בית המקדש

המאמר בוחן את המשמעויות המנוגדות של המילים המספרות את סיפור גירוש אדם וחוה מגן העדן לגלות הערבה וחזרת האנושות אל גאולה מועצמת. בין לבין, מתחוללים מעברים בין הרס לפריחה וחוזר חלילה שהם כחוט השני המחבר את בריאת העולם, דרך תולדות עם ישראל, לחזון הגאולה של הנביאים.

הר הבית הוא כיום מקום קדוש באמת רק לאותן קבוצות שמעונינות בבניית בית המקדש ואלה הן מיעוט גם בקרב הציבור הדתי. ומעבר לכך מה אם כל הטענות שהר הבית הוא "הר הבית" מקום בית המקדש בכלל טעות ביסודן? יש כיום טענות כבדות משקל ביותר שמראות שבית המקדש כלל לא עמד במקום שבו עומד היום אל אקצא . ויתכן עד כמה שזה מפתיע שטענות הוקאף המוסלמי שמעולם לא היה בית מקדש יהודי במקום שעליו עומד המסגד הן נכונות ומדוייקות.

שלושה כדים ומנורת שמן מחרס שנמצאו לאחרונה בבור באדמה לא רחוק מהכותל המערבי שופכים אור נוסף על הרעב והמצוקה שהיו נחלתם של תושבי ירושלים לפני כ-2,000 שנה במהלך המצור הרומאי על העיר. החפצים השתייכו ככל הנראה ליהודים שתרו אחר מקלט בתוך ערוץ מים תת קרקעי. על פי ארכיאולוגים מרשות העתיקות, נצורים יהודים ירדו מידי פעם לבור לאכול בהיחבא מזון שהוטמן בכדים כשהם מסתתרים מהמורדים היהודים שחיפשו להחרים את מזונם ומהחיילים הרומאים לאחר מכן. זאת הפעם הראשונה שניתן לבסס קשר ישיר בין שרידים ארכיאולוגים לרעב ששרר בירושלים בתקופת המצור במרד הגדול.

מזמור פד בספר תהילים מספר בכיסופי המשורר לאיחוד מיסטי עם האל ובשבח העליה לרגל למקדש בירושלים אשר מקרבת אותו להגשמת מאוויו. ירושלים נמשלת בפסוק זה לספל מלא רעל אשר כל מי שישתה ממנו, העמים הצרים עליה, העומדים בשעריה, הצובאים על פתחה, על סיפה, כדי לכבשה – ייפגע. הרגלים הפוסעות על הסף (פסע, סף) מקבילות לשפתים הגומעות משולי (סף) הספל. האויבים המאיימים על העיר מקרבים את שפתותיהם אל סף הספל. רוע הרעל מתמזג ברוע שותיו ומכריעם.

משמעותם הסמלית של עמודי המקדש במעמקי ים התוהו, בטבורו, בתוכו, בקרביו, בין מעלה ומטה, נקדח פתח, נפערה מערה, נחצבה באר, פרץ מעיין. ממקור נסתר זה, אבן השתייה, הגיח עמוד מים והיתמר למעלה כדי לברוא את השמים. מאותו תשתית מקודשת - ציר העולם, ובאותו רגע עצים - נקודת האפס של הבריאה, צנח מטה עמוד מים תאום וברא את הארץ. על עמוד כפול זה, בעל שני חלקים, המחבר באמצעו בין שמים לארץ עומד העולם. סילון המים הקדמוני נקרש, התייצב והתחזק, במאמר האל, ואף הוכפל ושוכפל.

בניגוד למסורת המקובלת לגבי מרד החשמונאים, גזירות אנטיכוס אפיפנס נגד הדת היהודית היו תגובה למה שקדם למרד החשמונאי. למרד החשמונאים שהחל ב- 167 לפנה"ס, בתגובה לגזירות אנטיכוס אפיפנס נגד הדת היהודית, קדמה מלחמת מעמדות בין עשירי ירושלים המתייונים לבין פשוטי העם, הפלביים, שלא נימנו על המתיוונים ואיכרים מיהודה. השלטון הסילווקי תמך בעילית המתיוונת נגד פשוטי העם, וכך הפכה מלחמת המעמדות למרד נגד השלטון הסילווקי.

מי שלא לומד מן ההיסטוריה, נידון לחזור עליה שנית. זו התחושה הקשה המלווה אותנו, כשמגיעים הימים הללו המובילים אותנו אל היום הקשה בשנה: יום תשעה באב. חכמינו לימדונו, שהחורבן בא לנו בגלל שנאת חינם בין המחנות השונים בעם. גם בעיצומם של הקרבות, שרפו שני המחנות הניצים זה לזה את אסמי התבואה ואת מחסני התחמושת. לרומאים נותר להיכנס פנימה לעיר, לאחר שהיהודים התישו זה את זה עד מוות. גם היום לאחר דורות, לקרוא בכתובים את העובדות ההיסטוריות הללו.

אנסה להביא כאן מקצת מהערכותיי, מתי יבוא המשיח? ואיך ייראה בית-המקדש לכשיקום? שוב, הערכותיי הן שלי בלבד והן מסתמכות על ראייתי את העבר הן הרחוק והן הקרוב יותר, וכן על ניתוח ההווה.

במהלך התקופות ההיסטוריות ועד לימינו מהווה ירושלים מרכז דתי ורוחני לשלושת הדתות המונותיאיסטיות: היהדות, נצרות והאסלאם.