פורסם: 12/02/2013 - 16:29
בחרנו לכתוב על כתונת ילדותנו, כתונת הלידה שקיבלנו מאמא, כיצד הפכה הכותונת לציר חיינו. נפתח בשירו של רבי משה אבן עזרא. נדמה, שביום שנולדנו, הגן אכן לבש כתנות פסים לכבד הולדתנו. משפחתנו גרה אז בבית על גדת החידקל, ובגן הבית הייתה התרגשות מיוחדת. בבגדד הורגשה תכונה: שנים רבות שלא זכרו שם הולדת תאומים. בשיר של בלפור נקראה לידתנו "הוּלַדְתַיִם". מכל קצות העיר הגיעו אנשים לראותנו, ואמנו נאלצה מרוב פחד מעין הרע לשים עלינו שוּמים וקמעות, לקשור לרגלינו מצילות (גְ'נִיגְ'ל) שמרחיקות מזיקים, ומתחת לכרית הניחה ספר רזיאל המלאך.