חיים גרוסמן

שנה טובה: שתעשה מכה ותהיה עשיר

פורסם בתאריך -2009-09-15

מנהג משלוח אגרות ברכה בימים שלפני ראש השנה מקורו בגרמניה של ימי הביניים. מנהג זה התפשט בצורה ממשית בקהילות מזרח אירופה עם הופעת הגלויות המסחריות במאה התשע עשרה. חיקוי מנהגי הגויים, לצד השימוש הגובר בגלויה הרחיבו ומיסדו את המנהג העממי.

סיפורה של הגדת העצמאות בישראל 2009-1948

פורסם בתאריך -2009-04-28

ב- ה' באייר תש"ח הוכרז בתל אביב על הקמתה של מדינה יהודית יום הכרזת המדינה היה ליום העצמאות על פי החלטת הכנסת ב – 1949. סיפור החירות ובסוס הגאולה המדינית זכה לביטוי כתוב בדמות טקסט לחג העצמאות. מוטיב "היציאה מעבדות לחרות" שולב ב"הגדת העצמאות" שחיבר הסופר אהרון מגד.

שנה טובה תל אביב

פורסם בתאריך -2008-09-11

ראשיתו של הסיפור התל אביבי היא בעיר יפו, שלרגע קצר שמשה כפרק של מבוא מקדים להצגת תפארתה של העיר העברית. בהשראת הסגנון העיצובי הרומנטי שאפיין את עבודת "בצלאל" היתה העיר יפו לדימוי קדום של פסטוראליה "כמו תנ"כית" – עוגן אידאי להתחדשות הציונית בארץ ישראל.

בין וורשה לירושלים

פורסם בתאריך -2008-07-16

בשנת ה – 60 למדינת ישראל עומדים הילדים ובני הנוער במרכז חגיגות ואירועי העצמאות. מסר זה מומש בכרזת יום העצמאות ובסמליל הרשמי המלווה את כל פרסומי משרדי הממשלה שדמות ילד חוגג במרכזו. ישראל בת השישים, הדמוקרטית והשוויונית, מבקשת להדגים את ייחודיות עולמו של הילד העצמאי.

יום העצמאות: לפיכך נתכנסנו - מדינה נולדת

פורסם בתאריך -2008-05-04

מיד עם החלטת העצרת הכללית של האו"ם ב כ"ט בנובמבר 1947 על "תוכנית החלוקה", תקפו כוחות ערביי ארץ ישראל וכוחות ערביים סדירים שבאו ממדינות סמוכות, את היישוב היהודי – מלחמת העצמאות החלה. על רקע הלחימה הקשה, הציפיה לסיום המנדט ב 15 למאי 1948 והחשש מפלישה ערבית צפויה, התקיימו גם דיונים בנושא ההכרזה על מדינת ישראל ומהות אופייה. ההתלבטויות והויכוחים בין נציגי הפלגים והמחנות בישוב מצאו כמובן ביטוי גם בקרב קבוצת מנסחי מגילת העצמאות בראשותו של בן גוריון.

שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע - משיח (ציוני) בא

פורסם בתאריך -2008-04-16

דמותו של אליהו הנביא התקשרה במסורת העממית בהווי של ליל הפסח, כמי שעוזר לבני ישראל הנדכאים וכמי שעתיד לבשר את בשורת הגאולה וביאת המשיח. כך נולד המנהג של פתיחת הדלת לאליהו הנביא בעת אמירת "שפוך חמתך" (וגם מחשש עינה בישא של הגוי הצופה מבחוץ וחורש רע...) ונמזגה כוס מיוחדת לאליהו הנביא שיבוא יפתור קושיות ויפזר את כל הספיקות, באשר לנחיצותה של "כוס חמישית" זו, כמו גם סוגיות טורדות אחרות בעולמם התרבותי של היהודים באירופה.

דיין למזכרת

פורסם בתאריך -2007-06-09

מיד בתום מלחמת ששת הימים הפיקה חברת "עלית" אלבום של תמונות המלחמה המנצחת בשם: "מלחמת הנצחון". אלבום זה השתלב כמובן בשטף גדול ורב של גל אלבומי ניצחון שהופקו במקומותינו – כחלק ממגמה שיווקית קבועה ורבת שנים של "לאומיות למען הקהילה" מידי ענקית הקפה והממתקים בישראל. דמה שתמונת דיין שר הביטחון ואיתו יצחק רבין הרמטכ"ל ועוזי נרקיס אלוף הפיקוד הנכנסים כמנצחים ב"שער האריות" לירושלים, בתצלום של לשכת העיתונות הממשלתית, היא שנחרטה יותר מכולן בזיכרון הציבורי הישראלי.

שנה טובה עם הרבה - זהבים ונוצצים

פורסם בתאריך -2006-09-12

מי מאיתנו אינו מתגעגע אל ה"שנות טובות" ההן, שכיכבו בימי מנדט ועשורים ראשונים של ימי מדינה. פעם, קצת מזמן, נהגנו לשלוח אגרות ברכה איש לרעהו, בפרוס השנה החדשה. הטלפון, הפקס והמחשב כרסמו כמובן גם במראות אלה. כל שנותר הוא מיעוט עכשווי של ייצור ומשלוח, המבשר על העתקת "ימי התום" למחוזות אחרים של אפיקי מכירה נוצצים, אך גם מעט סתמיים.

הרצל אמר - דיוקן הרצל באמנות שימושית

פורסם בתאריך -2006-05-16

דיוקן הרצל וביטוייו המגוונים באמנות השימושית היו לאורך המחצית הראשונה של המאה העשרים הסמן החזותי המובהק ביותר ללאומיות העברית החדשה בארץ כמו גם בכל רחבי העולם היהודי - ציוני. הדיוקן היה בבחינת הצהרת זהות: קנית הרצל , קנית חלק ושותפות בסיפור.

מצעד החיים

פורסם בתאריך -2006-04-30

שואה ולקחה מהווים נדבכים משמעותיים בחשיבה הישראלית כנושא מרכזי הזוכה בטיפול לימודי – חינוכי רב שנים. גולת כותרת למאמץ החינוכי הוא המסע לפולין המתממש מדי שנה ובמספרים הולכים וגואים. המסע לפולין הוא אנחנו: חברה ישראלית שמסע תלמידיה אל גיא ההריגה בפולין, משמש סמן זהות קולקטיבי, מכונן תודעה ומבנה פריזמת הסתכלות על חיינו כעם בארץ. חווית המסע לפולין, הפכה לחווית רבים מאד, עד כדי כך שהלימודים הסדירים בשכבת הגיל השותפה בפרויקט החינוכי שוב אינם מתקיימים במהלך המסע.

צבא הגדה לישראל

פורסם בתאריך -2006-04-17

חג הפסח הריהו גם טקס סיפור ההגדה – טקסט המקיים מיתוס יהודי קבוע של חרבן וגאולה. ראשיתה של ה"הגדה של פסח" בסוף תקופת בית שני, עת הוסט דגש יהודי מהקרבת קרבן הפסח אל התפילות שליוו טקס זה. במאמר זה אבקש להציג מושג חזותי של ה"חייל הרע" מבשר הפורענות – ה"בן הרשע" בהגדה, ההופך ל"גיבור הטוב" מבשר הגאולה ומממשה. מראה חלוץ וחייל יהודי ובעיקר עברי וצה"לי כביטוי למראות הגאולה הנרקמת בהגדה של פסח וממומשת בידי "צבא הגדה לישראל".

לתולדותיו של דגל שמחת תורה בישראל

פורסם בתאריך -2006-10-15

בקהילות אשכנז היו הילדים באים לבית הכנסת בליל שמחת תורה כשדגלים בידיהם, כמנהג הקיים כנראה כבר במאה השבע עשרה. הדגלים שהודפסו ונמצאים לנו גם היום, עשויים נייר הנקרע בקלות, הם מסוף המאה ה- 19, מספרם קטן ונדירותם רבה לנוכח אי השתמרותם.