אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

להתראות.....


שלום  לך שנת ‏2003 יקרה שלי,

יקרה? אכן יקרה את היית לכולנו, יקר היה לקנות בסופר, יקר היה בתור לקולנוע, יקר לשלם שכר דירה.

הדולר, שנה מסתיימת שלי, היה בסימן עלייה היסטרי, המשכורות לעומת זאת  הראו סימני ירידה ברורים.

יקרים היו גם חיי אדם: יקר היה המחיר ששילמנו  בכבישי הארץ, בלתי נסבל היה מספרם של חיילים ואזרחים שאיבדנו בג'נין ובשכם , בירושלים, בחיפה.

שנה יקרה את היית, שנת  מיתון ואינתיפדה , שחיתויות בצמרת ופשע גואה ברחובות.

במהלכך, 2003 שלי, גילינו שמבלי משים מאכילים הורים את ילדיהם באוכל ששולח אותם ישר לבית החולים, שדגי הבריכה מלאים בחומרים מסרטנים, שדגי הים ניזונים נהדר מהביוב של תל אביב.

בימייך נבהלנו כמה פעמים מפיצוצים לא ברורים במפרץ חיפה , חששנו יותר מפעם אחת פשוט לצאת מהבית, שלא לנשום את הרעל הנפלט מכל אותן "תקלות" שקורות אצלנו ממש בחצר האחורית.  המון תאונות היו לך כמו אותו בלון גז לא מטופל שפוצץ מסעדה במרכז תל אביב, העבריינות הרימה ראש וגייסה רימוני רסס וקטנועים ממולכדים.

אצלך 2003 התחילה ויקי כנפו לצעוד את צעדת המדוכאים והזכירה לכולנו את האמהות החד הוריות, אצלך גם זעקו אנשי כיכר הלחם עד שפונו וחזרו ופונו וחזרו... שוב התבשרנו כי העשירים פה נורא עשירים, והעניים נורא עניים גם כן.

שנה שותקת את היית, יקירה שלי, מעולם לא שתקו כל הרבה אנשים שהיו צריכים לדבר.

לפני כמה חודשים פתחנו את העיתון וגילינו שילדי ישראל לא מבינים מה הם קוראים, אם בכלל יודעים לקרוא, שהמוח היהודי שממציא לנו פטנטים נמצא רחוק רחוק ברשימת הישגי המתמטיקה העולמיים.

אולי זה קרה בגלל מערכת החינוך המתפוררת, זו שעסוקה בלימודי מורשת ובהנפת דגלי ישראל, אולי זה קרה כי ילדינו הרכים עסוקים בעיכול הזבל שמספקת הטלביזיה ובמהלכך 2003, הגדילה לעשות.

 פרוייקט Y (וויי  באמת ) ו"אקזיט" הבלתי נסבלת ותוכנית הבידור העמוקה  "קחי אותי שרון".

גם התכוננו למלחמה לא מזמן, קנינו מים, הזמנו חברים לממ"ד, הילדים בבית הספר היו עסוקים בתרגול לבישת המסכות, לאו דווקא אלה של פורים.

אם רצינו לברוח לפאריז או לרומא נתקלנו בגילויי אנטישמיות קשים, וטרור. אפילו את תורכיה לקחו לנו שוב, ממש מבין הידיים

לא היית שנה-משהו 2003 יקרה שלי, למרות שהייתה קצת הודנה שאפשרה לנו לנשום בין הפיגועים, למרות דיווחים מינוריים על פריצות דרך רפואיות, למרות שאלופת העולם בשייט היא לגמרי משלנו.

כשתצאי לך ממש בקרוב מהדלת,  תעשי סימן כזה בראש לחברתך 2004 , ותאחלי לה ולנו, שב-365 הימים הבאים, הכל יראה אחרת :

 שאתך ילכו גם האינתיפדה ו"המצב", השחיתות, והרוע, וששלום, ואהבה, ושמחה, וחיים טובים, יבואו סוף סוף   עלינו, ועל כל עם ישראל.

  מגיע לנו גם  מזה – את לא חושבת? 

שלום ולא להתראות לך 2003 

ברוכה תהיי 2004 

אנו הננו מחשבותינו. כל שהננו נברא ממחשבותינו. במחשבותינו אנו יוצרים את העולם.  (בודהא)

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת טלי חרותי סובר

.