ויליאם שייקספיר

האם מחזהו של שקספיר "הסוחר מוונציה" יכול להיחשב "קומדיה"? סוֹפו המר של הגיבור הראשי, מין "איוב" יהודי-איטלקי בן תקופת הרנסנס שאיבד את שלושת הדברים היקרים לו מכול (את בִּתו היחידה, את ממונו ואת דתו) אינו עולה לכאורה בקנה אחד עם תנאי-הסף של ז'נר הקומדיה

"מקבת" הוא כמו תוכנת לינוקס. קוד פתוח. כל שחקן / במאי / מעצב תלבושות מאמץ את המידע השייקספירי וכותב גירסה משלו. אף במאי לא מתיימר ליצור את ה"מקבת" האולטימטיבי. בדרך כלל הבמאים והמחזאים שיוצרים גירסה משלהם מעדיפים להגדיר את יצירתם כתוספת לקנון.

הקלדתי היום – להנאתי, אין צורך להודות לי – את המונולוג הידוע בכינוּיוֹ "להיות או לא להיות", שזה משהו מתוך מחזה בשם "המלט", שכתב פעם איש אחד, עתיק ו-ותיק במידה מביכה.

שתי סצנות שייקספיריות, האחת מקומדיה והשנייה מטרגדיה, עומדות בשורשה של ההשראה הפרוידיאנית ומרכיבות את התמה עליה מתבסס זיגמונד פרויד בניתוחו את שייקספיר באמצעות כלי העבודה הלקוחים מהפולקלור. מאמרו של פרויד משנת 1913 "נושא שלוש התיבות" – “The Theme of Three Caskets” – מהווה את צומת הדרכים בה הוא עצמו, שייקספיר והפולקלור מצטלבים, הצטלבות המתרחשת על במת הדרמה של התיאטרון.

ביקורת: אותלו – האופרה הישראלית – יאגו המנצח והמנצח והתזמורת ניצחו את כולם. "אותלו" באופרה הישראלית הוא מפגן אדיר של קולות וצלילים מרשימים. בהפקה הנוכחית נראה, כי ידו של יאגו הייתה על העליונה לא רק בגלל השטניות של הגיבור, אלא בזכות הביצוע המעולה של הזמר האיטלקי מרקו ורטוניה שהפגין גם כישורי משחק משובחים. חלק הארי מההפקה המצוינת נובע מהניהול המוזיקלי של המנצח עומר מ. ולבר שהפליא ללהטט עם תזמורת האופרה, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.

מכל מחזות המלכים ריצ'רד השלישי הוצג כאן כמה פעמים. מי שנמצא בגיל הנכון יכול לזכור את ריצ'רד השלישי המופלא של יוסף מילוא. בזמנו היו כאן כמה במאים מוכשרים והיה מילוא. ומילוא היה גאון. הוא גם ביים וגם שיחק את המחזה והדמות, והעמיד את אחת ההצגות המופלאות שידע כאן התיאטרון. אחר כך גילם שלמה בר שביט את ריצ'רד בהבימה ועודד תאומי בקאמרי.

התיאטרון הישראלי התעלם ולא העלה את מחזות המלכים של שייקספיר. אני מניח שהמחשבה מאחורי ההתעלמות היא המחשבה שקהל ישראלי לא יתעניין בהיסטוריה הבריטית. שייקספיר כתב אמנם את מחזות המלכים כמחזות היסטוריים אך כמחזאי גדול ידע לאפיין את המלכים שלו כבני אדם. הוא התעניין בתככים, בפוליטיקה ובמלחמות. תיאטרון הקאמרי עושה כעת מבצע שמעטים כמוהו נעשו בארץ. הוא מעלה את המחזות ריצ'רד השני וריצ'רד השלישי אחד אחרי השני.

במאה ה-16 שאל שייקספיר באמצעות המלט את השאלה "To be or not to be ". זמן רב סברתי כי המענה לשאלה זו ניתן רק כשלוש מאות וחמישים שנה מאוחר יותר באמצעות שירם המפורסם של הביטלס מ-1970 -- Let It Be , והרי השיר מכריז בריש גלי There will be an answer. אך התשובה ככל הנראה ניתנה ארבעים שנה קודם לכן במאמרו של מרטין היידגר מ-1930 על מהות האמת.

בימים אלו יצא הגיליון השני של כתב העת "אורות" המוקדש להומרוס. בגיליון הראשון של כתב עת זה שהוקדש לשיקספיר הופיעה גרסה שונה של מאמר זה על היצירה האנטישמית המפורסמת ביותר של כל הזמנים לצד "הברית החדשה", הפרוטוקולים של זקני ציון ו"המיין קאמפף" של אדולף היטלר.