ניו יורק

הסרט 'בנקסי עושה את ניו יורק' נוצר במסורת אמנות דוקומנטרית, המשמשת כסוג של וידיאו גלריה לאנשים שאינם מתגוררים בערים הגדולות, ואינם זוכים לראות אמנות גדולה במוזיאונים רבים. אלו סוגי סרטים תיעודיים שהם בעלי ערך במיוחד עבור אמנות שנמצאת כאן ועכשיו, ואז נעלמת, כמו גרפיטי.

הסרט עיר שבורה הוא מותחן פוליטי בוגר בעל אלימות, שפה בוטה, והרבה שתייה כבדה. בכיכובם של ראסל קרואו ומארק וולברג. כוכב אמיתי, המציג תפקיד מאופיין באלימות די אינטנסיבית של אדם שנגמל מאלכוהול במשך שבע שנים, ואחר כך שקע עמוק בחזרה להרגלי השתייה. הסרט רצוף תמונות של קורבנות ירי לחימה אכזרית, כמה קטעי סקס, לא מספיק לטעמי, והרבה קללות, גם לא מספיק לטעמי.אותי הסרט שימח ושעשע. ככל שאני חושבת על העיר ההרוסה שראיתי, אני נהנית יותר. הסרט לא גדול, אבל הוא מביא נבזות מושכת מסוימת, שהשאירה אותי נטועה בכסא, כוססת ציפורניים במתח ולחץ. הוא עשוי בקפיציות מדליקה, שניכרת מול המצלמה על ידי הכישרון המשובח של צוות השחקנים המופתי.

אחד הנימוקים המדיניים המרכזיים המועלים להצדקת השקעות עתק בפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא "חיבור הפריפריה למרכז", ותרומה לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל? בעשורים האחרונים ממשלות ישראל מקצות נתח תקציבי מוגדל לתוכניות פיתוח רשת הרכבות הבין-עירוניות במדינת ישראל. בשנת 2003 נערכה תוכנית חומש שהקצתה 20 מיליארד שקלים חדשים לפיתוח רכבת ישראל, בשנת 2010 אישרה הממשלה תוכנית ארוכת טווח לפיתוח תשתיות תחבורה בין הפריפריה למרכז.

על פני השטח, גטסבי הגדול הוא סיפור על אהבה נכזבת בין גבר ואישה. עם זאת, התמה המרכזית של הרומן עוסקת בסוגיה רחבה הרבה יותר ורומנטית הרבה פחות. למרות שהעלילה מתפרסת על פני מספר מצומצם של חודשי הקיץ של 1922 וממוקמת באזור גיאוגרפי תחום ומוגבל בלונג איילנד, ניו יורק – גטסבי הגדול מהווה למעשה ייצוג סמלי של אמריקה של שנות העשרים בכללותה, בעיקר בכל הקשור לדקדנס שאחז בה בעידן של שגשוג חסר תקדים ומטריאליזם קיצוני. כעת יוצא סרט הוליוודי חדש בכיכוכם של של שחקנים נחשבים.

מאמר ראשון בסדרה:"אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" – מיתוס או מציאות. החברה האמריקנית מתקופת השלטון הבריטי ועד הקמתה של ארה"ב. התהוות החברה האמריקנית תחת השלטון הבריטי. לאחר ניסיונות כושלים של בריטניה במשך המאה השש-עשרה להקים ישוב קבע, הוקמה ב – 1607 ג'יימסטאון במושבה וירג'יניה, על חוף האוקיינוס האטלנטי, בחלק הדרומי של יבשת צפון אמריקה, וב – 1620 נוסדה פלימות בחלק הצפוני, שקיבל את השם ניו-אינגלנד. עם הקמת שני הישובים הללו הונחו היסודות למושבות הבריטיות באמריקה הצפונית.

בן בן-ארי משורר ניו יורקי, אפשר לומר ישראלי שהגיע מן הארץ לניו יורק בשנת 1976 בשנות העשרים לחייו, לשם הגיע בעקבות כרטיס הפלגה הלוך ושוב, כרטיס שנוצל רק לכיוון אחד. הוא השתקע בתפוח הגדול וסיגל לעצמו מנהגים של תושבי המקום. לאחר התפתחותו העסקית החל לכתוב ולפרסם את ספריו בעצמו, הוא כתב, ערך, הגיה, וייסד את הוצאתו העצמית "בבא" שהיא ראשי התיבות של שמו. ספריו, "סומק בלחייך"/ספר שירה וגם "רציתי להיות מלאך"/ ספר ילדים, שווקו בעבר בחנויות המובחרות, ועדיין ממשיך לשווק בעצמו את ספריו בהצלחה.

לפני כעשרה ימים כתבתי על ההצגה "מלאכים באמריקה" שמעלה קבוצת תהל. הסתובבתי כמה ימים עם תחושה שעשיתי להם עוול מסוים. רצתי לראות את ההצגה הראשונה שהוצגה מול קהל, זו תמיד טעות למי שכותב על תיאטרון. לא לחינם התיאטרונים הרפרטוארים מעלים הצגות בכורה רשמיות שבועיים שלושה אחרי שההצגה כבר מוצגת, ולבמאי ניתנת הזדמנות לתקן מקומות בעייתיים לפי העבודה על הבמה.

טוני קושניר כתב את אחד החשובים ממחזור המחזות של אמצע המאה שעברה. המחזה "מלאכים באמריקה". מחזה המערב בתוכו ריאליזם, פוליטיקה דת ופנטזיה. ההצגה נשענת על כוחו של המחזה. למרות הפיזור בין הסצנות הפנטסטיות והמוקדמות מדי לכאורה לבין הסצנות הדרמטיות הריאליות אולי מורידה מההתפעלות הכללית ומפזרת מעט את לכידות הדרמה אך אין ספק שזו הפקה מצוינת של מחזה שראוי מאוד להכיר אותו. עוד הוכחה שתהל היא היום קבוצת התיאטרון המרתקת ביותר בשטח.

בסרטו החדש בושה סטיב מקווין עושה סרט שהוא על סף הניסיוני. כמעט שאין בסרט עלילה. ישנו גיבור מכור למין וסביב זה נסב כל הסרט.ישנה האסתטיקה. הסרט מתרחש בניו יורק. ניו יורק שכמוה לא ראינו. בלי הזוהר בלי נצנוצי ניאון וצבעוניות בוהקת בלי המוני אדם ברחוב. וישנם שני שחקנים. מייקל פסבנדר וקארי מוליגן.

הדבר מהראשון שמשך את תשומת לבי ביציאה משדה התעופה הוא שינוי טכני קטן.בין עשרות המוניות הארוכות הנמוכות המאפיינות את העיר עידנים עמדו שתי מוניות אחרות, צהובות כמו כולן, אך הדגם היה כמו ואן קטן לשלושה אנשים. בהמשך אגלה שזו תופעה הולכת ומתגברת. לא שתיים. בעיר רואים הרבה יותר מוניות מהדגם החדש. אני מניח שבקרוב המוניות הנמוכות תעלמנה לחלוטין. ואם כבר מוניות, החידוש הגדול באמת הוא שברוב המוניות הותקן במושב הנוסע מתקן קורא כרטיסי אשראי. שוב אין צורך במזומנים לנסיעה, אפילו אם המרחק קטן. המונה מחשב עבור הנוסע גם את גובה הטיפ, בין 15% ל ,25% תלוי בנדיבות לבו של הנוסע.

שוקי כהן הוא פסיכולוג ישראלי העובד בניו יורק כבר שנים אחדות. הוא מגיע לביקורים בארץ ומכיר את הנעשה בסצנה ההומואית בשני המקומות. פגשתי אותו בניו יורק אחרי מצעד הגאווה. הייתה לי אתו שיחה מפרה מאוד.

לכל המבקרים בניו יורק, להלן רשימת מלונות בניו יורק מומלצים באזור Midtown. Crowne Plaza Times S

מזג האוויר בניו יורק הוא די מוזר בימים האחרונים. חם, לח, בצהרים חצי שעה גשם. מזכיר את בנגקוק. ביום המצעד הגשם התחיל מוקדם. היה לא נעים לחשוב על צעידה בגשם די שוטף. אלא שהגשם פסק לזמן מה ולאורך שעות המצעד הוא הפך לזרזיפים שבאו והלכו.

ניו יורק השתנתה. אני כאן זמן קצר מדי ועדיין לא הצלחתי לאתר במדויק את השינוי. נכון שהפעם אני גר באזור מגורים נחשב יותר משבעבר. בצד במערבי העליון. קצת מתחת לאוניברסיטת קולומביה. אני גר בפינת קולומבוס, מולי הפארק, החלק של המוזיאון להיסטוריה וטבע.