ז'אק לאקאן

דברי מבורך משליכים את השיח הפסיכואנליטי הלאקאניאני על כל הנקרה בדרכם, שבניתוח שיחני מפורק לגורמים – למעט שיח אחד: של מבורך עצמו

שני יישומים לפסיכואנליזה: הקליני והתרבותי. הראשון מטפל בנפש היחיד ובמצוקותיה, והשני חודר לכל מדעי החברה והרוח: ההיסטוריה, האמנות, הדת והתרבות כולה. אם הפסיכואנליזה הלקאניאנית אינה מצליחה כתיאוריה קלינית, ניתן עדיין לצפות שתהיה פורייה בניתוחיה הספרותיים, התרבותיים וההיסטוריים, שהרי עיקר פרסומה בא מעבודות מסוג זה. אבל ממבט קרוב יותר, גם כאן מתקבלת תמונה מאכזבת.

דיוננו זה יתחיל, כנהוג, בהערה על שם מרכזי ועל אות שאינה כתובה. אבל אחר כך, שלא כנהוג, יפנה הדיון אל הסכנות שבסגידה לטקסט ובעריצותה של המילה. נדמה לי שסטודנטים כמותכם, שחונכו על חשיבות המילה הכתובה, שוכחים לפעמים שאת הכתוב יש לא רק לכבד אלא גם לחשוד בו, שמילים יכולות לא רק להורות אלא גם להתעות.

הכשל ברצף של הקשר הבורומאי נובע אצל ג'ויס מחולשת הפונקציה האבהית, כלומר מהיעדר של המסמן היסודי של שם האב, היעדר שהוא התנאי היסודי לפריצת פסיכוזה. במקרה של ג'ויס הכתיבה המתענגת על עצמה, האידיוסינקרטית והאטומה לפענוח, "חיונית לחלוטין עבור האגו שלו", מאחר שאפשרה לו להימנע מפסיכוזה. באמצעות השימוש באמנות כסינטום - מיתר משלים - בקשר הסובייקטיבי מכונן האגו מחדש.

לאקאן אינו מנתח את שפתו של ג'יימס ג'ויס (וגם אינו קובע שהוא משוגע, אם כי הוא מעלה זאת כשאלה), אלא מגדיר מחדש את הסימפטום הפסיכואנליטי במונחי הטופולוגיה של הסובייקט ג'ויס. הטופולוגיה כאן אינה משמשת כהסבר נוסף, כאנלוגיה למבנה ההוויה המדברת, אלא כצורה של כתיבה הממחישה את מה שחומק מהדמיוני, כלומר כגילום ממשי של ההוויה המדברת.

פרשת האחיות פאפן בראי ביקורת התרבות. מקרי רצח מלבים את דמיוננו ומעסיקים אותנו כל זמן שהתקשורת מעסיקה אותנו בהם. ראו את מקרה רוז פיזם הקטנה שהוטבעה בירקון. לצרפתים יש מקרה כזה. רצח שאיננו מפסיק להעסיק אותם מאז שנת 1933. באותה שנה רצחו שתי אחיות שעבדו כמשרתות את מעבידתן ובתה.

את החלק השני של המאמר (אך לא של הספר) אתחיל בפרק בו מדבר בנימיני על הקשר – הבדל בין לאקאן ליונג

הספר שלפנינו, למרות שמו איננו השיח של לאקאן. הוא יותר השיח של בנימיני עם לאקאן, המתרגם מפרש ומרחיב את הקודקס העברי של השיח של לאקאן. יצחק בנימיני פותח את הדלת ולא רק לאקדמאים. דברי לאקאן. הפרשנות כבר איננה האיש המפורש. בחפירה קצת יותר עמוקה אפשר יהיה לשאול מיהו לאקאן לבנימיני. איזה סוג של אב מכל האפשרויות ניתנות. אפשר ללכת ולנסות לפצח את החידות את מה שאולי הן משמעויות ואולי הן לא.