ליבת זהות רוסיה הלכה והתגבשה במלחמות רבות. עשרות מיליוני גברים הוקרבו על מזבחות המלחמות. הדברים קרו באופן מאסיבי בחמש מאות השנים האחרונות. בתחילה התגבשה הישות הרוסית סביב נובגורוד ובהמשך סביב מוסקבה.
רשמי השתתפות במשלחת עיתונאי האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית באוקראינה בבירה קייב וכאורחי מחוז לבוב ועיריית לבוב שבמערב אוקראינה. כל זאת במסגרת מיתוג אזור לבוב כמרכז תרבותי-היסטורי של כלל אוקראינה וכן כמרכז לתיירות רפואית ומרפא מבוססת "מי נפטוסה" מינרליים מנביעות בפרה-קרפטים
על מנת להבטיח את בטחונה הלאומי של ארה"ב האמין ממשל קנדי בהמשכיות של מדיניות הבלימה, כלומר מדיניות שתמנע מהגוש הקומוניסטי (ברה"מ או סין באסיה) לשלוט על שטחים נרחבים. ממשל קנדי ראה בעולם המתאפיין בחד-גוניות קומוניסטית כסכנה לארה"ב. לפיכך, על האחרונה לתמוך בעולם רב-גוני ולא באוניברסאליזם. מאזן הכוחות בעולם הוא שברירי. עוצמה נמדדת לא רק במונחים חומרים אלא גם במונחים פסיכולוגים – תפיסתיים – נכונות לפעול ואמינות של הרתעה. שינוי מזערי במאזן הכוחות בעולם עלול להוביל להחלשות כושר העמידה מבחינה פסיכולוגית של כוחות העולם החופשי ולגרור עמו תהליך שרשרת עם תוצאות הרסניות לביטחונה של ארה"ב.
בציונות יש מספר דברים, אמנם לא רבים, שנחשבים בעיני כל חברי המחנה כקונצנזוס. הרצל למשל הוא דוגמא יפה לימינו. בעבר גם הרצל היה מקור למחלוקת בקרב המחנה הציוני, אמנם לאחר זמן מה, וכמובן בימינו, הרצל הוא הקונצנזוס בקרב כל המחנה הציוני, יהא זה ימין ציוני או שמאל ציוני, כולם כאחד סובבים סביב דמות זאת. כהרצל, כך היא דמותו של יוסף טרומפלדור. דמות זו מהווה קונצנזוס ציוני מובהק. במשך שנים, בייחוד מהרגע שנפל בקרב על תל חי, נחשבה דמותו לדמות מופת המסמלת את הנכונות להקרבה אישית למען הכלל ולמען טובתו של העם היהודי על חשבון תועלתו האישית
השקת ספרו של קיריל, הפטריארך של מוסקבה ורוסיה כולה, נערך באולמי 'קינג דייויד' בירושלים. שר התפוצות וההסברה יולי אדלשטיין ברך בשם הממשלה, הרצל חקק ברך בשם אגודת הסופרים העברים. ביקור מיוחד עורך בארץ הפטריארך קיריל, שהוא ראש הכנסייה של מוסקבה וכל רוסיה. הפטריארך הגיע להשקת ספרו ההגותי "חירות ואחריות: בחיפוש אחר הרמוניה". הטקס המיוחד שנערך באולם קבלת הפנים של מלון "קינג דייויד" (המלך דוד) המה מקהל של נכבדי כנסיות, שגרירים, אנשי משרד החוץ – ואת הממשלה ייצג יולי אדלשטיין שר ההסברה והתפוצות.
טרוצקי - נפילתו גלותו וחיסולו של מהפכן / ברטרנד פטנוד. הוצאת כתר / עברית.
מי היה טרוצקי, מה אנו יודעים או זוכרים בכלל. יריב מר של סטלין. יריבות שהביאה למלחמת טיטנים.
מוסקבה המאושרת / אנדריי פלטונוב. הוצאת כתר..
however much we may sympathize with a small nation confronted by a big and powerful neighbor, we cannot in all circumstances undertake to involve in war simply on her account . . . . how horrible, fantastic, incredible it is that we should be digging trenches and trying on gas masks here because of a quarrel in a far-away country between people of whom we know nothing - neville chamberlain on appeasement, 1939,historyguide.org/europe/munich.htm
נוויל צ'מברליין: סכסוך בארץ רחוקה בין עמים עליהם איננו יודעים מאומה
את סיפורה של הרפובליקה הגאורגית הדמוקרטית הראשונה, ואת קיצו המר, נספר כאן, אולם נתחיל מההווה, ונסביר את הרקע למאורעות האחרונים.
מה מרתיע את פרופ' מיכאל הרסגור מהספרות הרוסית של דור ההתפכחות? * מעט על הספרים, שלא הוצעו לקורא העברי.המאמרים הקודמים:
מזלו של מיכאל הרסגור
שנת 2007 הוגדרה מבחינת רוסיה כשנה של סין. במהלך חודשי ינואר מרץ שנת 2006 בוצעו שתים עשרה פגישות במגוון נושאים בין שתי המעצמות האדומות.
שתי דמויות פוליטיות,שלטוניות, האפילו כל אחת בדרכה על החיים בתחילת המאה העשרים. היטלר ו-סטלין. מסיבות היסטוריות שמם נכרך יחד לעולם. ובעיני רבים הם נחשבים לתאומי השטן. המאה העשרים הכירה כמה וכמה משטרים דיקטטוריים. מוסוליני ו-פרנקו שהשפעתם לא חרגה כמעט מתחום ארצם. גם אם מוסוליני ניסה לאיים על אפריקה הוא נחשב ללא רציני ואפשר היה לפטור אותו במשפט "לפחות הוא גרם לרכבות באיטליה לצאת בזמן" אחר כך התחבר לדמות החשובה שגם האפילה עליו, היטלר.
מוחמד אגא
כשקראתי את ספרה המרתק של סווטה רוברמן, "זיכרון בהגירה חיילי הצבא האדום בישראל" נזכרתי בהלוויה של הדוד משה. סווטה רוברמן שופכת אור על סיפורם הנוגע ללב של עולי בריה"מ ששירתו כלוחמים במלחמת העולם השנייה "המלחמה הפטריוטית הגדולה" כפי שקראו לה ברוסיה. הספר מבוסס על עבודת המוסמך של רוברמן, שהיא כיום דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של האוניברסיטה העברית. (לשם הגילוי הנאות אספר כי אף אני תלמיד במחלקה זו).
הספר המאוד חשוב הזה בנוי מכמה חלקים שונים. האחד בוחן ומנתח אתברית המועצות שלפני גורבצ'וב. מנתח כלכלית וחברתית ומסביר למה השנוי כבר היה הכרחי. בהמשך ישנם שש ביוגרפיות בעיקר כלכליות של שישה מאלו שהצליחו הכי הרבה והפכו למולטי מיליארדרים עם פריצת השינוי ופתיחת הדלת לכלכלה חדשה.
חלק ראשון פרק 1 צללים ומחסור
"האוליגרכים" הוא סיפורם המדהים של שישה גברים צעירים ששינו את מהלך ההיסטוריה הרוסית. הם צצו על חורבות המשטר הקומוניסטי, ובעזרתו, השכילו לפרק את ברית המועצות מנכסיה – בערמה ובעזרת קשרים פוליטיים – ולצבור הון השווה מיליארדים. חלקםצ לא הסתפקו בהון העצום ובשליטה הבלעדית על הכלכלה ועל אמצעי התקשורת הרוסיים, וביקשו גם להכתיר מנהיגים שישמשו את צרכיהם