אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אבשלום אליצור


התמונה של אבשלום אליצור

דף משתמש

אבשלום אליצור עדיין לא הודיע על החלטתו מה הוא רוצה להיות כשיגדל. עד אז, את תוצאות התלבטויותיו אפשר לראות בעמוד הבית שלו

היסטוריה

חבר במשך
5 שנים 4 חודשים

מאמרים מאת

ז'אק דרידה (15 ביולי 1930 – 9 באוקטובר 2004) אבי זרם הדקונסטרוקציה

על שמונה הבלים פוסט-מודרניסטיים

פורסם: 01/25/2017 - 09:25
ה"פוסט-מודרניזם" מסוגל לקלקל כל חשק והתלהבות לעסוק במדע, וחשוב להסביר לאנשים צעירים שכל קשר בינו לבין המדע הוא מקרי בהחלט. לא פחות מדאיגות הן השלכותיו החברתיות והמוסריות
ז'אק לאקאן (13 באפריל 1901 - 9 בספטמבר 1981)

על תלאותיו של שם האב: עיון ביקורתי בתיאוריה של לאקאן (חלק ב)

פורסם: 01/19/2017 - 09:31
שני יישומים לפסיכואנליזה: הקליני והתרבותי. הראשון מטפל בנפש היחיד ובמצוקותיה, והשני חודר לכל מדעי החברה והרוח: ההיסטוריה, האמנות, הדת והתרבות כולה. אם הפסיכואנליזה הלקאניאנית אינה מצליחה כתיאוריה קלינית, ניתן עדיין לצפות שתהיה פורייה בניתוחיה הספרותיים, התרבותיים וההיסטוריים, שהרי עיקר פרסומה בא מעבודות מסוג זה. אבל ממבט קרוב יותר, גם כאן מתקבלת תמונה מאכזבת.

על תלאותיו של שם האב: עיון ביקורתי בתיאוריה של לאקאן

פורסם: 01/18/2017 - 12:46
דיוננו זה יתחיל, כנהוג, בהערה על שם מרכזי ועל אות שאינה כתובה. אבל אחר כך, שלא כנהוג, יפנה הדיון אל הסכנות שבסגידה לטקסט ובעריצותה של המילה. נדמה לי שסטודנטים כמותכם, שחונכו על חשיבות המילה הכתובה, שוכחים לפעמים שאת הכתוב יש לא רק לכבד אלא גם לחשוד בו, שמילים יכולות לא רק להורות אלא גם להתעות.
דגל הגאווה

על החופש הלא-טריוויאלי לבחור נטייה מיני

פורסם: 01/16/2017 - 11:16
תשאלו כל רפתן: פרות שנשארו בלי זכר עולות זו על זו. גנטיקה? תכניסו פר לרפת וכל ה"לסביות" תעזובנה זו את זו. מכאן עשה פרויד צעד קטן לפרות אבל צעד ענק לאדם: כמו המחסומים החיצוניים יש גם מחסומים פנימיים.
אלברט איינשטיין (1879-1955)

ואף על פי כן, קיימת המציאות כשלעצמה: הדיאלוג הפילוסופי בין איינשטיין והרברט סמוא

פורסם: 01/15/2017 - 10:15
בתולדות החשיבה המודרנית תופס איינשטיין מקום ייחודי: המהפכן שלא היסס לוותר על עוגנים מטאפיזיים בני אלפי שנים לטובת תורה אלגנטית ופשוטה יותר מצא את עצמו, בשנותיו המאוחרות, בעמדה ההפוכה של שמרן מזדקן מחוץ למעגל העשייה העיקרי של הפיסיקה העיונית באותם ימים. עמדה זו חברה באיינשטיין אל עוד תכונת אופי שנודעה כייחודית לו, דהיינו, נוהגו להעדיף לעתים דווקא הדיוט גמור על פני עמיתיו המדענים כבר-שיח מדעי. צירוף תכונות זה הוליד לעתים שותפויות מפתיעות.

זכר עמלק וטעם החזיר: האנטומיה של השנאה המטפיזית

פורסם: 01/08/2017 - 11:09
שתי דוגמאות של שנאה מטפיזית מתחום היהדות – המצווה למחיית עמלק והתיעוב כלפי החזיר – נידונות במאמר זה מנקודת ראות פסיכואנליטית, תוך ביקורת גישות אחרות שניסו להתמודד עם הנושא.
הרהורים על טבע הזמן בפיסיקה

הרהורים על טבע הזמן בפיסיקה

פורסם: 06/30/2013 - 18:12
מה יילד יום? הרהורים על טבע הזמן בפיסיקה של המאה העשרים ואחת. בזבזתי את הזמן, ועכשיו הזמן מבזבז אותי!". מהי תכונתו הבולטת ביותר של הזמן? רוב בני האדם יאמרו: הזמן עובר, זורם, רץ; הזמן, פשוט, בורח לנו כל הזמן. את זה כולם יודעים, נכון? והנה, בהיגד הזה יש פגם לוגי קטן: הוא מופרך מיסודו. הפיסיקה עושה דבר פשוט עם מעבר הזמן: היא מתעלמת ממנו לחלוטין. לשווא נחפש באיזה חוק מחוקי הפיסיקה התייחסות כלשהי למעבר הזמן. כל מה שנותנים לנו חוקים אלה הוא כללי התאמה:

לדרוך על הצל: ממשבר קיומי למתנת חיים / יוסי רודוי

פורסם: 08/31/2007 - 03:00
המחלה שמעבר למטפורהלדרוך על הצל: ממשבר קיומי למתנת חיים. מאת יוסי רודוי. 271 עמ'. תל-אביב: אטלנטיס.

אי-ידיעה ממארת

פורסם: 05/19/2007 - 03:00
לפני ימים אחדים, ב-17 במאי 2007, הובא למנוחות נסים פז. בן ששים היה במותו, עוד קרבן לאותה זרוע פושעת של החוק הקרויה במקומותינו "משטרת ההגירה".

אי-ודאות יקומית

פורסם: 01/17/2006 - 02:00
שיחה עם עזרא אוריון עורך "סביבות"

שרדינגר עושה חיים חלק ב´

פורסם: 12/24/2005 - 02:00
שבוע בטירול, אוגוסט 2005 (חלק ב')

שרדינגר עושה חיים חלק א

פורסם: 12/14/2005 - 02:00
שבוע בטירול, אוגוסט 2005

אוהבי הרימות

פורסם: 11/07/2005 - 02:00
האנטומולוגיה המשפטית היא מדע מדוקדק העוסק בזיהוי מיני החרקים המטילים את ביציהם על גוף נרקב ובהכרת מחזור-חייהם המורכב. התולעים הלבנבנות המופיעות למגינת לבנו על כל מאכל שהושאר בחוץ זמן רב, רימות הזבוב המצוי, הן רק מין אחד משפעת החרקים המשגשגת על תוצרי הפירוק של כל אורגניזם מתפורר. חוק גדול ועתיק של החיים מצווה כי מות יצור אחד ייתן חיים למשנהו.

משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית

פורסם: 09/29/2005 - 03:00
זיגמונד שלמה פרויד. האם הפסיכואנליזה גילתה דברים בעלי ממשות אובייקטיבית – ועל כן אוניברסאלית – ולכן אין לה קשר מיוחד ליהדות, או שמא היא השקפת-עולם ייחודית לפרויד, ועל כן נושאת אולי גם את חותם לאומיותו?

לאקאן: עיון ביקורתי בתיאוריה חלק ג

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
אני יכול להקדים ולשער את תשובתו של הלקאניאני: מה שאתה רואה כניכור מהחוויה, מהרגש, נובע מהעובדה שהתיאוריה שלנו חושפת את מה שביסוד החוויה ולפיכך היא אומרת עליה דברים חשובים יותר מאשר ההתייחסות הישירה אליה. ניתן להשוות זאת לתיאור המנגנון הנוירופיזיולוגי האחראי לדיבור, שגם אם האדם המדבר עצמו אינו מבין אותו, הריהו בעל ערך עצום להבנת הדיבור. או ניתן לחשוב על ניתוח לשוני למשפט, שגם אם מי שאמר את המשפט לא יזהה בניתוח הלשוני את מה שאמר הוא עצמו, הרי הניתוח חיוני להבנת אותה שפה ולהבנת השפות בכלל. בשני המקרים יש צורך בלימוד הדיסציפלינה העושה ניתוחים כאלה. ואם כן – ימשיך הלקאניאני ויאמר – באיזו זכות אתה מלגלג על התיאוריה מבלי להבין אותה? למה אינך מוכן לקבל את העובדה שתורת לקאן מצריכה לימוד ותרגול כמו כל מיומנות מתקדמת?

לאקאן: עיון ביקורתי בתיאוריה חלק ב

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
אני מוטרד מהמבניות המוקפדת של התיאוריה. העובדה שהיא כל כך בנויה לתלפיות מבחינה לוגית, מה שעושה אותה מן הסתם מושכת כל כך בעיני חסידיה לעומת ה"בלגאן" שהם מייחסים לפרויד, עלולה להיות דווקא חולשתה הגדולה. הנה למשל תיאור צורותיה השונות של הנוירוזה:

לאקאן: עיון ביקורתי בתיאוריה חלק א´

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
דיוננו זה יתחיל, כנהוג, בהערה על שם מרכזי ועל אות שאינה כתובה. אבל אחר כך, שלא כנהוג, יפנה הדיון אל הסכנות שבסגידה לטקסט ובעריצותה של המילה. נדמה לי שסטודנטים כמותכם, שחונכו על חשיבות המילה הכתובה, שוכחים לפעמים שאת הכתוב יש לא רק לכבד אלא גם לחשוד בו, שמילים יכולות לא רק להורות אלא גם להתעות.

האנטומיה של השנאה המטפיזית (פרקים יט - כא)

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
חלק שלישי: השנאה המטפיזית (פרקים יט - כא) טז 08 . מקור השנאה לאחר: הגוף האנושי בעיני הדת 08 ‏יז 08 המונוטוניות של הרוע: סרבים, רואנדים ואנטישמים 08 ‏יח . המשפחה כמקום סכנה: הביוגרפיה המונוטונית של הרוצח הסדרתי ורוצח-ההמונים ‏יט 08. “hier ist kein warum”: הכשל האונטולוגי בחקר השנאה . השיטה שבשיגעון השנאה 08א 08 . ושנאת לרעך כמוך 08 יט. “hier ist kein warum”: הכשל האונטולוגי בחקר השנאה

האנטומיה של השנאה המטפיזית / פרקים טז - יח

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
אם בעיני רובנו עמלק הוא רק קוריוז היסטורי, והחזיר קוריוז אנתרופולוגי-קולינרי, יש רק לשמוח על כך. בפרקים הקודמים גם הרשיתי לעצמי פה ושם איזו הלצה או חידוד בנושאים אלה, להזכיר לעצמי ולכולנו עד כמה "אנחנו כבר לא שם". אבל "אנחנו", כמה עצוב, עדיין מיעוט. את חלקו המסכם של מאמר זה כותב אני בקורטונה, עיירה מלבבת בחבל טוסקנה שבאיטליה, שאליה אני מגיע מדי שנה בתחילת ספטמבר לשבוע שמארגנת אוניברסיטת eth בציריך לסטודנטים שלה החפצים לשלב מדע עם אמנות ופילוסופיה

השנאה המטפיזית / טעם החזיר פרקים י - טו

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
באנחת הקלה פונים אנו אל מושא חקירתנו השני. כאן לא יהיו מעשי טבח בתינוקות ובזקנים ולא שבועת נקמה לדורי-דורות. הפעם, בסך הכל, מדובר בסתם בעל חיים שהוכרז כאסור באכילה, ובמהלך הדורות הפך ליצור משוקץ ושנוא. עם ישראל לא השמיד חזירים אלא רק נמנע מכל מגע איתם, דבר ששיפר במרוצת הדורות את תוחלת חייהם של אינספור חזירים וחזירות אסירי תודה, והם נותרו זמינים גם כיום לכל הרוצה להכירם מקרוב. דיוננו בשנאה המטפיזית השנייה יהיה אפוא פשוט וקצר יותר.
עגל הזהב מאת פוסיני

השנאה המטפיזית / זכר עמלק ו - ט

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
חקירתנו, כמו שנהוג לומר, הולכת ומסתעפת. ואם להמשיך בלשון הדימוי הפלילי הזה, כמה מכיווני החקירה מוליכים כלפי מעלה. תשומת לבנו פונה אפוא אל אותו אלוהים חובב השמדות, שדמותו עשויה לשפוך אור נוסף על נפש מאמיניו. בשום מקום במקרא לא מופיע אל זה בצורה שקופה כל כך כמו בתפקיד שהוא ממלא בחיי ראש וראשון נביאיו, משה.

האנטומיה של השנאה המטפיזית / מבוא: השנאה כטעם החיים

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
"שנאה מטפיזית" היא שנאה שנימוקיה אינם נתמכים בעולם המוחשי אבל עוצמתה יכולה להגיע עד למעשי רצח המוניים. שתי דוגמאות של שנאה מטפיזית מתחום היהדות – המצווה למחיית עמלק והתיעוב כלפי החזיר – נידונות במאמר זה מנקודת ראות פסיכואנליטית, תוך ביקורת גישות אחרות שניסו להתמודד עם הנושא. התופעה מוסברת כמנגנון הגנה מפני כמה נטיות לא-מודעות בנפשו של השונא: דחפי רצח כלפי אנשים קרובים, בושה בגוף ובתפקודיו, משיכה אל האובייקט השנוא ושנאה עצמית עד כדי נטייה להתאבדות. ההשערה היא כי דמות מבלבלת של הורה אוהב-שונא, שהופנמה בשלב מוקדם, עומדת ביסוד תופעות רבות כאלה. המאמר מכליל מסקנות אלה לגבי גילויים דומים של שנאה מטפיזית בימינו: גזענות, התעללות בבעלי חיים, רצח סדרתי ורצח-המונים.
נאום גטיסבורג / אברהם לינקולן - נוסח עברי

נאום גטיסבורג / אברהם לינקולן - נוסח עברי

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
"עכשיו הוא שייך לדורות," אמר שר המלחמה אדווין סטנטון בשעה 7:22 בבוקר יום ששי, ה-15 לאפריל 1865. רק לפני ששה ימים הסתיימה מלחמת האזרחים, וכחודש קודם לכן נבחר הנשיא לכהונה שנייה.

על החופש הלא-טריוויאלי לבחור נטייה מינית

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
על החופש הלא טריוואלי לבחור נטיה מינית

הרהורים על טבע הזמן בפיסיקה חלק ב

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
מה יילד יום? הרהורים על טבע הזמן בפיסיקה של המאה העשרים ואחתמתוך: הזמן: מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר. עורכת: אמיליה פרוני. ירושלים: מוסד ואן-ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004. חלק שני של המאמר

הרהורים על טבע הזמן בפיסיקה חלק א

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
מה יילד יום? הרהורים על טבע הזמן בפיסיקה של המאה העשרים ואחת מתוך: הזמן: מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר. עורכת: אמיליה פרוני. ירושלים: מוסד ואן-ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004.
ניקולס פוסיני (1625) יהושע נלחם בעמלק. מיהו עמלקי?

השנאה המטפיזית / זכר עמלק א - ה

פורסם: 06/08/2005 - 03:00
בדומה לשאלה המייגעת "מיהו יהודי", ניצבים לפנינו קשיים לא מעטים בצאתנו לבירור הפוך: מיהו עמלקי? מצד אחד יש מעט מאוד, אם בכלל, עדויות היסטוריות על אותו עם, ומצד שני הוא מככב באינספור כתבים דמונולוגיים של משמידיו, שנתנו דרור מוחלט לדמיונם במטרה לייחס לו כל רוע שרק אפשר להעלות על הדעת. ננסה, אם כן, להתקדם לפי סדר זה: לנסות תחילה לדלות כל פיסת עדות הנראית כבעלת מהימנות היסטורית, ומשם נפנה לניתוח הדמיון המיתולוגי.

על שמונה הבלים פוסט-מודרניסטיים

פורסם: 10/15/2004 - 02:00
ה"פוסט-מודרניזם" מסוגל לקלקל כל חשק והתלהבות לעסוק במדע, וחשוב להסביר לאנשים צעירים שכל קשר בינו לבין המדע הוא מקרי בהחלט. לא פחות מדאיגות הן השלכותיו החברתיות והמוסריות. בואו, אם כן, נבחן מקרוב כמה מההכרזות המרעישות הללו המושמעות בשנים האחרונות באמצעי התקשורת, בבתי-הספר ובכתבי-העת.

הנצפים ביותר