אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

רץ מרתון או רץ למרחקים קצרים


צבי גלאון's picture

ליבת העשייה החינוכית מתרחשת בכיתות, וכל הצלחה או כישלון מתחילים שם בכיתות

השאלה מי יהיה שר החינוך הבא מעסיקה אותנו לא רק משום שיש יותר מאחד הטוען לכתר, וכך מתפרנסת בורסת ההימורים, אלא גם משום שהשר הבא, לדעת רב העוסקים בתחום החינוך, מגיע לעידן של שיקום הריסות. ולפי שכאלה הם פני הדברים מרבים יודעי דבר למיניהם לייעץ לשר הצפוי ממיטב חוכמתם עוד בטרם ישב על כיסאו.

לכן אני מבקש כאן להזדקק רק לדימוי אחד ואח"כ לעסוק יותר בעשייה הנצרכת. השר הבא צריך להיות רץ למרחקים ארוכים וכל עת ריצתו לחזור ולשנן לעצמו את הפסוק מפרקי אבות פרק ב פסוק י"ט., לא עליך כל המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה.

ליבת העשייה החינוכית מתרחשת בכיתות, וכל הצלחה או כישלון מתחילים שם בכיתות. לכן כל עשייה צריכה להיות מכוונת קודם כל להשבחת איכות ההוראה. זאת ייעשה רק עם המורים שיש לנו עתה במערכת החינוך, ואלה יהיו העושים במלאכה בעשור הקרוב לפחות. כל עוד לא ישונו סולמות השכר של המורים, התפלגות כוחות העבודה במשק תפנה לשדה ההוראה את פרחי ההוראה הדומים לעמיתיהם הנמצאים שם גם היום.

באחד הראיונות שערכה רשת ב' לפני מחלתו של שרון עם שר האוצר אז שהיום הוא ראש הממשלה המיועד, הוא נשאל בין השאר על תקציב החינוך, ואהוד אולמרט השיב כי אין הוא חושב שהבעיה במערכת החינוך היא יותר תקציבים אלא איכות ההוראה.

צדק מאוד ראש הממשלה המיועד, אלא שבאותו רגע לא מסר לעצמו דין וחשבון כמה עשויה לעלות לו השבחת איכות ההוראה של אותם מורים.

השבחת איכות ההוראה על ידי אותם מורים פירושה היא מערכת השתלמויות פונקציונאליות הגורמת למורים להשתלם בתחום העיסוק הספציפי שלהם במערכת, בעוד שהיום מערכת זו מאפשרת לכל מורה על פי בחירתו להשתלם ולקבל גמול גם בהיעדר קשר ישיר עם תחום עיסוקו.כמו כן יצטרך השר הבא לטפח נוסף למנהלים גם מנהיגות דידקטית בביה"ס, מנהיגות שכרגע אינה קיימת. היום מנהיגות זו היא נושאי התפקיד של רכזי מקצוע, שהם מורים מן השורה שלא עברו שום הכשרה לתפקידם זה, וגם עדיין לא הוגדרו תחומי האחריות שלהם, וממילא גם לא עסקו בשאלת ההכשרה המוקדמת של נושאי תפקיד זה. משעה שמנהיגות דידקטית זו תקבל את המעמד המגיע לה בגין הגדרת התפקיד וההשתלמות המתאימה ראוי יהיה לכנות תפקיד זה כ"מנהל תחום דעת".אם אומנם יכירו הכול בכך כי שיפור איכות ההוראה היא המשימה הראשונה במעלה העומדת לפני השר החדש, אזי גם תפקיד זה יקבל משקלו המתאים.

מערכת המבחנים שמשרד החינוך מפעיל היום, פנימיים (מיצ"ב) וחיצוניים (פיזה) משקפים את המצב הנתון אך אין הם מניחים את האצבע על מהות הידע שאין בו שליטה מספקת כדי להגיע לתוצאה טובה יותר. לפיכך מסתפקים הכול רק בקינות על המצב מבלי להצביע על העשייה הנצרכת כדי לשנות מצב זה.

בתי הספר בישראל הם בתי ספר שאין בהם מנגנוני משוב המאפשרים לבצע מדידה והערכה תקפה באשר לתוצר, הרבה לפני בחינות הבגרות, וממילא גם אין כול היערכות לאותן השתלמויות ייעודיות. השתלמויות אלה מצריכות הקמת מסגרות אקדמאיות שתצענה את מסגרות ההוראה המתאימות. עד כה עסקנו בעיקר בניסיונות לשינוי מבנה, וועדת דוברת הפכה לסמל של פיתרון באמצעות השינוי הארגוני במקום לעסוק ברפורמה החינוכית. שום שינוי ארגוני לא ישנה דבר מההתנהלות בליבת העשייה, כאמור ממה שנעשה בכיתות.

ההוראה היום היא הוראה לצורך הכנה לבחינות (מיצ"ב, פיזה, בגרות) כי בזאת כולם נמדדים, במקום הוראה לקראת בחינה. מחקרים רבים מלמדים אותנו עד כמה הבחינות הצפויות הופכות להיות גורם רב השפעה על דרכי ההוראה. ההוראה נתפרת לפי מה שבוחנים ולא לפי יעדי העל שנוסחו לפני שנים. ככל שהישות הנמדדת מרגישה מאוימת יותר נקבל הוראה המכינה לבחינה ולא הוראה לקראת בחינה. כאשר הפרסום עוסק באחוזי ההצלחה של בחינות הבגרות ולא במדידת מידת השינוי וכוונו, התמריץ הוא רק להבטיח מוכנות לבחינה מוכרת.

משרד החינוך מטבע הדברים לא בדק מעולם במה תרמו בחינות הבגרות למצבה העגום של מערכת החינוך שלנו. עד כה לא הוקמה וועדה שזה היה המנדט שלה, לו עשה כך היה מגלה בין השאר כיצד הוא מחנך דורות של מורים לנסח שאלות חסרות מיקוד ונעדרות בהירות המכשילות תלמידים, וביניהם אותם תלמידים שכמעט עברו.

אך לפני שייגש השר הבא לעסוק בהיבט זה של המערכת הוא יצטרך לקבוע סטנדרטים למקצועות ההוראה השונים, ולהבטיח הלימה בין סטנדרטים לתוכן, דבר שכיום כמעט ואינו קיים. כמו כן נעדרת מערכת החינוך שלנו תרבות של תכנון מוקדם והגדרת מטרות בתחום ההוראה, ואין מדובר במטרות העל שלגביהן אין כל ויכוח (עד לפתחי החינוך החרדי והש"סי) אלא אפילו ברמת השיעור הבודד, כולל השאלה הבוחנת האם המטרה הושגה.

האופנה האחרונה במשרד החינוך היא היערכות לקראת מדידה והערכה. ההיערכות לקראת הקמת מנגנוני הערכה ומדידה קבלה את ביטויה בהקמת ראמ"ה, (רשות ארצית למדידה והערכה) בראשות פרופ' מיכל בלר. כבר נקבעו אפילו כללי התגמול של מי שישמשו בבתי הספר כמרכזי הערכה ומדידה בית ספריים, והאקדמיה הישראלית למדעים בשיתוף יד הנדיב ומשרד החינוך אף הכינה תוכנית לימודים לרכזים אלה, אך דבר לא נעשה כדי להכין את השדה להיות גוף נמדד, על ידי הכתבת סטנדרטים הקמת מנגנוני משוב והטמעת תרבות התכנון והגדרת המטרות כתנאי מוקדם והכרחי לקראת שינוי של המצב הקיים. כל אלה מצריכים לפחות שתי תוכניות חומש כשהמורים הם שותפים מלאים גם להכנת התוכניות וגם לביצוען.

אם לכל אלה יהיה השר הבא מודע יבין למה עליו להיות רץ מרתון, ולהיות מי שמוכן יהיה לראות שר אחר קוטף את הפירות.

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צבי גלאון

.