זיוה שמיר

מאיר שלו / הדבר היה ככה

פורסם בתאריך -2010-03-02

על סבא שעבר את היַבּוֹק ועל אחיו שחצה את האוקינוס. הדָבר היה ככה מאת מאיר שלו: סיפור הגוּתי מעמיק המתחפש לסיפור טריוויאלי. "הדָבר היה ככה" מאת מאיר שלֵו דומה בעיניי לסרט "ימי רדיו" (1987), שהוא בעיני רבים פסגת יצירתו הקולנועית של וודי אלן.

האדונית והרוכל מול סיפורו של רואלד דאל

פורסם בתאריך -2009-07-13

סיפורו של עגנון "האדונית והרוכל" נדפס לראשונה בשנת 1943 – שי לחיילי ארץ-ישראל שהתנדבו לצבא הבריטי. במישור הגלוי, לפנינו סיפור מהפנט ומצמרר, שקשה להניחו מן היד באמצע הקריאה. אפשר שעגנון ידע שבני הדור הצעיר של סוף שנות השלושים וראשית שנות הארבעים נמשכים לסיפורי מתח מקפיאי-דם.

שבועת אמונים: פנים חדשות בסיפורו של עגנון

פורסם בתאריך -2009-06-27

את האגדה המודרנית "שבועת אמונים" חיבר עגנון בשנת 1942, והיא ראתה אור בספר צנום בראשית שנת 1943. ש"י עגנון בן החמישים וחמש, סופר מנוסה ועתיר הישגים, ישב אפוא בעיצומם של ימי החרדה ואבדן הכיוונים, שפקדו את היישוב לנוכח התקדמות צבאות רומל לשערי הארץ.

ביאליק, אלתרמן וצבע הזברה

פורסם בתאריך -2009-04-13

לא מכבר נשאלתי בריאיון לפשר יציאתי מעת לעת לפולמוסים של קולמוס נגד סילופים שונים בחקר ביאליק ובחקר אלתרמן. תשובתי הייתה שבניגוד למה שהיה מקובל עד למאה ה-20, בימינו כל אחד יודע שאי-אפשר להשיג אמת אחת. יחד עם זאת, לא קשה בדרך-כלל לזהות בבירור אותם סילופים גמורים, מאלה הקוראים ליום "לילה".

חיים באר / לפני המקום - כי מעפר אתה ואל עפר תשוב

פורסם בתאריך -2007-09-04

השאלות הבלתי נמנעות, העולות למקרא ספרו החדש של חיים באר, הן: כיצד יתורגם ספר כדוגמת "לפני המקום", הגדוש במכמני הספרות העברית והיהודית לדורותיהם והמשובץ בפסוקי חז"ל לרוב, וכיצד יגיע חיבור כה פרטיקולרי אל הקהל הרחב, בארץ ובעולם? מי בכלל יגלה בו עניין, חוץ מקומץ יודעי ח"ן – ספרנים, ארכיברים וחוקרים העושים את ימיהם בד' אמות של רוחניות צרופה, בין ספרים וגווילים, קונטרסים וכתבי-יד? כיצד יקראוהו ויבינוהו חבריו של המחבר מימים ראשונים, אותם "שיבולים בודדות" שנשארו בעולמה של תורה, וזה מכבר התנתקו מן הספרות העברית העכשווית?

בין סוף לבין סף - א. ב. יהושע / אש ידידותית

פורסם בתאריך -2007-02-23

בספר מסותיו הקיר וההר (1989), העלה א"ב הרהורים היסטוריוסופיים, בעלי אופי אפוקליפטי, ושאל את עצמו האם אפשר לתקן את מנגנון ההרס העצמי הטבוע בעם-ישראל למן קדמת דנא; הם אפשר לרפא את הגֶן הפגום המביאנו בכל פעם לעימות עם העולם, עימות המסתיים שוב ושוב בחורבן לאומי הרה-גורל? כיום, עם צאת ספרו החדש אש ידידותית (2007), בעוד העולם מגלה אדישות לשמע איומי ההשמדה של נשיא אירן אחמדינג'אד כלפי ישראל, יהושע מעלה שוב אותם הרהורים עצמם, אך בלי אותה אופטימיות רפורמטורית שאפיינה את הגותו המדינית שמלפני שנות דור. בין שיטי ספרו החדש מרחפת אימה מפני שואה אפשרית ודאגה אין-סופית לדור העתיד שגורלו סמוי מן העין.

מתיו ארנולד: שלושה ימים וחלד

פורסם בתאריך -2005-11-09

מתיוּ אַרנוֹלד (1822-1888), המוצג תכופות כגדול מבקרי הספרות באנגליה הוויקטוריאנית, הוא גם אחד מבין שלושת המשוררים האנגלים  הנודעים בדורו. הוא זכה ששמו ייזכר בכפיפה אחת עם ג'ון קיטס ורוברט בראונינג הגם שאת רוב שנותיו הקדיש לכתיבת ביקורת, וכתיבת שירים לא הייתה עיסוקו המועדף. במהלך הקריירה הספרותית שלו כולה, פרסם מתיו ארנולד שני קובצי שירה בלבד: הראשון – The Strayed Reveller and Other Poems – ראה אור בשנת 1848; ומִשנהו – New Poems – בשנת 1867. לאחר מכן הניח מידו את נוצת המשורר, ועסק בעיקר בביקורת הספרות, המוּסר והדת. למתיו ארנולד יצאו מוניטין כמבקר מרכזי ורב-השפעה. ביקורת השירה שלו מדברת בזכות הפשטות והעוז של שירת יוון הקדומה ומשבחת את גלגולם של ערכים נאצלים אלה בעת החדשה בשירת גתה. במקביל, מוקיעים מאמריו וספריו את המשוררים הרומנטיים, שלדבריו עטפו את שירתם בצעיף של ערפל, במיסטיקה ובסובייקטיביזם עקר. במיוחד יצאה חמתו נגד ה-Weltschmerz ("צער העולם"), מורשת הרומנטיקה הגרמנית, אף שבפועַל אין שיריו מתנזרים מגיבוב אמירות רגשניות, שאותן דרש לגנאי אצל זולתו.

עמוס עוז: כוחה של חולשה

פורסם בתאריך -2005-09-22

גם בספרו של עמוס עוז הכפר מתואר במונחיהם של אותם נופים אירופיים רחוקים, שעליהם התרפקו אמו של הסופר וסבתו, בהגיען אל הלֶוונט החם וההומה.2 הטבע הכפרי והמיוער, הטובל בירק, הוא אנטיתזה לנוף הצחיח המקיף את עוז, את ביתו שבמִדבר ואת המזרח כולו. לא במקרה שמותיהם של הילדים (מיה ומתי) הם אַנַגרם פונטי של "עמי ותמי", הלא הם Hänsel und Gretel מאגדות האחים גרים, שנדדו עזובים לנפשם במעבה היער, עד הגיעם לבית המכשפה העשוי כולו ממתקים.