אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אקטואליה


אבו מאזן והחמאס מנהלים פלירט עם אסד מסוריה

אבו טועמה מגלה שאבו מאזן מנסה להתקרב לנשיא סוריה בשאר אסד. אבל, טוען אבו טועמה, ניסיון זה יביא את אבו מאזן ליחסים קרובים עם אירן, חיזבאללה וקבוצות פלסטיניות ראדיקליות המתנגדים לכל הסדר שלום עם ישראל. אבו טועמה טוען שהוא הבחין בשינוי מדיניות כלפי הקונפליקט הסורי ברשות הפלסטינית וגם בחמאס. הסיבה היא, לדעתו, שהם חוששים שהמצאות באותו צד עם אל- קעידה תעלה להם באובדן האהדה והמימון מאת המערב. בתחילת הקונפליקט היו היחסים בין אסד, הרשות הפלסטינית והחמאס מתוחים. תמיכת החמאס בכוחות האופוזיציה הביאה לסילוק מנהיגיו מסוריה, והעדר תמיכה מצד הרשות הפלסטינית באסד גרם למתיחות בין דמשק לרמאללה.

הצבעה בבחירות מקומיות

האבסורד(ים) הגדול(ים)

לצד המפעלים הנפלאים שהמדינה עושה ואנו מקבלים אותם כמובנים מאליהם, ישנם הרבה אבסורדים שהמדינה מייצרת. אחד האבסורדים הגדולים הם הבחירות לרשויות המקומיות. כמו בשנים קודמות גם השנה הבחירות הצטיינו בשלוש עובדות חשובות: אחוז נמוך מאוד של מצביעים. מתמודדים רבים על כל משרה. מרביתם ככולם של ראשי הרשויות המכהנים נבחרו מחדש. מה כבר לא נכתב ומה כבר לא נשמע על הבחירות האלה, לפני שנתקיימו ויותר אחריהם. ימים רבים לפני ואחרי אנו סובלים תילי תילים של הערכות, פרשנויות ומלל.

מאבק הירושה ב-PLO החל

אבו טועמה מדווח על מלחמת הירושה שכבר החלה ב"תנועה לשחרור פלסטין". אין, לדעתו, מחסור במועמדים, כולל מרואן ברגותי המרצה 5 מאסרי עולם בישראל. המאבק מתנהל מאחורי הקלעים בו- זמנית עם קיומו של מו"מ עם ישראל, ולדעת אבו טועמה, היוזמה האמריקנית לחידוש המו"מ הייתה גורם מאיץ במאבק על הירושה. כמו ערפאת, גם אבו מאזן בן ה- 78 מנהל שלטון אוטוקרטי מאז בחירתו לנשיא ב- 2005 . כמו ערפאת הוא הצליח להשתיק את מבקריו ע"י מתן משרות בעלות תקציבים, מזכירות, רכב ומאבטחים ומשכורות עתק.

אשליית הלווין

אשליית הלווין

בשלהי המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת החלו ממשלות ערב להתמודד עם הופעתן של רשתות טלוויזיה בלוויין. ההנחה הייתה שרשתות אלה הם כוח החותר תחת יסודותיהם של המשטרים הערביים הלא נבחרים ומהוות כלי בשרותה של החירות במזרח התיכון. אך השמחה הייתה מוקדמת מדי וממשלות ערב היטיבו להתמודד איתן בהצלחה. לפי אוריה שביט בספרו שחר של יום חדש: המהפכה המדומה במזרח התיכון, בחרו הממשלות הערביות בדרך של פשרה על מנת להתמודד באתגר שהציבה בפניהם טכנולוגיית הלוויין.

ההכנות לגיהאד ברשות הפלסטינית

בעוד השיחות על הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל מתנהלות, ברצועת עזה מדברות קבוצות הטרור של החמאס והג'יהאד האיסלאמי על הכנות "לשחרר את כל פלסטין מהנהר עד הים". החמאס והג'יהאד האיסלאמי חוזרים ומצהירים שלאבו מאזן אין מנדט מהעם הפלסטיני לעשות ויתורים כלשהם לישראל. דובר הזרוע הצבאית של החמאס, אבו עוביידה, הכריז שמטרת ארגונו היא לשחרר את לוד, רמלה,אשקלון ושאר הכפרים הכבושים בפלסטין. הזרוע הצבאית של החמאס מונה כמה אלפים של לוחמים והדובר הכריז שהיא מחזיקה בנשק איסטרטגי שיעשה בו שימוש נגד ישראל.

מה אבו מאזן לא אמר בנאומו

אבו טועמה טוען שאבו מאזן מתעלם מגורלם של הפלסטינים בארצות ערב ומתייחס רק למעשי עוול של ישראל והמתנחלים. אחד מראשי הפקידים של הרשות הפלסטינית דיווח בזמן שאבו מאזן נאם באו"ם על כך שמתוך 600,000 הפלסטינים בסוריה 250,000 נאלצו לברוח מסוריה מאז החלה שם מלחמת האזרחים. אחד מחברי ה"וועדה המרכזית של הפתח" דיווח ש- 93,000 מתוכם ברחו ללבנון, מצרים, ירדן ותורכיה, והם סובלים בארצות אלה מתנאים קשים ביותר..

הרב עובדיה יוסף: גדלות שבפשטות

הרב עובדיה יוסף: גדלות שבפשטות

מילות הספד אחר מיטתו של מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל. בעוד ההלוויה מתנהלת, חשתי צורך עמוק, למרות שבדרך כלל איני נוהג לכתוב על אישים ספציפיים, ובפרט בציבוריות הישראלית, לכתוב מספר מילים על הרב עובדיה יוסף. חושבני שבסקטורים מסויימים בציבור הישראלי, שלא הכיר את האיש מקרוב, הוא מוכר רק כמנהיגה של תנועה פוליטית, וממילא ההתייחסות אליו היא אמביוולנטית. אני רוצה להתייחס לאיש הפרטי, ולא הפוליטי, למרות שגם בתחום זה יש הרבה מה ללמוד ממנו.

על האפשרות לאינתיפאדה חדשה

הקריאות לחידוש האינתיפדה באות לא רק מהחמאס וקבוצות קיצוניות אלא גם מקבוצות החברות ב"תנועה לשחרור פלסטין" וביניהן הפתח , שבראשה עומד אבו מאזן. השבוע, כותב אבו טועמה, נפגשו ברמאללה נציגי מספר קבוצות ויצאו במערכה ציבורית למען הפסקת השיחות וחידוש האינתיפדה. הפגישה התקיימה לא רחוק ממטהו של אבו מאזן והיא מעידה שגם בחוגים מתונים לכאורה זהו הלך הרוחות. כמה ימים לפני כן, התקיימה הפגנה שבה קראו מפגינים עוטי מסכות לאינתיפדה שלישית. המשטרה לא התערבה מכיון שהיו אלה אנשי הפתח.

כהנים ונביאים או רק הליכוד יכול

במאמרו "כהן ונביא, מתאר אחד העם את משוואת הכוחות הפוליטיים/ אידיאולוגיים בתיאור הפיסיקאלי של "מקבילית הכוחות". ה"נביאים" (ה"נביא" המקורי הוא משה) הם המנהיגים האידאולוגיים שלהם דרך ברורה וחדה, והם מתוארים כווקטור בעל כיוון מוגדר. כשיש שני וקטורים כאלה, לפחות, נוצרת מקבילית כוחות והגוף עליו פועלים הכוחות ינוע בכיוון האלכסון של המקבילית, כלומר בכיוון הכוח השקול. ה"כהנים" (והמקור הוא אהרון, אחי משה) הם המנהיגים הפרגמטיים שתפקידם ההיסטורי הוא להוביל את העם בכיוון הכוח השקול, כיוון הפשרה ולייצב את המצב לבל יתנודד בין הקטבים השונים.

והמבין יבין

ההיסטוריה לא עומדת במקום אחד. גם לא השפה וביחוד לא המושגים , שבישראל יש להם תכונה מדהימה: הם מתחלפים במהירות בלתי רגילה. לא ברור בכתבה אם התנחלות והגירה הם אותו המושג או שהם מושגים שונים, אם השתלטות וכיבוש הם אותו המושג או שהם מושגים שונים, אם קניה ורכישה הם אותו המושג או שהם מושגים שונים. ירשו לי חברי המלומדים להעיר כי שימוש במושגים מתחלפים ו/או לא ברורים, צריך להיות רק נחלת הרחוב, אבל בשום אופן אסור שיהיה נחלת אנשי האקדמיה אם הם רוצים שיבינו אותם ויתייחסו לדבריהם ברצינות ובכבוד.

בין השטן האמריקני והשד העלווי

בין השטן האמריקני והשד העלווי

קולם של תופי המלחמה הולך ומתחזק, הולך ומתקרב. השעות העוברות מקרבות את המזרח התיכון אל רגע האמת, אל נפילת המסכות, אל המתקפה האמריקנית על אסד. בעת כתיבת שורות אלה ביום רביעי בבוקר, כל אמצעי התקשורת הערביים מרוכזים בדבר אחד: המתקפה האמריקנית על סוריה הצפויה להתקיים בימים הקרובים. בעת הזו מתחדדות העמדות ומתבהרות הגישות אצל הערבים והמוסלמים, כי אי אפשר עוד להימלט מהשאלות הנוקבות, האם אתה תומך במתקפה על סוריה, מדינה ערבית עם רוב אסלאמי, או מתנגד לה? האם אתה תומך באסד או באמריקנים? האם המזרח התיכון יהיה במצב טוב יותר אם אסד ייפול או לא? מי יפיק תועלת מהתקפה זו?

עלי סאלים: על הערבים והמוסלמים לנקות את הלכלוך בעצמם

העיתונאי עלי סאלים סבור שעל הערבים והמוסלמים לנקות את הלכלוך בעצמם. עלי סבור שלא האמריקנים אלא הערבים והמוסלמים חייבים לקחת את גורלם בידם. עלי משיב לאלה השואלים מדוע המערב- האיחוד האירופי וארה"ב – אינם מתערבים על מנת לשים קץ לפשעי המלחמה נגד האנושות המתבצעים נגד ערבים ומוסלמים. הכאוס הנוכחי כולל טבח בסוריה, התקפות בלתי פוסקות בעיראק, טרור נגד אפגניסטן, התנגשויות דמים בלוב, אלג'יר, תוניס, מצרים, תימן, וסודאן – בכל מקום שחיים מוסלמים.

יורו במשבר - עתיד האיחוד האירופי

עתיד האיחוד האירופי

כיום שעתידו של האיחוד האירופי לוט בערפל והנבואות לגבי עתידה של יבשת אירופה שחורות משחור, יש להיזכר באופטימיות שהייתה באותם ימים ולהבין שבכל נקודת זמן נראים הדברים אחרת. והרי תמיד אומרים שהנבואה ניתנה לשוטים ושכל נבואה משקפת את זמן נתינתה מאשר אומרת משהו על העתיד. לאור זאת כל אחד יכול לבחור את התחזית שמתאימה לו ולקוות שתתממש, בין אם תהיה התחזית הנוכחית או שמה התחזית מלפני כעשור.

הקצנה והסלמה במצרים

המשבר במצרים הולך ומעמיק, וצדדי הסכסוך מתחפרים בעמדותיהם יותר ויותר. האבדות בנפש בקרב תומכי מורסי ובקרב אנשי הצבא גורמות לשני הצדדים לחשוב מהלב ומהרגש, לא מהראש ומההיגיון. שני הצדדים חושבים במושגים של "אנחנו עוד נראה להם" ו"נשבור אותם", הזירה הציבורית המצרית מתרסקת, נציגי חברות זרות עוזבים בהמוניהם, וכולם מאשימים את כולם במצב העגום.

מהסיבות הנכונות

את ההתישבות בעזה לא היה צריך להקים מהרגע הראשון, אם כבר הקימו אותה, משיקולים שנראו נכונים לשעתם, היה צריך לפנות אותה מזמן, בשפע של הזדמנויות בעבר. אם לא פינו את רצועת עזה בעבר צריך לפנות אותה בעתיד כמה שיותר מהר. לא בגלל הטרור צריך לפנות את עזה, צריך לפנות אותה אם אנחנו רוצים להקים כאן מדינה יהודית דמוקרטית למרות הטרור. צריך לפנות אותה אם אנחנו לא רוצים לשלוט בעם אחר על אף הטרור. צריך להסתלק משם אם אנחנו רוצים שמדינתנו לא תיהפך למדינת אפרטהייד דו לאומית, צריך לצאת מעזה מהר.

בשערי עזה

כנראה שערפאת רואה באנרכיה יתרונות במאבק בישראל. אי אפשר כמעט לנצח את האינתיפדה מפני שאין לה הנהגה פוליטית ברורה. רק השתלטות מחודשת על השטחים , נטילת אחריות לשיטור ולחיי היום יום הפלשתינים ונקיטת אמצעים העומדים בסתירה מוחלטת לאופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל יכולים לסייע בצמצום האנרכיה הפלשתינית. לסייע אך לא להדביר אותה.

היחס לשיחות השלום ברשות הפלסטינית

הרשות הפלסטינית עושה, לדברי אבו טועמה, כל מאמץ להסתיר את קיומן של השיחות עם ישראל. המאמץ כולל התנגדות לצילומים ולדיווח על הפגישה ה- 1 בין הצדדים. אפילו מיקום השיחות נשמר בסוד עפ"י דרישתם, ולדעת אבו טועמה, הסיבה איננה הרצון להבטיח הצלחת השיחות, אלא החשש מתגובות הפלסטינים והעולם הערבי. להחלטת אבו מאזן להסכים לשיחות, כתוצאה מלחץ כבד מצד מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, יש התנגדות רחבה בחברה הפלסטינית, ויש גורמים המאשימים את המנהיגות הפלסטינית בבגידה.

צבא העם או צבא מקצועי?

צבא העם או צבא מקצועי?

אחד הנושאים המרכזיים העומד על סדר היום במדינת ישראל כיום היא שאלת גיוסם של ציבורים שעד עתה לא גויסו לצה"ל. היות והנושא הפך להיות פוליטי, וטבעו של נושא פוליטי שמעורבות בו אמוציות, ניפוח תקשורתי, חוסר גישה מקצועית, וכדומה – אנסה להציג את הדברים מזוית ראייה שונה, ואקווה לגרום פקיחת עיניים לפחות לסקטור מסויים המעוניין באמת בטובתה של מדינת ישראל, ולא רק בפופוליזם תקשורתי. ראשית, אפתח במטבע לשון קטסטרופאלי: השירות בצבא הוא נטל.

חצי האי סיני

קללת סיני

חצי האי סיני מעולם לא היה חלק אינטגראלי ממצרים, והוא חובר אליה רק בתחילת המאה העשרים, כאשר בריטניה – ששלטה אז במצרים – רצתה להרחיק את האימפריה העותומאנית מתעלת סואץ. המדינה המצרית מעולם לא ניסתה להחיל על סיני את החוק והסדר המצרי וההוכחה לכך פשוטה: הכבישים הבודדים בסיני משאירים מרחבים עצומים ללא גישה לזרועות שלטון: משטרה, בריאות, חינוך ותשתיות. גם הצבא המצרי ראה בסיני רק שטח אימונים ומרחב לחימה עם ישראל, ובאופן כללי ניתן לומר שסיני היה מאז ומתמיד חטוטרת על גבה של מצרים, בן חורג שהציפיות ממנו נמוכות מאוד.

מצרים הטילה סגר על עזה: היכן כל הפלוטילות?

פעילי זכויות האדם אינם דואגים לפלסטינים אלא בעיקר לקידום האג'נדה האנטי- ישראלית שלהם. אין להם ברוב המקרים כלל הצעה שתועיל לפלסטינים. החמאס הודה סוף, סוף שהמצרים ולא הישראלים הם אלה ההופכים את עזה ל"כלא גדול". דברים אלה נאמרו ע"י פקיד בכיר בחמאס, גאזי חאמד. הוא אמר שהמצרים סגרו, כמעט לחלוטין, את מעבר רפיח מאז ה- 30 ביוני. מצרים גם הודיעה שהמעבר יהיה סגור לחלוטין בחג עיד אל- פיטר המתחיל ב- 8 באוגוסט. אבל, מדגיש אבו טועמה, מידע זה לא פורסם בעיתונות המערבית כיוון שמידע זה אינו מסבך את ישראל.

ארודאן ואובמה בבית הלבן

דמוקרטיה יוק

ארדוע'אן ומפלגתו נמצאים במאבק קבוע נגד המגמה החילונית, שמייצגות אותה כמה מפלגות קטנות בפרלמנט. כדי לשמור את תדמיתה בתקשורת, הכניסה הממשלה האסלאמית לכלא עשרות עיתונאים שמתחו ביקורת על התנהלותה והתנהגות ראש הממשלה. הדברים קיבלו משנה תוקף בסדרת ההפגנות האלימות שהציפו את תורכיה בחודשיים האחרונים על רקע עבודות הפיתוח שמבצעת הממשלה במרכז איסטנבול. קשרי הון-עיתון-שלטון בתורכיה של ארדוע'אן חזקים ומפותלים, כמו שהיו בימי השלטון החילוני.

הכול קונספירציה

הכל קונספירציה

האדם רואה תופעות, אך טבעו כופה עליו לחפש הסבר, חוט מקשר, מישהו או משהו המתכנן את התופעות וקובע את אופיין וצורתן על פי התכנית שלו. כאשר הצרות תוכפות על האדם ושום דבר לא מסתדר לו בחיים, הצורך שלו למצוא את האחראי לכישלונותיו גדל: הוא הולך למגיד עתידות, קורא בקלפים או פותח בקפה, והוא עצמו קורא בהקפדה יתרה את ההורוסקופ שלו, והכול כדי למצוא גורם חיצוני המקלקל לו את החיים. תחושה זו נקראת "תאוריית הקונספירציה" או "תחושת קרבן המזימה".

פוסטמודרניזם ורציונאליות: המיעוט הערבי והממסד הישראלי

פוסטמודרניזם ורציונאליות: המיעוט הערבי והממסד הישראלי

הגישה הרציונאלית והגישה הפוסט מודרנית הפוכות זו מזו. בכל הנוגע לאונטולוגיה, הגישה הרציונאלית היא אונטולוגיה יסודנית משום שהיא עוסקת בעיקרה במציאות אובייקטיבית מולה ניצבים כמה שחקנים ובתוך מציאות זו עליהם להתנהל ולשאוף להישג שיתאים כמה שיותר לאינטרסים שלהם. הליך קבלת ההחלטות על פי הגישה הרציונאלית הוא הליך ברור המציג דרך נכונה וסכמתית להגיע למטרה. לעומת זאת הגישה הפוסט מודרנית היא אונטולוגיה אנטי יסודנית מובהקת

דגל לבנון: מרחץ הדמים הבא

לבנון: מרחץ הדמים הבא

בשנתיים האחרונות התרגלנו לראות את מרחץ הדמים בסוריה, ואף אחד לא רואה את סופו באופק. סוריה הפכה לזירת התגוששות של כוחות רבים הקורעים לגזרים אותה ואת אזרחיה. אלא שהאש של "האביב הערבי" מאיימת גם על שכנתה ממערב, לבנון, המדינה הדמוקרטית ביותר שראה המזרח התיכון המודרני. המערכת הפוליטית הלבנונית, הבנויה על איזונים עדינים בין עדות וגופים פוליטיים רבים, מושפעת בשנתיים האחרונות באופן ישיר מהמתרחש בסוריה, בשל המעורבות הקשה של כמה גופים לבנוניים בטרגדיה הסורית.

עתידה של סוריה

עתידה של סוריה

שני חוקרים הביעו דעתם באתר של המרכז הירושלמי לגבי עתידה של סוריה: פנחס ענברי פירסם ב-15 ליולי 2013 מאמר תחת הכותרת: "חיזבאללה ואיראן שואפות להפוך את סוריה למדינה שיעית". יהונתן דחוח- הלוי פירסם באותו יום מאמר תחת הכותרת: "האופציה האחרונה של אסד- מדינה עלאווית. ואלה עיקרי הדברים: לדעת ענברי רק לאחרונה הולכת ונחשפת המטרה האמיתית של חיזבאללה ואירן בסוריה, שהיא להפכה למדינה שיעית. בכיבוש קוסייר, רווחה הדעה, שהמטרה היא ליצור רצף טריטוריאלי בין דמשק, רצועת השיעים של סוריה המתחברת לבקעת הלבנון השיעית ולחבל העלאווים שעל שפת הים.

סמל האחים המוסלמים

התכנית האסלאמית של מחלקת המדינה

מה משותף להפגנה של "האחים המוסלמים" בכיכר ראבעה אלעדויה בקהיר, לדאגה העמוקה של חמאס בעזה, להצהרות של ראשי מפלגת "הפעולה האסלאמית" בירדן ולהפגנה של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל? כולם שותפים לתכנית הכלל אזורית של "האחים המוסלמים" שזכתה לגיבוי של הממשל האמריקני וכולם מודאגים מהמכה שתכנית זו קיבלה לפני שלושה שבועות במצרים כשהאחים המוסלמים סולקו בבושת פנים מהשלטון.

אבו מאזן: חידוש השיחות בתמורה להפסקת ההסתה ופולחן השהידים

חידוש השיחות בתמורה להפסקת ההסתה ופולחן השהידים

אני מסכימה לתנאים של אבו- מאזן לחידוש השיחות, בתמורה להפסקת ההסתה ופולחן השהידים. כמו למעלה מ- 50% מאזרחי ישראל, אני בעד סיום הסכסוך הישראלי- פלסטיני ע"י הקמת מדינה פלסטינית לצידה של ישראל. אני מסכימה, כמו רבים בישראל, להצעתה של ישראל שנתמכה ע"י הנשיא קלינטון בוועידת קמפ דויד ב- 2000. עפ"י מתווה קלינטון- ברק הייתה המדינה הפלסטינית משתרעת על כ- 97% משטח הגדה המערבית ועזה בצירוף שטח נוסף של טריטוריה ישראלית בתמורה לסיפוח גושי ההתיישבות העיקריים לישראל.

חיזבאללה וחשבון הדמים הסורי - דגל חיזבאללה

חיזבאללה וחשבון הדמים הסורי

בבוקר יום שלישי השבוע בשעה 10:15 התפוצצה מכונית תופת בלב הדאחיה, השכונה הדרומית של בירות, המאוכלסת בשיעים ובה נמצאות מפקדות חיזבאללה ומשרדי ההנהלה של מאות הארגונים הפועלים תחת המטריה של הארגון הטרוריסטי השיעי. השיעים חשים בטוחים לחלוטין בדאחיה, שכן היא מאוכלסת רק בשיעים, והיא מובלעת שיעית גדולה בשולי בירות, שחלקה המערבי הוא סוני וחלקה הצפון מזרחי הוא נוצרי. הביטחון העצמי של השיעים בדאחיה הוא גם נקודת התורפה שלהם: חיזבאללה איננו יכול להטיל מגבלות תנועה רבות מידי למשך זמן ארוך מידי על אנשיו, ועובדה זו סייעה למפגעים להחדיר לדאחיה את מכונית התופת.

מצרים מענישה את עזה: המוסר הכפול של העולם השותק

אבו טועמה כותב על המוסר הכפול של העולם השותק כאשר מצרים מענישה את עזה. מצרים החליטה לחנוק את רצועת עזה ע"י מניעת כניסת מזון ודלק. ההחלטה התקבלה ערב חודש הרמאדאן. גם מדינות ערביות אחרות מטילות הגבלות על הפלסטינים החיים בשטחם, כנקמה על התערבותם בעניינים הפנימיים של אותן ארצות. אבו טועמה מצביע על המוסר הכפול של העולם:האם התקשורת העולמית דיווחה או תקפה את מצרים על כך, או כל מדינה ערבית אחרת? מה הייתה תגובת התקשורת העולמית וארגוני זכויות האדם לו ישראל הייתה נוקטת בצעד כזה?

אנטישמיות ברשות הפלסטינית

בטלוויזיה הממלכתית של הרשות הפלסטינית הופיעה, הבוקר תוכנית ובה 2 ילדות התבטאו בצורה אנטישמית והישוו יהודים לקופים וחזירים. תוכנית זו נחשפה ע"י הארגון "פלסטיניאן מדיה ווטש". היהודים מתוארים בתוכנית שהחלה ב- 3 ביולי, "כיצורים הרעים ביותר מקרב כל היצורים", "כקופים ברברים""וחזירים מטונפים". תגובת צירים מהקונגרס האמריקני:
מנהיגים בקונגרס אמרו שיש להתנות את העזרה לרשות הפלסטינית בהפסקת האנטישמיות. תגובת ישראל זה איננו המקרה הראשון. יש דוגמאות נוספות של אנטישמיות המוכיחות שהמנהיגות הפלסטינית איננה מכינה את החברה הפלסטינית לשלום ארוך טווח עם ישראל.

הנצפים ביותר

.