורבים שואבים משירתו כוח וגם נשענים עליה. המשורר אינו המשורר הראשון שכותב על קיפוח חברתי באופן בהיר ונקי. ניתן לראות בשירתו של מתי שמואלוף המשכיות לשירת המחאה שצמחה כאן בארץ בדורו של ארז ביטון. שירת המחאה של שנות השבעים בה התמקד ארז ביטון בביטויי מחאה שאינו לוחמני ובוטה אלא ביטוי למצב קיומי של עולי המזרח, המנסים להשתלב בארץ והם נדחים על ידי החברה המבוססת.

ריאיון שערכה שושנה ויג ב- נובמבר 2004 כל לבדי - מבחר שירים 1954 - 2003 / משה בן שאול. הוצאת קשב לשירה.

החלטת בית הדין לעבודה להשיב את המורים לבית הספר התיכון היא בבחינת ריתוק וריסוק של המערכת החינוכית במדינה. המדינה לא מצליחה להגיע להסדר עם ארגון המורים העל יסודיים ומצליחה רק בכוח להכניע מאבק. הצווים הם בבחינת הפעלת כוח כנגד ציבור המורים. יש כמה דברים לומר על השביתה הארוכה במערכת החינוך וגם על ההתנהלות של הממשלה ושל נציגי הארגון. אני הייתי בצד של השובתים.

כתבה על הפרעות אכילה בעקבות ספרהשל זוהר אביב "אמת או חובה" מסדרת כוח הלב (9) בהוצאת מודן.

משקיבלתי את ההזמנה של המשורר ארז ביטון מנהל המרכז הים תיכוני הבינלאומי בישראל לבקר בשדרות בלמתי את פי מיד עם התגובה הראשונה וחיכיתי לצאת לביקור והמתנתי לחלוק חוויות רק כשאחזור.בדרך למפגש התוודה ארז ביטון בפניי שהיו אמנים שביטלו השתתפותם ביום האמן בשל החרדות שתקפו אותם

זו פעם ראשונה שאני משתתפת בהפגנת המונים. והאמת, נתקפתי ייאוש. מורה בכיכר? כיצד הגעתי להיות מורה בכיכר. כמו בסרט חלפו השנים בהם שימשתי כמורה, עליות וירידות במהלך של עשרים וקצת שנים. כמו בקשר של אהבה ושנאה

מורה (במשרה חלקית) בתיכון "אלדד" נתניה, משוררת וסופרת כבר יותר מחודש ימים מסתובבים המורים ברחובות הערים הגדולות, לא נכנסים לחצר בית הספר לא מקבלים נזיפה מאחראי הביטחון לצאת לסיור בהפסקות. לא רצים במרווח שנפער בין שיעור לשיעור כדי להספיק להגיע בזמן לכיתה. לא מכינים מערכי שיעור בביולוגיה, בתנ"ך ובספרות

אלישע ינאי,אני מזמינה אותך לבוא לבקר בבית ספר בעת פעילות חינוכית. מזמינה אותך לבקר בבית ספר בו לומדים תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה. להיכנס לשיעור אחד ולמצוא תלמידים שבית הספר הוא המקום היחיד בו הם נתקלים במחשבים.יש עדיין ילדים כאלה בישראל. אתה מוזמן לבוא לבית הספר בו תלמידים לומדים על השפה העברית ועל ההיסטוריה ועל התרבות כי בביתם אין תנאים ללימוד ואין להורים זמן להשקיע ולחנך הם עסוקים במלחמת הקיום שלהם.

אין צורך לומר שמדינת ישראל היא המדינה שדאגה לטפח מראשיתה את חיי התרבות ואת העשייה למען השפה העברית. זה כלל בניית תיאטראות שבהם דיברו השחקנים בעברית לראשונה מבחינה היסטורית. זה כלל גם בניית ספריות שבהן שוכנו ספרים רבים בעברית לראשונה כעבור אלפי שנות גלות

חלק אינטגראלי מחיינוהטלוויזיה הפכה לחלק אינטגראלי בחיינו. מיום לידתנו ועד יום מותנו אנו קשורים למסך הטלוויזיה. הוא משעשע, מבדר וגם מעביר מידע לכולנו. לאחרונה נודע על כוונה להקים ערוץ לחיות מחמד.

אתם גיבורי התהילה"כיובלים קטנים אשר יתחברו בקול אדיר אשר ישטוף בדרכו את כל מי שעומד מולנו", אלה מילים מדבריו של רן ארז בהפגנת המורים הגדולה בחוף ירושלים בתל אביב.

חניתה ה. הלוי, אישה יוצרת רבת כישרונות, החלטתי לראיין אותה בשל הכישורים הנוספים שיש לה. היא סבתא לנכדים והיא לא סתם אלא סבתא שכותבת לילדים הרפתקאות על עולמות רחוקים ומסתייעת בדמיון העשיר שלה. חניתה היא גם אישה יוצרת שכתבה גם על "נקודת הג'י של קרן בירד" כך שהיא גם סופרת למבוגרים

אז מה אני, אם לוקחים ממני את ערכות המגן ומחזירים לי בקרוב את אותן ערכות המגן? האם אני מחויבת לקחת את ערכות המגן? האם עלי להתכונן למלחמה, האם עלי להירגע ולנסות להכין את החדר האטום. האמת, אני, באמת, לא יודעת

אירוע בבית הסופר ליום פטירתו בט"ו בתשרי תש"ד/ 14.10.43 שאול טשרניחובסקי

חול המועד סוכות תשס"ח) (בשיתוף בלפור חקק) מסורת זו לנו מסורת, כבר שנה שנייה אנו חוגגים את יום הולדתה של רחל המשוררת

לרחל, אחותי חלומות גדולים ועבד קשה להגיע לאן שהגיע ממש כואב הלב. עדיין מחכים לרפורט מהמשטרה אבל אני חושבת שמה שקרה זה שנסע מהר לא התהפך ויצא שלם אפילו בלי בלי שריטות רק מכה חזקה בראש. אף איר בייג לא נפתח. מחכה לתקופה של הדכאון יודעת שיגיע.

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ." בראשית ב' יח"עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשׂ

עוד כמה ימים תיפתח בשעה טובה ומוצלחת שנת הלימודים: תשס"ח. זוהי שנה נוספת במערכת תובענית וכפוית טובה. לרוב, לא מודים לך אם היית מורה מוצלחת וכמובן, לא רואים בך מישהי שיש לתגמל אותה בהתאם למאמצים שאת משקיעה. אף על פי כן, אני ממשיכה ללמד, אין מפלט מלוח וגיר ואין מפלט מן הצלצול.

בלב העיר תופרת דבי מילים דבי סער / תופרת מילים. הוצאת כרמל

אילן שיינפלד / מעשה בטבעת. הוצאת כתר.

ריאיון עם גדי גולן, חבר קיבוץ חולתה

אני מבקשת להמליץ על ביקור בכרתיםבאי יווני קטן וארוך. יציאה לכרתים היא כמו חזרה בזמן. שבוע ימים נפשנו,בכפר נופש ציורי שהקפיד לשמר את מסורת העבר. הכפר כולו בנוי במתכונת כפריווני מסורתי קלאסי.

המשורר מתיכון "אביב" בנתניה למלוך בלילך / חיים יחזקאל. הוצאת חלונות / גוונים.

מהי דמותו של הסופר או המשורר בן זמננו? הסופר או המשורר אינו נחשב בימינו לדמות מופת. מעטים רואים בו אישיות נערצת. העדות לכך היא הרחקתם של אנשי הרוח שהיו סמוכים עד לאחרונה לשולחנם של בעלי התפקידים בחברה

מפעל הכתיבה הארצי לילדים בגיל בית הספר היסודי של ריקה ברקוביץ בעוד כמה ימים יתארחו בבית הסופר בתל אביב חמישים ותשעה ילדים מאושרים שזכו לעבור חוויה מיוחדת במהלך שנת הלימודים הנוכחית: חווית הכתיבה בס

משורר דרוזי נבחר לראשונה לתפקיד סגן יו"ר אגודת הסופרים העבריים, המשורר נביל נאסראלדין נביל נאסראלדין

הכתיבה הנשית אינה כתיבה שנוצרה בתוך רִיק חברתי. הכתיבה הנשית צמחה על רקע הקיפוח המתמשך, ש"זכו" לו הנשים לאורך הדורות. קיפוח שהיה מנת חלקה של האישה בחברה, שבה שלטו הגברים

ב 15.5.07 נערכו בחירות לאגודת הסופרים. בעת ההמתנה לבחירות עמדתי לפני פרופ' הלל ברזל והוא תוך כדי הלצה אמר "האגודה כמו אחד משבעת פלאי תבל" ממשיכה להראות סימני חיים למרות שמספידים אותה השכם והערב.

דון גיבור הילדים החדש והחיות הלבנות - מאיר אשל, הרפתקאות דון והחיות הלבנות, הוצאת כוכב, חיפה, 2007 א. משחק וספר, עלילה וקלפים-

עם תלמידים כאלה, מי צריך מורים בכלל?? ריאיון עם התלמידה שחר דואק מבית הספר הדמוקרטי בחדרה

מוקדש באהבה רבה לאבי יצחק פיינגולדבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי צ.ה.ל ופעולות האיבה תמיד יש איזה חוסר שקט בנפשי.

שבתי מסיור מאורגן בארץ המגף, זה היה דיל לא רגיל לרגל ציון הגיל הלא רגיל שלי. כשנרשמנו לטיול לא היה ברור אם הטיול יתקיים, מספר מצומצם ביותר נרשם לסיור המאורגן באיטליה.

עמותת בראשית לשלום הוקמה ע"ידר' עדנה קלו ליבנה ובעלה יהודה מקיבוץ סאסא.

24.3.07מחר בבוקר אהיה בת חמישים. על פי הלוח הגרגוריאני אני אהיה בת חמישים. זה היום שבו אמי כרעה אותי ללדת בהיותה בת עשרים לפני חמישה עשורים. זה היום שבו אמי קראה אותי שושנה.

השבוע מתקיים בירושלים יריד הספרים הבינלאומי ה 23 ביוזמת מנהלת יריד הספרים הבינלאומי, בשיתוף עיריית ירושלים ומשרד החוץ ובשיתוף מוציאים לאור מהארץ ומהעולם. מי שאוהב ספרים ימצא את היריד הנוכחי כאחד מאירועי התרבות המרשימים

סובלנות בספרות ובשירה. רשמים בעקבות ערב עיון - תנועת סובלנות בשיתוף עם אגודת הסופרים העבריים תשס"ז

באחת הספריות בנתניה נתקלתי בספר לילדים מסדרת יד הפלא. ופשוט נשביתי בקסמיו של הספר. לקחתי את הספר לביתי ואני וילדיי קוראים את הספר יחד, זהו הספר החמישי בסדרת יד הפלא. לכבוד המפגש עם יצירתה של זוהר אביב פניתי לסופרת לריאיון קצר, גם להתרשמות אישית וגם כדי לכתוב מעט בשבחה של כתיבה לילדים

בעיירה נידחת יוצא הגיבור השריף -הקאובוי התורן להציל את כבודו, השאלה מי כאן השריף בארץ שלנו?

בסוף המאה העשרים עברה המערכת החינוכית מהפכה שהמיתה ומוטטה את עבודות הכפיים, וכך המדינה בשיתוף פעולה עם המערכת החינוכית הפכה צעירים רבים לפרזיטים.

המצב במערכת החינוך-שערורייה! יולי היקרה,

כל חג חנוכה מפחידים אותנו מפני סופגנייה עתירת שומנים, מפחידים אותנו מפני זלילת לביבות ספוגות בשמן. וכן, החלק הקולניארי בחג החנוכה זוכה להתייחסות ממוקדת הכול בשם השמירה על בריאות הציבור.

יופייה של האישה כמטאפורה לעץ תמר משלים את הופעתו בשיר האהבה. האהובה משולה לעץ תמר בשל יופיו המרהיב, גובהו ואף מידת פוריותו. גובהו אף הוא בא לידי ביטוי גם בשיר וגם בציור. הציור אף מזכיר את מרכזיותה של האישה בחיי האהוב, היא נדמית אף כשמש המאירה את יומו של האהוב, ניתן לשים לב לצבע הצהוב שמעטר את הלבלוב של עץ התמר הנשי כל כך

לקראת סיור ביום ג' 24.10.06 בחצר כנרת מטעם המועצה לשימור אתרים בשיתוף עם אגודת הסופרים העבריים אני מביאה דברים שנאמרו באירוע הפתיחה של השקת היוזמה בית לרחל המשוררת.

הסופר אשכול נבו פרסם בשנת 2004 רומן שכותרתו ארבעה בתים וגעגוע. מקץ שנתיים, כעת אחר מלחמת לבנון השנייה מקבל הספר משמעויות נוספות. הבית הלאומי שמוצג ברומן על כל היבטיו מקבל משמעות חדשה. יהודים וערבים, חילוניים ודתיים בונים את הישראליות השסועה ואף על פי כן היא חיה יחדיו. קריאת הרומן לא נפסקת אם כך בנעילת הספר. כוחו של הספר ארבעה בתים וגעגוע הוא באפשרויות הרבות שהוא מזמן לקורא. היכולת לשלו גם לפעפע לאחר שסיים הקורא לקרוא, וכן, עדיין ממשיכים לפעפע הרעיונות שנטמנו בספר.

מדוע לא טורחים לפרסם בציבור את הידיעות הללו? האם חוששים להפחיד את הציבור באשר לקלות הבלתי נסבלת של הקיום

מה אומר לך, ארצי? מה אכתוב לך, ארצי? אם לא יעורו המלחים על סיפונך לא נוכל להתקדם לחוף מבטחים. מה אכתוב לך ארצי? אכתוב לך רק עוד דבר. קם דור חדש והוא מחפש את הכהונה וצריך לכוון את הדור הבא כדי לקיים את עתידנו המשותף.

שרה פרידלנד בן ארזה, בת למשפחה חסידית, בת למוכר ספרים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה ובעל הוצאת ספרים, הוציאה את ספר שירים "אנא בשם" בהוצאת עם עובד בשנת 2006. זימונו של הספר לידי עורר את סקרנותי באשר לדמותה של המשוררת שרה פרידלנד בן ארזה. והרי לפניכם שיחי עם שרה.

מעניין שהסופר ס. יזהר שהלך לעולמו הפך את שמו הפרטי למותג ואת שם משפחתו הסתיר בכינוי ס (סמילנסקי).אף פעם לא נתתי את הדעת מדוע שמו הפרטי הפך למותג כל כך חשוב בספרות העברית המתחדשת בארץ.יזהר לא נזהר בכתיבתו ואולי בשל כך הפך שמו לחלוץ הכותבים בלא משוא פנים ובלא יוהרה.

על פי מאמרו של גו'ן דיימוס, פרופ' להיסטוריה אוניברסיטת ייל, ל-וול סטריט גו'רנל. הביאה לתרגום והוספה במהדורה העברית: שושנה ויג

ספרו האחרון של הסופר והמשורר איל מגד "ארץ אשה" יצא בהוצאת ידיעות אחרונות לפני כחודשיים. הספר מעניין דווקא בימים אלה בשל האנלוגיה שיוצר הסופר בין דמות האישה לדמותה של הארץ. הקוטביות בדמות האשה האהובה והיחס האמביוונלטי של אייל מגד לארץ ישראל שזור בספר לאורכו.

כל הלילה חלמתי על רקטות שטסות ונוחתות בכל מיני מקומות משונים אף לאילת הם הגיעו.אף שנטלתי חופשה קצרה ממתח החדשות הישראלי מצאתי עצמי בלילה חולמת על המצב בארץ.

בשבוע שעבר כתבתי שהמלחמה הזאת צודקת. השבוע המלחמה הזאת אינה צודקת ואינה מוצדקת. השבוע אני מרשה לעצמי לכתוב: כל מלחמה אינה מלחמה צודקת. ואולי מלחמה אינה ניסיון לעשות צדק ואולי מלחמה זהו המקום שאין אנו צודקים כפי שכתב יהודה עמיחי במקום שבו אנו צודקים.

הספר "אגדת הדסים, על מה חלמנו" לא ניתן לרכישה בחנויות הספרים. הספריצא לאור בהוצאת "שרידות" ואינו נמצא ברשתות השיווק המרכזיות של חנויות הספרים.

אנו במלחמה כבר כמעט 120 שנה. מאז העלייה הראשונה ב-1882 אנו מסומנים כנטע זר, ואויבינו נלחמים בנו. אנו במלחמה 120 שנה על הזכות לחיות כאן. ואנו חייבים להודות: כנראה, אין מנוס, נחיה על חרבנו עד בוא הרגיעה. אמנם כולנו שואפים לחיות את חיינו ככל העמים. וכן, רוצים אנו כעם להגיע כבר אל הנחלה ולא אל המלחמה.

נורית פלג שייכת לזן החדש של הסופרים והמשוררים שצומחים מן האינטרנט

פול מקארטני, החיפושית הכמעט אחרונה שנותרה בחיים מספק לעיתונות הצהובה כותרות עסיסיות. והכל בשל משפט הגירושין שמתחולל כעת בבריטניה הגדולה

רחל המשוררת,שירה,משוררות עבריות

שבוע הספר העברי תשס"ו הגיע. הו, איזו שמחה, ואיזו התרגשות. עוד מעט המונים יצבאו על דוכני הספרים. יבחשו בקלחת שאותה מנפיקים בעבורם הוצאות הספרים ושולחיהם ולא תמיד יוכלו להבחין מרוב היצע מה כדאי לבקש. ידעתם שלהוצאות הספרים יש התאחדות? כן, כמו ההתאחדות לכדורגל. כמו כל גוף ציבורי. היא זו שמארגנת את שבוע הספר והיא שמחזיקה את שרביט הניצוח: כיצד ייראה שבוע הספר העברי.

ספרה של מיטלמן פקח את עיניי הוא הרומאן הרביעי (הוצאת ספריית מעריב), קדמו לרומאן זה שלושה ספרים. ספרה הראשון אהוב יקר ראה אור בהוצאת כתר( 1998) אוהבת לא אוהבת (2001) והמלצרית מחוף הים (2003) ראו אור בהוצאת אסטרולוג.

השנה, אחי, לא אכתוב לך.

על המתח הבלתי ניתן לגישור בין חיי המשפחה לחיי היצירהרצנזיה וריאיון עם המשוררת חוה פנחס כהן, לרגל הופעת ספר שיריה:"הגנן, הכלבתא והשרמוטה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד-קרן רבינוביץ' לאמנויות 2006)

הכתבה הבאה הכנתי מתוך רצון להבין כאם מה מתרחש בתחום הגדרת לקויי הלמידה. פניתי מיוזמתי לד"ר נויה ספקטור, כדי להגיע להבנות מעט יותר ברורות. המודעות הציבורית למושג מאוד בולטת בתקופה האחרונה, יש ויכוחים מעל גבי העיתונות באשר לטיפול התרופתי שניתן במקרים רבים להפרעה נפוצה שנקראת קשיי קשב וריכוז. המאמר הבא לא בא לתת מענה לשאלת הטיפול התרופתי אלא מנסה לשרטט תמונה עדכנית באשר למצבנו והתייחסותנו לדרכי הטיפול כפי שנהוג בחברה הישראלית

אורי לוי / שכרון סיני

מתברר שזו תרבות של חפוזים. בכלל כשניסיתי לתת דעתי קצת יותר לעומק הבנתי שהילדים שלי, פאר יצירתי פשוט זוללים ללא הבחנה ג'אנק פוד תוצרת הטלוויזיה. תוכניות הטלוויזיה שלנו ובמיוחד אלה המשודרות לילדים הן כנראה, מתחת לכל רמה. הטלוויזיה שלנו היום שיש בה שפע של ערוצי ילדים סוגדת לתרבות הכלום. ומתברר שבכפר הגלובאלי, הכלום הוא בכל זאת משהו מבוקש. והילדים שלי זוללים את תרבות הכלום כמעט ללא הבחנה. וכן, אני מוכנה להכות על חטא אני שותפה לפשע. אני נוטה להתעלם מכך אבל צריך לפעמים לערוך בדק בית ולעורר את הנושא לבחינה ולמחשבה

בימים אלה נרקמת תוכנית לשינוי מצב הרוח הלאומי. לרעיון נרתם אגף הרווחה של עירית יהוד. המנהיג הרוחני של השינוי הוא מר אנזו אגדה גורן. אנזו אגדה הוא יוזם התוכנית. הוא האיש מאחורי תוכנית מהפכנית אשר תביא לשינוי בערכים שאינם ניתנים לכימות - במדד האושר. האיש האגדי הזה מבקש לצבוע לנו את החיים בחיוכים. האיש הזה אנזו הצליח לעת עתה להשפיע רבות בתחום המקומי, בתחום עיר מגוריו. אחת מהפעולות היא: הכרזה על ימי אושר בלוח השנה שלנו. יום האושר הקרוב לידיעת הציבור הרחב הוא ב 14.3.06, והוא יצוין כפי שמדווח לעיתונות בעיר יהוד.

אנשים ששרדו את השואה ואנשים ששרדו מן השואה/ לפני כשלוש שנים התוודעתי לכתיבתו של המשורר יעקב ברזילי באמצעות שיר שנתקלתי במהלך שיטוט באינטרנט. השיר ``ידידתי הפסנתרנית`` עורר את סקרנותי באשר למשורר, ואכן מידי פעם השתעשעתי ברעיון שיבוא יום בו אכתוב על המשורר ולא רק באמצעות עיבוד דידקטי לשירו הבודד אלא תוך שיחה על כתיבתו.

ארז ביטון, אחד המשוררים הבולטים בעשורים האחרונים, נדמה כי נכנס לתוך הקונצנזוס, נדמה כי שירתו הופכת לאייקון תרבותי רב ערך. מעניין היה לגלות כי למשורר רב התהודה יש מכלול שירים מאוד צנוע. בראיון ניסיתי להתחקות אחר הדרך שעשה המשורר משירתו המוקדמת עד לשירתו העכשווית.

בית הסופר משנה אט אט את פניו. כן, יש תוכניות לשיפור מעמדו של הבית, שידע ימים טובים. נערכים להריץ את הבית כמותג יוקרתי בדומה לבית ביאליק בתל אביב או בית עגנון בירושלים. יש תוכניות למתג את הבית כבית טשרניחובסקי ולעת עתה מנסים האמונים על אירועי בית הסופר בשיתוף עם חברי הוועד הנבחר להעלות ערב לטשרניחבסקי שעל שמו נקרא הבית ברחוב קפלן 6.

תהילה לוז גלמן כתבה ספר בלשי שכותרתו "אלמנת קש". בדרך כלל איני חובבת ספרות בלשית. אני מתרחקת מסיפורים על רציחות וסרטי אימה.מה גם שבארצנו הקטנה רדופת הפיגועים אתה הרבה פעמים מוצא שהחיים נראים הרבה יותר דרמטיים מכל ספר בלשי. הפחד הראשוני לקרוא ספר המפצח תעלומת רצח התפוגג ככל שהתמסרתי לקריאת הרומאן הבלשי "אלמנת קש". השפה העברית הקולחת, כתיבה נקייה שמצליחה לשבות את הקורא כבר מן הרגעים הראשונים.

שיר

וולך היא יוצרת שהתאפיינה בכתיבה קונפסיונאלית דהיינו כתיבה וידויית. היא משוררת שיש ביצירתה הרבה מן החוויות האישיות. מכאן נמצא שלמשפחת המוצא של יונה וולך יש נוכחות ביצירתה. והנוכחות אינה נוכחות אוטוביוגרפית בלבד אלא נוכחות המתקשרת למיתוסים קדומים. המיתיות ביצירתה באה לידי ביטוי כבר בקבצים הראשונים. בקובץ כמה עניינים בתוך הספר דברים, ספר שהוקדש ל-מקסים גילן בשנת 1966, מופיעים כמה נושאים. מקסים גילן הוא שגילה את יונה וולך והוא שקישר בינה לבין גבריאל מוקד לכתב העת "עכשיו". הכאב, המוות והאב הם העניינים אשר אינם מרפים ממנה, והיא תשוב לכתוב עליהם בכל אחד מן הקבצים הבאים. ההזיות של הכאב מופיעות בכמה עניינים בגוף ראשון. אין הסתתרות תחת זהויות שאולות, הדוברת מסתכלת בעצמה. הכמיהה העיקרית של המשוררת לקשר עם אהוב אמיתי, אהוב שיהפוך את אל השאול- הדֶס לזהב, היא הכמיהה המרכזית של חייה.

יונה וולך מתה לפני עשרים שנה, למרות זאת היא לא נעלמה מן המרחב שלנו. יונה וולך הפכה למותג מאוד אקסקלוסיבי בשנים האחרונות. כן, היא מאוד מבוקשת אף שאין לה אפשרות להגיע בעצמה. הנוכחות שלה עדיין מורגשת והיא עדיין "בועטת" אף שחלפו כל כך הרבה שנים. לאחרונה הייתה התעוררות כאשר האהוב האחרון שלה יובל, שחזר בתשובה, ביקש למנוע הלחנת שיריה. בסופו של דבר התרצה ושיריה שוחררו מכבליו.

את יודעת מה קורה לדרוזים שמתחתנים עם יהודיות? הם מנודים מן הקהילה הדרוזית, נזרקים לנצח מן המסגרת החברתית (סיפור)

שנים לא נתתי את דעתי למה שהיה קרוי בלשון העם, עצלנים. העצלנים היו תלמידים בכיתה שלמדתי בה ביסודי או בתיכון. הם ישבו בכיתה ולא מצאו את מקומם. המורה הרבה פעמים נזפה בהם. החדירה בהם את תחושת הכישלון האינסופי עד אשר רבים מהם פסקו ללמוד והיו האפסים של הכיתה.

שושנה ויג ובלפור חקק מראיינים את צבי לוז

ספר שיריו של מנחם מ. פאלק אינו ספר שירה מזמין. הוא אינו ספר מתחנחן. נהפוך הוא, הוא ספר הקורא תיגר על החברה האנושית רווית הניכור. החברה המאבדת את ערכי הרוח לטובת ערכי החומר. לא בכדי נקרא הקובץ האחד עשר " שבעה ימים של זעם". ואכן, מנחם מעביר את הקורא בשבעה מדורי הספר כמו בשבעה מדורי גיהנום. בהחלט פסימי לכתוב על ספרו של פאלק לקראת השנה החדשה. הוא יוצר תחושת אי נוחות בעת הקריאה. אבל מי אמר שהובטח לנו גן של שושנים? הספר שלך אף על פי שאינו טבול בדבש הוא בהחלט התפוח בהתגלמותו. והוא תפוח בשל מבחינתי. אפשר לעיין בו להבחין בצבעוניות נושאיו.

אילן שיינפלד מוכר לא רק כמשורר בעל שם. הוא התגלה גם כעורך ספרותי מוכשר ב``על המשמר``, כשהעיתון עוד היה קיים. הוא פרסם רצנזיות רבות בענייני ספרות ומחקרים מקיפים בכתבי העת הספרותיים. בשנים האחרונות הוא מקדיש את זמנו למשרד יחסי הציבור שהקים ולסדנאות לשירה שהוא מקיים. הוא הקים גם את הוצאת שופרא, שמשמשת בית הוצאה לספרות יפה. הוא דמות מרתקת וגם כתיבתו הספרותית מעוררת עניין. עתה יצא לאור ספרו ``הסדנה לשירה``, שבו הוא מתווה דרך להבנת השירה. הספר מתאים למשוררים, לאוהבי ספרות ולכל שוחר דעת.

אחת התופעות הבולטות בעולם הספרות היא העדר תגמול ליוצרים. מקובל להאמין שכל מלאכה מכבדת את בעליה וכל מלאכה ראויה לתגמל את האוחז בה.

 ד"ר נדיר צור העיתונאי ד"ר נדיר צור פרסם בעת האחרונה כמה ספרים. ב-2004 הופיע הספר – רטוריקה פוליטית – בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" בסדרה "קו-אדום".

לפני כמה ימים בעת שהשכבתי את ילדיי הקטנים לישון נטלתי לחדר הילדים את ספרה של פרופ' זיוה שמיר "תיבת הזמרה חוזרת". ענת שכבר בקיאה בקריאה ביקשה להחזיק את הספר בעצמה ואף להקריא לנו שיר מחורז. עידן שכב על המיטה עייף פיהק ולא בדיוק התכונן למופע תיאטרלי. אבל אני האמת, לא יכולתי לוותר על הקריאה, או שמא רציתי להחיות משהו מעולם שאבד.בהתלהבות רבה שוררתי על האפרוח העשירי. משסיימתי להקריא הבטתי בילדיי, ולא נותר אלא לזהות פליאה, אולי אף התרגשות. השפה, החריזה והסיפור ריתקו אותם.סיימתי בהבטחה שיהא המשך, יש עוד כמה שירים לשורר. הספר שאינו ספר ילדים עבר אצלי הסבה בשל הטקסטים המלווים את המחקר.

כתבתי את המאמר לפני שנה לאחר הביקור האחרון שלי בפולין ב- 18/4/2004. מסעותיי לפולין החלו לפני כעשור, משהו משך אותי לארץ הרדופה משרפות ועשן ארובות אחי הנספים. את מסעי הראשון ערכתי עם אבי יצחק פיינגולד ואת מסעי השני ערכתי עם אחי ניר פיינגולד.

ברוב המקרים אני מראיינת יוצרים סופרים ומשוררים, כאן חשיפה מקורית לגרפולוגית מיכל דורון שמקדישה מעת מזמנה לניתוח כתבי יד של יוצרים. פגשתי את מיכל על מנת לשוחח עמה על גרפולוגיה, על מהות הקורס שעומד להתקיים במכללת לוינסקי בימי א' בשעות הערב המוקדמות החל מחודש אוקטובר 2005. מסורת שמתקיימת שנה שנייה המפגישה קהל עם יוצרים באמצעות כתב היד. בסיום הריאיון הפתעה קטנה.

קצת יומרני לכתוב על אלי ביז'אוי. הבחור בסך הכול בן 27, בסך הכול בוגר מגמת בימוי והוראת תיאטרון בבית הספר לאמנויות הבמה, מכללת סמינר הקיבוצים. בימאי ומורה ב"בית צבי" משנת 2004.

הקדמה או קריאות חמוטל בר יוסף / קריאות ושריקות מסות ומאמרים

אלי עמיר, נגיב מחפוז הישראלי, פירסם ספר בשנת 2005 על הבעיה הישראלית פלשתינאית.

ראיון עם בלפור חקק - היו"ר הנבחר לאגודת הסופרים העבריים במקום לפתוח במילותיי אני בוחרת להעניק צוהר לשיר של בלפור חקק המאפיין את הימים האלה. שמא נקרא לה התקופה הפורחת, לי ידוע שזוהי אחת התקופות הפוריות ביצירתו. הרשו למילים לדבר בעד עצמן.

יוסי שריד נמצא בתקופת יצירה! בריאיון הבא הוא מתוודה על חייו כמשורר החבור לכסא, לשולחן, לדף הנייר. הכותב ומפרסם במהלך התקופה האחרונה, ועוד ידו נטויה. בחודשים הקרובים עשויים להתפרסם עוד שני קבצי שירה.