אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פסיכולוג קליני או פסיכולוגית קלינית - המדריך


תאריך פרסום קודם: 
10/11/2009
מחבר: 
עוזי כרמי

חלק מהפונים לטיפול פסיכולוגי יודעים היטב כי הם מעוניינים בטיפול אצל פסיכולוגית קלינית – אשה. אחרים רוצים טיפול אצל פסיכולוג קליני – גבר דווקא. לכל מי שבחירתו ברורה לו עצתי היא לפעול על-פי נטיית הלב. מאוחר יותר, בטיפול, אפשר יהיה להבין עוד את הנטייה והבנה זו תהיה מעניינת מאוד.

אחרים לא חשים ודאות פנימית כזו. לעיתים השאלה פסיכולוג או פסיכולוגית מעוררת התלבטות הנמשכת ונמשכת ואינה מובילה למסקנה:

"אני חושבת שכדאי שאבחר בפסיכולוג גבר. הרי אני פונה לטיפול כי אין לי בן זוג, ועם פסיכולוג ארגיש כאילו אני מתרגלת את עניין הקשר עם גבר. בעצם, אני עלולה לחוש נבוכה עם גבר, ואתקשה להפתח מולו. עדיף שאפנה לפסיכולוגית. במחשבה נוספת – לפנות לאשה זה קצת לעקוף את הקושי. אני רוצה טיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג. בעצם, כשאני חושבת על זה, אני אף פעם לא מעריכה את הגברים שאני בקשר איתם. את זה אני לא צריכה בטיפול. אפנה לפסיכולוגית..."

התלבטות כזו יכולה להמשך ולהוסיף עוד בלבול וסבל במקום להוליך לפתרון. למי שזה מצבו עצתי פשוטה – אין חשיבות רבה לבחירה. טיפול פסיכולוגי מצויין יכול להערך על-ידי גבר או על-ידי אשה. הסיבה לכך קשורה בתופעת ההעברה.

העברה היא כינוי לנטיה של הנפש להעביר להווה דפוסי יחסים שנטבעו בה בעבר. לרוב, אך לא תמיד, הכוונה היא לדפוסי הקשר עם ההורים. ההעברה צובעת בעוצמה את ההווה שלנו ומעוותת אותו. היא אחראית לכך שאנו משחזרים שוב ושוב את אותם דפוסי קשר מזיקים בקשרים שונים. חיים, שמרגיש תמיד שחבריו בוגדים בו סובל מתוצאותיה של העברה. זהו גם מצבה של רונית, שחשה בכל קשר שבן הזוג שלה לא מעריך אותה ומתייחס אליה באל מובנת מאליה.

העברה מתרחשת בכל מקום בו יש קשר בין בני אדם. טיפול פסיכולוגי הוא סוג של קשר, כך שגם בו מתעוררת העברה. יחודו של טיפול הוא, שפסיכולוג קליני מיומן יודע לזהות את ההעברה ולעשות בה שימוש לטובת המטופל. אתן דוגמה:

דן, בן 35, הודיע לי בתחילת אחת מפגישותינו שהוא לא זקוק עוד לטיפול והחליט להפסיק להפגש עימי. היה זה לאחר ששבתי מחופשה בה שבועיים בה שהיתי בחו"ל ולא הייתי זמין. הוריו של דן התגרשו כשהיה בן תשע. אמו עקרה לבלגיה עם גבר בו התאהבה ונעלמה מחייו באחת. אביו היה עסוק בכאבו וכעסו ולא היה פנוי לצרכיו הרגשיים של ילדו. דן הגיב בהתרחקות והסתגרות רגשית כדי להגן על עצמו מהפגיעה העמוקה. בבגרותו הסתיימו כל קשריו באותו אופן. בשלב כלשהו בקשר הוא חש שבן זוגו נוטשת אותו, פיזית או רגשית, והגיב בריחוק והסתגרות בדיוק כמו בילדותו.

אמרתי לדן שאני מכבד את משאלתו ומזמין אותו להבין יחד את המניעים למשאלה. הוא הסכים מייד. שאלתי מה עבר עליו בעת שהייתי בחופש. דן סיפר ששכח שיצאתי לחופש והגיע לפגישה הראשונה כרגיל. הוא נקש שוב ושוב על הדלת הנעולה וכשלא נענה התקשר אלי וגילה שאינני זמין. הוא חזר לביתו פגוע וזועם. רק לאחר יומיים נזכר שאני בחופש ונרגע. הצעתי לדן שאולי הוא נרגע, אך הילד שבתוכו כלל לא נרגע. אולי חווית הנטישה הכואבת שהתעוררה מחדש מול דלתי הנעולה פועלת עדיין בתוכו, ואולי בגללה הוא רוצה להפסיק את הטיפול. דן הנהן ואמר שנראה לו שאני צודק. הוא לא הפסיק את הטיפול והפגישה הפכה לנקודת מפנה משמעותית.

כפי שניתן היה להתרשם, דן העברי כלפי רגשות שנולדו מול אימו. עובדת היותי גבר לא הפריעה להעברה. זהו עניין נפוץ מאוד, וניתן לאמר שההעברה עוורת למינו של האדם כלפיו היא פועלת. בדיוק משום כך אין זה חשוב כל-כך אם תבחרו לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג קליני או אצל פסיכולוגית קלינית. בשני במקרים ההעברה תביא אל הטיפול את כל הקשיים הרגשיים העמוקים.

אם כן, אם אתם מתלבטים האם לפנות לפסיכולוג או לפסיכולוגית אולי כדאי לוותר על ההתלבטות ולמקד את המאמצים במציאת פסיכולוג חם, חכם ומקצועי.

עוזי כרמי אתר: http://www.mypsy.co.il/

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עוזי כרמי

.