מילון משבז[1],חבלז מזמז[2]- שיחה עם רוביק רוזנטל בשיתוף עם ד"ר חנה שגיא ו-רימונה כהן
מבוא
איזו כותרת לתת לכתבה, המלווה בראיון מקיף על המילון החדש והמצויין של רוביק רוזנטל? (מילון הסלנג המקיף, הוצאת כתר 2005, 419 עמודים, בעריכת רוביק רוזנטל, ייעוץ אקדמאי: פרופסור רפאל ניר וד"ר רינה בן שחר) האם להשתמש בשפה תקנית או לשחק אותה במילות סלנג עכשוויות כדי להיות קוּלִי?[3]
מילון הסלנג המקיף, הוצאת כתר 2005, 419 עמודים, בעריכת רוביק רוזנטל, ייעוץ אקדמאי: פרופסור רפאל ניר וד"ר רינה בן שחר
ובכן, זה לא מכבר ( יענו ריסנטלי) קיבלתי מכתב, מאחד מעורכי אימגו, טיפוס אחד שלשונו אומנותו שכותרתו היתה בהאי לישנא: "בן זונה של מאמר, סחטיקה רמי!" נעלבתי. מה עקץ אותו[4] את המַלְעוּן[5] שהוא מקלל אותי ככה? אָ קִיצֶר[6], חת שתיים[7] רצתי למילון ומצאתי, כי, כבלעם מודרני, לא מקלל אותי העורך, אלא דווקא מברך!!בן זונה של מאמר, כך מצינו במקורותינו (עמוד 50) אינו אלא "משובח מאד בסוגו" ועוד שניתי, כי חז"לינו הרי כבר אמרו "הוא בן זונה של שחקן עם יכולות מאד התקפיות, חזק מאד!!"[8] ואילו סחטיקה, שנו רבותינו,בעמוד 258 אינו אלא "כל הכבוד", בעקבות המילה סחתיין[9].ובכן, כלום אפתח את כתבתי, הרהרתי במילים "בן זונה של מאמר, סחתיקה רוביק"? חס וכרפס!!![10] אמרתי חיש קל לעצמי, "הרי לא בן תשחורת אתה רמי ולא עול ימים, אלא אַלְטֶה קָאקֶר, רחמנא ליצלן, או חֶתְיָאר[11] , לא עלינו, או מַשוּ[12] כזה ואל לך להשתמש במילים מגונות כגון דא שמא תחשב למתחזה". ומלבד זאת, כך למדונו חכמי הויקיפדיה:"מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטל הוא ספר מצוין - בכל המילים המופיעות בו אין להשתמש בעת כתיבת ערכים בוויקיפדיה"[13]אולם, דא עקא , מדגדג לי באצבע[14] להתפרע. לא כל יום יוצא לו[15] לבֶּנָדָם[16] להשתגע[17] על מַשוּ כפי שנדלקתי[18] אני על הספר הזה , ממש השפכתי ניטים[19][20][21]!!!ובכן, בעיה – באיזה רובד לשוני להשתמש לכותרת? ראשית, יכולתי כמובן להשתמש בעברית תקנית, ואף להגביה עוף ולבחור במילים של בית מרקחת[22], לאמור:"כל מילה בסלע , כה לחי ראובן, חיילך לאורייתא!!! לך בכוחך זה והושעת את שפת עבר!!", אולם אז הייתם אומרים קוראים יקרים: " השם ירחם[23] פלצן[24] !!"אפשר כמובן לסגת דור סלנגי אחד אחורנית, לאמור "אחלה של מילון, סחתיין רוביק" ( וכדי לא לפגוע באינטליגנציה של הקוראים לא פרשתי בהערות שוליים מילים נפוצות אלה) אולם אזהייתי נשמע נדוש.לו הייתי דוס[25] או אדוק[26] הייתי פותח את הכתבה במילים " אַ ווֹרְט!!![27] שְכּוֹיֶח, שְכּוֹיֶח[28] אולם מה לעשות ואני, לא עליכם, אֶפִּיקוֹיְרֶס , זולל נידות ובועל טריפות לתאבון. מה לעשות ריבוינע של עוילם?[29] מה לעשות?ובכן, לשמחתי הראה לנו המחבר נ"י כי בעברית יש עוד מָלָאן תָ'לָפִים[30] אפשרויות.ובכן, שמא נכתוב " גוּטֶה גוּטֶה , [31] אָבִּי גֶּזוּנְט[32] רובקה? " – לא טוב – יען כי אחינו הפְרֶנְקִינִים[33] לא יבינו.אז אולי – "מילון אָחוּל מַנְּיוּקִּי[34], סָלָאמְתָק[35]!! "? לא טוב- יש חשש שאמצא פלאגיאטור שכן "מילון אחול מניוקי לעברית מדוברת" היה הכרך השני של מילונם פורץ הדרך של דן בן אמוץ זצוקל"ה[36] ועמיתתו נתיבה בן יהודה תבדל"א. מלבד זאת – אחינו הווזווזים[37] לא יבינו.אם כך אולי נתאנגלז?[38]how about "מילון בֶּסְט, ת'נקס מאן!! " לא טוב. אנ'לא מספיק צפוני!!!לפתע פתאום נפל לי האסימון[39] - חשוב מאד לקצר!!! לא ייתכן שכתבה כזו תהיה מלאה דיונים מייגעים וגיבובי מילים מיותרות. עדיף קצר וקולע ולא ארוך וצולע, והכותרת צצה לה מאליה!!!
מילון משבזחבלז מזמז
אז מה היה לנו כאן?
המילון, 'מילון הסלנג המקיף' שכתב העיתונאי רוביק רוזנטל, בעל הטור 'הזירה הלשונית' במעריב, יצא לאור בספטמבר 2005 זהו כרך מרשים בן יותר מ-400 עמודים, המכיל למעלה מעשרת אלפים מילים בשפת הדיבור העברית. למילון מצורפים מבואות מאירי עיניים של רפאל ניר ו-רינה בן שחר, וסופו מעין תזאורוס – המסווג את המילים על פי נושאן המשותף, כגון אלימות (393) מוות ( 405) מין (406) ותככים (418)את המילון כתב רוביק רוזנטל, בעזרת צוות גדול של יועצים, חלקםמומחים לתחומי תוכן שונים: משטרה ופשע, חרדים, תרבות צעירה, אינטרנט, רופאים, כדורגל, כדורסל, והמומחה למשחקים, הלא הוא בנו של רוביק, יותם.יש גם יועצי שפות, ובמיוחד לשלוש השפות שהשפיעו יותר מכל על העגה העברית: אנגלית, ערבית ו-יידיש.
רוביק רוזנטל, כמעט בן 60, נולד למשפחה ממוצא גרמני בתל אביב. על משפחתו ה"ייקית" כתב את הספר "רחוב הפרחים 22" .הוריו הכירו במפלגה הקומוניסטית הישראלית, מה שכנראה מסביר את דעותיו השמאלניות המוצקות. אביו נפטר כשהיה רוביק בן ארבע, ובאותו יום נולד אחיו, שלימים נהרג במלחמת יום כיפור. "זה האירוע הכי חשוב בחיי, ולא התאוששתי ממנו עד היום. זה פצע שותת דם גם היום, אחרי יותר מ-30 שנה".
בן 19 עבר רוזנטל לקיבוץ נחשון והתחתן. לאחר שירות קצר בנח"ל החל בקריירה עיתונאית בעיתון של הקיבוץ. עד מהרה התבלט העיתונאי הצעיר והפך בן 23 לעורך של השבועון של הקיבוץ הארצי. בהמשך היה מזכיר הקיבוץ בן 26. רק שנתיים אחר-כך נרשם ללימודי לשון ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, וסיים בהצטיינות יתרה. להפתעת רבים, בחר שלא להמשיך באקדמיה.
בגיל 43 עזב עם משפחתו את הקיבוץ ועבר לתל אביב. הוא עבד ב'חדשות', שם ערך את מדור הדעות. עם סגירת 'חדשות' עבר לשנתיים ב'הארץ', דילג ל'דבר ראשון', ניסיון להחייאה של 'דבר' שנכשל כעבור כמה חודשים. ואז, אחרי חצי שנה שבה חתם בלשכת האבטלה החלו לקרות דברים טובים: עריכת כתב העת של הסתדרות המורים, 'פנים'; ריכוז קורסי העיתונות באוניברסיטה הפתוחה; פנייה לעריכת מדור הדעות ב'מעריב', שאותו ערך יותר מארבע שנים, וגולת הכותרת: תחילת דרכו של המדור הלשוני, 'הזירה הלשונית'. את העיסוק בתחום הלשון החל רוזנטל רק בשנות החמישים לחייו. טורו 'הזירה הלשונית' נולד לפני שמונה שנים במקומון 'זמן תל אביב', כמדור שהופיע אחת לשבועיים. לאחר גלגולים שונים נחת המדור במוסף 'סופשבוע' של מעריב כמדור שבועי.רוזנטל הוציא, נוסף לשלושה ספרים שעסקו בעברית, עוד שבעה ספרים בתחומים אחרים. ביניהם: 'רחוב הפרחים 22', 'משפחת הבופור' ו'האם השכול מת'. הוא גם יעביר השנה קורס על הסלנג הישראלי באוניברסיטת חיפה.
למילון הסלנג של רוזנטל קדמו מילונים אחרים.
מילון הסלנג הישראלי, בעריכת רפאל ספן, 1965.
מילון הסלנג הישראלי, הוצאת קרית ספר, 1971.
דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, מילון עולמי לעברית מדוברת, הוצאת א. לוין-אפשטיין, 1972 (כרך א), 1982 (כרך ב' מילון אחול-מניוקי לעברית מדובר).
עודד אחיאסף ואחרים, לקסיקון הסלנג העברי והצבאי, הוצאת פרולוג, 1993.
ראובן שפירא ונתן רועי, לקסיקון שוטרים וגנבים, הוצאת ידיעות אחרונות, 1997.
מייק אלדר, סלנג צבאי, הוצאת פרולוג, 1994.
רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, הוצאת כתר, 2005.
ברשת נמצא את המילון האלטרנטיבי של ynet, שהוא, בעיני, יצירה גרועה ומוליכת שולל, מדובר במילון שמי שתורם את ערכיו אלה משתמשי הרשת, שחלקם, כך נראה לי, פשוט ממציאים מילים ומכניסים אותן למילון ( האפשרות השניה היא שאני, כאמור לעיל, אלטע קאקער), ומצד שני, חלק גדול ממילות הסלנג פשוט לא נמצאות שם. מי יודע למשל מה פירוש "לך תאכל ממוטה?" או מהו "חליק אוטומט"?
עוד שני יתרונות גדולים לו למילון רוזנטל:
דוגמאות – לרוב הגדול של הערכים ישנם ציטוטיםהמדגימים את השימוש ה"נכון" בהם, מספרים, מילות פזמונים, תוכניות רדיו וטלוויזיה, או אתרי אינטרנט. דב"א, אללה ירחמו ונתיבה בן יהודה המציאו במילונם דוגמאות לשימוש במילים, בעוד מילונו הצנום של ספן לא כולל דוגמאות כלל.
מקורות – לחלק גדול מהערכים מובאים מקורותיהם האטימולוגיים, כך למשל למדתי שהמילה ז'לובאת היא צירוף של ז'לוב הרוסי והסיומת –את הערבית.
מאידך, המילון לא מפרט במקרים רבים את אופן בנייתה של המילה מבחינה לשונית..
הראיוןנפגשנו עם רוביק רוזנטל כדי לשוחח על אופן יצירת המילון, על מה שעמד מאחוריו, על יתרונותיו ומגבלותיו, על תפקיד הסלנג בשפה העברית, ועל תוכניותיו לעתיד. בערב סתיו סגרירי אירח אותנו בית הקפה אודישן ( עמוד 5 – מבחן התאמה) . את הראיון ערכו ביחד אתי הד"ר חנה שגיא, חוקרת בתחום הלשון, מרצה במכללת בית ברל ו-רימונה כהן, דוקטורנטית בתחום החינוך, מרצה במכללת בית ברל.אנו פותחים בשאלה: האם חשב רוביק שהמילון ינחל הצלחה כזו? ( שבועות רבים בראש רשימת רבי המכר) רוביק משיב: הצלחה – כן, אבל לא כזו – כבר לאחר חודש הדפסנו הדפסה שלישית, 3000 עותקים לכל מהדורה. במושגים של הארץ זה הרבה. שמחתי על השילוב של הצלחה מסחרית וביקורות חיוביות.רמי מביע תמיההעל הביקורת באתר ערוץ שבע, שאמר משהו בסגנון "זהו מילון טוב למרות שהמחבר שמאלני".רוביק מחייך :" כן זהו העיתון בשבע שאכן שיבח את המילון למרות דעותי הפוליטיות. מישהו הגיב ואמר "אני לא אקנה את המילון, אני לא מממן שמאלנים"[40].
טיפשות בסלנג העברימתוך התזאורוסאהבלה, אהבל, אהבלי, אוקס, אזנו, אידיוט, אידיוטי, אידיוטיזם, איטונג, אימבציל, אינפנטיל, אינפנטילי, אנא כורדי, בול עץ, בולמה, בוק, בטטה, בלאטה, גאון, גאונה, ג'וחה, גולם, גוש בשר, גוש טמטומת, דביל, דבילי, דג, דגנרט, דיסלקט, דפקט, דפקטיבי דפר, השתלת מוח, חושם, חיפש צרות, חכם, חלם, חמאר, חמור, חמור נשאר חמור, חמור קופץ בראש, חסה, טומטום, טוקמק, טושטוש , טַמְבָּל, טֶמבֶּל, טמבלולו, טמטומת, טרונצ'ו, כורדי, לא מראים לטיפש חצי עבודה, לאטח , ליימך, מטומבל, מטומטם, מעבול, מקושקש, נעל, סתום, סתום בלום, סתום בלחץ, עגל, עז, עיני עגל, עלבון לאינטיליגנציה, עמה , פאצ'ה, פלורוסצנט, פסיך, פסיכי, צנונית, קבא, קלוץ, קלןץ קאשס, ראש בלאטה, ראש ברזל, ראש כרוב, ראש פאצ'ה, שכל, תמוותה, תמוי, תרח.
חנה שואלת: הבת שלי, שהיא מעריצה שלך אמרה "אני בטוחה שאין שם את המושג – אוכל תסביכים" – זה מישהו שאקס בן זוגו יוצא ומבלה, והוא נשאר בבית ו "אוכל תסביכים" . שאלתי סטונדטים שלי בסמינריון ואכן הם מכירים את הביטוי.רוביק טוען ש "יש משחק כזה "הכה את המילון" ומודה שהוא שמח על כל מילה שמישהו מוצא ואיננה במילון, בדרך כלל לא מצליחים להכות אותו. מישהי ספרה לו על שכנה ההומוסקסואל, שלא מצא שם שום מילה מהסלנג הומו סקסואלי שלא נכנסה.חנה – המפעל הוא מאד יפה ואני מחכה להשלמתו על ידי ספר מחקרי של ניסן נצר שעומד לצאת. הוא ינתח את התופעות הלשוניות שמאחורי הסלנג. עומד גם להתקיים יום עיון על הסלנג באוניברסיטת בר- אילןרוביק – "כן , בראשון בפברואר"חנה – "לא יכול להיות בראשון בפברואר"!רוביק – "אני בטוח שזה בראשון בפברואר"!!חנה- "בטוח שזה לא בראשון בפברואר, זה באחד לפברואר"!!!רוביק נאנח כתלמיד שנתפס בקלקלתו : "עכשיו הסתבכתי" ...רמי מציין: "אני הצלחתי למצוא רק מילה אחת שאני מכיר ולא נמצאת במילון והיא "חנווץ".רוביק – "כן נכון, אתמול שמעתי אותה בתוכנית טלוויזיה ואכן היא חסרה. נכלול אותה במהדורות הבאות".חנה – מה זה חנווץ אם אפשר לדעת? רוביק מסביר שאמרו לו שזה מין חנון מרושע...חנה מציינת כי מאד אהבה את המבואות למילון של אנשי האקדמיה ואת ההגדרה שמצטט רפאל ניר במאמרו. שהסלנג הוא "השירה של האדם הפשוט". גם אנשים שלא מתחום הבלשנות קראו בהנאה את דבריה של רינה בן שחר במבוא . כעת אנו מבקשים לדעת יותר על שיטת העבודה. רוביק מתאר: "מהיום שהחלטתי לעבוד על המילון ועד היום שזה יצא, לקח שנה וחצי. בגלל האופי היקי שלי עבדתי על זה ברצף, ואף הצלחתי להגיש את המילון המוגמר שלושה ימים לפני הדדליין[41]. זה מהר מאד יחסית. על ספר כזה אפשר לעבוד גם עשרים שנה, ולכן הכנסתי את עצמי למשטר עבודה קשה מן הבוקר עד הערב. בתחילה קבעתי ביחד עם היועצים האקדמיים, את עקרונות המילון – שימוש בעבר נסתר, החלטה לתת ניקוד חלקי (רק מה שחייבים), היחס בין ביטויים למילים (לשניהם אותו מעמד), וההחלטה שיהיו מובאות וציטטות. בשלב הראשון – ארבעה חודשים, עסקתי רק באיסוף הערכים. עברתי על המילונים הקיימים של דב"א ובן יהודה. לפחות מחצית מהערכים שלהם לא לקחתי, מכיוון שהתיישנו, השתמשתי גם במילון של ספן, בכל הטורים שלי במדורי "הזירה הלשונית", על סלנגים של קבוצות, למשל "מילון השיפוצניקים". באופן טבעי, בגלל גילי, מתקרב לששים, נחשפתי לסלנג ה"יישובי" אולם בתוקף עיסוקי אני נחשף גם לסוגים רבים אחרים. השתמשתי במלוני אינטרנט, ב"מילון הסטלנים". בשלב חיפוש המילים גויסו כל בני משפחתי. אשתי שהיא ד"ר לספרות אנגלית, מצאה מונחים השאולים מאנגלית. בני יותם הביא מילים מעולם המשחקים.
תרומה מיוחדת וחשובה ביותר היתה עזבונו של המנוח ד"ר אברהם שטאל שזכיתי להכירו עוד בחייו. הוא הותיר אחריו אוסף של כ4000 ביטויי סלנג בעברית, ועשה עליהם עבודת מחקר מרשימה. המחקר כלל פירושים, מקורות, ומחקר מקיף על ביטויים מקבילים בשפות אחרות. בני משפחתו הסכימו שאשתמש בחומר הזה, ששימש בסיס חשוב לאטימולוגיה במילון. לדוגמה: לביטוי "לכל סיר יש מכסה" מצא שטאל ארבע מקבילות בשפות שונות, ביניהן ערבית, יידיש ולדינו. הביטויים מהווים כ30% מערכי המילון. תרומתו של אברהם שטאל, שהיה אדם רב ידע וצנוע, היתה משמעותית ביותר. חנה: לי חסר יותר הצד הבלשני – הסבר על המבנה הלשוני, הייתי רוצה יותר אטימולוגיה והערות לשוניות.רוביק – זה נמצא באופן חלקי , ואכן ניתן היה להוסיף. רוביק – החלק הראשון של העבודה היה מאד מייגע, ולא מהנה. בשלב השני התחלתי לכתוב את הערכים ולהכין את המובאות. החלטתי שבמידת האפשר לא אמציא מובאות משלי, כפי שעשה, למשל, דן בן –אמוץ, אלא להביא מובאות ממקורות אחרים. יש מקום אחד שבו כתבתי "מפי המורה שלי למתמטיקה " – בערך "שום כלום".חנה – זה ברור מאליו , בכל מחקר לשוני מכובד צריך להביא מובאות אמיתיות.
רוביק – ללא האינטרנט ומנוע החיפוש גוגל, אי אפשר היה לכתוב את המילון ובוודאי לא למצוא מובאות. לא פלא שכתיבת מילון כזה הבשילה רק עכשיו. בשלב ראשון קראתי הרבה ספרים , כ100, שיש בהם מילות סלנג, למשל ספריה של אורלי קסטל-בלום. האזנתי הרבה יותר לתוכניות טלוויזיה, קראתי עיתונים, והוצאתי מהם הרבה דוגמאות. הבאתי כ500 ציטטות של הגשש החיוור, והשתמשתי בהרבה ציטוטים של שטאל. שטאל היה מאד עדין, והשתמש במילים עדינות , למשל, כאשר ציטט פוליטיקאי מסויים, הוא לא הזכיר אתו בשמו. לדוגמה בתיקון האחרון למילון בשבוע שעבר הכנסתי את הבטוי "נערת הגומי" עם ציטוט מאמנון אברמוביץ': " לימור לבנת היא נערת הגומי של הליכוד".חנה – בעיני הבטוי "נערת גומי" אינו סלנג אלא מטפורה. זו מטאפורה כפולה: אחת בחיבור בין שתי המילים שהן משדות סמנטיים שונים והשנייה שילובה בהקשר הפוליטי. רוביק – השאלה מהו סלנג ומה לא היא שאלה מורכבת שניתן לדון בה. זה היה לגיטימי לא לכלול את הבטוי במילון.תהליך הכתיבה נמשך כחצי שנה. חיפוש הציטטות החל מאתר "שירונט" שממנו הבאתי 1500 ציטטות מפזמונים עבריים. כתבתי בקצב של 10 ערכים לשעה, במשך שעות רבות ביממה. הגוגל שימש לי בשלב זה מפתח להרבה כספות. בערך מחצית מהמובאות הן מצ'אטים, מה שמכונה textalk [42]. הרגשתי במהלך העבודה היתה כמו לטפס על האוורסט, העבודה היתה מאד קשה , ובכל שלב התחלתי את האלף בית מהתחלה. לאורך כל העבודה נעזרתי גם בתחקירנים ביועצי תחומים - כגון מזון, תספורות, ביגוד, סמים, פשע ומשטרה, וביועצי שפות. כ1200 מן הערכים נתרמו על ידי התחקירנים.רימונה מזכירה את עוז אלמוג, חוקר תרבות שאחד ממאמריו עוסק בתולדות התספורת העברית.רוביק – התחום הקשה ביותר היה הסלנג הצבאי. (ענבל – כולם עוברים את זה ולכן כולם "מבינים" בזה). הסלנג הצבאימפוצל (יש מילים שונות לחיל הים למשל) ויש לו מאפיינים של סוציולקט (שפה המדוברת על ידי שכבה חברתית או תת-תרבות, בניגוד לדיאלקט הקשור לאזור גיאוגרפי). לצורך עיבוד הסלנג הצבאי, נעשו קבוצות מיקוד בהשתתפות חיילים כדי להחליט מה ייכנס למילון ומה לא. לסלנג הציוני דתי סייע לי כמובן ספרו של אורי אורבך "סבא שלי היה רב", ולמגזרהחרדי יעצו לי קובי אריאלי ובעיקר דודי זילבר שלג.בחמשת החודשים האחרונים חזרתי לאינפורמנטים ויועצי שפות, עם כל המילון בכל תחום תוכן ועברתי שוב על כל הערכים, ההגדרות, והמובאות, כדי לתת לערכים את התוכן הסופי. היועצים לענייני לשון סמים, למשל, הסבירו לי את ההבדל בין מונחים שונים – כך לדוגמא למדתי שהמונח "דלוק" מתייחס למי שנמצא תחת השפעת סם האקסטזי דווקא. למדתי שמילים הקשורות לסמים "קשים" הם חלק משפת הפושעים ופחות מוכרות למשתמשים בסמים "רכים". בסוף השלב הזה נשארתי עם מעט מאד מילים שלא היו לי להן מובאות או שלא היו להן מקורות. בחיפוש המקורות נעזרתי הרבה ביועץ השפות ליידיש ורוסית – ד"ר יוסף גורי. הוא מצא למשל 200 ביטויים שמקורם ברוסית.חנה מספרת שהנושא מעניין אותה בגלל הדוקטורט שלה שעסק בהשפעת היידיש על העברית ומיידעת אותנו בכךשיוסף גורי הוא הוציא כבר כמה ספרים שהם אוספים: של דימויים, של ניבים, של פתגמים ואחד של ברכות וקללות. כל ערך מתורגם מיידישלעברית, אנגלית ורוסית.רוביק ממשיך: "לאחר שלב הניפוי והבדיקה הגיע שלב ההגהות, שנמשך שלושה חודשים, והיה מייגע ביותר"רמי – איך מצאת את מקורות הביטויים? מדוע אין לחלק גדול מהביטויים מקור?
רוביק – לחלק לא מצאנו את המקור. ד"ר יוסף גורי עזר לי בהרבה מאד מקרים. יש מקרים שבהם למילה יש הרבה מאד מקורות. המילה "פסוליה" לדוגמא, – נמצאת ב12 שפות אירופיות, ביידיש , ערבית ולדינו. איך בדיוק הגיעה לעברית? קשה מאד לדעת. הרבה מילים הגיעו מרוסית או גרמנית ליידיש ומשם לעברית. בסך הכל אני חושב שהצלחנו ליצור רשת ביטחון טובה שמפתה את רוב המילים.רמי – לעומת זאת יש מילים שלא הכרתי, ואני בספק אם רוב האנשים מקירים למשל הביטוי "טוי טוי טוי"[43] שאני מניח שמעט מכירים אותורוביק – זו קריאת גרוש עין הרע שמקורה בגרמנית, ואני דווקא מצאתי אותה באינטרנט. יש במילון מילים "מיושנות" ויש מילים נדירות.רמי – קח לדוגמה את המילה "חתיכה" המצוינת כ"מיושנת" שהוחלפה במילה "כוסית" השנואה על בני דורי.רימונה שואלת: אם השפה היא כל כך ציורית למה לא כללת בספרך דימויים חזותיים?רוביק – חשבתי והחלטתי לא לכלול איורים, מכיוון שהמילון בנוי עם עין אחת לקהל הרחב ועין שניה לקהילת המחקר, והחלטתי שהחומר לא מצריך איורים. זה התאים למילון של דן בן אמוץ שהיה מעין חגיגה תרבותית, ורצה לשעשע את הקהל, ואני מכבד את זה. לגישה שלי זה לא התאים.לשער המילון לקחתי את המאייר דודו גרשטיין שעשה שער מאד צבעוני ומשעשע.אנו מבררים איך רוביק מוצא את הגבול בין מילה או בטוי שהם "סלנג" לבין שפה "לגיטימית" –רמי מציג שתי דוגמאות:
אלטע קאקער – האין זה סתם בטוי ביידיש?
או מיי גוד – שבו מתחילה בתי כל משפט שני?
רוביק משיב: - "זה קל. ברור שאלה מילות סלנג כי הם משולבות באופן סטנדרטי בשפה אחרת. סלנג יכול להווצר בדרכים שונות, חלקן על ידי שיבוש, חלקן על ידי שימוש מטפורי, וחלקן על ידי תהליך לכסיקלי סמנטי – כמו שימוש ישיר בלע"ז. אנחנו משתמשים בלע"ז בכל משלבי השפה (חנה מעירה כי במאמר מדעי תמצא יותר מילים לועזיות מאשר בסלנג) ולכן השאלה היא איך ובאיזה אופן ומאיזו סיבה אנו משתמשים במילה – קריצה, מילה לא תקינה פוליטית וכיוצא בזה.
רוביק משיב: - "זה קל. ברור שאלה מילות סלנג כי הם משולבות באופן סטנדרטי בשפה אחרת. סלנג יכול להווצר בדרכים שונות, חלקן על ידי שיבוש, חלקן על ידי שימוש מטפורי, וחלקן על ידי תהליך לכסיקלי סמנטי – כמו שימוש ישיר בלע"ז. אנחנו משתמשים בלע"ז בכל משלבי השפה (חנה מעירה כי במאמר מדעי תמצא יותר מילים לועזיות מאשר בסלנג) ולכן השאלה היא איך ובאיזה אופן ומאיזו סיבה אנו משתמשים במילה – קריצה, מילה לא תקינה פוליטית וכיוצא בזה.למשל שימוש במילה "אלטע קאקר" עונה לכל הקריטריונים – הומור, לעג , קריצה, וסטייה מהתקן הלשוני. שלל הבטויים ביידיש המגדירים בני אדם, בדרך גלל באופן שלילי הן כולן מילות סלנג – הפרייר והנודניק, השמנדריק, השמגגה , השמוק, האלטע קאקער, הדרעק והצילייגער – החבורה הזו – כולן מילות סלנג. דרך אגב המילה צילייגער במקור היידי היא מילה חיובית ואילו בעברית קבלה משמעות הפוכה, בניגוד למילה שלייגער למשל.
חנה מעירה כי הדוגמה של צילייגער היא של שימוש במילה במשמעות אירונית הפוכה, בלשון סגי נהור די נפוץ למשל במילה א גיבער (גיבור)רוביק – " בוודאי - גם המילה "גאון" היא כזו. או המילה "חוכם", והשימוש הזה מאד נפוץ. אני דובר גרמנית ולא יידיש שנחשבה בביתי לשפה נחותה. במהלך כתיבת המילון, התוודעתי יותר לשפה ולרוחה. לגבי ביטויים באנגלית כמו "או מיי גוד" התשובה קשה יותר , אולם לא היה לי ספק אם להכליל אותה. בשפה הדבורה יש הרבה מילים מקשרות או "סמני שיח" שכל תפקידן אינו אלא לקשר בין חלקי משפט, כגון , עפעס, ואללה?, אזוי, יאללה, נו, שההבדל היחידי ביניהן לבין "או מייגוד" או "דפינטלי" הן שהדור שלנו עוד לא התרגל אליהן. מילים כמו בו, נו אז, פשוט, כאילו, שאין להן כל משמעות בפני עצמן אלא הן קיימות בשפת הדיבור בלבד ולא ניתן להשתמש בהן בשום משלב אחר[44]היתה לי התלבטות אחרת, קשה יותר, וזה דווקא קשור להערה של חנה מקודם, היתה לגבי מילים הנמצאות בתחום האפור שבין סלנג למה שאני מכנה "המשלב הבינוני" רמי מתפרץ:האם למשל, הבטוי "עיני נץ" אן המילה ירד (לא במשמעות המינית האוראלית אלא נגיד 'ירד בכביסה') שייכות לתחום האפור הזה?רוביק – הבטוי "עיני נץ" , למשל, שיך לכחמישה אחוז מהמילון שהם בתחום האפור שבו יש התלבטות. את רוב המילים בתחום האפור לא כללתי במילון, אולם חלק, מתוך תחושה סובייקטיבית לחלוטין כן נכנס. חשבתי שבשום טקסט רשמי, מדעי או בתקשורת, לא יגידו על אדם שיש לו "עיני נץ" אך בהחלט ייתכן שמישהו אחר היה מחליט אחרת. חנה – אני מסכימה עם רמי ולדעתי "עיני נץ" היא שפה גבוהה. לדעתי גם "נערת גומי" אינו בטוי סלנגרוביק - לא ניתן להכריע בשאלה כזו באופן חד משמעי, יתכן ואתם צודקים. מספר הבטויים שהתלבטתי בהם שנכללו במילון הוא שולי. "נערת גומי" בעיני יותר חד משמעי מ"עיני נץ" זהו בטוי דיבורי בלבד. היו מילים אחרות שהתלבטתי בהן.רמי – האם היה סלנג בימי קדם, נאמר, בתקופת המשנה?רוביק – סלנג נולד כשיש שפה כתובה. סביר להניח שהציבור דיבר אחרת מאשר שפת המשנה למשל. (חנה:יש סברה שהארמית שמשה כסלנג של אותה תקופה) (רמי: היידיש היתה סלנג של הגרמנית, ובמשך תקופה ארוכה היתה שפה דבורה בלבד) רמי מתעניין: "מה מילת הסלנג הכי קדומה שמתועדת"?רוביק מפתיע: "המילה להת' – במשמעות "להתראות" – שבה היה חותם איתמר בן אב"י את מאמריו בשנות העשרים.רמי מציב הבחנה: "שמתי לב כי רוב כינויי הנשים בסלנג הישראלי הם שליליים,– כונייפה, פקצה, צ'פצ'ולה, שרמוטה, הליקופטר, זנזונת ורבים אחרים ואילו אצל גברים רוב כינויים "חיוביים" – פטיש , תותח, נמר, פופאי , ג'באר, גבר לעניין, (אם כי יש גם ערס, סיסי, או צ'חצ'ח) מה הסיבה לתופעה, לדעתך"?רוביק מאשר כי האבחנה מדויקת. "רק כשעשיתי את קיבוץ המילים לתזאורוס שמתי לב לכך וזה "קפץ לי לעין". זה נורא, הסיבה היא שהסלנג, עד לא מכבר, נוצר על ידי גברים והוא משקף את השוביניזם הישראלי. הפלמ"ח, הצבא והשוביניזם הגברי בכלל מסבירים את העניין.חנה תוהה אם המצב דומה גם בשפות אחרות. רוביק סבור כי גם באנגלית המצב דומהרוביק מתפייט: התזאורוס, בעיניו, הוא הנרטיב הישראלי. קח לדוגמה את מילות הגנאי בתזאורוס, תאמר אותן לעצמך בקול רם על והרי לפניך התגלמות הישראליות .[45]אנו שואלים את רוביק מדוע בארץ משתמשים במילות סלנג "גסות" באמצעי התקשורת, יותר מאשר בארצות הברית למשל? כך לדוגמה תפיע המילה "זין" בעיתונות היומית, ואפילו ב"הארץ" המכובד, אולם ה cock האנגלי לא יראה ולא ימצא בניו יורק טיימס. רוביק מאשר ומספר כי את הביטוי "התחת של גרנט" המציא עיתון הארץ. הוא אומר "כשאני מתראיין אני מנסה להשתמש בשפה נקייה, למרות שכבר חמש פעמים ראיינו אותי על המילה 'כוסית'".
"שפה נקייה?" מזדעקת ד"ר שגיא "מפריע לי שאתה משתמש בבטוי הזה – הסלנג הוא השירה של האדם הפשוט!!"תפסת אותי" מצטדק רוביק ומנסה להתחמק. "סלנג כולל גם מה שמכונה 'מילים מלוכלכות' ואני בדרך כלל לא משתמש בהן.רמי שואל אם נכון שאמצעי התקשורת והבידור מכניסים בכוונה מילות סלנג לשפה, על ידי חזרה מכוונת על מילים חדשות, כגון משה שקורה ב"ארץ נהדרת" או "ז'וזו חלאסטרה". לדעתו של רמי שלישיית הגשש החיוור שגם היא הכניסה הרבה מילים לשפה, לא עשתה זאת במודע.
רוביק ממש לא מקבל את האבחנה הזו, אך מאשר כי אחוז גדול מאד ממילות הסלנג בשנים האחרונות באו מתוכניות בידור כגון "הגשש החיוור",ובמיוחד "הקומדי סטור" (לפלף,שרשר, פטיש ועוד) הגשש המציאו למשל את "טרם הספיקותי", "ישראבלוף", "אווירון דוד" ועוד. החשוב הוא, לטענת רוביק,לא מספר המילים אלא העמידות שלהן. המילה "משלוחה" של לובה מ"ארץ נהדרת" נכנסה אולי לסלנג באופן עמיד, אולם רוב המילים ששורדות לא מומצאות על ידי תוכניות הטלוויזיה אלא הן אולי מעצימות אותן."יש סלנג תקשורת" מספר לנו רוביק, שמשתמשים בו באמצעי התקשורת, אך לא לשפת הדיבור. יש מילים שהמציא אותן למשל אורי אבנרי, כגון 'כתבלב' או 'חושיסטן' שהכנסתי אותן, זוהי קבוצה מאד מעניינת, של מילים הנמצאות אמנם במשלב התקשורתי אך משמשות בכל זאת כסלנג."מה עם 'גמז'?" מזדעק רמי, חובב קישון בנעוריו " מדוע הוא לא נכנס?".רוביק מודה כי התלבט, וכי במחשבה שניה היה צריך להכניס את המילה שנכללת כבר במילון אבן שושן. הוא מספר שרמי כבר השלישי ששואל עליו.לסיום, מעלה המראיין סוגיה כבדת משקל המעסיקה אותו כבר שנים רבות "מה ההבדל בין אחלה וסבבה" רוביק סבור כי אין הבדל בין המילים, אם כי 'אחלה' נפוץ הרבה יותר ו'סבבה' פחות. 'סבבה' הפכה לעומת זאת לסמן שיח חסר משמעות כלומר מילה סתמית המוכנסת לתוך משפט ."סבבה אין לי יותר שאלות" , עונה רמי.רוביק מספר לנו עוד על "אחלה בחלה" שהוא, בדומה "שאנטי באנטי" צרוף מלעיגהדומים ל'או"ם שמום' או 'פוליטיקה שמוליטיקה' שאף נקלטו באנגלית.הבלשנית ד"ר חנה שגיא מביעה את התרשמותה העמוקה מהתוכן והצורה של הספר "הספר הזה חגיגה!" "מה החלום שלך" – אנו שואלים את רוביק, לסיום.רוביק לא מתבייש ביומרה שלו: "הספר שלי יהיה התשתית לאוצר הדיבור הישראלי, וממנו אפשר להמשיך הלאה, להעמיק אותו ולהרחיב אותו. החלום שלי הוא שיהיה אתר אינטרנט שיכלול את כל אוצר הדיבור הישראלי, לרבות אלפי המילים שלא נכללו במילון מחמת היותן מיושנות, סלנג של מוזיקאים, של קבוצות מקצועיות שונות, של ימאים ודייגים, תחום המזון שהוא תחום מאד גדול ומורכב, להביא עוד דוגמאות, להרחיב את הדיון האטימולוגי, ולהוסיף מידע רב שלא ניתן היה להכניסו למסגרת הספר, החלום שלי הוא לשרת את הקהיליה הבלשנית ולעשות את האתר בשילוב עם בלשנים, עם מנוע חיפוש חזק, ובסיס מילים משוכלל. באתר כזה הייתי יכול להכניס עוד אלפי מילים שמחמת אילוצי מקום קוצצו מהמילון".
[1] עמוד 231 ר"ת של 'משהו בן זונה' "השוק ברווז היה חבל"ז והכבד אווז משב"ז[2] עמוד 128 נפלא, ראשי תבות של "חבל על הזמן מזמן מזמן" במשמעותו הסלנגית השניה.[3] עמוד 332 – משובח, מרשים, מעורר הזדהות[4] עמוד 208 – תגובה למי שמתנהג בצורה מוזרה , מרוסית kakaja muxa jevo ukusila[5] עמוד 222 – רשע "תתביישי לך , יה סוררת יה מלעונה ( הגשש, כותב הבקשות, שייקה אופיר)[6] עמוד 1 - , בקצרה.[7] עמוד 146, במהירות, באןפן מיידי[8] ואליד באדיר , הארץ, 6.10.2004[9] עמוד 258 מערבית, צַחְתֶיין, חית כפולה, בריאות כפולה[10] הח"מ מציע להכניס בטוי חשוב זה למילון, כמעין פרודיה על "חס וחלילה" וכזה ראה וקדש.[11] מילה שרק חטיארים משתמשים בה[12] קיצור אינטרנטי מקובל ל"משהו"[13] ויקיפדיה : לשון [14] עמוד 74 [15] עמוד 166, התגלגל לידיו, עלה בגורלו.[16] יש להקפיד ולומר "לבן האדם"[17] עמוד 108 – השתגע על משהו, נמשך, התלהב.[18] עמוד 238 – נדלק על משהו – מצא ענין עמוק בתחום מסויים.[19] עמוד 108 - השפיך, פלט זרע.[20] עמוד 108 – השפיך ניטים – התלהב מאוד "מיכל רגולנט משפריצה ניטים על אסופת הטורים הלשוניים החדשה של רוביק רוזנטל" ( ואללה 2004) [21] עמוד 242 – ניטים – פיסות מתכת לחיבור מתכות - מסמרות[22] עמוד 218[23] עמוד 108[24] עמוד 307 – אדם הנוטה להתרברב ללא כיסוי.[25] מערכת הפעלה למחשבים, הוחלפה במידה נרובה על ידי מערכת "חלונות".[26] מילת סלנג שהתיישנה, ראה לעיל, הוחלפה במידה רבה על ידי הדוס שהוחלף גם הוא כאמור על ידי החלונות[27] עמוד 117 – סלנג חרדי – דרוש נאה או שנינה נאה[28] עמוד 371 ברכת עידוד והוקרה בלשון אחינו שומרי המצוות, מקורה בברכת "יישר כוחך אותה מברכים את מי שזכה לעלות לכבוד התורה ולכבוד המקום ולכבוד הקהל ולתרום? [29] ריבונו של עולם בעגה אשכנזית, עמוד 353 [30] עמוד 221 – כמות גדולה – הדבקת ת' המספר ( שלושת , שמונת) למילה אלפים.[31] עמוד 64 – מגרמנית, משובח ומהנה ביותר.[32] עמוד 2 מיידיש – העיקר שתהיה בריא, לבריאות ( מיושן)[33] עמוד 315 – כינוי גנאי לבני עדות המזרח, ובו תמצאו דיון מרתק במוקרה של המילה.[34] עמוד 10 – נפלא, משובח[35] עמוד 264 – קריאת שמחה בפגישה אולם על פי מילון דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה – גם יישר כוחך!! [36] לא צדיק גדול ולא מי-יודע-מה קדוש[37] עמוד 117 – ווּסְווּס – כינוי לאשכנזי, ולעניות דעתי טעה המחבר הנכבד וצ"ל ווזוז, בזין וישא"ק!!)[38] עמוד 72, מילון דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה , תשל"ב 1972. המילה יצאה משימוש לדעת רוזנטל ולא נכללה במילונו.[39] עמוד 247, האסימון נפל מחיינו מזמן , אולם הבטוי נשאר ופירושו "הבין במאוחר"[40] הכוונה לסמולנים[41] למרבה הפלא המילה הנפוצה דדליין לא נכללת במילון.[42] מחקר של דר' חנה שגיא ורימונה כהן, כנס איל"ש 2003 [43] פרס מובטח לקורא שיגיע להערת שוליים זו ויענה על השאלה מה פירוש ההטוי[44] בשיח האינטרנט כגון צ'אטים וקבוצות דיון, המילים האלה באות לידי בטוי, מאחר והוא מהווה מעין שילוב של שפת כתיבה ושפת דיבור.[45] און דה פייס, אחושרמוטה, איזה מין צורה יש לזה, אסון טבע, אסון לאומי, אפס אפסים, גורנישט, ג'אחש, חרא של משהו, חנטריש, לא שווה פרוטה, מחורבן, מתחת לכל ביקורת, עבודה ערבית, ועוד הרבה הרבה אחרים.
Add new comment