קופרניקוס, קאנט והמהפכה הקופרניקנית חלק ב

פורסם בתאריך -2008-12-09

כאשר מדברים על קאנט והמהפכה הפילוסופית שלו, יש לשאול קודם כל, מדוע בכלל נדרשת מהפכה בפילוסופיה? במקרה של קופרניקוס, שינוי המודל והמהפכה המחשבתית היה הכרחיים לצרכים מיידים של חישוב לוח השנה, זאת אומרת, קודם כל לצרכים מעשיים. קאנט ראה צורך לתת מענה לבעיות שעולות מעירעורו של דייוויד יום.

קופרניקוס, קאנט והמהפכה הקופרניקנית / חלק א

פורסם בתאריך -2008-11-22

בהקדמה למהדורה השנייה של "ביקורת התבונה הטהורה" מכריז קאנט על פרוגראמת הביקורות שלו. לפי כוונתו, מבקש קאנט להביא את הפילוסופיה לשלב שבו היא הופכת למדע. התקדמות זו תושג על ידי "שינוי אופן החשיבה"- מחשיבה המבוססת על "ההכרות החייבות לכוון את עצמן לפי המושאים" לחשיבה שלפיה "המושאים יהיו חייבים לכוון את עצמם לפי הכרתנו".

הנכבה הפלשתינית והעגלה הריקה התקועה

פורסם בתאריך -2007-07-23

המדרון החלקלק מושך אותנו מטה, אל התהום הגדול שמחכה במותם של עמים ותרבויות. יום לפני ט' באב, יום הזיכרון ההיסטורי לחורבן האוטונומיות היהודיות שהתקיימו במרחב המקומי, בחרה הפילוסופית פרופסור יולי תמיר לאשר תוכנית לימודים למגזר הערבי שבראשה עומדת ההכרה בנכבה הפלשתינית כשוות ערך למלחמת העצמאות הישראלית. כבר נאמר על ההיסטוריה שאין היא באמת חוזרת על עצמה, אבל אין ספק שהיא מתחרזת ונותנת פתח לצחוק הגורל להדהד בה. שהרי הכרה החד משמעית בשוויון האמיתות ההיסטוריות של היהודים והערבים, היא גם הכרה חד משמעית בדלדול זכותנו לחיות כאן.

מידוע הדת חלק ב : מקס מולר והמדע האחרון

פורסם בתאריך -2007-02-09

מעניין לראות שגם אצל מקס מולר ישנו ניסיון מוצהר ליצור את המדע האחרון והסופי אשר יאחד את כל המדעים תחתיו, ועוד יותר מעניין הוא שגם כאן לדת, או יותר נכון- להבנת הדת, יש תפקיד מפתח בהשגת מטרה זו. כאשר הוא מדבר על הנחיצות של מדע הדתות ועל המקום והשלב של המחקר בזמנו, הוא אומר ש"על ידי חלוקה נכונה של העבודה {במחקר מקורות הדת}, החומרים החסרים יאספו, יתורגמו ויוצאו לאור, וכשזה יקרה, האדם לא ינוח עד אשר הוא יגלה את המטרה של הדת….. מדע הדתות יהיה אולי המדע האחרון שאותו האדם מיועד לנסח, אך כשזה יקרה זה ישנה את העולם וייתן חיים חדשים לנצרות עצמה". למולר היו כוונות רפורמטיביות לא פחותות מאלו של קומט, אשר מקורן בניסיון להבין את המקום של הדת בחברה התעשייתית של המאה ה-19.

מידוע הדת חלק א: אוגוסט קומט וראשית הסוציולוגיה

פורסם בתאריך -2007-01-21

אוגוסט קומט ידוע בעיקר על חדשנותו המדעית, אם זה על ידי טביעת המושג "סוציולוגיה" כמדע "הפיסיקה של החברה" או "מדע הפוליטיקה", או אם זה על ידי ניסוחו את מתודת הפוזיטיביזם המדעי ויישומו במדעים השונים. כחלק מניסיונו זה, שאף קומט לתת פשר מוחלט לדת, ואת זה עשה על ידי סידורה כשלב בהתפתחות ההיסטורית של האנושות תוך כדי דיון בה כנושא למחקר מדעי לגיטימי, שיכול לבססה על טענות אמיתיות. הסוציולוגיה של קומט הכירה בחשיבותה של הדת ככוח שמביא להתגברות על האנוכיות של האדם, ככוח חברתי מאחד וכמסגרת החברתית אשר בהתפתחותה הניעה את מנוע ההתפתחות בשלושת השלבים ההיסטוריים של האנושות.

החיה, האדם והאלוהים חלק ב

פורסם בתאריך -2006-10-08

בחלק הקודם הצגתי את עיקרי הדברים של הזואולוג דזמונד מוריס, ואת גישתו המיישמת את הגישה הנטוראליסטית באופן קיצוני. חוקר נוסף הנוקט בגישה זו – המחפשת את החייתי שמעבר לכל מסכי התרבות - הוא וולטר בורקרט. בורקרט טוען שכאשר כל תרבות נבחנת כאוטונומית וסגורה מתוך כוונה לכונן יחסיות תרבותית כיחסיות טבעית, מושג ה"טבע" אובד. במצב זה, כל ישותו של האדם אין לה כלום מעבר לתרבות. או אז, האפיסטמולוגיה היא לא יותר מאנתרופולוגיה.

החיה, האדם והאלוהים – חלק א

פורסם בתאריך -2006-10-01

לא אחת בהיסטוריה של חקר הדתות עלו השאלות העקרוניות: מה קודם למה- הפרקטיקה הדתית או האמונה הדתית? מה מבסס את מה מבין שניהם? ושאלה חשובה נוספת היא כיצד בכלל ניתן לחקור את המערכת הדתית בכדי לענות על השאלות? התשובות השונות מתקבלות לאור הנחות היסוד השונות על טבע האדם הדתי – האדם הדתי הוא תוצר של תהליכים פסיכולוגיים ברי תיקון (פרויד), הוא תוצר של אינטראקציות חברתיות מקולקלות (דורקהיים), הוא תוצר של מפגש ממשי עם הקדושה או האלוהות.

אדם סמית: הכלכלה המשחררת - על מערכת החירות הטבעית

פורסם בתאריך -2006-06-27

יותר ממאתיים שנה עברו מאז שפיתח אדם סמית' את התורה על האוטונומיה של המערכת הכלכלית, ועדיין תורתו של הפילוסוף הסקוטי נתפשת כתורה מסיני וכמקור להתייחסות לכל הוויכוחים על אופי הכלכלה הרצויה. רק דבר אחד נשכח: לסמית' היתה מטרה נוספת מלבד המטרה הכלכלית, והיא - שחרור האדם.

מה בין כור הביקוע הגרעיני האיראני לכור ההיתוך הישראלי?

פורסם בתאריך -2006-06-03

דבריו של נשיא איראן מעוררים בנו חשש, זעם וכעס. חשש- על שום תוכן הצהרותיו ורצונותיו לחסלנו במהרה בימינו. זעם וכעס - על שום יהירותו וחוצפנותו של הצורר העכשווי, ועל חוסר האונים של העולם מלעצור אותו. אם ננקה מדבריו של אחשוורוש המודרני את דברי הארס, ההרס וחרחורי המלחמה, ניתן יהיה לסכמם בשלוש טענות:  לכל מדינה יש זכות לפתח ולהחזיק בנשק גרעיני...

המיתוס של מירצאה אליאדה

פורסם בתאריך -2006-03-01

כיצד עלינו להבין את הסיפורים המיתולוגיים? התרבות המערבית נוטה לפענח אותם על ידי דה - מיתולוגיזציה, אם זה בפסיכולוגיה או אם זה במחקר התרבות. בעבודה זה אציג גישה זו כבעייתית. לעומתה אציג את גישתו חוקר הדת מירצ'אה אליאדה, אשר מניחה שישנו גרעין של אמת בסיפור המיתולוגי, אמת לא נראטיבית אלא אמת דתית.

על הפיספוס של פיספוסים והקילקול של כלבוטק

פורסם בתאריך -2006-02-02

לאחרונה חזרו למרקע שתי תוכניות טלוויזיה וותיקות נוספות המלוות אותנו מזה שנים. האחת, כלבוטק, זכורה לטוב עוד מימיה בערוץ הראשון, והשניה פיספוס

גלילאו גלילי: על כן נוע תנוע! האמנם?

פורסם בתאריך -2006-01-23

במאמר זה אציג את אחת המחלוקות המפורסמות ביותר בין הדת והמדע- זו שבין גלילאו לבין הכנסייה הקתולית. למחלוקת זו יש ממדים שבד"כ לא נבחנים. אחד מהם

השאמאן

פורסם בתאריך -2005-12-26

במאמר זה אציג את דמותו של השאמאן, המרפא, "הרופא אליל". אציג את דמותו כדמות מעוררת מחלוקת פרשנית- כיצד יש להבין את התופעה ולאור איזה מדדים ניתן

מדריך הטרמפיסט בעולם הבא: מפגש בין דנטה לבין עמנואל הרומי חלק ב´

פורסם בתאריך -2005-12-05

מהלך ימי הביניים אנו עדים להרחבת תחומה והשתלטותה של הכנסייה על חיי הפרט המאמין. השתלטות זו באה לידי ביטוי מובהק בתפיסת מקומה של הכנסייה בכל הקשור לחיי העולם הבא. כאשר כתב דנטה את הקומדיה, הריהו נגע במישרין במעמד של הכנסייה בעולמות החיים והמתים. לכך יש מספר שלבים: כינוס לוטראן והפרטת החטאים- ב1215, התקיים הכנס הלוטוראני הרביעי של הכנסייה, ובו הוחלט על כך שהעינויים הפיזיים הם כלי יעיל להשגות מטרות רוחניות-דתיות. בכדי לזכות בווידוי של כופרים וחוטאים הותר לנציגי הכנסייה להפעיל עינויים

מדריך הטרמפיסט בעולם הבא: מפגש בין דנטה לבין עמנואל הרומי חלק א´

פורסם בתאריך -2005-11-27

במאמר זה אציג את המפגש התרבותי בין דנטה אלגיירי לבין עמנואל הרומי. שניהם משוררים מהפכנים אשר התבלטו בכתיבתם הדתית והחילונית. המאמר יתמקד בש

פילון האלכסנדרוני: לא בעיני גופך אלא בעיני התבונה

פורסם בתאריך -2005-11-13

במאמר זה אבחן כיצד פילון האלכסנדרוני ניסה לפתור את בעיית המפגש בין הכתבים הקדושים לבין הפילוסופיה. פתרונו, המבוסס על השיטה האלגורית, מביא לי

היכחדות (הישרדות הישראלית)

פורסם בתאריך -2007-12-17

הישרדות? אבולוציה וברירה טבעית? התפתחות המינים? תשכחו מזה. ההתפתחות היחידה שסדרת ההישרדות הזו תעשה היא התפתחות הסקס ולא המין.

שלוש הערות על פרסומות ו-פרסום ילדים מסוף השבוע

פורסם בתאריך -2007-02-18

מי שראה חדשות 10 ביום שישי (16/02) בטח ראה את הכתבה על "הילדים המשווקים" ועל תעשיית הפרסום לילדים. אני חייב להגיד את האמת – הרגשתי כל כך הרבה גועל, עד ששאלתי את עצמי האם אותם מפרסמים מרואיינים לא מקיאים את עצמם בסוף כל יום עבודה, שבו הם משכנעים את עצמם שהדרך

דו"ח על דו"ח העוני

פורסם בתאריך -2006-09-06

דו"ח העוני חודר לכותרות לאיטו החל משעות הבוקר. הוא מתחיל בשמועות - היום יתפרסם הדו"ח; ממשיך בהפתעה - היום יתפרסם הדו"ח?; ונגמר בהודעה - פורסם דו"ח העוני.