פסיכולוגיה

חיפוש אחר מסגרת שתכנס תחת קורת גג אחת מגוון שירותים איכותיים בתחומי הבריאות והפנאי, לצד חיים עצמאיים ברמה גבוהה; צורך בחיי חברה ערים , שיקולים של קרבה ונגישות, פחד מפני המחר ומפני אלימות, חשש ליפול לטורח על הילדים והנכדים. הסיבות המביאות אנשים לעזוב את ביתם לטובת דיור מוגן הן רבות ומגוונות. מה כדאי לדעת לפני השלב המעשי? איך בוחרים את המקום הנכון? ואיך משפיע הקושי הרגשי על דור האבות לעומת דור הבנים?

בספרה "הגוף מדבר, מחקר פסיכואנליטי בהיסטריה על פי הסטיגמטה של פרנציסקוס הקדוש והקשרה ההיסטורי", מנסה ירום לבנות את הטענה כי הסטיגמטה של פרנסיס הקדוש הינה תופעת היסטריה הנובעת מאישיותו, אישיות אותה היא מנתחת וממשיגה במונחים פסיכואנליטים ופסיכופתולוגים. אראה כיצד מחקרה של ירום למעשה איננו תקף, וכיצד היא מנתחת מתוך עולמה, ולא מתוך עולמו של סנט פרנסיס. אזמין את הקורא למסע אל תוך נפשו של פרנסיס, מסע המבוסס על הבנת אמונתו, ומצייר את דמותו באור אחר לגמרי, קסום ושובה לב.

שני יישומים לפסיכואנליזה: הקליני והתרבותי. הראשון מטפל בנפש היחיד ובמצוקותיה, והשני חודר לכל מדעי החברה והרוח: ההיסטוריה, האמנות, הדת והתרבות כולה. אם הפסיכואנליזה הלקאניאנית אינה מצליחה כתיאוריה קלינית, ניתן עדיין לצפות שתהיה פורייה בניתוחיה הספרותיים, התרבותיים וההיסטוריים, שהרי עיקר פרסומה בא מעבודות מסוג זה. אבל ממבט קרוב יותר, גם כאן מתקבלת תמונה מאכזבת.

דיוננו זה יתחיל, כנהוג, בהערה על שם מרכזי ועל אות שאינה כתובה. אבל אחר כך, שלא כנהוג, יפנה הדיון אל הסכנות שבסגידה לטקסט ובעריצותה של המילה. נדמה לי שסטודנטים כמותכם, שחונכו על חשיבות המילה הכתובה, שוכחים לפעמים שאת הכתוב יש לא רק לכבד אלא גם לחשוד בו, שמילים יכולות לא רק להורות אלא גם להתעות.

מציאת מטפל מתאים עשויה לעיתים להרגיש כמו תהליך מסתורי ביותר. כמובן, כמו בכל מערכת יחסים, סוג של כימיה בלתי מוגדרת היא חלק ממה שמסייע לך לדעת שהאדם הזה מתאים לך, בניגוד למישהו אחר, אבל אז קיימים גורמים אחרים כגון סגנון קליני וכיוון תיאורטי, המשפיעים על האופן בו המטפל הולך לעבוד איתך.

פסיכולוגיה בתקשורת היא ענף פסיכולוגיה המתמקד ביחסים בין התקשורת וההתנהגות האנושית. היא חלה על הפרט ועל החברה בכללותה. בעיקרון, אנשי מקצוע בתחום זה ביצעו מחקר לגבי הדרך בה אנשים מתקשרים עם התקשורת וזה עם זה, בשל השפעות התקשורת.

בחוגים אנליטיים, העולם הטיפולי מחוץ לארגון הפסיכואנליטיקאי עשוי להופיע לעיתים כגישה פרימיטיווית ופשטנית, שבה המטופלים מקבלים טיפולים שטחיים ביותר. אך כיום הפרספקטיבות מחוץ לפסיכואנליזה מתמודדות בדרכים רציניות בסוגיות כגון התנגדות, השפעת סובלנות וביטוי, והמשמעות האמביוולנטית בתהליך שינוי.

גברים נוטים לעכב את פנייתם לקבלת טיפול נפשי היות והם עשויים לדאוג לגבי פרטיותם, ולדרוש ביטחון רב יותר שהטיפול לא יפגע בתדמיתם, עמדתם או מעמדם. חלק מהחוקרים הציעו לשנות את תיאור הטיפול על מנת להפוך אותו לאטרקטיבי יותר לגברים, אך מאמינים שכשגברים חווים דיכאון ובעיות בריאות נפשיות אחרות, הם עשויים יותר להשתכנע לבקש עזרה בעת הצורך.

אין ספק שאכילה מעוררת שחרור כימיקלים מוחיים הגורמים לתחושה טובה, אך התרחשות זו אינה הופכת מזון לחומר ממכר. קיימות ראיות מדעיות המצביעות על העובדה לפיה מדובר בהתנהגות. מחזור הגבלת המזון ובולמוסי האכילה הם הגורמים לתלות, ולא המזון עצמו.

אנשים שעוברים תהליך השפלה בדרך כלל נותרים המומים, אילמים וחסרי קול. כשמותחים ביקורת על אנשים, במיוחד על אנשים עם הערכה עצמית נמוכה, יש לדאוג שלא לתקוף את סמכותם העצמית על מנת שלא לערער את יסודות הגדרתם העצמית.

למרות שינויים רבים שחלו במשך השנים בכל הנוגע לטיפול בקורבנות אונס, עדיין קיימת בורות ואמביוולנטיות בחברה כלפי הקרבנות, הגורמים לרבות מהן ללחץ נוסף. נכון להיום, קיים כבר גם קצת מחקר על ההסתגלות הפסיכולוגית של הקורבן.

נקודת המבט של פסיכותרפיה אינטגרטיבית, הנוגעת לעצמי ומתייחסת לאחרים, עוסקת למעשה בשני היבטים של אותו תהליך התפתחותי. מטפלים בגישה זו מעריכים את המצב האנושי הטבעי של חיבור הדדי בין גוף לנפש באופן שווה עם הצורך של אנשים ליצור גבולות אישיים, תחושה נפרדת של עצמי, וחווית הצבת יוזמות אישיות במרכז.

הפרעת ניתוק היא הקשר העמוק שנוצר בין ילד לבין המטופל העיקרי שלו, המשפיע עמוקות על התפתחותו ועל יכולתו לבטא רגשות ולפתח מערכות יחסים. הורים לילד עם הפרעה זו, משקיעים מאמצים מרובים למציאת השיטות להתחברות עם הילד. יחד עם זאת, עם הכלים הנכונים, השקעת מאמץ ממוקד, סבלנות ואהבה, ניתן לטפל במצב.

הבנת בעיות תקשורת

ילדים עם הפרעות אלו או עם הפרעות ניתוק מתקשים ביחסים חברתיים ובהתמודדות עם רגשותיהם. התוצאה היא חוסר אמון וערך עצמי, פחד מקרבה, כעס, וצורך להיות בשליטה. ילד עם הפרעת ניתוק מרגיש לבד ולא בטוח.

לא כולם מבינים את משמעות הצגת התמונות על שערי מגזיני אופנה הכוללים תמונות שהשתנו באופן משמעותי באמצעות הפוטושופ. מצגי שווא אלו חודרים לטלוויזיה, לוידיאו ולמותגים אהובים ברשת האינטרנט. הפוטושופ נמצא בכל מקום.

אחרי עיון וניתוח קדחתני, התחלתי לטעון באינטנסיביות באוזני קרובים ואהובים, שמעשים שכאלה (להלן "התערבויות") מצד פסיכותרפיסטים מומחים, אינם בגדר טעויות אקראיות אלא מכוונים היטב ומהווים חלק חשוב מהטיפול שנועד להיטיב עם המטופל בדרך אל השגת מטרות הטיפול.

מאמר זה בוחן את הפחד מכישלון, מה זה אומר, מה גורם לו ואיך להתגבר עליו וליהנות מהצלחה אמיתית בעבודה ובחיים.

היו זמנים בהם יעד מקצוע הפסיכיאטריה היה ברור ומקובל. הוא עסק ב"טירוף", כלומר, בדפוסי התנהגות שהיה ברור שהם מעבר לטווח הנורמאליות. בתפיסת חלק מדעת הקהל של מספר דיסציפלינות רפואיות אחרות, ובאופן פרדוקסאלי של חלק מהמבקרים הנלהבים של ההגדרות הישנות לשיגעון, היעד המסורתי של פסיכיאטריה נותר ללא שינוי: פסיכיאטרים מטפלים באנשים שהם "משוגעים".

שתי סצנות שייקספיריות, האחת מקומדיה והשנייה מטרגדיה, עומדות בשורשה של ההשראה הפרוידיאנית ומרכיבות את התמה עליה מתבסס זיגמונד פרויד בניתוחו את שייקספיר באמצעות כלי העבודה הלקוחים מהפולקלור. מאמרו של פרויד משנת 1913 "נושא שלוש התיבות" – “The Theme of Three Caskets” – מהווה את צומת הדרכים בה הוא עצמו, שייקספיר והפולקלור מצטלבים, הצטלבות המתרחשת על במת הדרמה של התיאטרון.

הפעלת כפתור הכיבוי של משחק הווידיאו לא תסיים את המשחק. אנשים ממשיכים לחשוב על המשחק ועלולים לחוות אותו בעולם האמיתי. מחשבות על מהלכי משחק קופצות לתודעה ותמונות מהמשחק מופיעות על מסך הוידיאו הנפשי. שחקנים מגיבים לגירויי העולם האמיתי, כאילו היו גירויי המשחק. במחקר שניתח את תגובות והתנהגויות האנשים המכורים למשחקי מחשב, נמצא כי אנשים ממשיכים לחשוב על משחקים כאשר הם עסוקים לכאורה במשימות אחרות, ולעיתים קרובות הם מגלים רעיונות חדשים הקשורים למשחק, תוך כדי התעסקות בפעילות היומיומית, אותם הם מיישמים כשהם שבים לסביבת המשחק

לפרויד היה יחס מיוחד לאמת. כחוקר ששם במרכז מפעלו את טבע האדם, מחשבותיו, יצריו, משאלות ליבו וחלומותיו, ניתן לצפות שהוא יהיה האחרון שיאמין באמת קיימת בלתי משתנה ונגישה לאדם החושב. בהקשר הנ"ל, אני סבור שיהיה זה יותר מנכון לסווג את פרויד לא כפוזיטיביסט אלא כנקודה איתנה – אפילו נקודת מוצא – בזרם המחשבה ההרמונאוטי בתרבות המערב. המתדולוגיה של פסיכו-אנליזה מבוססת על האסוציאציה ומה יכול להיות יותר הרמונאוטי ופרשני משיטה המבוססת על כוחה של האסוציאציה בהבנת המציאות או בהבנת התייחסותו של האדם למציאות?

התגובה הראשונה שרובנו צריכים לחשוב עליה כשאנחנו שומעים חדשות על התאבדות היא: למה? על אחת כמה וכמה כשהחדשות עוסקות במותו הטרגי של רובין וויליאמס. איך איש שהביא כל כך הרבה שמחה והאיר את היום לכל כך הרבה אנשים, לא יכול היה לחוות את האור בעצמו? אך החלטתו העצובה לקחת את חייו היתה, למרבה הצער, נפוצה מידי.

אינסטגרם הוא קרקע פורה לנטיות נרקיסיסטיות ביותר של אנשים רבים. זוהי מציאות שמגיעה אל מוקד חד ברגע שאדם יוצא החוצה ממעגל החברים שלו ומתבונן על מה שכולם שולחים. מתברר כי כקבוצה, אינסטגרם הוא חברה השקועה יפה בעצמה, אך הנרקיסיזם של המתבטא באינסטגרם הוא מעבר לסטריאוטיפ. האינסטגרם הוא הרשת השלישית הנפוצה ביותר לשימוש בתמונות. ניתן למצוא בו למעלה מתשעים מיליון דיוקנאות עצמיים המבוצעים בעיקר על ידי משתמשים צעירים יותר, ומעט מאוד מהם מפגינים אירוניה, או יצירתיות משמעותית. כמובן שאין שום דבר רע בהוצאה לאור של דיוקנאות עצמיים (סלפי).

עתרנו לבג"צ בגלל האפליה הקשה והבלתי מוצדקת כלפי נפגעי הנפש; עתרנו לבג"צ כדי לקבל זכות בחירה במקום האשפוז; עתרנו לבג"צ בשל מצבם הקשה של המוסדות הפסיכיאטריים הנובע בין היתר מהיעדר בחירה. בית המשפט העליון הוכיח היום (31/12/13) כי הוא מתפקד במקרים מסוימים כחותמת גומי של הממשלה. השופטים לא התייחסו במילה אחת לכל הנושאים העקרוניים שבהם התמקדה עתירתנו. במקום זאת התמקדו שאלות השופטים והדיון כולו בנוהל ובסעיפיו השונים - נוהל שהוציא משרד הבריאות כחודשיים לאחר עתירתנו. הנוהל הדרקוני הזה אינו נותן לנו המתמודדים שום בחירה, אלא - כרגיל - גורלנו נתון לחלוטין אך ורק בידיהם של בכירי המערכת הפסיכיאטרית.

נקודת המוצא של ביון היא הפנומנולוגיה של הפגישה האנליטית עצמה. הוא בוחן את הפגישה ואת המרכיבים שלה, את האווירה הרגשית, התחושה הכללית והמחשבות של האנליטיקאי ומצבו הרגשי. ביון מנסה לתאר חוויה, והוא משתמש בתיאוריות שונות (פסיכואנליטיות, פילוסופיות ומתמטיות) כדי לתאר אותה. כך שלמעשה הוא אינו מספק לנו תיאוריה פסיכואנליטית בכל מובן המילה, אלא תיאור, סינתזה תיאורית של החוויה. כדי לנתח משהו אנו זקוקים לעקרונות מסוימים. אצל ביון שתי הנחות היסוד שלו היו: התגלות האמת וצמיחה מנטאלית. הנפש צומחת בזכות החשיפה לאמת.

מטרת המאמר הנוכחי הנה להציג סקירה קצרה של 3 תיאוריות מרכזיות באוטיזם המתמקדות בהבנתם של תוצרי שפה פיגורטיבית (שפה ציורית) כגון: דימויים, מטפורות ואירוניה ובהבנתם של מצבים מנטאליים וחברתיים. אוטיזם הנה הפרעה נוירו-התפתחותית רחבת היקף הנמשכת לאורך חיי הפרט והמאופיינת בליקויים בתקשורת, בהדדיות חברתית ובקיומם של תחומי עניין מוגבלים החוזרים על עצמם. מידת החומרה של התסמינים ואופי התבטאותם שונה במידה רבה אצל פרטים המאובחנים כבעלי אוטיזם. כמו כן, קיימים שינויים בפרוגנוזה במהלך התפתחות הפרט.

התפיסה הרווחת הרואה בגישור משפחתי אמצעי יעיל להגיע להסדר גירושין טוב, מהיר, מאוזן ובעלות נמוכה, עשויה לעיתים להוביל לאכזבה ואף למפח נפש אצל מי מבני הזוג, וזאת בעטיו של בלבול בין שפת הרגש לשפת הקוגניציה של בני זוג המגיעים לגישור, המכונה ברשימה זו בשם: "בלבול השפות". במובן מסוים, הציפייה שבני זוג שאך זה עתה נפרדו, או שיש ביניהם עוצמת קונפליקט גבוהה, ישבו יחדיו בחדר אחד וישוחחו זה עם זה באופן מושכל ותרבותי על תנאי הסכם הגירושין, הינה פרדוקסאלית ובלתי סבירה מעצם טבעה. בעטיו של פרדוקס זה, נתפסים הצדדים לעיתים מבלי דעת "לבלבול השפות".

בהתחלה היינו בריאים. אחר כך מחלת הנפש האפילה את השמש של חיינו. אז הכחשנו, לא אבינו בשום פנים ואופן להאמין. נפלנו חזור ונפול. בתי החולים היו לחם חוקנו. חושך עטף אותנו בזרועותיו המסמאות והמגוננות כאחד. יום אחד, לא נזכור בדיוק מתי, נפל האסימון. התחלנו לשתף פעולה. תרופות ופסיכותרפיה נטפו טיפין טיפין והעיקו יחד עם המחיר הרובץ שנגבה מאיתנו. תקווה מחודשת התחילה לנשב בנו. חלמנו בלילה שאולי אפילו נחזור להיות מה שהיינו. שגרה. יום רודף יום רודף ירח רודף שנים. תקווה הולכת ונגוזה. כנר דועכת. באיטיות אך בהתמדה. עתה אנו יודעים שכבר לא נחזור להיות מה שהיינו.

ביום חמישי הקרוב, ה-11/7/13 אמור לעבור בחוק ההסדרים ההסכם בין משרד הבריאות לקופות החולים בנוגע לרפורמה בבריאות הנפש שהועברה בצו ממשלתי במאי 2012. בדומה להחלטה על יצוא הגז ועל ביטול חוק הדיור הציבורי, גם הרפורמה בבריאות הנפש הועברה תוך עקיפת הכנסת, וכנראה שבכך מסתמנת דרך פעולה חדשה באמצעותה מדירה הממשלה את הכנסת מתהליך ביצוע ההחלטות על גורל המדינה. הרפורמה בבריאות הנפש מורכבת משלושה רכיבים: מבני, שיקומי וביטוחי. הרכיב המבני מבטא גישה המצדדת בצמצום האשפוז הפסיכיאטרי בבתי החולים ומעדיפה שחרור מטופלים לשירותי טיפול ושיקום בקהילה.

מבחינות רבות שונה מאוד מצבו של מטופל בימינו מזה שהיה בעבר. פעם נידון המטופל לבדידות לא מזהרת ומייסרת. היום, לעומת זאת, הוא יוכל להתחבר בקלות לשותפים אינספור ברשת שיחלקו עמו את חוויות הטיפול, גם את הקשות שבהן. ייחוד במהלך השנים האחרונות עלו לרשת כמה פורומים וקומונות המיועדים לצרכני תחום בריאות הנפש. במקומות אלה מוחלף ידע רב באשר להתנסות בפסיכותרפיה ובמערכות האשפוז. פורומים אלה עדיין לא מפותחים דיים, אך קיומם מסמן בבירור מגמה מתפתחת, וזאת תלך ותתעצם בשנים הבאות.

רבים מאיתנו נוטים להתייחס לתסמונת בביטול שנובע מחוסר הבנה לגבי הקשיים היומיומיים איתם מתמודד האגורופוב. על מנת למנוע חוסר הבנה, רצוי יהיה לכתוב מאמר שישפוך מעט אור על התסמונת המכונה אגורופוביה מתוך התקווה כי אלו הסובלים ממנה יזכו למעט אמפתייה מהסביבה בה הם חיים. אגורופוביה אינה מתבטאת רק כפחד של אנשים משטחים פתוחים. זהו פחד העלול להופיע בכל מקום או מצב אשר בו החולה אינו חש ביטחון או שהוא חש לכוד. או אז הוא מונע באמצעות דחף בלתי נשלט לברוח למקום מבטחים, שברוב המקרים הוא ביתו.