עיר הגנים גוועת

ערי הגנים בארץ ישראל

ערים עתיקות מאופיינות בצפיפותן. הצפיפות העניקה ביטחון מפני פולשים, בפרט כאשר תושבי העיר הצטופפו כשהם מוקפים בחומות וחפיר והגנו על עירם. הצפיפות הייתה גם פועל יוצא מהרצון לקרב אזורי מגורים למקומות תעסוקה בהתחשב במשך התנועה באמצעי התחבורה המקובלים. המהפכה התעשייתית גרמה לשינויים משמעותיים באופיין של הערים - שכלול אמצעי תנועה גרם מצד אחד להתפשטותן של ערים מחוץ לגבולות החומות ההיסטוריות, אך מנגד, עליית משקלה של העיר התעשייתית גרמה להגירה מאזורים כפריים לתחומי הערים. מרכז הכובד של הפעילות הכלכלית ושל מקורות התעסוקה בעיר גרם להאמרת מחירי הקרקעות העירוניות, ולהגדלת רמות הצפיפות בשכונות ובגטאות בהם הצטופפו מובטלים ופועלים עניים מנוצלים וקשי-יום. עד תחילת המאה העשרים, לא פעלו ברוב ערי העולם תשתיות מים וניקוז מסודרות, והשילוב של צפיפות גבוהה, זוהמה על הקרקע, באוויר ובמי השתייה ורפואה בלתי מפותחת, גרם לאיכות חיים ירודה ולהפצת מחלות ומגפות. הסופר הבריטי צ´ארלס דיקנס השכיל לתאר את עליבות חיי הכרך הבריטי ואת מלחמות הקיום וההישרדות ששררו בערים בעידן המהפכה התעשייתית. ספריו של צ´רלס דיקנס ממחישים היטב את קשיי המחיה והמצוקות היומיומיות של מעמד הפועלים באותה תקופה.

מנצ´סטר בתקופת המהפכה התעשייתית

,מפורסם במסגרת פרויקט גטנברג,פרופסור גדס הוערך על ידי שלטון המנדט הבריטי ועל ידי ההנהלה הציונית וד"ר חיים ויצמן. כמומחה לתכנון ערים הוא גויס על ידי ממשלת המנדט לסייע בתכנון שילוב מסילת הברזל סמוך ליפו, ואחר כך התבקש על ידי ראש עיריית תל אביב, מאיר דיזנגוף, בברכת הממשל המנדטורי, להכין תוכנית מתאר לעיר העברית הראשונה. בשנים 1927 - 1929 פרופסור גדס ערך לתל אביב תוכנית בניין עיר המושתתת על תפיסות עולם חברתיות ותכנוניות בהשראת הרעיון של "עיר הגנים". תוכנית גדס תורגמה לתוכנית המתאר של תל אביב משנת 1932, ובהסתמך עליה נבנה בתל אביב האזור שבין שדרות בן ציון בדרום ועד הירקון בצפון, ובין הים במערב לרחוב אבן גבירול במזרח. תוכנית זו כוללת הוראות ביחס לבנייה מרווחת, למרחקים בין קווי בניין לחלקות שהתוו את משבצות התכנון הבסיסיות, וביחס להקמת גינות נוי וגני שעשועים בלב השכונות. התוכנית קבעה מגבלות על שיעור תכסית הבניינים ביחס למגרשים על מנת שחלקים משמעותיים מהמגרשים יוקדשו לגינות נוי ועצי פרי. הרעיון של עיר הגנים הכה שורשים בקרקע הבתולה של המציאות הארץ ישראלית. נתניה הפכה מכפר לעיר בהתאם לקונספט עיר הגנים לפי תכנון של האדריכל ריכרד קאופמן, שתכנן יישובים נוספים ברוח זו. שכונת הדר הכרמל בחיפה ושכונת רחביה הירושלמית תוכננו בהתאם לרעיון עיר הגנים, ואפילו באר שבע המדברית והשכונות שנבנו בה בשנות החמישים של המאה העשרים תוכננו ברוח עיר הגנים. רעיון עיר הגנים נכלל בתוכנית המתאר הארצית שנערכה בשנות החמישים של המאה העשרים, ובהתבסס עליה נבנו שכונות ושיכוני עולים על בסיס של יחידות עצמאיות מוקפות רצועות ירק ומרחבים פתוחים. תיירים ישראלים המבקרים במרכזי ערים היסטוריות ברחבי העולם יכולים להתרשם כי בערים אלו נפוצים רחובות שבהם בתים צמודים זה לזה כתף אל כתף או גב אל גב ללא רווח כשהם חולקים קירות משותפים. בתוכניות בניין ערים בישראל קירות צמודים ומשותפים למספר בניינים שכנים הם תופעה נדירה יחסית, ובדרך כלל לכל חלקת קרקע נקבעים קווי בניין המרוחקים מספר מטרים מגבולות החלקה, ברוח חזון עיר הגנים.

גוויעתן של ערי הגנים בתהליך איטי חל כרסום במימוש רעיונות עיר הגנים. רמת גן שתוכננה כסמל לעיר הגנים איבדה את גאוותה בפארק הלאומי והיא מתפארת באזור עסקים מודרני המתנשא לגובה ומכסה את שטחי הקרקע בסביבתו במרבדי בטון ואספלט. גוויעתן של ערי הגנים אינה מבורכת, אך היא לא תהפוך חלילה את המציאות הישראלית לזו שהתקיימה בערים הבריטיות העגומות של דיקנס. הבניינים הגבוהים שואפים להיות נקיים ויש בהם מים זורמים ומערכות ניקוז. הם מחופים בשיש, מתכת וזכוכית סטריליים, מאפשרים לנשום אוויר פסגות, לצפות בנופים רחבי אופק ולצופף מקומות דיור ותעסוקה, שאלמלא הבנייה לגובה היו פרוסים על פני שטחי קרקע ומזיקים לטבע לא פחות.לכאורה יזמי הנדל"ן בימינו לא התייאשו מרעיון עיר הגנים והם יודעים כי הטבע הוא מקדם מכירות. מיזמי נדל"ן מכונים בשמות הלקוחים מן הטבע והם כוללים מונחים כמו "גן", "יער", "תל", "גבעה", "נווה", "נאות", "אירוס", "סביון", "רקפת", "חרצית", או "אביב" בהטיות שונות. האמת היא שחזון "עיר הגנים" הוחלף בחזון צנוע יותר שראוי להיקרא "עיר העציצים", ואם יזמי נדל"ן היו צריכים לבחור כינויים הקולעים לאמת הם היו משתמשים בשמות כדוגמת "עציצי רקפות", "אדניות הפוטוס", "מדשאות החניון", "מרבדי חניה", או "חניוני חן".גם הכפרים המסורתיים, שהיו מקור השראה לחזון עיר הגנים, מושפעים בימינו מהעיר יותר מאשר הם משפיעים עליה. יישובים כפריים רבים הופכים לפרברי שינה לתושבים המועסקים בערים ואינם עוסקים בחקלאות, הרחובות הכפריים משובצים בחנויות ומחסנים וסמוך לחלק מהכפרים פועלים מרכזי קניות אזוריים.כדי שעיר הגנים תשמר צריך לקוות כי בהשאלה מנבואת הנחמה של ישעיהו, (פרק ב´, פסוק ד´), "וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות...", תתגשם הנבואה, "וכתתו רכבותם לאתים וחניותיהם למזמרות".באדיבות אתר תחבורה וחברה