אורנה ליברמן

אורנה ליברמן

דף משתמש

אני בעלת תואר ראשון באנגלית ובצרפתית (אוניברסיטת חיפה), תואר שני בספרות צרפתית (אוניברסיטת תל-אביב) ותואר שלישי (דוקטורט בספרות צרפתית באוניברסיטת ננטר, פריז 10). תרגמתי את הרומנים אנה לא ו-השה הטורף מאת הסופר הספרדי שכתב בצרפתית אגוסטין גומז-ארקוס לאחר שהצעתי אותם להוצאת הקיבוץ המאוחד. אנה לא שיצא בשנת 1985 זכה להצלחה גדולה בארץ. לזכותי נזקפים גם ספר דקדוק עברי לצרפתים ושיחון שיצאו לאור בפריז. אני עוסקת בהוראת עברית בקהילות יהודיות בצרפת ובשנים האחרונות מוקדש זמני גם ובעיקר לחקר לשון המקרא. בשנת 2013 פתחתי את הבלוג: "לשון המקרא - אור חדש על שפה עתיקה", המתארח באתר "רשימות". באותה שנה פרסמתי את ספרי, "שפת התנ"ך כבבואת סיפור הבריאה", בהוצאת סלע ספרים. הספר זמין גם בגרסה אלקטרונית, באתר מנדלי מוכר ספרים ברשת ובאתר עברית.

קישורים:

בלוג

ספרים

אי-מייל:

[email protected]

History

Member for: 7 years 11 months

מאמרים מאת

תשוקה שחורה

פורסם: 03/18/2018 - 09:10

ב-27 ליולי 2003, בחדר מלון בווילנה, הלם זמר הרוק ברטראן קנטה בבת זוגו השחקנית מארי טרנטיניאן וגרם למותה. חמש עשרה שנים לאחר הדרמה, ולאחר שריצה עונש מאסר בן ארבע שנים, תובע הזמר את מה שהוא רואה כזכותו לעלות על הבמה בעוד רבים הם הדורשים ממנו להימנע מכך, עורכים הפגנות ופותחים עצומות.

טליה גרתי / ואהי אור

פורסם: 03/04/2018 - 09:11

בקובץ השירים המרגש של טליה גרתי מתנגשים עולם הבריאה ועולם התוהו, אור וחושך, שלווה ועכירות, טל וטלטלה (2). הספר אמנם אישי מאוד אך ספוג בהשפעות ובדימויים תנ"כיים

ז'אן-פיליפ בּלוֹנדֶל / רכבת הבוקר לפריז

פורסם: 02/19/2018 - 08:31

כמו בשאר ספריו, כך גם כאן, ברומן רכבת הבוקר לפריז, בלונדל מתאר את המוזיקה הקטנה של חיי היומיום, את הפרטים הקטנים, את רגשות האנוש הבסיסיים, הנבחנים במיקרוסקופ. הסופר מלווה את דמויותיו, הדומות לו ולחבריו, ולכל אחד אחר, לא תמיד סימפטיות, במסלולי חייהן, מתאר אותן על רקען החברתי והמקצועי, עורך להן מאזנים וסיכומים

ז'ורז' שארל ברסנס (22 באוקטובר 1921 - 29 באוקטובר 1981)

שירי הלל צרפתיים לידידות

פורסם: 02/04/2018 - 09:24

המוזיקאי אנדרה מנוקיאן גילה בפרק אין לי חבר כמוך, מתוך תכנית טלוויזיה החושפת את סודותיהם של שירים, את הסיפורים המפתיעים, המסתתרים מאחורי שירי ידידות מפורסמים (1). ידידות היא כמו אהבה. מעלה דמעות ומצילה חיים

דורית שרייב-שיבי / משקה האלים, גוונים, 2017

משקה האלים / דורית שרייב-שיבי

פורסם: 01/28/2018 - 09:44

המותחן הפילוסופי-פסיכולוגי, רווי הסמלים, "משקה האלים" של דורית שרייב-שיבי, הוא ספר מפתיע, קסום ומהפנט שלא יכולתי להניחו מידי, מתחילתו עד סופו, על 350 עמודיו. מלבד עמקו הפילוסופי, יש בו גם ייחוד ומקוריות מבחינת המבנה, העלילה והסגנון

גליה אבן-חן, רואים לו לכדור-הארץ, ספרא, 2017, עורך הספר: אמתי צמרת, הציור בשער: טל סלוצקר, שידור מחשבות לתום. במהדורה אלקטרונית: בית אוצר

רואים לו לכדור-הארץ / גליה אבן-חן

פורסם: 01/21/2018 - 09:30

בקובץ הסיפורים רואים לו לכדור-הארץ רואים לכותבתו, גליה אבן-חן, את כשרונה הייחודי באריגת מסכת מסודרת מחוטי מציאות מדויקת ומחוטי דמיון פרוע. גליה אבן-חן היא אישה מטורפת, לפי כותר אחד מקבצי השירה שלה, אך גם שפויה

רונה שפריר/לווייתנים שרים בעמק

פורסם: 11/26/2017 - 09:21

הרומן "לווייתנים שרים בעמק" הוא מותחן דיסטופי, או ליתר דיוק, בעל מרכיבים דיסטופיים, וגם סיפור חווייתי-פילוסופי, מבוסס תחקירים ותצפיות, המעלה תיאוריות, שיטות וסוגיות נושאות מסרים.

קתרין פנקול: מלכת רבי מכר צרפתייה

פורסם: 11/09/2017 - 14:20

פנקול היא תופעה ייחודית בספרות הצרפתית, עיתונאית וסופרת, פמיניסטית צחקנית ומשעשעת, מלכת רבי מכר אה לה פראנסז. הרומן הראשון שלה, "קודם אני", בהשראה אוטוביוגרפית, פורסם כשהייתה בת 25 וזכה להצלחה נכבדה, שלוש מאות אלף עותקים נמכרו.

נלה לרסן / חוצה את הקו

פורסם: 11/01/2017 - 12:31

הרומן רצוף הקבלות, סמלים ורמזים שיש לפענחם כדי להבין את עומקו ודורש, לפיכך, מספר קריאות. יחד עם זאת, הוא נקרא בקלות, בנעימות, במהירות, בלי מאמץ. כמו יצירות מופת רבות אחרות, הספר פתוח למגוון נקודות מבט, ביאורים ופירושים.

איזבל וינסנט / ארוחת ערב עם אדוארד, הוצאת מודן

סיפורה של ידידות בלתי צפויה: ארוחת ערב עם אדוארד

פורסם: 10/15/2017 - 10:32

"ארוחת ערב עם אדוארד" הוא ספר גסטרונומי לחובבי בישול משולב בספר הדרכה הכולל מתכונים לחיים. אדוארד הזין את איזבל לא רק באוכל אלא גם בשיחות מנפש אל נפש:

יצחק רובין / אהבות לא שלמות

פורסם: 10/01/2017 - 08:59

יצחק רובין – אמן רב תחומי ורב פעלים, קולנוען ישראלי עטור פרסים לאומיים ובינלאומיים, יוצר סרטים תיעודיים מוערך, פעיל חברתי לזכויות אדם ולוחם נגד עוולות, סופר – יודע לספר סיפורים. הקובץ "אהבות לא שלמות" מהווה מעין יומן אחורי הקלעים של סרטים שביים ועל אנשים שפגש בנסיבות אלו או אחרות, עד כה

יצחק גורמזאנו גורן / קיץ אלכסנדרוני

פורסם: 09/24/2017 - 09:46

הרומן "קיץ אלכסנדרוני" נשען על ילדותו של המחבר באלכסנדרייה במצרים שבה חי עד גיל 10 תוך שהוא מוסיף לה מדמיונו הספרותי. בראיון שפורסם ב"הארץ" מספר הסופר על ילדותו במצרים ועלייתו לישראל (1). גורמזאנו גורן נולד ב-1941 באלכסנדרייה, בן זקונים למשפחה בת ארבעה ילדים.

ז'אן מורו, מיריי דארק

פורסם: 09/17/2017 - 10:09

בקיץ זה, 2017, הלכו לעולמן שתי שחקניות צרפתיות חשובות ועטורות פרסים, מוערכות ואהובות, ז'אן מורו ומיריי דארק, שתי השחקניות יצאו מילדות לא קלה לחיים עצמאיים אחרי סיום התיכון, הצליחו והתפרסמו מהר מאוד, ניהלו את חייהן ביד רמה למרות כל הקשיים ונהיו לאייקון של נשים מודרניות, נחושות ודעתניות.

הילה עמית / מאושרי והלאה

פורסם: 09/14/2017 - 16:35

קובץ הסיפורים הריאליסטיים של הילה עמית מפגיש את הקורא עם דמויות הנמצאות בצומת דרכים בחייהן. רוב הסיפורים סובבים סביב דרמות, משברים ופרידות הכרוכים במעבר בין בית אחד לאחר, בין מקום למקום, בין תקופת חיים אחת לתקופת חיים אחרת

ארבעה אבות / אמיר זיו

פורסם: 08/27/2017 - 17:30

הספר ארבעה אבות איננו שגרתי לא במבנהו ולא בתכנו. יש בו יסודות של מלודרמה, של מותחן, של רומן פסיכולוגי, ריאליסטי, דמיוני ושל משלי חיות. אהבות, בגידות, נסיונות רצח ואולי גם רצח, התאבדות, הכול אמין ולא אמין, מעורר עניין ונקרא במהירות

נעה ידלין / שטוקהולם

פורסם: 08/17/2017 - 08:51

נעה ידלין, עיתונאית וסופרת, זכתה בפרס ספיר היוקרתי לשנת 2013 על ספרה "בעלת הבית". שלוש שנים לאחר מכן היא מוציאה לאור את ספרה החדש, פיקציה פרודית בשם "שטוקהולם", שעיסוקה בעוד פרס, יוקרתי יותר – הנובל.

בועז יזרעאלי / ברכת התנינים

פורסם: 08/15/2017 - 10:00

"ברכת התנינים" של בועז יזרעאלי הוא קובץ סיפורים המעלים על נס אותו גיבור בגרסאות שונות, גיבור הנראה כבן דמותו המוקצן של המחבר עצמו. הסיפור האחרון בקובץ, "התייר האיטלקי", אוטוביוגרפי בעליל, מאשר תחושה זו, ומתכתב עם הסיפור הראשון, "מיטה מתקפלת", שהמרכיב הדמיוני בו, חזק ככל שיהיה, אינו מסתיר את מקור השראתו הריאליסטי.

ג'יימסון גודווין / קלף בליני, הוצאת חרגול

קלף בליני / ג'ייסון גודווין

פורסם: 07/30/2017 - 08:42

אחרי פרסום ספרי מסעות וספר היסטוריה, פתח בכתיבת סדרת ספרי מתח מצליחה ביותר שגיבורה הראשי הוא הסריס העותמני יאשים בתפקיד בלש מפענח תעלומות. "קלף בליני", המתורגם לארבעים שפות ומעובד לסרט, הוא הספר השלישי בסדרה. יצאו אחריו בינתיים עוד שני כרכים

איילת ברוש / המסדרת

פורסם: 07/23/2017 - 15:29

אני מסדרת בתים של אנשים מתים. עוזרת ליקיריהם להיפטר ממצבורים מיותרים. אני נכנסת לתוך החדרים האישיים של אנשים זרים, נוברת בגיבוב של חפצים, מחלצת סודות משפחתיים ומזקקת מתוכם תמצית של זכרונות. זו העבודה שלי.

אדואר מאנה (23 בינואר 1832 – 30 באפריל 1883)

אדואר מאנה וברת מוריזו

פורסם: 07/19/2017 - 14:25

מתוך החברה הגבוהה, הקלאסית והקונוונציונלית של צרפת במאה ה-19 צמחו שני ציירים גדולים בעלי גישה, רגישות וייחוד משלהם, אדואר מאנה וברת מוריזו. מהרגע שבו נפגשו בלובר, בשנת 1868, שמרו על קשר כל חייהם

רצח בבית הספר לאמנויות / עופרה עופר אורן

פורסם: 07/04/2017 - 10:17

הרומן החדש של עופרה עופר אורן, "רצח בבית הספר לאמנויות", הוא מותחן קריא ביותר, מהנה, בגובה העיניים, ריאליסטי, המציג הווי ישראלי מובהק. ומעבר לכך, אם נקלף את שכבות הצבע הלוקאלי, נגיע לליבתו – נזקי הורים

הדוקטור היווני מירושלים / אתי שחר

פורסם: 06/27/2017 - 14:42

השנה היא 1966, המקום הוא ירושלים. רחלי, נערה בת 17 העומדת לפני סיום לימודיה, עוקבת אחרי דמות חריגה בנוף המעוררת את סקרנותה. אלכסנדר אפקלידס, בן 60, צועד ברחוב עמק רפאים, לבוש חליפה מחוייטת, אוחז מטרייה, כשידיו עטויות כפפות לבנות.

המקום הכי טוב בעולם / איילת צברי

פורסם: 06/15/2017 - 13:10

אחרי שקראתי כאמור את הספר בעניין, לפעמים במתח ובהתרגשות, לפעמים בלב נשבר ובדמעה בעין (רוזלין הפיליפינית היא דמות בלתי נשכחת), ופרטתי את המעלות שראיתי בו אך בעת ובעונה אחת לא יכולתי להתעלם מחולשותיו, לא נותר לי אלא לאחל לאיילת צברי הצלחה רבה בספריה הבאים.

אורנה ליברמן, שפת התנ"ך כבבואת סיפור הבריאה, מנדלי מוכר ספרים ברשת, עיצוב עטיפה: יעל ניצן

לשׁגות, להתפלל, לשׂגות: דו משמעותו הניגודית של הפועל שגה

פורסם: 06/12/2017 - 12:15

הפועל שגה מציין את אלה המתרחקים מהאל שלא בכוונה תחילה, כיוון שהוטעו, על ידי טירופם שלהם או על ידי שחיתותם של אחרים. הפועל שגה מציין, כמו כן, את אלה המתנגדים לאל מדעת, אלה השוגים במזיד, כדוגמת נביאי השקר הארורים, עובדי השטן, שוטם הבריאה

פנינה אדריכלית באקס אן פרובנס: פביון ונדום

פורסם: 06/08/2017 - 11:52

לא רחוק ממרכז העיר, במרחק כעשר דקות הליכה משדרות מיראבו, נמצאת פינת חמד מרהיבה, אחוזה עירונית מהמאה ה-17, פביון ונדום, המוקפת בפארק מטופח שהרבה מעציו גזומים באופן אמנותי, בצורת סליל מתפתל, עשן מסתלסל. פרחים ססגוניים בצבעיהם הנועזים מרשימים את העין ומרחיבים את הלב במקוריות שילובם.

גשם / מילה קידר

פורסם: 06/05/2017 - 09:00

זהו סיפור על עולה מרוסיה ועל העלייה הרוסית אך העמדתה מנגד של ענבר ההרסנית מדגישה את האוניברסליות שבו. כל מי ששואף להצליח כאמן גדול, פושקין/אוקיף או לא כלום, ולא עולה בידו להגשים את חלומותיו חייב, אם ברצונו להמשיך לחיות, להתפשר עם המציאות, למצוא חלופות

אי זוגי / רעות אקשטיין-בלום

פורסם: 05/23/2017 - 10:32

הספר "אי זוגי", שהוא רומן הביכורים של המחברת, רעות אקשטיין-בלום (1973), מורכב משני סיפורים, וניתן להגיד, מבחינת האורך, שני רומנים.

שתי ימי חיי / יוסף כהן אלרן

פורסם: 05/15/2017 - 13:21

התחלת הרומן החדש של יוסף כהן אלרן, שתי ימי חיי, ראויה שתיכלל באנתולוגיה, כל כך היא אצילית, מעודנת, מסתורית, פיוטית ורבת משמעות, טומנת בחובה רמזים להמשך הסיפור ולסופו. ככל שחוזרים וקוראים בה, מתרבים ומתחוורים הסימנים לעתיד ומתגלות דקויות חדשות טעונות מחשבה. ויחד עם זאת, שפתה פשוטה וטהורה, ללא שום הצטעצעות

פוטוכרום של השאנז אליזה, בסביבות 1890-1900

אליזה 2017: קמפיין בחירות סוער במיוחד

פורסם: 05/09/2017 - 12:55

קמפיין הבחירות הצרפתי 2017 יילמד לבטח בפרוטרוט בבתי הספר למדעי המדינה. תסריטו הסוריאליסטי רצוף הפתעות, דרמות ושערוריות.

קאמי פיסארו: ראשון האימפרסיוניסטים

פורסם: 05/03/2017 - 10:09

פיסארו היה אדם טוב, הומני, נדיב וחברותי, "מלך המפרגנים", בלשוננו כיום, שחי למען האמנות ובשירות האמנות, ולא הפסיק לצייר עד יום מותו, בגיל 73. הוא הותיר אחריו כ-1500 תמונות, 600 ציורי גואש, 60 מניפות והרבה ציורי מים

לה פָּיְיבָה: הנערה היהודיה מהגטו במוסקבה שבנתה ארמון בשדרות האליזה

פורסם: 04/03/2017 - 11:33

לה פָּיְיבָה, הרפתקנית ענייה מהגטו של מוסקבה, בת של פליטים יהודים מפולין, בשם לידתה אסתר לכמן, יצאנית רחוב, יצאנית צמרת, רעייתו של רוזן מולטי מיליונר, בן דוד של אוטו פון ביסמרק, הגשימה את חלומה להיות בעלת ארמון בשדרות האליזה ולפתוח בו סלון ספרותי

קרל לגרפלד: דיוקן האמן כאיש בלי גיל

פורסם: 03/19/2017 - 09:29

קרל לגרפלד, מעצב האופנה הגרמני הנודע, שחי רוב הזמן בפריז, אהב לעמעם את תאריך הולדתו. עד לפני זמן קצר, לא היה ידוע בדיוק אם נולד ב-1933 או ב-1938, או אולי בכלל בשנה אחרת. ובעצם, מה זה חשוב אם קרל בן שש או בן מאה?

כריות אויר / גילה נאומן ימיני, הוצאת גוונים

כריות אוויר / גילה נאומן ימיני

פורסם: 03/13/2017 - 09:26

רומן הביכורים של גילה נאומן ימיני, "כריות אוויר", הוא ספר מהנה, שכמו ליקט את פרקיו של סיפור בהמשכים מעיתון נשים, וניצל את פרסומו לשם מחוות הצדעה ענקית לכל אלה המאפשרים השתלת מח עצם לחולי סרטן ומצילים חיים - רופאים, אחיות, מטפלים, מארגנים, וכמובן התורמים.

מאטה הארי (7 באוגוסט 1876 - 15 באוקטובר 1917)

חייה ומותה של מאטה הארי

פורסם: 02/12/2017 - 09:54

האם ב-7.8.1876, יום לידתה של מרגרטה זלה הידועה בכינוייה מאטה הארי, יצאה בת קול ודנה אותה למיתה, גזר דין שיתבצע ארבעים ואחת שנים לאחר מכן? דומה שכל אירועי חייה של הדמות הטרגית משתלבים זה בזה כדי להוביל אל הסוף המר, ב-15.10.1917, מול כיתת היורים

ליאו מרזאן Léo Marjane

פורסם: 01/17/2017 - 12:07

ליאו מרז'אן, הזמרת האגדתית שבלב פריז הכבושה שרה את "ביי מיר ביסטו שיין", מרז'אן היפהפיה, בעלת הקול החם והמהפנט, 180 שירים וקריירה לאומית ובינלאומית ענקית, נפטרה לפני חודשיים בגיל 104. כשמרז'אן שרה, המאזין חש, ביחוד אם יעצום עיניו, שהזמרת פונה אליו באופן אישי

הקמע של דדה / יוחאי אופנהיימר

פורסם: 01/08/2017 - 09:34

יוחאי אופנהיימר נולד בירושלים ב-1958, וגר בה עד היום עם אשתו וארבעת ילדיהם. אביו, בנימין אופנהיימר, היה פרופסור ומרצה למקרא ואמו, רבקה ש"ץ אופנהיימר, הייתה פרופסור ומרצה לפילוסופיה יהודית וחסידות. יוחאי אופנהיימר הוא כיום פרופסור לספרות באוניברסיטת תל אביב, ראש התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח. פרסם ספרי שירה ומחקר. "הקמע של דדה" הוא הרומן הראשון שלו.

נצח יחסי / גליה אבן-חן

פורסם: 12/28/2016 - 09:47

גליה אבן-חן נולדה ב-1966 באשדוד. נשואה, אם לבת, מתגוררת כיום בתל אביב, משוררת (רבים משיריה הולחנו), סופרת, במאית סרטים קצרים. פרסמה עד עתה ארבעה ספרים:

עיזבון /עינת גשרי

פורסם: 12/12/2016 - 12:21

הספר "עיזבון" הוא רומן נוקב ומטלטל, המאיר דרמה משפחתית מכל צדדיה, נכנס לעומקה ומשתמש לצורך כך בלשון דבורה, שלעתים חבויים בה דימויים רבי משמע שאינם נראים מייד. כל דמות במשפחה זו שאינה משפחה מציגה את יכולותיה הסגנוניות הייחודיות כדי להסביר את הנרטיב שלה. אני מודה שלא נשאבתי מייד אך אט אט, במהלך הספר, הבנתי את ערכו הרב, הספרותי והחוץ ספרותי

הזוג מקרון רץ לנשיאות צרפת

פורסם: 11/30/2016 - 14:25

עמנואל מקרון, ילד הפלא של הפוליטיקה הצרפתית, צעיר יפה בעל עיניים כחולות, איש אשכולות שבקי בספרות, פילוסופיה, תיאטרון ומוזיקה, וגם מתאגרף ומשחק כדורגל, הכריז ב-16 לנובמבר האחרון על כניסתו למירוץ הנשיאות בצרפת.

אהבת אב / איתי יד שלום

פורסם: 11/17/2016 - 16:30

הספר "אהבת אב" הוא מותחן מהנה ומענג, כתוב בלשון ברורה ונמרצת, שבמרכזו סוגייה מוסרית חשובה שהמחבר אינו מהסס לפתור אותה בסופו של הספר על ידי נקיטת עמדה אמיצה וחד משמעית.

מוזיאון הארוטיקה בפריז סוגר את שעריו

פורסם: 11/03/2016 - 11:29

לידתו ומותו של מוזיאון הארוטיקה בפאריז: ב-6 לנובמבר, 2016, יימכרו מוצגי מוזיאון הארוטיקה, שהיה ממוקם בלב איזור פיגאל, במכירה פומבית בבית מכירות יוקרתי שמנהלו הוא נשיא ארמון טוקיו, המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית

פיורלה / ענת משיח

פורסם: 10/13/2016 - 12:34

ספר הביכורים של ענת משיח מתאר שנה גורלית אחת בחייה של פיורלה בת ה-13, שמשפחתה עלתה מלוב ועתה מתמודדת עם קשיי העלייה לארץ. זוהי גם שנה היסטורית בחיי האומה – 1947 עד 1948 שהדיה שלובים בסיפורה של המשפחה ובזה של פיורלה

כולם נשא הרוח / שגיא כהן

פורסם: 10/05/2016 - 10:56

זהו ספר כן, כתוב בבהירות, כשהומור ואירוניה דקים ממתנים מדי פעם את כובד נושאיו. הספר אינו ממצה כמובן את סוגיית ההתנחלויות (וגם לא מתיימר, דומתני, לכך) אך עשוי לשמש כפתיח לדיון בה.

גברים. נשים. אהבה. / דורון בראונשטיין

פורסם: 09/14/2016 - 13:02

הספר גברים. נשים. אהבה. בנוי בצורת רומן שעלילתו וגיבוריו נועדו להמחיש את פילוסופיית החיים של מחברו. סיפור חייו של גיבור הספר טוני גולדמן נועד להוכיח שאפשר להתגבר על הכול, גם על הנורא מכול. הספר מעודד כל אחד ואחד, בין אם עבר ילדות קשה או בין אם איבד אדם קרוב, או שניהם, לבחור בחיים, כפי שעושה טוני.

דיונות החול של פריז / עדנה שמש

פורסם: 09/07/2016 - 13:39

מבקרת הספרות והסופרת עדנה שמש היא פרנקופילית מושבעת ולכן אין פלא שהרומן הראשון שלה (שהוא, ליתר דיוק, ספרה השני) מתרחש בעיר האורות. זהו מותחן פסיכולוגי המספר את סיפור חניכתו של אלבר, מהגר יהודי צעיר, שבא לעזור לדודו מרדוך בחנות הירקות שלו ברובע המארה. הדוד משכיר לו גם דירה קטנה, לא רחוק. פדינה, אמו של אלבר, מאחת המשפחות היהודיות האחרונות שחיות עדיין בכפר קטן במגרב, בשולי המדבר, על גבול דיונות החול, שולחת אותו אל אחיה כיוון שאין עוד פרנסה ואין עוד עתיד במקומם. לאלבר, שנקרע מעולמו המוכר, ממשפחתו ומאהבת נעוריו - מריז, נכונו חיים חדשים בעיר הגדולה ועבודה קשה בחנות הירקות של דודו.

אישוליים / אלי שמואלי

פורסם: 08/23/2016 - 08:10

את הספר הזה צריך לקרוא פעמיים כיוון שקריאה ראשונה עלולה להחמיץ נקודה חשובה בסיפור, אם לא את עוקצו. בקריאה ראשונה נוצר הרושם שנושא הספר הוא אי שייכותו, בדידותו ואומללותו של המספר, צעיר ירושלמי בן 26 ששמו יהושוע, שמחפש לשווא ישועה. ורושם זה הוא כמובן נכון. יהושוע לא סיים את הצבא ולא את לימודי הפילוסופיה באוניברסיטה ומתפרנס בקושי מעבודות דחק. עבודתו הנוכחית היא קלדנות מיקודים בדואר במשמרת לילה

הוטל מלטה / עדנה שמש

פורסם: 08/14/2016 - 13:37

זהו ספר עמוק, עשיר, רב רבדים כדוגמת נפשם של הגיבורים, רצוף מוטיבים חוזרים, סמלים, דימויים, דו משמעויות, רמזים וקודים, על צלקות הגוף ופצעי הנפש שגרמה השואה, הן לקרבנותיה והן לצאצאיהם - אלה שלא חוו אותה ישירות כי אם קיבלו אותה בירושה מהוריהם ומהורי הוריהם. סופו הטוב כמו מרכך במבטו האופטימי אל העתיד את האסון של אלה שלא שבו ושל אלה ששבו. נשאבתי בחוזקה אל תוכו והוא הותיר בי את רישומו. ממליצה בכל לב על הספר החווייתי והבלתי נשכח.

מילה והיפוכה

פורסם: 07/14/2016 - 10:53

ניתן לשער שבתחילת התפתחותה של השפה אותו שורש שימש לציון דבר והיפוכו ורק בשלב מתקדם יותר חל בידול. מתוך המילה המקורית יצאה מילה דומה שלקחה על עצמה את אחד המובנים וקיבלה קיום אוטונומי. במקום מילה אחת שמובנה כפול התקבלו שתי מילים דומות, שני הפכים.

רצח הבנקאי אדואר סטרן בראי רומן צרפתי

פורסם: 07/03/2016 - 14:50

אדואר סטרן היה בנקאי צרפתי, מהעשירים במדינה שהונו דורג במקום ה-38. הוא היה גבר יפה תואר וגבה קומה - מטר תשעים ושניים, מקורב לשועי עולם, שנרצח ב-2005 על ידי מאהבתו ססיל ברוסאר, בעלת מוניטין בסצנת הסאדו-מזוכיזם של שוויץ. נצר למשפחת בנקאים ידועה, בעלי בנק סטרן, אדואר קיבל על עצמו את ניהול הבנק המשפחתי עד שמכר אותו ב-1985, ועבר לשמש כאחד מבכירי בנק לאזר.

חייו הפלאיים של הזמר הבריטי בלאק

פורסם: 05/18/2016 - 16:08

ב-10 בינואר, 2016, ביום שבו נפטר דיוויד בואי, נסע זמר אחר, ידוע פחות, קולין ורנקומב, מביתו בכפר קטן באירלנד לעבר נמל התעופה של קורק. בתוכניתו היה לטוס לאדינבורג בסקוטלנד כדי לערוך מסע כתיבת שירים. קולין, הידוע בכינוי שבחר לו – בלאק, לא הגיע לנמל התעופה. המוזיקאי נהג הוא עצמו במכוניתו ותאונה חמורה שקרתה לו בדרך הובילה אותו לבית החולים בקורק.

בריאה כצריפה

פורסם: 01/26/2016 - 13:10

המאמר בוחן את דימוי זיקוק הכסף כאמצעי המחשה לתיאור זיכוך המים בבריאת העולם. המים הקדמוניים, הבוצניים, הסרבניים, מזוהים עם האלילים הזרים, רהב, נחש ותנין - מפלצות בעלות גרמי ברזל ובשר נחושת. אלה, שזקפו ראש כנגד האל הבורא, הותכו, נשרפו, רוקעו ועוצבו באש מפוחו של הצורף הגדול.

הנאהבים הצעירים מהאי מאוריציוס

פורסם: 11/18/2015 - 15:18

על הסופר הצרפתי ברנרדן דה סן-פייר וספרו המשפיע "פול ווירז'יני". רב מכר היסטרי. פול ווירז'יני, יצירי דמיונו של דה סן-פייר, "ילדיו המאומצים", כפי שכינה אותם, הפכו לאגדה, שהכתה גלים בעולם כולו, ונתנה השראה לאמנים רבים, מפרסומו ב-1788, ערב פרוץ המהפכה הצרפתית ועד מלחמת העולם הראשונה, אם לא עד ימינו אנו.

המשביר לכל עם הארץ

פורסם: 10/12/2015 - 15:24

ממשברי ים אל שֶׁבֶר בר, משיבולת מים אל שיבולת בשדה

שבילי עולם, דרך הטוב

פורסם: 09/06/2015 - 16:56

בריאת העולם כמתווה לחיסול הגלות ולבוא הגאולה: הגערה שגער הבורא במים מקבילה לגלות בני ישראל. רגיעת המים והצטמצמותם במקווים המיועדים להם מקבילה להרגעת שבי ציון וגאולתם. המצב הדרמטי בו נמצאים אנשים שעולמם נהרס בן רגע מחזיר אותם אחורה, למים הרבים, לתוהו ובוהו הראשוני שלפני הבריאה שאין ממנו מוצא, בלי התערבות כמו פלאית

איריס בוקר של השיכון

פורסם: 07/16/2015 - 19:48

על קובץ הסיפורים "שרון סטון של השיכון"/איריס בוקר. קובץ הסיפורים "שרון סטון של השיכון" מכיל, כאמור, כמאה סיפורים מאוד קצרים – לא עומדים על יותר מעמוד וחצי, שני עמודים, ובודדים על שלושה. רובם הם מה שנקרא סיפורים מן החיים או כמו מן החיים, ומאופיינים במימד טרגי או דרמטי, בחלקם הומוריסטיים, וכולם חדי מבט ושנונים. הסיפורים כתובים לרוב בלשון דבורה, המשחזרת לעתים את שפת הדמויות ומתובלת בביטוייהן השגורים. הספר, רובו ככולו, טלטל/ריגש/ריתק/ בידר אותי לא מעט, גרם לי לחשוב עוד ועוד, ואני ממליצה עליו בחום לחובבי הז'אנר

דאגלס קנדי / הרגע

פורסם: 06/24/2015 - 17:49

קסם בלתי מוסבר: על הרומן הפוליטי ביותר של דאגלס קנדי. מותחן הריגול הפילוסופי- פסיכולוגי-היסטורי של קנדי, "הרגע", שהוא הרומן הפוליטי ביותר שלו, מתרחש בין ארה"ב (ניו יורק, וויסקסט במיין ועוד כמה מקומות) לבין ברלין על כל שלביה: העיר לפני החומה, העיר בזמן הקמתה, העיר החצויה והעיר המשוחררת. קנדי בוחן את ההיסטוריה של העיר, המשתקפת במבניה וברחובותיה שעברו גלגולים ושינויים, כשם שהוא בודק את חייהם של גיבוריו, אז ועכשיו. העיר כאדם

על הרומן עובדות מהדמיון / גליה אבן-חן

פורסם: 05/25/2015 - 19:33

הרומן בעל הכותר האוקסימורוני המסקרן, "עובדות מהדמיון", הוא יומנה של הילה בֶּר המספר על תקופת היריונה הבלתי שגרתי, תשעה חלקים בספר מול תשעה ירחי לידה, והכתוב בגוף ראשון, ברובו. כבר מההקדמה הקורא לומד לדעת שהילה חוששת מאוד מההיריון ומהלידה. הצד התורשתי שלה לא אופטימלי ובלידת אחיה היו סיבוכים, חוסר חמצן. ובנוסף לכול, זה עתה איבדה את אימה, שבכתפיה הרחבות תמכה בכל המשפחה, מסרטן.

החוקר בשירה: על הספר מוקדים חדשים בשירה העברית / יוסף אורן

פורסם: 05/11/2015 - 16:33

ספרו זה, המתווסף לשורה ארוכה של כרכים, הוא גם מבט פנורמי על מאה שנות שירה עברית וגם צלילה למעמקיה. מונע בכוח אהבת הספרות העברית ובכוח בקיאותו הרחבה בה, אורן ממפה, מכליל, מאבחן, מסביר, מגדיר, ממיין, מפרט, מצהיר, לוחש, מציל אוצרות תרבות משכחה ומדביק בלהט תבונתו את הקורא. ממליצה מאוד על המסע המהנה ופורץ המוסכמות הנועד לקשת רחבה מאוד של קוראים, החל מחסרי ניסיון לחלוטין עד זאבי תרבות ותיקים שגם הם ילמדו ויופתעו, אל לב יצירתם של מיטב משוררי התקופה.

הקנאה / הלן גרמיון - מותחן פוליטי-פסיכולוגי שנוי במחלוקת

פורסם: 05/04/2015 - 16:31

הרבה ביקורות נלהבות נכתבו על רב המכר השני של הלן גרמיון, "הקנאה". כמה, מועטות יותר, אומרות שהספר מרתק ומותח עד חציו הראשון ולאחר מכן מאבד מקסמו. יש, שלהפך, השתעממו ונסחבו בקריאה ופתאום נדרכו במשך השליש האחרון עד הסטירה הסופית, המצלצלת, המרגשת, הלא נותנת מנוח. דעות אלה של הקוראים שלא התלהבו עד הסוף משקפות את תחושת הרגשות המעורבים שגם אני שותפת לה. הרומן הזה משלב מעלות רבות ומגרעות בולטות.

לרקוד לרקוד לרקוד / הרוקי מורקמי - מותחן מטאפיזי

פורסם: 04/26/2015 - 16:39

הסופר היפני הרוקי מורקמי מחונן ברגישות הדומה לזו של בני תרבויות העולם הקדום. כמו המצרים הקדמונים, גיבור הרומן "לרקוד לרקוד לרקוד" לא מפריד בין דומם, חיה לאנוש. הוא מדבר אל מאפרה כמו הייתה בשר ודם. הוא מנהל שיחות עם ספק אדם, ספק חיה, איש כבשה שיצא מן היער ושמשמש לו כמנטור. בשהות בהוואי הוא רואה בשמים ענן שמזכיר לו גולגולת של פיטקנטרופוס. מה שהגיבור לא מסביר לנו הוא שהפיטקנטרופוס, שביוונית פירושה אדם קוף, היא מילה שהמציא הביולוג-פילוסוף הגרמני ארנסט הקל/

ללכת עמו קרי: האם ביטוי שכוח יכול להפוך שכיח?

פורסם: 04/12/2015 - 19:36

במקרא מופיע הביטוי הייחודי ללכת עמו קֶרִי בפרק כו בספר ויקרא, בחלק התוכחות אחרי חלק הברכות, שבע פעמים. קרי, מהשורש קרי/ה, קרה, לקרות, שפירושו כאן הוא לפגוש/לפגוע, דהיינו, לפגוש במובן העוין של המילה, ללכת נגד, להתנגד ל-, לקרוא תגר על, להתעמת עם, להילחם ב-. פירוש השם קרי, שמופיע אגב רק בביטוי השלם "ללכת עמו קרי", ולא באופן עצמאי, הוא אם כן מפגש עוין, התעמתות, קרב.

פול ורלן: משורר מקולל

פורסם: 03/01/2015 - 17:30

פול ורלן, מגדולי משוררי צרפת, היה רק בן 24 כשיצא לאור בשנת 1866 הקובץ "שירים שבתאיים". שירו המפורסם של פול ורלן פורט על משמעות עונת הסתיו כמבשרת של מוות. מילים פשוטות, ברובן יום יומיות, מאכלסות שלושה בתים קצרים, כימות חייו הרעים של אדם לאה, יגע ומלנכולי המובל לחוסר אונים ולמוות. דומה שעצמתו של השיר באה מפשטותו ותמצותו. הצהרות כלליות, העלולות להישמע בנליות, על זמן החיים הקצוב ותוגת השלכת, הופכות תחת ידו של ורלן, באלכימיה סודית, לאמירות אישיות, מקוריות, נוקבות ודרמטיות של שירה צרופה.

נחלים: מנהר גן העדן לנחל בית המקדש

פורסם: 02/25/2015 - 09:21

המאמר בוחן את המשמעויות המנוגדות של המילים המספרות את סיפור גירוש אדם וחוה מגן העדן לגלות הערבה וחזרת האנושות אל גאולה מועצמת. בין לבין, מתחוללים מעברים בין הרס לפריחה וחוזר חלילה שהם כחוט השני המחבר את בריאת העולם, דרך תולדות עם ישראל, לחזון הגאולה של הנביאים.

גן עדן ומדבר במקרא – דו משמעותה הניגודית של המילה ערבה

פורסם: 02/03/2015 - 17:37

משחק ההפכים הבלתי פוסק, מתוהו ובוהו ליקום סדור על אופניו, מארץ מיושבת, בנויה ופורחת לעיי חרבות צחיחים, לארץ מלחה וחוזר חלילה, על פי הדגם הראשוני של בריאת העולם והגירוש מגן העדן – נצחון התוהו, משתקף במובן הצפון והנסתר של מילים שרק פן אחד מהגדרתן ידוע לנו. פירוש המילה ערבה כמדבר וציה מושרש ומוכר. אך הפן העלום, המתחבא, הקיים בה בכוח, מבראשית הימים, ערבה כגן עדן, כגן ה' כמו הובס זמנית, וממתין לאחריתם שבה ייתגלה במלוא משמעותו, יצא אל הפועל ויוכל ליריבו/אחיו/תאומו.

אישה בלי ראש

פורסם: 01/18/2015 - 16:43

לה רגרטייה, באי סן לואי בפריז, נקרא על שם אחד מהקבלנים שהיה ממונה על חלוקת אדמות האי במחצית הראשונה של המאה ה-17. זה היה אחד מהפרוייקטים האורבניים המוצלחים ביותר של אז. אדמות מרעה לפרות הפכו למגרשי בנייה למשפחות העשירות של פריז שחיפשו מרחב להקים בו אחוזות עירוניות. הרחוב נחנך ב-1627 כרחוב לה רגרטייה. אך ב-1710 שינה הרחוב את שמו והפך לרחוב האישה מחוסרת הראש. וזאת על שום שלט פרסומת לבית מרזח שנפתח במקום ובו נראתה אישה בלי ראש, מרימה כוסית יין, עם הסיסמא: "הכול טוב". אפשר עדיין לראות את השם הישן של הרחוב חקוק באבן.

השנים האחרונות של אלזה מורנטה

פורסם: 12/20/2014 - 19:19

השנה היא 1984. אלזה יודעת שלא נשאר לה הרבה זמן לחיות. נוכח המוות המתקרב, היא משילה את הסודיות שאפיינה אותה כל חייה: מן המפורסמות היה שאלזה נהגה להדוף בעקשנות כל שאלה עיתונאית בנוגע לחייה הפרטיים ולהימנע מראיונות. חרצובות הלשון מותרות. אלזה מספרת ללא עכבות למתרגם לצרפתית הצעיר של "ארצ'לי", מעריץ נלהב שבא לבקרה כל בוקר, את מה שהסוותה בסיפוריה, את המציאות שאיננה עוד, החשופה, הגלמית, לפני שהתעטפה במסכות הדמיון ובליטושי הספרות: סוד "שני אבותיה".

מרגריט דיראס: הסוסים הקטנים של טרקיניה

פורסם: 12/14/2014 - 07:09

הרומן מוקדש לג'ינטה ואליו, הזוג השני ברומן שבו הם מכונים ג'ינה ולודי. מאחורי דמויות אלה ניתן לזהות זוג מפורסם בתולדות התרבות האיטלקית: הסופר אליו ויטוריני, שהרומן הידוע ביותר שלו הוא "שיחה בסיציליה", ואשתו ג'ינה וריסקו. ויטוריני ודיראס היו חברים בלב ובנפש והודות לו, עורך ראשי, בין היתר, בהוצאת אינאודי בטורינו, תורגמה דיראס לאיטלקית. יש לציין שסגנונה של דיראס הושפע רבות מזה של ויטוריני. כותר ספרה של מרגריט דיראס תרם לפרסום האתר שמדריכי התיירות מציינים לפעמים שאפשר לוותר עליו: לחובבי היסטוריה וארכיאולוגיה בלבד. ועתה גם לחובבי ספרות/

על השיר התעלות של שארל בודלר

פורסם: 12/09/2014 - 08:16

שם השיר, "התעלות", שנושאו הוא עליית הרוח לעבר מחוזות גבוהים שבהם הוא מגיע להבנה עמוקה של משמעות היקום והקיום, מכיל גם רמז לטקס המיסה הנוצרי. הוא גם שמה של תנועת הכומר אשר מגביה את לחם הקודש ואת גביע היין כדי להראותם לכלל המתפללים אחרי שביצע את שינוי מהות הלחם לגופו של ישו ואת שינוי מהות היין לדמו. באכילת לחם הקודש (המוצעת לכל הקהל בסופה של המיסה) ובשתיית היין (שלרוב שמורה לכומר), מטמיעים המאמינים בלבם את מותו של ישו וקימתו לתחיה. משמעות כפולה זו נשמרת לכל אורך השיר שבו העליה למרומים ניתנת להתפרש כחוויה מיסטית.

שארל בודלר: על השיר ספלין

פורסם: 11/28/2014 - 14:51

המילה "ספלין" קיימת כבר בצורתה זו בשפה הצרפתית בזמנו של בודלר (מאז המאה השבע עשרה) אך הוא זה שמעניק לה את מלוא משמעותה הטרגית. אין הכוונה עוד למלנכוליה רומנטית אלא למצב פיזי ונפשי פתולוגי שיסודו בתחושה מעיקה של שיממון הקיום ואיום המוות. הספלין הבודלרייאני מאופיין על ידי עימות שגורלו ידוע מראש בין תקווה-תוחלת-שאיפה לאידיאל ליאוש-חרדה-צלילה לתהומות. שארל בודלר סבל מתופעות הספלין כל חייו הבוגרים. במכתב לאמו, משנת יציאתו לאור של קובץ שיריו הידוע "פרחי הרע", 1857, הוא מונה אותן כרפיון ידיים, כבדידות בלתי נסבלת, כחשש תמידי מפני אסון לא ברור שעומד לקרות, כחוסר ביטחון עצמי וכחוסר יכולת למצוא עניין והנאה בחיים

טירופו וחליו של עולם: על שירו של ארתור רמבו: הישן בגיא

פורסם: 11/21/2014 - 22:20

הנהר המואנש, המתואר כמטורף, מתיז רסיסי מים על הדשא עליו מוטלת גופת החייל הצעיר. הטיפות הכסופות שבהן משתקף אור השמש מדומות לקרעים, לבלואי סחבות, הניתקים מגופו של הפלג. כך תלשה המלחמה את חייו הזורמים של הנער-תינוק שרק לא מזמן נענעה אמו בחום את עריסתו, טיפלה בו ברחמים כשנפל למשכב, כדרכם של ילדים – מאוחר יותר בשיר מדומה החייל המת לילד חולה. אך לא הנהר מטורף ולא החייל חולה. דומה שאת טירופו וחליו של עולמנו מוקיע כאן המשורר שהיה רק בן שש עשרה כאשר חיבר את הסונטה

המאהב האחרון של מרגריט דיראס

פורסם: 11/12/2014 - 21:36

אחרי הלווייתה של מרגריט, ב-1996, יאן בן ה-44 עובר לגור בדירת החדר שירש מחברתו, מול דירתה. מרגריט מינתה אותו למנהל עזבונה הספרותי. הוא המחליט בכל הקשור לפרסום יצירותיה. לבנה היחיד, המבוגר ממנו בחמש שנים, לא נותר אלא לקבל את הדין.

כיסא פנוי / גיי-קיי רולינג

פורסם: 11/04/2014 - 15:43

התחלתי לקרוא את "כיסא פנוי" של ג'יי-קיי רולינג בגרירת רגלים. אין לי חיבה מיוחדת לספרים היפר ריאליסטיים ועוד עבי כרך על עליבות החיים. הספר הזה הוא ניגודה של סדרת הארי פוטר וכנראה שרולינג נזקקה לעבור מקצה אחד לשני. תוך כדי קריאה גם אני עברתי מכאן לכאן ודעתי התהפכה. ניגודי מעמדות משוועים – עיירה מטופחת מול שיכונים מוזנחים ומעופשים, התעללות בילדים, גילוי עריות, התמכרות לסמים, מעשי אונס, תאונות, התאבדויות, יחסים מעוותים במשפחות מרעילות.

מעברות הירדן: מעברה לבריאה, מבריאה לעברה

פורסם: 09/21/2014 - 18:01

מעברות הירדן קשורות לרדיפה שבסופה הצלה וישועה גם בסיפור שני המרגלים אשר שולח יהושוע ליריחו כדי לבדוק את הלך הרוחות בעיר. באכסנייתה של רחב, שבה נטו ללון, מתגלית זהותם. מלך יריחו פוקד על רחב להסגיר לידיו את שני הזרים. אך רחב מטעה את שליחי המלך ומספרת להם שהמרגלים כבר יצאו מהעיר, לפני סגירת שעריה לעת ערב (בערי המזרח היה נהוג לנעול את השערים אחרי שקיעת השמש, ולא לאפשר לא כניסה ולא יציאה אחרי מועד זה). המרגלים חבים את הצלתם לתכסיס זה של רחב.

בין תפסח לתפסח: תפסח כמעבר לגאולה, תפסח כמעבר לגלות

פורסם: 07/08/2014 - 13:37

שם העיר תפסח נקרא פעמיים במקרא. בפעם הראשונה מופיעה העיר כסמל לשגשוג ושלום וממחישה את נצחון ערכי הבריאה על התוהו - שלמה הרחיב את תחומי ממלכתו השלווה מתפסח ועד עזה. בפעם השנייה, להפך, מופיעה העיר כסמל לחורבן וכהמחשה קיצונית במיוחד להשתלטות תאוות רצח וענישה - מנחם בן גדי הרס את תפסח וסביבותיה, הרג את כל תושביה וביקע את בטן כל נשותיה ההרות כנקמה על כך שהעיר לא פתחה לו את שעריה. שלמה ומנחם הלכו בכיוונים הפוכים. מעשיו של זה האחרון מנוגדים בתכלית הניגוד למסר הבריאה.

שאול המלך חלק ד: 3 אותות בדרך חזרה

פורסם: 04/30/2014 - 18:21

מסע חיפוש האתונות יצא מהעיר גבעה והסתיים בעיר רמה, לאחר שלושה ימים. משהגיעו לארץ צוף, שאול, שרצה כבר לחזור בידיים ריקות, שינה את דעתו ושמע לנערו אשר המליץ לו ללכת לעירו של שמואל הנביא כדי לשאול בעצתו. קבוצת נערות כיוונה אותם לעבר שמואל אשר הזמינם לעלות אתו לבמה, לסעודת זבח שערך לכבוד המלך המיועד, שאול. לאחר הסעודה לנו האורחים בביתו של שמואל. למחרת ליווה אותם שמואל לקצה העיר בדרכם חזרה. שם ביקש משאול לתת לנערו להתרחק ואז משח אותו לנגיד, בארבע עיניים. לאחר ששמואל מושח את שאול ונושק לו, הוא שולח אותו לביתו תוך שהוא מציין בפניו שלושה אירועים העתידים להתרחש/

הפועל פסח - דו משמעותו הניגודית

פורסם: 04/24/2014 - 18:42

בעברית מדוברת משתמשים בפועל פָּסַח במשמעות של עָבַר לְיַד בְּלִי שֶׁנִּכְנַס, נִמְנַע מִלִּנְגֹּעַ, דִּלֵּג עַל, הִתְעַלֵּם.במשמעות זו נהוג להבין פועל זה, פָּסַח, החוזר שלוש פעמים בפרק יב בספר שמות: אך למשמעות זו של הפועל, לֹא עָבַר, מצטרפת משמעות ניגודית, עָבַר גַּם עָבַר. הוכחה לכך נמצאת בשם העיר תִּפְסַח שפירושו הוא מַעֲבָר, וליתר דיוק, מַעֲבָר בְּמַיִם. תפסח הייתה בימי המקרא עיר גדולה, מבוצרת ועשירה, על גדתו המערבית של נהר הפרת (סמוך לחאלב בסוריה של ימינו ויש המזהים אותה עם תָּפְּסוּהוּ הבבלית, ליד כרכמיש), שהייתה ממוקמת על דרך מסחרית חשובה שקישרה בין מזרח למערב.

שאול המלך: חלק ג: משיחה סודית בקצה העיר

פורסם: 03/16/2014 - 10:48

ובין העלייה לעיר והירידה ממנה למחרת מפריד ליל הלינה בביתו של שמואל שבו שמע שאול דברי אלוהים - טעם מוקדם של מציאות אחרת שבה החושך יהיה כאור ופני העולם יהיו כפני עיר הנביא. רָמָתַיִם צוֹפִים, שכשמה כן היא - עיר כפולה היושבת על שתי רמות, זו צופה אל זו, ושתיהן צופות אל החוץ, למרחקים, מבטיחות כך את בטחונה - מייצגת דגם מוקטן של כל היקום כולו, שמים וארץ, שיהיו מאוחדים בשלום ובאחווה, כיאות לתאומים, מחוברים יחדיו. נשיקתו של שמואל לשאול במהלך טקס המשיחה, החותמת את איחודם הרוחני ומסמלת את הגבהתו של שאול לדרגת תאומו הסמלי שמואל, מזכירה את נשיקת עשו לתאומו יעקב .

מהתרהבות להתבהרות

פורסם: 01/23/2014 - 17:22

רוחו של אלוהים מונגדת לחושך על פני תהום. נחש החושך שחוח, רוח אלוהים המזהירה מרחפת מעל. אלוהים הכריע את הים, מחץ את רהב, דיכא את נחש הבריח. ברוחו התבהרו השמים. רהב, המתרהב, בשיכול אותיות, בהר, המתבהר. מכאן אנחנו למדים שהתרהבות מזוהה עם חשיכה. כוחות החושך הם אלה המורדים באלוהים. אך המרד דוכא. רוחו של אלוהים הפכה את החשוך והמתרהב לבהיר ולמזהיר. פסוקים באיוב מתארים עימות אלים בין כוחות הבריאה היוצרים לכוחות הכאוס המורדים. אין התוהו ובוהו מעוניין בשינויים. כל רצונו הוא להמשיך להשתולל, להתהולל, להרעיש, להתערבל, כאוות נפשו.

שם של התחלה / מאת אופיר עוז

פורסם: 12/22/2013 - 19:23

קווי דמיון רבים נמתחים בין הרומן "מעקב" מאת עפרה עופר אורן לבין הרומן "שם של התחלה" מאת אופיר עוז, גם אם התקופות שבהן מתרחשות עלילות שני הספרים שונות. גם בספרו של עוז, כמו בזה של עופר אורן, מדובר בעלייה לארץ שהיא כסמל להתחלה חדשה. חלקי פאזל המצטרפים לתמונה שלמה לקראת סוף הספר שבו מתחולל גילוי מרעיש, הצגת תופעה מזעזעת שאי אפשר לדבר עליה בלי לחשוף את סוד הספר, הצבת סוגיית הבחירה האישית לעומת משקלו הכבד של הגורל – גם אלה רכיבים דומים בשני הרומנים אשר מבקשים קריאה שנייה, יודעת דבר, שתהייה בהכרח שונה מההיכרות הראשונית.

מעקב / עופרה עופר אורן

פורסם: 12/10/2013 - 15:01

הרומן "מעקב" עוסק בסיפור אהבה של אישה אחת ושני אחים – נושא מוכר באמנות, אבל הפעם ההפתעה עולה על כל מה שאפשר לצפות. הרומן כתוב כספר מתח. החידה השואפת לפתרון היא: מדוע זה עוקבים, לאורך עשרות שונים, סוכנים מטעם סוכנות הביון האמריקנית אחרי לילי ויואל פאר. בני הזוג, ילידי הונגריה, עלו ארצה על ספינת מעפילים מיד בתום מלחמת העולם השנייה ובנו את ביתם בתל אביב. הם נראים אנשים שגרתיים למדי. אמנם, לכל אחד מהם, וגם לילדיהם, יש סודות שהקוראים נחשפים להם לאורך הרומן, אבל לא עד כדי מעורבות של ה-CIA!

שאול המלך: המפגש הראשון בין שמואל לשאול

פורסם: 12/09/2013 - 17:49

רף הציפיות משאול גבוה ביותר. שניים מארבעת השמות קושרים אותו אל נס הבריאה ושניים מהם מורים על קרבתו למחוללהּ. אביאל ובכורת מציבים אותו כבנו הבכור של האל, כבחירו, בָּחוּר וָטוֹב (שם, ט:ב), אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה' (שם, י:כד). צרור ואפיח מעידים על עתידו של שאול, העומד בְּתוֹךְ הַשָּׁעַר (שם, ט:יח), כפותח תקופה חדשה. בעוד שצרור, כפי שראינו, מצביע על השינוי שחל במים, ביום השני וביום השלישי לבריאה, אפיח, קשור לאור שבקע משחור תוהו הלילה ביומה הראשון. לבוקר כל הבקרים מרמז גם פסוק כו בפרקנו: וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר (ראו: משחור התוהו לשחר הגאולה). כאשר יפוח היום וינוסו הצללים,

צרור החיים

פורסם: 12/08/2013 - 17:42

מי השמים ומי התהום כמו עטופים ומכוסים בשמלה. סבך נחשולי המוות המפותלים והאפלים, המשתוללים בחמת זעם, המסתערים, המתגבהים - כוחות הטומאה ההרסניים, נצררו לצרור חיים סדור ומהודק - כוחות הבריאה הברה, הרוגעת והצחורה. מי הישועה, הצרורים בשמלה, מופיעים, ערב יציאת מצרים, בדמות הבצק, שלא יוכל להחמיץ, הנישא, גם הוא, צרור בשמלה, על שכמם של היוצאים מכלאם, מקרבי התנין:

האם שאבה תורת הספירות בקבלה ממיתולוגיות זרות?

פורסם: 11/25/2013 - 11:26

איזו התאמה מפליאה בין לשון המקרא לבין מיתוס יווני קדום לפיו לא נולד העולם אלא במחול של אישה! סיפור בריאה של תושביה הקדומים של יוון, הפלסגים, שיש בו, ככל הנראה, גם יסודות פיניקיים וכנענים, מספר על אלת כל הדברים, אם כל חי, אאורינומה, שהפרידה בין שמים לארץ (ראו: מהעקוב כנחש לישר כאל) . לאחר מכן פתחה במחול על פני הגלים. הרוח שנשבה הפכה לנחש שהפרה את המחוללת. אאורינומה הפכה ליונה והטילה ביצה שממנה בקע כל העולם כולו.

שאול המלך: מסע חיפוש האתונות

פורסם: 11/05/2013 - 11:37

בפרק ט בספר שמואל א אנו מתוודעים אל שאול בן קיש, האיש שנבחר למלא את תפקיד המלך הראשון לישראל. פרשנים רבים עמדו על כך שאין הפרק פותח במלך המיועד עצמו, שאול, כי אם באביו ועובדה זו משמעותית ביותר. הפסוק הראשון בפרק מוקדש לקיש, אביו של שאול, להשתייכותו השבטית ולייחוסו המשפחתי: שאול מופיע רק בפסוק השני, כמו לציין כבר מההתחלה שעל המלך להיות כפוף לסמכות קודמת, זו המייצגת את אלוהים. בפסוק הראשון מופיע קיש, אביו של שאול, כסמכות זו ולאחר פגישתו של שאול עם שמואל הנביא, יופיע זה האחרון כתופס מקומו של קיש, כאביו הרוחני של שאול.

אבן בין מים למים, שכם בין כתפיים

פורסם: 09/17/2013 - 14:47

המים מתחת והמים מעל שקולים כנגד חומת המים מימין וחומת המים משמאל. בני ישראל עוברים כרקיע בין מים למים, צועדים על קרקעית הים היבשה כעל דרך כבושה, כשמשני צדיהם גלי ספיר קרושים וזקופים, מהעבר מזה ומהעבר מזה, אחד מפה ואחד מפה. בין אם כך ובין אם כך (ואולי אחרת, חידת הבריאה לא תפענחה בינת אנוש), דגם הגאולה מעול מצרים, לפיו נפדו בני ישראל מידי כל נוגשיהם הרבים שהלכו בדרכה, חוזר על שחרורה של הבריאה מכלא התוהו, מחור הנחש, ממרבץ התנין (ראו מאמר קודם: מה מתוק מדבש ומה עז מארי).

מזמור: על סף בית המקדש בשערי ירושלים בפתח הבריאה

פורסם: 06/30/2013 - 14:59

מזמור פד בספר תהילים מספר בכיסופי המשורר לאיחוד מיסטי עם האל ובשבח העליה לרגל למקדש בירושלים אשר מקרבת אותו להגשמת מאוויו. ירושלים נמשלת בפסוק זה לספל מלא רעל אשר כל מי שישתה ממנו, העמים הצרים עליה, העומדים בשעריה, הצובאים על פתחה, על סיפה, כדי לכבשה – ייפגע. הרגלים הפוסעות על הסף (פסע, סף) מקבילות לשפתים הגומעות משולי (סף) הספל. האויבים המאיימים על העיר מקרבים את שפתותיהם אל סף הספל. רוע הרעל מתמזג ברוע שותיו ומכריעם.

מעגונה לגאולה: סיפור תמר ויהודה בראי מילותיו

פורסם: 06/02/2013 - 16:55

סיפור תמר ויהודה בפרק לח בספר בראשית בנוי על המתח השורר בין כיליון להמשכיות, בין אינות לנצח, בין עיוורון לראייה נכונה, בין עוול למשפט צדק, בין האלילות לתורת ה'. מייצגי ערכי האלילות הנתפסים כשליליים הם עֵר ואוֹנָן, בניו הראשונים של יהודה, שעשו את הרע בעיני ה' ונענשו במיתה. נושאת הדגל המובהקת של ערכי תורת ה' הנתפסים כחיוביים היא תמר, היושבת בְּפֶתַח עֵינַיִם, בְּגַן אֱלֹהִים, עַל פַּלְגֵי מַיִם. יהודה הוא עצמו מיטלטל בין שני עולמות, מטעה וטועה, אך, בסופו של דבר, מוצא את הדרך הנכונה, בתיווכה של תמר שהייתה לו לעינים, ובתמיכתו של חִירָה, רעהו הנאמן.

נחש ומים: מהעקוב כנחש לישר כאל

פורסם: 03/28/2013 - 12:54

מיתוס בריאה של תושביה הקדומים של יוון, הפלסגים, שיש בו, ככל הנראה, גם יסודות פיניקיים וכנענים, מספר על אלת כל הדברים, אם כל חי, אאורינומה, שנולדה מהכאוס. הדבר הראשון שעשתה היה להבדיל בין שמים לים. לאחר מכן פתחה במחול חינני ומהיר על פני על הגלים. הריקוד הלך והתחזק. האלה תפסה את הרוח שנוצרה, חיככה אותה בידיה ויצרה ממנה נחש, אופיון. הנחש הביט באלה הרוקדת, נמלא תאווה וכרך עצמו סביב גופה בשבעה פיתולים. כך הופרתה האלה מהנחש. בלובשה צורת יונה, הטילה ביצה על המים.

מים: מגערה, דרך רגיעה, לערגה

פורסם: 02/18/2013 - 17:20

משטור האוקיינוס הבראשיתי בפרק הראשון של ספר בראשית נעשה לכאורה בקלות וללא כל מכשול. בעוד שבספר בראשית אין כל רמז להתנגדות המים המצייתים לכאורה מייד למאמר הבורא, מתפצלים לשמים ולארץ ומתכנסים אל תוך גבולות ללא כל שמץ של מחאה, כבסיפור אגדה, גרסאות רבות בספרים אחרים בתנ"ך מאזכרות מרד מצד ים התהום הקדמוני, המכונה גם רהב ותנין. ההתקוממות העזה דוכאה במהירות ובעוז. מגערה, דרך רגיעה, לערגה תחילה ברא אלוהים את האור כדי לקטוע את רצף החושך ולהשליט את מחזוריות היום והלילה.

תקוות חוט השני

פורסם: 01/23/2013 - 15:30

למילה תקווה, מלבד פירושה המקובל עלינו כיום, יש משמעות נוספת במקרא, קודמת – קו, חוט, חבל. תקווה היא הקו שחצה את ים התוהו, פתחו וחלקו לשני חצאים.קו, צו, תו. בצו הבורא שורטט קו ישר, חוצה, בלב התהום, קו שכמוהו כתו, כאות. תנין התוהו הקדמוני, המגלם את הים שבתוכו שכן, פולח לשני חצאים, לפי אותו קו. ממחצית גופו העליון נוצרו השמים וממחצית גופו התחתון נוצרה הארץ. קו החיתוך שקרע את מותניו של הפתן נקרא רקיע. כל הקרבת איל, שה או גדי נועדה לשחזר את בריאת העולם ולהדק את הזדהות המקריבים עם האל הבורא וערכיו.

שפת התנך כבבואת סיפור הבריאה

פורסם: 01/15/2013 - 12:29

עיסוקי בשפה העברית כמורה באולפן הביא אותי לכתיבת מחקר ארוך שנים על לשון המקרא שממנו עיבדתי את ספרי: שפת התנ"ך כבבואת סיפור הבריאה. כפל המשמעות אינו מאפיין את העברית בלבד. הבלשן הגרמני קרל אַבֶּל (1837-1906) זיהה תופעה זו במצרית עתיקה שבה אותה מילה ציינה שני מושגים מנוגדים. המילה כֵּן, למשל, פירושה היה חזק וחלש בעת ובעונה אחת. המצרים הקדמונים, לפי התיאוריה של קרל אבל, לא יכלו להבין את מושג הכוח בלי להשוות אותו לניגודו. התפתחות השפה ודובריה גרמה במשך הזמן להתפצלות המילים.

מחזיקי השלח

פורסם: 01/07/2013 - 15:34

אחת מגרסות הבריאה המרובות הנמצאות בתנ"ך ממחיזה מאבק אלים שבו מבתר האל הבורא את ים התוהו הקדמוני המגולם בדמותה של חייה אימתנית, דמוית נחש. סיפור המתתה של המפלצת הימית, מיתוס קדום המשותף לרוב תרבויויות העולם, מקופל בקרבת שורשי הפעלים טָבַע, טָבַע ו-טָבַח. טָבַל ו-טָבַע רומזים למים הקמאים בעוד ש-טָבַח מספר על ביתור הדרקון ששכן בהם וגילם אותם (תוהו ובוהו=בו הוא ואותו הוא). סיפורו של הטבח הימי המכונן מרומז גם בקרבת המילים רָטֹב-בִּתֵּר (כמעט אנגרמות).

מה מתוק מדבש ומה עז מארי

פורסם: 12/30/2012 - 14:54

התוהו ובוהו שלפני הבריאה מדומה במקרא לים סוער וגועש, ואף לשוכניו חדי השיניים, התנינים הגדולים. כדימויים אחרים לכוחות ההרס השטניים משמשים מאורות אריה טורף במעבה יער על יושביהן האימתניים (נחום ב:יג) כמו גם קיני נחשים ופתנים בנקיקים ובמחילות על דריהם המסוכנים (ישעיהו יא:ח). התוהו ובוהו מגולם על ידי חייה יצרית ופרועה שהבורא ביתק את גופהּ, בתרו ורוצצו.

עמודי המקדש - ציר העולם אקסיס מונדי

פורסם: 12/06/2012 - 16:12

משמעותם הסמלית של עמודי המקדש במעמקי ים התוהו, בטבורו, בתוכו, בקרביו, בין מעלה ומטה, נקדח פתח, נפערה מערה, נחצבה באר, פרץ מעיין. ממקור נסתר זה, אבן השתייה, הגיח עמוד מים והיתמר למעלה כדי לברוא את השמים. מאותו תשתית מקודשת - ציר העולם, ובאותו רגע עצים - נקודת האפס של הבריאה, צנח מטה עמוד מים תאום וברא את הארץ. על עמוד כפול זה, בעל שני חלקים, המחבר באמצעו בין שמים לארץ עומד העולם. סילון המים הקדמוני נקרש, התייצב והתחזק, במאמר האל, ואף הוכפל ושוכפל.

משמעותו המיסטית של הריבוי הזוגי במקרא

פורסם: 11/26/2012 - 16:46

סיפור המלחמה נגד נחש העמוני, כמו כל העימותים בתנ"ך, וריאציות שונות של אותו לייטמוטיב, חוזר וממחיש את הניגוד הקמאי בין כוחות התוהו וכוחות הבריאה. שבעת ימי הארכה הניתנים לתושבי יביש עד להצלתם, עד למניעת ניקור עין ימינם, מסמלים כמובן את שבוע בריאת העולם. לפי הווריאציה הנוכחית, ששת ימי המשא ומתן של זקני יביש במאמציהם למנוע את האסון מקבילים לששת ימי הבריאה. כריתת ברית עם הנחש פירושה הפרת הברית עם אלוהים. עבודת אלילים משולה לעיוורון.

דף משתמש

History

מאמרים מאת

הנצפים ביותר