הרצל ובלפור חקק

במאה החמש עשרה אירעה המהפכה המשמעותית ביותר בתולדות האדם, עם המצאת מכונת הדפוס על ידי יוהאן גוטנברג ב-1453.

עיריית רעננה: ערב הצדעה מיוחד לשלמה הלל

"חג מתן תורה הוא הזדמנות לחשוב איך לשפר את אורחות חיינו".

כשהיינו ילדים היינו מחכים לשנה טובות, ל"שנה טובות"... ולא הרגשנו שיש כאן בעיה עם העברית...העולם היה פשוט ותמים.

בחרנו לכתוב על כתונת ילדותנו, כתונת הלידה שקיבלנו מאמא, כיצד הפכה הכותונת לציר חיינו. נפתח בשירו של רבי משה אבן עזרא. נדמה, שביום שנולדנו, הגן אכן לבש כתנות פסים לכבד הולדתנו. משפחתנו גרה אז בבית על גדת החידקל, ובגן הבית הייתה התרגשות מיוחדת. בבגדד הורגשה תכונה: שנים רבות שלא זכרו שם הולדת תאומים. בשיר של בלפור נקראה לידתנו "הוּלַדְתַיִם". מכל קצות העיר הגיעו אנשים לראותנו, ואמנו נאלצה מרוב פחד מעין הרע לשים עלינו שוּמים וקמעות, לקשור לרגלינו מצילות (גְ'נִיגְ'ל) שמרחיקות מזיקים, ומתחת לכרית הניחה ספר רזיאל המלאך.

חברות וחברים, ימי בּשׂורות הם הימים האלו לכולנו. תוצאות הבחירות הן בראש וראשונה בּשׂורה לספרות העברית וליוצריה. אין כאן עניין אישי, או פוליטי ואין כאן מקום ליצרים אינטרסנטיים צרים. מעתה כולנו יחד בעשיה ובלב, למען מטרה אחת: קידום הסופרים והספרות בישראל. בחודשִים האחרונים חווינו מערכת בחירות קשה, שגלשה לא אחת לסגנון שאינו תואם את רוח הארגון וכללה התבטאויות לא הולמות. אבל כל אלו מאחורינו ופנינו קדימה, ליצירה, בנייה והתפתחות.

אתם העוגן לזהות שלנו, חייבים לחזק את הזהות היהודית והחינוך העברי בתפוצות", אומרת לנו דליה פרקס-חקק בביקור מולדת, שעשתה כאן לאחרונה. דליה היא בת הדוד שלנו בנימין (ימֵין) חקק, האח של אבינו עזרא. עקב נישואין לבן זוג יהודי אמריקאי היא נקלעה לבברלי הילס, שכונת השחקנים בקליפורניה בארצות הברית. דליה מקפידה להגיע לביקור מולדת פעם בשנה – והשנה הענקנו לה במתנה את העֶרכָּה המופלאה של השֵירות הבולאי של דואר ישראל לרגל מלאת 150 שנה להולדתו של בנימין זאב הרצל.

מי שלא לומד מן ההיסטוריה, נידון לחזור עליה שנית. זו התחושה הקשה המלווה אותנו, כשמגיעים הימים הללו המובילים אותנו אל היום הקשה בשנה: יום תשעה באב. חכמינו לימדונו, שהחורבן בא לנו בגלל שנאת חינם בין המחנות השונים בעם. גם בעיצומם של הקרבות, שרפו שני המחנות הניצים זה לזה את אסמי התבואה ואת מחסני התחמושת. לרומאים נותר להיכנס פנימה לעיר, לאחר שהיהודים התישו זה את זה עד מוות. גם היום לאחר דורות, לקרוא בכתובים את העובדות ההיסטוריות הללו.

המשוררים הרצל ובלפור חקק מופיעים בשבוע הספר והקריאה באשקלון: שבוע הקריאה פותח את שבוע הספר העברי – וצמד המשוררים הוזמנו לבית קפה 'גרג' באשקלון ביוזמת 'מרכז הספר' – ודבריהם הם קדימון להבנת החוויה של הקריאה, מדוע חשוב לעודד את הילדים והנוער לקרוא.

מלומד ומשורר עיראקי פרסם שיר על גלעד שליט, ובעקבות פרסום השיר – התברר כי הוא עוקב אחר הספרות העברית, ומכיר את סיפור ה'פרהוד' של בגדד, ביוני 1941 – ואת סיפור הירצחם של נורי ואברהם חבשה, הדודים שלנו, האחים של אמנו סעידה.

לפני כמה ימים הלך לעולמו ניר שוחט זכרונו לברכה. ניר שוחט היה מבחירי בניה של קהילת יוצאי עיראק – וכתביו פורסמו בכתבי העת לספרות ולתרבות, וכן בביטאוני ארגוני המורים בישראל - ושם זכו לקרוא את מאמריו בענייני חינוך ובענייני לשון

הרצל חקק מספר את סיפור הפרעות הנאציות שהכו ביהודי עיראק בחג השבועות תש"א, 1941. בעבר סיפרו האחים הרצל ובלפור חקק את סיפור שואת יהודי עיראק ואת סיפור "הנכבה"של משפחתם.

אלף סליחות לירושלים המאמר פורסם ביום שישי 3 בספטמבר במקור ראשון

חגיגת בר המצווה נתפסת היום כמו בעבר כתחנת מעבר בזהות היהודית, כאירוע חניכה של התקבלות למועדון היהודי: מבחינת ההלכה, חתן הבר מצווה מצטרף למניין ומבחינת החברה הוא נתפס כאזרח בוגר.

הנַאכְּבָּה שֶלנוּ ההורים והילדים ליד הבית בבגדד ערב היציאה לארץ ישראל

"כל עוד בלבב פנימהנפש יהודי הומיה"...

הפריחה של השקדייה בהרי ירושלים נותרה זיכרון שלא נשכח, ולא יישכח. הילדות בירושלים בשנות החמישים הייתה ילדות מופלאה, ופרק ראשון על ילדות זו פרסמנו בחג החנוכה ("פנס חג החנוכה מאיר..."). הנה בא הפרק השני – וזו שוב ירושלים מעולם אחר. ט"ו בשבט קהילתי יותר, עשיר במנות של פירות וגם פירות יבשים.

לאלי לבני, אחיה של ציפי, זה מזכיר את מסע ההפחדה של 1977. הוא נבהל ממסע האימים של קדימה. הבחירות הקרבות פותחות פצעים ישנים. החשש מעליית הימין לשלטון שוב מחזיר לתקשורת הלכי רוח שהכרנו לפני המהפך בשנת 1977. שוב נשמעות דעות מתנשאות של מעצבי דעת קהל, שמטפטפים לנו: לדמוקרטיה הישראלית מתאים רק ממשל שמאלי. אלי לבני- האח של ציפי לבני – צודק.

תמונת ילדות קסומה: ילדות בירושלים בשנות החמישים, איך הֵארנו את חג החנוכה בפָנסי פח, איך קנינו בלוקים של קרח ברחוב האגס במחנה יהודה, ג'ו עמר בבית הכנסת השכונתי, אברהם לוי מנהל הדואר היה גם סוכן של ה

חלף עשור למותו של מיכאל דשא איש מושב שְדֵמה, משורר אוהב ארץ ישראל, איש אדמה ומחובר לשורשים היהודיים ולהיסטוריה הארץ ישראלית. כאשר באנו לחלקת האדמה שלו במושב שדמה ראינו כמה אהבה הוא משפיע על העצים והשתילים. זו הייתה תחילת הסְתָו, ולרגע שמענו אותו מפזם לעצמו את השיר שלו, והטבע כמו ענה לו:

חשבון נפש של זהות: מהו ה dna של דור המדינה, איזו תורה קיבלנו, לאן פנינו מועדות. בדואר ישראל בחרו את בול "הצבר הישראלי" לרגל חגיגות ה- 60. האם זה הצבר האמיתי?

חוזרים לסליחות, חוזרים לילדותחודש אלול נושא עמו תחושה של שלהי תקופה. פיוט הפתיחה של הסליחות מכה בנו ואינו מרפה: "בן אדם, מה לך נרדם, קום קרא בתחנונים".

יוסף אורן, זכה פעמיים בפרס הביקורת על שם מרדכי ברנשטיין (ב- 1981 וב-1989) וכן זכה בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספריו האחרונים "סוגות בסיפורת הישראלית", "משבר ערכים בספרות הישראלית" ו"משמרות בסיפורת הישראלית" היו שיאים של כתיבה מעמיקה ולמדנית לאורך שנים.

" חייבים להביט אחורה כדי להכיר את עצמך" שיחה עם הרצל ובלפור חקק, רמת השרון, 7.7.2006 מתוך הספר: "שיחות עם סופרים", הוצאת קווים, 2007 . מאת משה גרנות

ביוגרפיה של צייר ואמןהצייר אלי עינת מספר על הקסם וההשראה שיוצרים את היצירה ואת הציורהצייר אלי עינת עשה חיל בלונדון, אך חזר לכאן לכבוש לו מקום בקרב קהילת הציירים בישראל.

הרצל ובלפור מספרים על פוגרום ביהודי עיראק בחג השבועות תש"א, 1941. סיפורם האישי מצמרר: רצח של שני האחים של אמם, פרעות אכזריות ביהודי בגדד, סיפורו של הסב שאיבד אמונה ושב אליה.

מעבר למציאות היומיומית העכשווית תמיד מחכה לנו המציאות האחרת. צריך פשוט ללחוץ על המתג של מכונת הזמן ולשוב לעבר, אל ימי הילדות. אנו שנולדנו סמוך להכרזת העצמאות בתש"ח מטיילים כאן בעקבות ילדותנו.

כמדי שנה, גם השנה בחרה המועצה הציונית בישראל לקיים טקס הכתרת חתן האור/ כלת האור לשנה הנוכחית. השנה נבחרה ככלת האור סופרת הילדים הידועה גלילה רון פדר עמית.

על-פי משל אחד ונמשלו בכתבי הרב יוסף חיים: משל על אסופי יתום ובת מלך יפה, ואיך כל זה מספר לנו סיפורה של גלות וסיפורה של גאולה.

עלילות בן ציון יהושע בעיר ירושלים : ריאיון עם בן ציון יהושע לרגל צאת ספרו החדש "מילואים בשדות האורז"

מרדכי מורה יודע שזהותו עוצבה בארץ ישראל, זה היה כמו מתן תורה. ראיון לחג השבועות עם מרדכי מורה, צייר ואמן

פרופ' שמואל מורה, בעל שם עולמי בחקר התיאטרון והספרות הערבית, פרסם מאמרים בכתבי עת מדעיים רבים והרצה באוניברסיטאות בון, לונדון וכן הוזמן להרצאות בקהיר. בשנת 2000 זכה ברוב עם בפרס ישראל בחקר המזרחנות

זוהי הצעה לנוסח סדר ט"ו בשבט שיש בו שילוב של ישן וחדש, שכתבו הרצל ובלפור חקק. נוסח הסדר נשען על מבנה הסדר הקבלי של "פרי עץ הדר" מן המאה השבע עשרה, אך יש בו שילוב של פרקי ספרות מן המדרש ומן הספרות החדשה ושירי הזמר הישראלים. מנחם פאלק טרח על ההפקה וההקלדה של הסדר, וכולכם מוזמנים לחגוג את החג הישראלי הזה.

על מוטיב אחד בשירי רחל: עיון בשיר "ניב" ובשירים אחרים

חלף יום העצמאות, מתקרב לו חג מתן תורה, ואנו חושבים קצת על חזון, על תורת החיים שנשכחה. כשמוותרים על מלחמה על זהות ועל עבודה עברית, ממשיכה הנסיגה לכיוונים אחרים.

הנאצים לא הבחינו בין יהודי ליהודי. למעלה מ- 135,000 יהודים ספרדים בבלקן הושמדו באושוויץ ביחד עם יהודים בהולנד, צרפת ואיטליה. במרוקו ובאלג'יר נחקקו חוקי גזע ונקבעה תכנית השמדת יהדות צפון אפריקה. בלוב הוקם מחנה עבודת כפייה ומאות נשלחו למחנות השמדה באירופה.מדריך חבורת רחוב סיפר שביום השואה, בהתקרבו אל חניכיו שמע אותם מתלחשים: "חבר'ה, היום צריכים להיות עצובים. למדריך יש היום יום השואה"...

חג הפורים נתפס בעינינו כחג משעשע, כזמן של תחפושות והחלפת זהויות. עם זאת, איננו שוכחים שבחג גם הולכים לבית כנסת לשמוע קריאת מגילה, וזה בכל זאת נתפס בעינינו כחג דתי. ובכל זאת אנו מהרהרים הרהור שני: קשה להימלט מן השאלה: המגילה אמנם נקראת בבית הכנסת, אך כיצד זה הפכה המגילה לכתב קודש תנ"כי, למרות שזו מגילה ש"אין בה אלוהים"?

בשנים האחרונות הולכת וצוברת תאוצה חגיגה שלא חגגנו בעבר: חגיגת סדר ט"ו בשבט. אנו עצמנו חיברנו סדר ט"ו בשבט שהוא שילוב של ישן וחדש והוא נחגג כל שנה בקרב קבוצת סופרים. מה מקורו של החג ומה משמעותו של הסדר?

"יסמין" משלים את הסאגה המשפחתית – ומצטרף ל"מפריח היונים" ול"תרנגול כפרות. הפאזל הושלם - מהחיים בבגדאד, הקליטה בארץ ועד הניסיון להשפיע על החיים בה.

בנימין זאב הראשון פוגש את וילהלם השני

הרהורים ערב הימים הנוראים על זהותו היהודית של הישראלי לאחרונה הופיעו ספרי שיריהם החדשים: "הזמן הגנוז" מאת הרצל חקק ו"זריחה בין הזמנים" מאת בלפור חקק.

תשעה באב היה לאבן פינה בזיכרון הלאומי שלנו. שני חורבנות באו לנו בתשעה באב. כיהודים חווים אנו את הביוגרפיה הלאומית כביוגרפיה אישית, והנפש היהודית אינה יכולה למחות בנקל את נוראות העבר. גם בשגרת היומיום מלווים אותנו צללים מן העבר: חורבנות, פרעות , רדיפות...