היהודיה מטולדו / ליון פויכטוונגר - אסתר המלכה

הסיפור המפורסם מכל מסוג זה התרחש במאה ה-12 בספרד. וכעת יצא בהוצאת זמורה ביתן רומן היסטורי של הסופר הגרמני יהודי המפורסם ליון פויכטוונגר בשם "היהודיה מטולדו" בתרגום של חנה- שוורץ אייזלר המבוסס על סיפור זה.

מי מהקוראים לא מכיר את סיפור מגילת אסתר שסביבה ניסוב חג הפורים? יש מלך אדיר אחשוורוש שזורק לכל הרוחות את אישתו הקלפטה הפמיניסטית ושתי ומתאהב ביהודיה יפה שאותה מעביר לידיו הדוד הטוב מרדכי הכל לטובת העם והקהילה כמובן. יש אנטישמי מרושע המן שבהשפעת המלכה היפה בא על עונשו המר ביחד עם שבעת בניו וכן אלפים מתומכיו. סוף טוב הכל טוב וסביב זה נוצר חג שלם שאותו כולנו חוגגים.

אבל יש עוד סיפורים כאלה מקבילים במדויק מארצות שונות שכולן עוסקות במקרה כמעט זהה: מלך נוכרי שהתאהב ביהודיה יפה וכתוצאה נוצרות בעיות מסוגים שונים. חג לאומי לא נוצר כתוצאה מפרשיות אלה.

אסתר הבולגרית

אנו מוצאים סיפור דומה בבולגריה במאה ה-14 שם נישא הצאר הבולגרי איבאן אלכסנדר, אחד מאחרוני המלכים הבולגריים ששלטו שם לפני הכיבוש התורכי ארוך השנים, עם יהודיה יפה בשם שרה. במקרה הזה הוא התחתן איתה רשמית לאחר שגירש את אישתו החוקית תאודורה. אמנם שרה התנצרה והייתה מלכה נאמנה ויראת שמיים, אולם בעיני בני האצולה והכמורה המלך הביא בנישואיו אלה חרפה על המדינה בהתחברו עם יהודיה "זהובת שער ובת שטן" שבה ראו כמי שמביאה עימה אסון ופורענויות. סופרים בולגריים שונים חיברו יצירות ספרות על פרשה זאת.

אסתר הפולנית

סיפור דומה אנחנו מוצאים גם ב-פולין של ימי הביניים גם כן במאה ה-14 לגבי המלך קאזימיר האחרון למלכי בית פיאסט שמלך בשנים 1333 –1370 ועליו מסופר שהייתה לו מערכת יחסים עם פילגש יהודיה בשם אסתר (או "אסטרקה"בפולנית ובאידיש) שעבורה הקים ארמון מיוחד ששם היה מבלה עמה בנעימים. ליהודים נתן המלך מעמד מועדף כתוצאה מיחסיו עם פילגשו (או אישתו המסורות יהודיות והפולניות מנוגדות בשאלה האם הייתה אישה חוקית או רק פילגש). הסיפור הפך למפורסם הן אצל היהודים והן אצל הנוצרים בפולין וזכה לגרסאות ספרותיות ודרמטיות רבות באידיש וב-פולנית. בעברית קיים רומן היסטורי לנוער של י"ח קרוננרברג בשם "בארמון מלך פולין" (1950) שמתאר את הפרשה.אפילו ש"י עגנון נתן לסיפור גרסה משלו אותה ניתן למצוא בספרו במדור "פולין סיפורי אגדות" בספרו "אלו ואלו" (תרפ"ה) העיר קוזמיר עירה של אסתר היהודיה הפכה לעיר תיירות רק כתוצאה מאגדה זאת.

אסתר הספרדית

אולם הסיפור המפורסם מכל מסוג זה התרחש במאה ה-12 בספרד. וכעת יצאב-הוצאת זמורה ביתן רומן היסטורי של הסופר הגרמני יהודי המפורסם ליון פויכטוונגר בשם "היהודיה מטולדו" בתרגום של חנה- שוורץ אייזלר המבוסס על סיפור זה.

הסיפור מבוסס על פרשיה אמיתית שהתרחשה במאה ה-12 בין מלך קסטיליה אלפונסו השמיני (שסבו היה המלך של הגיבור הספרדי המפורסם מכולם אל סיד שלאחרונה הוקרן סרט מצוייר על חייו בבתי הקולנוע) שהתאהב באישה יהודיה יפה (שקיבלה את הכינוי "פרמוזה" יפהפייה) ולקח אותה לפילגש על פני אישתו לאונורה,בתו של המלך האנגלי הנרי השני (ואחותו של ריצ'רד לב הארי המפורסם מ-מסע הצלב השלישי וסיפורי רובין הוד). זהו כנראה אירוע היסטורי אמיתי שעליו כתב נכדו של גיבור הסיפור המלך אלפונסו העשירי שהיה גם היסטוריון בכרוניקה שכתב. על פי סיפור זה כתב המחזאי הספרדי הידוע בן זמנו של סרוונטס ,לופה דה וגה מחזה ידועשבו העניק לדמות הגיבורה היהודיה את השם "רחל" ואחריו המשיכו לכתוב עליו עוד סופרים ספרדיים מרובים שחיברו על פיו בלדות, סיפורי אהבה, חרוזים, רומנים, נובלות ו-מחזות חדשים עד אמצע המאה ה-19. הסיפור חדר אפילו לספרות הערבית.במאה ה—19 כתב המחזאי האוסטרי גרילפרצר גרסה מפורסמת בתור מחזה (שתורגמה לעברית פעמיים בשנים האחרונות). מעניין שגם לופה דה וגה וגם גרילפרצר חיברו בתוספת יצירות על אסתר המקראית. כך חשב לעשות גם פויכטוונגר שהוא אחד ממחברי הרומאנים ההיסטוריים המפורסמים ביותר של המאה העשרים. הוא חיבר בין השאר רומן תנכי על השופט יפתח הגילעדי ובתו טרילוגיה מפורסמת על חייו של ההיסטוריון מימי חורבן בית שני יוסף בן מתתיהו ספר על אדם שתחזה לקיסר נירון בשם "נירון הכוזב", רומן על הדוכסית המכוערת ביותר שחיה בימי הביניים רומן על חיי היהודי זיס במאה ה-18, על חיי הצייר גויה ועוד יצירות מפורסמות כהנה וכהנה.

במקור רצה הסופר לכתוב רומן היסטורי על פי מגילת אסתר משום שכפי שהסביר הסיפור עורר אצלו בעיות קשות: איזה מן מלך הוא זה שדן עם שלם להשמדה ולמחרת בלי להניד עפעף מרשה לעם הזה להרוג ולהכחיד את אויביו הרבים? איזה מין וזיר זה אשר מעוניין להשמיד לא רק את אויבו אלא את כל עמו? אך לבסוף הוא הגיע למסקנה שאין מספיק במגילת אסתר כדי ליצור ממנו רומן משכנע שהרי מדובר בסיפור דמיוני מומצא. הוא החליט לוותר על כך ובמקום זאת עבר לסיפור אסתר הספרדי מ-ימי הביניים ולעסוק דרכו בנושא שהעסיק אותו מאוד - תאוות המלחמה לעומת החיפוש אחרי השלום. נושא שכידוע נשאר אקטואלי מאוד גם היום. ליון פויכטוונגר שאף להעביר בו מסר ברור שהיה חי מאוד לקוראים שזה עתה השתחררו מאימי מלחמת העולם השנייה. כיצד הקסם בלוחמנות מושך אפילו את אלה שרואים בבירור את ההרס שהוא חייב להביא.

במרכז הספר עומדים דודה העשיר והחכם של רחל אהובתו של מלך ספרד, יהודה אבן עזרא האיש שמשמש כשר האוצר של הממלכה הנוצרית תפקיד שבו משמשים יהודים מאז ומתמיד בספרד ומתפקידו להציל את הכלכלה הנהרסת בנוסף הוא איש ספר ותרבות שבין השאר מארח בביתו את הנוסע היהודי המפורסם בנימין מטודלה ושומע ממנו את סיפור מסעותיו ברחבי העולם הידוע. לצידו עומדים ידידו הערבי שמודע היטב למחזוריות בהיסטוריה ועל כך שהתרבות המוסלמית בספרד עם כל גדולתה ופארה נמצאת כעת בשקיעה כפי שמנבא ההיסטוריון החביב עליו אבן חלדון. תפקיד חשוב בספר ממלא גם כומר נוצרי אדוק אך סובלני.

לעומתם עומד איש המלחמה הפטריוט המטופש המלך אלפונסו. אבן עזרא מחליט לנצל את בתו שבה מתאהב המלך על מנת לקדם את מדיניותו רודפת השלום למען ספרד. מבחינת ידידו הערבי של אבן עזרא העברתה של רחל היפה לידי מלך ספרד כפילגשו הוא הדבר הטוב שביותר שיכול לקרות לה שהרי אחרת הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לה הוא להינשא לגבר עשיר מבוגר כלשהו מהקהילה היהודית.

"למה היא כבר יכולה לצפות אם לא תהפוך לפילגשו של המלך? האם לא עדיף שתחווה גם שמחות גדולות וגם כאבי תופת, גורל משמעותי במקום בינוניות חיוורת?" ( ע' 145).

הקורא אינו יכול אלא להסכים.

אלא שבסופו של דבר מדיניותו של יהודה נכשלת, המלך מביא אסון על ארצו בלחימה מיותרת וחסרת טעם עם המלך המוסלמי החזק מ-צפון אפריקה לאחר שהפר במזיד הסכם שעליו היה חתום. לכך גורמת ליאונור אישתו החוקית בת המלך הנרי השני והמלכה אלנור (דמויות מפורסמות בפני עצמן ש"מככבות"במחזה ובסרט הידוע "אריה חורף") שבהשראת אימהאלנור שרצחה את פילגשו של בעלה מביאה הרס על אסתר המתחרה בה על לב המלך ועל משפחתה ואגב כך על ארצה בשכנעה את המלך לצאת למלחמה בחסרת טעם והסיפור מסתיים בצורה טראגית.

הספר הוא אזהרה כנגד האידיאלים הנשגבים לכאורה של האבירות מימי הביניים שכל כך הרבה מתגעגעים להם ושנראים ככה מפתים עד שמתברר המחיר הגבוה שיש לשלם בעבורם בדם ובחורבן. דומה שגם הוצאתו שוב בהוצאה עברית (הוא כבר תורגם לעברית בשנות החמישים תחתהשם "בלדה ספרדית") דווקא כעת אינה מקרית.

אם נרצה אפשר לגלות ב"מסע הצלב" של הנשיא בוש ובמנהיגו קווי דמיון מפתיעים למלך הספרדי חם המזג וחמום המוח שבספר הנחוש לצאת למלחמה למען אמונתו.

מה ש-פויכטוונגר אינו מציין בספרו הוא שאם כי המלך אלפונסו הובס בידי המוסלמים הרי שנים לאחר מכן ב-1212 הוא נלחם בהם שוב והפעם ניצח ניצחון מכריע שעבורו הוא זכור כיום בספרד אבל אזכור זה כבר לא היה תואם את המסרים של הספר.

הספר מעלה על נס את הסובלנות והשלום בין נציגי העמים והדתות השונות אולם דומה שיש בו הודעה שנגזר על סובלנות ושלום אלה להיות קצרי ימים מאחר שבשלטון תמיד יגיע לבסוף מישהו שאינו מחזיק באידיאלים אלה ויהרוס לבסוף את הכל.

בניגוד לסיפור מגילת אסתר אין כאן סוף טוב.