מלחמת העולם השנייה פרצה בעקבות מדיניותה התוקפנית של גרמניה הנאצית לאורך המחצית השנייה של שנות ה-30, מדיניות שכל עיקרה היה לבצע רוויזיה בהסכם ורסאי שסיים את מלחמת העולם הראשונה.
השלב הראשון במלחמה – האופנסיבה הגרמנית והיפנית
המהלך הצבאי הרשמי שפתח את המלחמה היתה פלישת גרמניה לפולין שבעקבותיה הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה. באביב 1940 כבש הצבא הגרמני את מערב אירופה וביוני הושלם כיבושה של צרפת. ניסיון כושל לבסס עליונות אווירית מעל שמי תעלת למאנש מנע את כיבושה של בריטניה.
לאחר הכשלון בקרב על בריטניה, הפנתה גרמניה את מאמציה מזרחה ואפריל 1941 כבשה את יוון ויוגוסלביה. כיבושים אלו היו הכנה לפתיחת חזית מול רוסיה ביוני 1941 במה שכונה מבצע ברברוסה. בשיאו של המבצע הצליחו כוחות גרמנים להגיע עד לפאתי מוסקבה, לנינגראד וסטלינגראד על נהר הוולגה.
במקביל, באביב 1941 פתחה גרמניה באופנסיבה בצפון אפריקה. ההתקפה הגרמנית התבצעה על ידי הקורפוס האפריקאי בפיקודו של הגנרל רומל ('שועל המדבר'). הכוחות הגרמנים הביסו את הארמיה הבריטית השמינית שהגנה על צפון אפריקה והגיעו עד אל-עלמיין ביולי 1942.
המלחמה בחזית האוקיינוס השקט החלה בהתקפת הפתע של יפן על הכוחות האמריקאים בפרל הרבור בהוואי. עד מאי 1942, יפן הצליחה להשתלט על חלקים נרחבים בדרום מזרח אסיה כולל בורמה, סינגפור והפיליפינים.
התהפכות היוצרות – ניצחונותיהם של בעלות הברית
החזית הרוסית – מנובמבר 1942, בעקבות הכשלון הגרמני לכבוש את סטלינגראד, הכוחות הגרמנים החלו בנסיגה מתמדת מערבה כשהם נרדפים על ידי הצבא האדום. עד אוגוסט 1944 הצליחו הכוחות הרוסים להדוף את הצבא הגרמני מהשטח הרוסי והמשיכו לנוע לכיוון גרמניה. בקיץ-סתיו 1944 כבש הצבא האדום את מרבית מזרח אירופה. בפברואר 1945 פלשו הכוחות הסובייטים לשלזיה והמשיכו את כשהם שועטים לעבר ברלין, אליה הם הגיעו בתחילת מאי.
החזית האפריקאית – ביולי –אוקטובר 1942 נערכו באל-עלמיין סדרה של קרבות מכריעים בין הכוחות הגרמנים בפיקודו של גנרל רומל ובין הכוחות הבריטים בפיקודו של גנרל מונטגומרי על השליטה במצריים. נצחון כוחותיו של מונטגומרי הוביל לנסיגה גרמנית והתקדמות בריטית ללוב וטוניס. נחיתה של כוחות אמריקאים ובריטים בצפון מערב אפריקה בנובמבר אותה השנה ('מבצע לפיד') ריתקה את הכוחות הגרמנים ממזרח וממערב. במאי 1943 נכנעו לבעלות הברית שארית הכוחות הגרמנים בצפון אפריקה.
הלחימה באיטליה – ביולי 1943 פלשו בעלות הברית לסיציליה. בספטמבר נחתו כוחות משולבים בריטיים ואמריקאים בדרום איטליה. כיבוש איטליה הושלם ב-29 לאפריל 1945 עם כניעת הכוחות הגרמנים בה לבעלות הברית.
החזית השנייה באירופה – ב-6 ליוני 1944 נחתו כוחות בעלות הברית בנורמנדי, צרפת, במה שנודע כנחיתה הימית הגדולה בהיסטוריה. אט אט החלו להתקדם לעבר גרמניה. פריס שוחררה ב-25 לאוגוסט. בדצמבר יזמו הכוחות הגרמנים התקפת נגד בארדנים שנכשלה. בפברואר 1945 נכנסו בעלות הברית המערביות לשטחה של גרמניה. ב-28 לאפריל 1945 נפגשו בעלות הברית המערביות עם הצבא האדום על נהר האלבה.
החזית באוקיינוס השקט – ביוני 1942 התחוללה תפנית בחזית האוקיינוס השקט כאשר כוחות הצי האמריקאים זכו לניצחון על הכוחות היפנים (ארבע נושאות מטוסים יפניות הושמדו). לאחר התבוסה במידווי איבדה יפן את היוזמה ההתקפית והצבא האמריקאי החל להתקדם בהתמדה לעבר יפן כאשר הוא כובש אי אחר אי בקרבות עקובים מדם (בולטים בהקשר זה קרב איוו ג'ימה באפריל מרץ 1945 והקרב האחרון בזירה באוקינאווה באפריל-יוני 1945).
על מנת להביא לכניעה יפנית ללא הצורך בפלישה פיסית ליפן שתגבה את חייהם של מאות אלפים חיילים אמריקאים, החליט הנשיא טרומן על הטלת 2 פצצות אטום על הירושימה ב-6 לאוגוסט ועל נגסקי ב-9 לאוגוסט.
סיומה של מלחמת העולם השנייה
ב-7 למאי 1945 חתמה גרמניה על הסכם כניעה ללא תנאי לבעלות הברית. יפאן חתמה על הסכם כניעה ב-2 לספטמבר.
מלחמת העולם השנייה נחשבת למלחמה האכזרית ביותר בתולדות האנושות. על פי הערכות שונות כ-60 מליון בני אדם איבדו את חייהם במהלך ששת שנות הלחימה בה (20 מליון מהם חיילים והשאר אזרחים). המלחמה כללה בתוכה רצח עם (שואת יהודי אירופה) ושימוש לראשונה ובפעם היחידה בנשק אטומי.
