דף הבית - מאמרים אחרונים    פורומים    רשימת כותבים   אודות אימגו   היסטוריה

ריינהולד ניבור - בני האור ובני החושך 

פרק ראשון 

בדמוקרטיה, כמו בכל אידיאל ומוסד היסטורי אחר, יש יסודות בני-חלוף וגם יסודות שהם יותר בני-קיימא. מצד אחד, הדמוקרטיה היא הפרי האופייני של הציביליזציה הבורגנית; מן הצד האחר, היא צורה של ארגון חברתי שערכה שמור לה תדיר, ובה החופש והסדר נמצאים מחזקים זה את זה ולא סותרים זה את זה. 

הדמוקרטיה היא "אידיאולוגיה בורגנית" במידה שהיא מבטאת את נקודות ההשקפה הטיפוסיות של המעמד הבינוני, שהגיע להגמוניה בציביליזציה האירופית בשלוש מאות או ארבע מאות השנים האחרונות. רוב האידיאלים הדמוקרטיים. כפי שהם מוכרים לנו, היו כלי נשק בידי המעמדות המסחריים שניהלו מאבק עקשני עד לניצחונם על השליטים הכנסייתיים והאריסטוקרטיים של העולם הפיאודלי של ימי הביניים. אידיאל השוויון, שלא נודע בחיים הדמוקרטים של ערי המדינה היווניות והוא שאוב בחלקו ממקורות נוצריים ובחלקו ממקורות סטואיים, נתן למעמדות הבורגניים תחושה של כבוד עצמי בהתגברם על היומרה וההתנשאות האריסטוקרטית של האצילים הפיאודליים של חברת ימי הביניים. המעמד הבינוני הביס את שילוב הכוח הכלכלי והמדיני של המרקנטיליזם בזה שהדגיש את החופש הכלכלי, ובאמצעות העקרונות של החופש המדיני הוסיף את העוצמה המדינית של זכות ההצבעה לעוצמתו הכלכלית הגוברת והולכת. במידה רבה, גם ההנחות המובלעות של הציביליזציה הדמוקרטית, נוסף על האידיאלים המפורשים שלה, היו פרי קיומו של מעמד הבינוני. האופטימיות החברתית וההיסטורית של החיים הדמוקרטיים, למשל, משקפת את האשליה הטיפוסית של מעמד עולה, הנוטה בטעות לראות בהתקדמותו שלו את התקדמות העולם. 

הואיל וברור שהציביליזציה הבורגנית, שבאה לעולם במאות השש-עשרה עד השמונה-עשרה והגיעה לשיאה במאה התשע-עשרה, נמצאת עתה במאה העשרים בסכנה גדולה, אם לא הוציאה כבר את נשמתה, יש לראות בבירור שחורבן צפוי גם לדמוקרטיה, במידה שהיא אידיאולגיה של מעמד הבינוני. 

יכולים היינו להסתכל בשוויון נפש בגורלה זה של הדמוקרטיה לולא היו לה ממד עמוק יותר ותקפות רחבה יותר מן האופי שהקנה לה מעמד הבינוני. במישור האידיאלי, הדמוקרטיה היא צורה תקפה תמיד של ארגון חברתי ומדיני העושה צדק לשני ממדים של הקיום האנושי: לשיעור קומתו הרוחני של האדם ולאופיו החברתי; לייחודם ולשלל גוניהם של החיים, כמו גם לצרכים הפשוטים המשותפים לכל בני אנוש. לעתים קרובות רוממה הדמוקרטיה הבורגנית את היחיד על חשבון הקהילה, אבל הדגש אשר שמה בחופש היה בו יסוד בר-תוקף, שחרג אל מעבר לאינדיבידואליזם המופרז שלה. הקהילה זקוקה לחופש לא-פחות מן היחיד, והיחיד זקוק לקהילה יותר מכפי שתפשה זאת המחשבה הבורגנית. לכן אין לומר שהדמוקרטיה וחופש חד הם. משטר דמוקרטי אידיאלי מחפש את האחדות בתוך התנאים של החופש, והוא שומר על החופש במסגרת של סדר. 

מתוך הספר בני האור ובני החושך שראה אור בימים אלו בתרגום לעברית בהוצאת שלם.

עורך: אייל נווה

תרגום: אהרן אמיר  

טלפון להזמנות: 5618010 (02), פקס: 0590-566 (02) או בדוא"ל: [email protected]

 

קריאה נוספת – אימגו:

תיאולוגיה של ריינהולד ניבור

ריינהולד ניבור: הגות פוליטית ומלחמה גרעינית