אילנה גרף

מקור השוקולד, הקקאו, נחשב במשך שנים ארוכות למתנת האלים. הקקאו הגיע אל העולם המערבי מיערות הגשם שבמרכז אמריקה הדרומית, ועבר היסטוריה ארוכה שתחילתה בימי תרבות המאיה והאימפריה האצטקית, מהן אל הספרדים שכבשו את דרום אמריקה, ומשם נפוץ לשאר ארצות אירופה והעולם, כאשר הוא משקף את התרבויות בהן נצרך בראי תרבותי ואמנותי.

במשך כשנה וחצי ישבה אישה צעירה לחוף הריביירה הצרפתית, וציירה בצבעי- גואש כ- 1000 ציורים. 760 מהם קיבצה יחד ליצירה אומנותית ייחודית ומקורית אותה כינתה: מחזה-סיפור (singespiel). את הדפים שגודלם אחיד - 32x25 ס"מ מספרה ולכל דף הצמידה בנייר דבק דף שקוף בגודל זהה עליו רשמה הערות, ביאורים, דיאלוגים והצעות מפורטות לליווי מוסיקלי.

הניגוד החריף הזה, במיוחד מבחינה ויזואלית, חזר לאורך כל הביקור. ברלין היא עיר ענקית ומרשימה. הכל בה גדול: השדרות הרחבות, בתי הכל-בו מרובי הקומות, התרבות המפוארת. אבל האירועים ההיסטוריים הדרמטיים שעברו על העיר שהיתה חצויה ע"י חומה במשך 41 שנים עדיין משתקפים ברחובותיה, שדרותיה, בתיה ואנשיה. ליד כניסה לרכבת התחתית פארק ובכניסה לרכבת עומד דוכן לממכר נקניקיות. הכל נקי ללא רבב.

"פורום ברצלונה", אירוע בינלאומי תרבותי ותיירותי, התקיים בין החודשים מאי וספטמבר השנה, בבירת קטלוניה, במשך 141 ימים. לפורום היו שותפים עיריית ברצלונה, ממשלות קטלוניה וספרד וארגון אונסק"ו.

בחודשים האחרונים גיליתי עולם חדש, בעצם רק את קצה הקרחון: תחריט אמנותי.  

הביאנלה הארצית החמישית לרישום, נדבך נוסף בסדרת תערוכות, שהחלה בשנת 2001 ביוזמת ובחסות בית האמנים הירושלים. הפרויקט רב המשתתפים, הינו תוצאה של שיתוף פעולה עם הגלריות הציבוריות אשר פועלות במרכז העיר, ואשר מטרתו לחשוף לציבור את העשייה הענפה בתחום הרישום בישראל, וכן למפות את הסגנונות, הטכניקות והנושאים המאפיינים את הרישום העכשווי בארץ.

נושאת מטוסים": "רעיונות אמריקניים באדריכלות ישראלית" - הביתן הישראלי מהביאנלה לאדריכלות בוונציה כעת במוזיאון ישראל. האם "ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם"? – האמירה המפורסמת של אלכסנדר הייג, מזכיר המדינה בתקופת נשיאותו של רייגן, הציתה ההשראה לשם התערוכה אשר ייצגה את ישראל בביאנלה לאדריכלות בונציה ב- 2012 ואשר תוצג לראשונה במוזיאון ישראל למשך חודשיים בלבד החל מה-3.11.13. תערוכה כוללת יצירות של חמישה אמנים וצלמי אדריכלות מובילים מישראל ומן העולם:

אסכולת פריז " היא תנועה אמנותית שמרכזה היה בפריז בין השנים 1918 ל-1940. במחצית הראשונה של המאה העשרים הפכה פריז למרכז הגדול ביותר של אמנים יהודים, תופעה ראשונה מסוגה בתולדות האמנות הקרויה גם "אסכולת פריז היהודית". ''אסכולת פריז'' מעלה שמות של אמנים ידועים כמו אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, ז'ורז' בראק, פרנאן לז'ה, מרסל דושאן, חואן גרי, מאן ריי ועוד, וגם שמות של אמנים יהודים גדולים לא פחות. רוח ההשכלה שכבר פשטה בקרב יהודי מערב אירופה אל מזרחה ועד לרוסיה גרמה אולי לקונפליקט בין היותם אינדיבדואלים בעולם החדש והמודרני לבין נאמנותם ליהדותם ולתרבותם.

שוק הספרים הדיגיטלים כבר מוכר וידוע בעולם המערבי מזה 10 שנים וכעת חודר למדינות המזרח התיכון, אסיה וישראל. ישראל נמצאת בתחילתה של מהפיכה בתחום ההוצאה לאור הדיגיטלית. הדבר מתאפשר בזכות התקן החדש EPUB3 אותו פיתח ה. IDPF. התקן החדש, תומך בשפות עברית וערבית, כלומר לשפות שנקראות מימין לשמאל, ומאפשר לא רק הצגת תוכן בשפות אלו, אלא גם הצגת תוכן אינטרקטיבי ומתקדם שהופך את הספר הדיגיטלי מספר קריאה לחווית משתמש אינטרקטיבית.

עברו הרבה מים במזרקה מאז הציג לראשונה האמן מרסל דושאן (Marcel Duchamp) את מה שהוגדר לימים כרדי מייד (Ready made) הראשון. בשנת - 1913 הציב מרסל דושאן, בסטודיו שלו בפריז, גלגל אופניים על שרפרף, חיבר אותם, והציג אותם כעבודה אחת. בשנת 1917 לתערוכה שנערכה בגלריה גרנד-סנטרל שלח דושאן משתנה ציבורית שלה נתן את הכותרת "המזרקה" אשר הוצגה בתערוכה כשהיא מאחורי וילון. עבודתו זו מהווה סמל לפריצת גבולות האמנות, ונחשבת לראשית האמנות אוונגרדית, עד היום. לסדרת היצירות שלו שהיו במקור חפצים יומיומיים שהוא הפך ליצירות אמנות קרא דושאן - רדי מייד: כלומר- מוכן מראש.

הדגל שנופפה בו התנועה החדשה (דאדא) היה: החברה שהצמיחה מלחמה, אינה ראויה לקבל אמנות. היא ראויה ל"אנטי-אמנות". לפיכך, גם השפה האמנותית בה השתמשו לא התחשבה במוסכמות: הבחירה בעצמים מחיי היום יום לצורך פיסול, השימוש בחומרים בלתי מקובלים עד אז בציור, ההתבטאות בשפה מקרית ובלתי-מתוכננת בשירה ובתיאטרון - כל אלה שימשו את חברי התנועה בהעברת מסריהם וסייעו בידם לזעזע ולתת ביטוי לרעיונותיהם האנטי –ממסדיים. (דוגמא מצוינת היא המונה ליזה המשופמת שצייר מרסל דושאן).

כאמנית של מכחול, עיפרון, צבעים וניירות, תוכנות מחשב ואפליקציות איור, גיליתי שגם היום, כשאמנים ומאיירים רבים, כולל אנוכי, שמשתמשים גם במחשב ליצירת עבודותיהם, לא נדחקה הצידה השיטה המסורתית של לכלוך ידיים ועבודה קשה. בשנים האחרונות גיליתי את תחום התחריט אמנותי. תחריט יבש, אקווטינטה", "שוגר-ליפט" (ציור בסוכר), אבקות, צריבות בחומצה, פלטות, הדפסה. סוגי נייר שונים עם שמות איטלקיים, צבעים עם שמות צרפתיים, סקיצות, חומצות, שעווה רכה, שעווה חמה, הטבעות, מכחולים, אספלט, הצלחה, שיפור, הדפסות נסיון, המסה בחום, שטיפה במים רותחים... המתנה, ניקוי, ייבוש, מתכת, נחושת, שיוף, אבץ, בלט, חריטה, כפפות, מכבש... ניסיתי ונכבשתי.

החל מתאריך ה- 17 ביולי 2013 – מוקרנת שוב במוזיאון ישראל בירושלים עבודת הוידיאו "השעון". יצירת האמנות המפורסמת של האמן כריסטיאן מרקליי. העבודה, שנרכשה לאחרונה ע"י מוזיאון ישראל לאוסף המוזיאון, עוסקת לפי שמה: בנושא הזמן. היצירה מורכבת מאלפי קטעים שנלקחו מסרטים. בקטעים מוצגים שעונים שונים, או בני אדם המתייחסים לנושא הזמן והשעות, ואשר למעשה מכריזים בקטע בו הם מופיעים על שעה ודקה כלשהי ביממה.

תערוכה המוצגת עד לסוף חודש יולי 2013 במוזיאון מאנה כץ בחיפה, בוחנת את הצורך של האמן היהודי מארק שאגאל לעסוק בציוריו בנושאי תנ"ך כאמן חילוני מודרני במאה ה-20. מוכר וידוע כי יצירתו של האמן, אם לא רובה, שאבה את השראתה ממקורות יהודיים תרבותיים ורוחניים. רבות מעבודותיו המפורסמות, ציורים, פסיפסים ועבודות במדיומים השונים מציגות סמלים יהודיים מסורתיים כשופר, דגים, מגן דוד, פמוטים ומסורת יהודית, כחתונה יהודית וכו'

הוזמנתי להשתתף בביאנלה השנייה לאיור שמתקיימת בזאגרב בירת קרואטיה ביחד עם עוד8 אמנים מישראל.

"אישה צריכה חדר משלה והכנסה קבועה כדי ליצור" המשפט שהיווה את הרעיון המרכזי במסה שכתבה וירג'יניה וולף ב1929 "חדר משלך" היה בעצם אבן היסוד לחשיבה האמנותית-פמיניסטית והוא רלוונטי לגמרי כחשיבה בסיסית לחופש אמנותי לנשים גם היום. חדר משלך - נכתב בעקבות הרצאות שנתנה הסופרת וירג'יניה וולף בפני קהל נשים (שהורשו אז להיכנס להרצאות עם אישור מיוחד, מעט טרם קבלת זכות הבחירה לנשים באנגליה) באוקספורד. אבני היסוד של החשיבה המגדרית באמנות ויצירה נשית מבוססים על אותו משפט של וירג'יניה וולף

אנדי וורהול, השחקן הראשי של אמנות הפופ ויוצרם של סדרות פורטרטים של כוכבי פופ, היה גם האמן הראשון שהפך את התופעה לנושא העיקרי ביצירתו.בשנות ה-70 וה-80 יצר וורהול פורטרטים של כוכבי פופ ושחקנים בינלאומיים, כמו הביטלס, מיק ג'אגר, קית' ריצ'ארדס, ליזה מינלי, ארתה פרנקלין, מייקל ג'קסון ועוד.החל מה-24 בנובמבר מציג מוזיאון ה"אלברטינה" ב-וינה עבודות על נייר בנושא, מחציתן מוצגות לראשונה. היצירות הובאו מ- andy warhol foundation לאמנות ויזואלית ב-ניו יורק שנוסד זמן מה לאחר מותו של האמן ולפי בקשתו

שיתוף הפעולה הנמשך זה שנים רבות בין הגלרייה העירונית, מחלקת הסיפריות העירוניות לבין אגודת המאיירים בישראל הניב השנה תערוכה מופלאה, מקורית וראשונה מסוגה בארץ.התערוכה מזמנת מיפגש מחודש עם המשחקים עלי

האמן הגרמני קרסטן הולר (carsten höller ) הציב באולם הטורבינות הישן שמהווה את האולם המרכזי של ה-טייט-גלרי ב-לונדון, 5 מיגלשות מתכת שבהן יכול הקהל לגלוש.

ב-פאריז מתקיימת החל מ-16 לספטמבר 2006 תערוכה המציגה את מקורות ההשראה האמנותיים של סרטי וולט דיסני הראשונים, והשפעת האמנות האירופאית על יוצריהם. עולם התרבות האירופאי מתרכז העונה בהומאז´ לאמריקה.

סטיב טובין, אמן אמריקאי מפנסילבניה יצר פסל בדמות שורשי עץ שקמה עתיק, העץ שנודע כ"עץ שהציל את כנסיית סנט ג'והן" בכך שספג את נפולת ההריסות שנפלו ממרכז הסחר העולמי ב-11 לספטמבר 2001 בזמן התמוטטות בנייני התאומים.

יום ההולדת ה- 400 לאמן ההולנדי הנודע רמברנדט ואן ריין, (1606-1669) נחגג במספר אירועים, הצגות ותערוכות בהולנד ובמקומות נוספים בעולם.

תערוכה שהוצגה עד לא מזמן במוזיאון פיקאסו בפאריז ועתה מוצגת בגלרייה ויקטוריה במלבורן, אוסטרליה, חושפת את הדיאלוג האמנותי והיצירתי המיוחד שהתקיים בין זוג נאהבים: הצייר פבלו פיקאסו והצלמת דורה מאר.

דגם ירושלים בימי בית המקדש השני עבר אל משכנו החדש במוזיאון ישראל. הדגם מוצג במתחם חדש המוקדש להיסטוריה של ירושלים.

מרכז פומפידו בפאריז מציג את אוסף האמנות המודרנית שלו בפעם הראשונה בסדר נושאי, לא כרונולוגי ומשתמש לצורך כך ביצירות מתוך אחד מהאוספים הגדולים ביותר של אמנות מודרנית ועכשווית באירופה.

עפרה עמית היא מאיירת עצמאית היוצרת בארץ ובחו"ל. עבודתה מגוונת וכוללת בין השאר ספרי ילדים, איורים למגזינים ועיתונות, פוסטרים ואריזות, וכן פרוייקטים עצמאיים בתחום הקומיקס האלטרנטיבי. עד כה יצאו לאור 5 ספרי ילדים בארץ ו-2 ספרים באנגליה. הספר האחרון "התרנגולים והשועל" מאתח.נ. ביאליק יצא בארץ במקביל לשבוע הספר בהוצאת ציבלין ובו איורים בעלי אופי מודרני העומדים בניגודלטקסט הכתוב בשפה ישנה.

הסתרה וגילוי - מול חופש ושחרור מאפיינים את יצירתו של רפי פרץ לאורך השנים. החקירה והתיאור של יחסים מתוארים תמיד בצבעים חזקים וחמים, כשהרקע הינו לרוב תפאורה של חיי היום יום. תאורה דרמטית, אור וצל, צבעים חזקים ובמיוחד הצבע האדום, משכו את תשומת לבי כשראיתי את ציוריו של רפי פרץ לראשונה, דרך מסך המחשב. אבל אין כמו המפגש עם הציורים בגודל טבעי ובצבעים חיים בסטודיו שלו כדי להעצים את החוויה.

כבר בכניסה לסדנה של יורם לילך מתחת לבית בכפר יהושע אתה נתקל במאות רשתות של בדים וצבעים. סדנת הדפס ליד לול עופות אינו מראה שכיח במשק חקלאי. יורם לילך הינו מצד אחד בעל משק בכפר יהושע, המגדל אפרוחים לאימון, עובד בכרם ליין ובעבר מגדל פרחים, ומצד שני אמן בינלאומי, אשר מציג בתערוכות בארץ ובחו"ל.

"three paintings, one installation, one gun."

מסיכות אפריקאיות. אין באמנות האפריקנית כמעט אמנות לשם אמנות. התוצאה היא אמנם תוצר של התלבטות אישית של האמן לגבי הקומפוזיציה, הצבע או הצורה, אך הסגנון הוא פרי מסורת שבטית עתיקה ומושרשת מאוד ובעלת משמעות דתית מאגית עמוקה.

בשבת 17.12.2005, ניפתחה במשכן לאמנות בעין חרוד תערוכתה של נואל ג'בור – מריה מגדלנה

תערוכה חדשה של האמן מנשה קדישמן (יליד תל אביב, 1932), חתן פרס ישראל לפיסול 1995,תיפתח ביום חמישי, 1 בדצמבר 2005 במוזיאון תל אביב לאמנות.

מקור השוקולד, הקקאו, נחשב במשך שנים ארוכות למתנת האלים. הקקאו הגיע אל העולם המערבי מיערות הגשם שבמרכז אמריקה הדרומית, ועבר היסטוריה ארוכהשתחילתה בימי תרבות המאיה והאימפריה האצטקית, מהן אל הספרדים שכבשו את דרום אמריקה, ומשם נפוץ לשאר ארצות אירופה והעולם, כאשר הוא משקף את התרבויות בהן נצרך בראי תרבותי ואמנותי.

אימגו

עד המאה ה-17 הייתה החרסינה (פורצלן) חומר בלתי ידוע ב-הולנד. הכדרים המקומיים ניסו, אמנם, לחקות את מוצרי המזרח הרחוק תוך שימוש בחימר המקומי והזמין, אבל רק באמצע אותה המאה החלו מתרבים ופורחים בתי המלאכה לכלי חרס אלה, בייחוד ב-רוטרדם וב-דלפט. לפני כן הוקמו מפעלים גם ב-אמסטרדם, הארלם ומידלבורג אשר הפיקו מוצרי חרסינה צבעוניים בטכניקה שנלמדה באיטליה. תהליך זה התחיל כבר בסוף המאה ה-16, אז נוסד המפעל הראשון בדלפט. מספרם עלה מאז במהירות בשל יורדי הים, שהביאו עימם מטעני חרסינה מסין ובעיקר סוחרי חברת dutch east india (נוסדה 1602), אשר הביאו עימם הביתה כמויות גדולות של חרסינה סינית מן המזרח.

מזה מעל למאה שנים מוכרים ספריה של המאיירת האנגליה ביאטריקס פוטר לילדים ומבוגרים באנגליה וברחבי העולם. אין כמעט אדם שלא נתקל אי פעם בציורי פיטר הארנב, ג'מימה האווזה, ג'רמי הקרפד וועוד אחדים מגיבורי הספרים שסביבתם הייתה כפר אנגלי ליד אגם דיסטריקט, בבית החווה המפורסם hill top farm.

אלפונס מוכה – מאייר בן למעלה ממאה שנים התרשמות מביקור במוזיאון mucha kaunický palácpanská 7prague

החתונה היא סמל משמעותי בתרבות האנושית שהיווה עבור נשים את רגע השיא בחייהן, לו ייחלו, אליו התכוננו. שמלת כלה, מכונית מקושטת, כוסות יין, תפאורת קיטש, נסיך ונסיכה.

רשמים אישיים מביקור בברלין המאוחדת

במשך כשנה וחצי ישבה אישה צעירה לחוף הריביירה הצרפתית, וציירה בצבעי- גואש כ- 1000 ציורים. 760 מהם קיבצה יחד ליצירה אומנותית ייחודית ומקורית אותה כינתה:

מי אינו מכיר את ציוריו של חואן מירו? קל להתאהב בהם ממבט ראשון. הציורים של האמן הספרדי מזמינים להיכנס לעולם שמימי שצורות אמביות, גורמי שמיים, דמויות ויצורים אמורפים מרחפים בו ויוצרים חגיגה צבעונית באווירה סוריאליסטית. הם מאוד נעימים ויזואלית ומעוררים מייד סימפטיה.

התופעה הנצפית במקומות ציבוריים בכל רחבי העולם, בכל השפות וכל הלאומים – ה"גרפיטי", אפיינה תמיד את החברה האנושית. החל מימי רומא ופומפיי או אף אחורה יותר בזמן לציורי המערות או מצריים העתיקה. כתובות וציורים שנחרטו על קירות ציבוריים, בתים ומונומנטים משקפים עבורנו את שפת היומיום החל בהצהרות פוליטיות וחברתיות, הצהרות אהבה , עלבונות, אבל בראש וראשונה ביטוי עצמי, חיפוש הכרה וייחודיות, פרסום והפצת מסר לכמה שיותר אנשים אשר ייחשפו לכתוב או למצוייר.

"פורום ברצלונה", אירוע בינלאומי תרבותי ותיירותי, התקיים בין החודשים מאי וספטמבר השנה, בבירת קטלוניה, במשך 141 ימים. לפורום היו שותפים עיריית ברצלונה, ממשלות קטלוניה וספרד וארגון אונסק"ו.

הדאדא העניקה רבות לתנועה הסוריאליסטית ונבלעה בתוכה באמצע שנות העשרים, כשחלק מהאמנים שהתחילו בה וצמחו ממנה המשיכו לסוריאליזם תוך חיפוש אחר אמת פנימית בנפש האדם, בתת המודע ובחלום, בהשפעת התורה הפסיכואנליטית של פרויד וניתוח החלומות, או התפתחו בדרכם העצמאית והפכו בעלי שם שהשאירו חותם על עולם האמנות.

על הציירת ג'ורג'יה או'קיף "הגברים אוהבים להגדיר אותי כציירת הטובה בין הנשים. אני חושבת, שאני אחת מהציירות הטובות בין הנשים והגברים בכלל"