רמי נוידרפר הוא תל אביבי בנשמתו וברוב שנותיו גם בגופו, נולד בשנות החמישים, כנצר למשפחה שרוב בניה נספו בשואה, וחי בינינו עד היום .
רמי היה עתודאי, דבר שבלאו הכי הוציא שם רע עוד יותר לתואר המפוקפק הזה. בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל ותואר שני בהצטיינות במנהל עסקים, עם התמחות במחשבים ובמערכות מידע. בילה עשרים שנה בתפקידי מחקר ופיתוח בצה"ל, בתחומי התקשורת הספרתית והיה מועמד לפרס ביטחון ישראל על פועלו זה. השתחרר בדרגת סא"ל. מאז שחרורו, עובד בתחום ההיי-טק, בתחומים שונים של הטלקומוניקציה .
תחומי העניין של רמי הם מגוונים ורבים ובכולם הוא מגלה חובבנות מובהקת. כמו למשל: היסטוריה, ובמיוחד היסטוריה צבאית והיסטוריה של ארץ ישראל, טכנולוגיה, חקר התודעה, יהדות, ברידג', בישול, שחייה, צילום דיגיטאלי, וטיולים. מלא וגדוש בידע נרחב אך בלתי נחוץ, אותו ניצל להשתתפות בתחרויות טריוויה, ולהיותו מעמודי התווך של ארץ פו"ח, בה היה ידוע בכינויו "המנוח שליט"א", וכיום אֶלִיצָפַן בֶּן פָּרְנָךְ.
רמי היה פעיל שנים רבות במחנה השלום ההולך ומתפורר. היה פעיל בעבר ב-מועצה לשלום ולביטחון (ארגון של קצינים במילואים המאמינים בפשרות תמורת שלום) בשלום עכשיו וחבר במועצה הציבורית של המפקד הלאומי ז"ל. יחד עם זאת חשוב לרמי להדגיש את התנגדותו המוחלטת לסרבנות לשרת בצה"ל מטעמים אידיאולוגיים.
למרות היותו חילוני אדוק, מקדיש רמי חלק מזמנו הפנוי ללימוד נושאים ביהדות.
בשנים האחרונות מבלה רמי זמן רב בכתיבה בהשתתפות בפורומים באינטרנט, דבר המרחיק אותו יותר ויותר מהעולם הממשי.
רמי נוידרפר כתב שני ספרים: השד ואני – ספר ילדים ו-מילון למונחי תקשורת (ביחד עם ניסו כהן).
רמי, נשוי ואב לשני ילדים – ליאור – קצין , ויז מחשבים וג'נטלמן, ודנה, לוחמת חי"ר עזת נפש בהווה ורשג"דית בעבר . זה לא מכבר נפטרה בשיבה טובה קאיה , כלבתו האגדית. תהי נשמתה צרורה בצרור הכלבים, ואת מקומה עלי מרצפות ממלא פנצ'ו, הענק הלוחש.