אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

קובי דנה


התמונה של קובי דנה

דף משתמש

יליד 1985. איש חינוך ומורה להיסטוריה. בוגר BA בהיסטוריה של המזרח התיכון, מוסמך MA בחינוך ולימודי הוראה מאוניברסיטת חיפה. מאסטרנט לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת ת"א, כותב את עבודת התזה על משנת א.ד. גורדון. || בשנים האחרונות חוקר תולדות הרעיון הציוני ומנחה בית המדרש לציונות של מרכז מורשת בגין; מרצה לכתבי הציונות במכינה קד"צ תבור || בטור זה זה אעלה רשימות שונות, הגות, מאמרי דעה וקטעים היסטוריים. || תודה לעורכי האתר על נדיבותם בפרסום דברי.
אי-מייל: 

היסטוריה

חבר במשך
5 שנים חודש אחד

מאמרים מאת

ליצן. ציור: מירב גולן (פסטל על נייר, 70X50 ס"מ)

מחלוצים לליצנים ובחזרה: בעקבות תופעת הנוער המשועמם בימינו

פורסם: 10/08/2017 - 10:19
לאחרונה עלו בכותרות קבוצות ויחידים של צעירים העוטים מסכת ליצן על פניהם ויוצאים לרחובות העיר לעורר בהלה בקרב הציבור. במקרה הטוב, מדובר במעשה קונדס של הפחדה ותו לא; במקרה הרע, מדובר בצעירים שנוטלים עמם גם כלי נשק קר (סכין, גז מדמיע ועוד הזרוע נטויה). משרד החינוך, נכתב בכותרות העיתונים, דרש מההורים: "אימרו לילדיכם לנהוג בצורה בוגרת."
מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב תרע"ג, ברסט ליטובסק – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' תשנ"ב, תל אביב)

בגין – על דרך החיוב ולא השלילה

פורסם: 03/15/2017 - 09:26
תגובה של קובי דנה למאמרו של משה פוקסמן-שע"ל בעיתון "ישראל היום" על מנחם בגין
א.ד. גורדון

אהרון דוד גורדון: בין האישיות לפילוסוף (חלק ב)

פורסם: 03/05/2017 - 09:40
חלק שני של המאמר העוסק באהרון דוד גורדון - בין האישיות לפילוסוף
א.ד. גורדון

אהרון דוד גורדון: בין האישיות לפילוסוף (חלק א)

פורסם: 02/21/2017 - 10:40
חלק ראשון של המאמר העוסק באהרון דוד גורדון - בין האישיות לפילוסוף
פרץ סמולנסקין (ת"ר – תרמ"ה || 1840 - 1885)

המהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין חלק ג

פורסם: 12/11/2016 - 11:49
חלק שלישי ואחרון במאמר שעוסק במהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין
פרץ סמולנסקין (ת"ר – תרמ"ה || 1840 - 1885)

המהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין חלק ב

פורסם: 11/22/2016 - 16:39
מאמר שעוסק במהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין. המאמר יחולק לשלושה חלקים. להלן החלק השני
פרץ סמולנסקין (ת"ר – תרמ"ה || 1840 - 1885)

המהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין חלק א

פורסם: 11/14/2016 - 10:34
מאמר שעוסק במהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין. המאמר יחולק לשלושה חלקים. להלן החלק הראשון

לא זו הדרך: בין חינוך והשכלה לאינדוקטרינציה

פורסם: 08/07/2016 - 10:46
על הניסיון של 'אם תרצו' לאינדוקטרינציה בחסות החוק, אוגוסט 2016: השבוע פורסם שח"כ פורר מישראל ביתנו מקדם הצעת חוק שתחייב כל סטודנט באקדמיה ללמוד קורס בהגות הציונית. פורר טען שמטרת החוק "לגדל דור חדש של אקדמאים שלא רק יכירו את ההגות הציונות אלא גם יחקרו אותה." מתן פלג, מנכ"ל תנועת "אם תרצו" טוען כי "לא ייתכן המצב שנוצר בעקבות הדרת הציונות מכותלי האקדמיה הישראלית."
חלוצים במגדל, 1912

אנו נהיה הראשונות: חלוצות העלייה השנייה ומאבקן לשותפות במפעל החלוצי (1904 – 1913)

פורסם: 05/03/2016 - 18:44
הדרך הטובה ביותר להבין את החלוצות הצעירות של העלייה השנייה מתחילה לא בהגיען ארצה אלא עוד לפני שארזו את המזוודות ועלו על הספינה בדרך להגשמת חלומותיהן בארץ הצבי, עוד בבית אמא ואבא. קובי דנה מנסה להבין את הקונטקסט שבהן פעלו אותן חלוצות יהודיות ששאפו להגשים את החלום הציוני.

דת, כפירה וציונות – חיי סמולנסקין

פורסם: 04/01/2015 - 20:52
קובי דנה מציג לנו סדרות של עיונים ביסודות הציונות. בסדרה הראשונה עסק במבוא ושם כתב על אחד העם, הרצל, כצנלסון גורדון וז'בוטינסקי. הסדרה השנייה שעסקה ביסודות הציונות החלוצית, נפתחה עם מאמר מבוא על אברהם מאפו, וכאן, בפרק השני, יעסוק המאמר מהשכלה לציונות: המהפכה הציונית של פרץ סמולנסקין. גם חלק זה יתחלק לשניים. מאמר זה ידון בהתפתחות משנתו הציונית של סמולנסקין החל מתחילת חייו מתלמיד ישיבה, ויתעכב על מהלך חייו הביוגרפיים. מסתמן כי בחייו הציבוריים הצליח סמולנסקין לפרוץ והיה הרוח החיה במפעל ההתחדשות הלאומי של עם ישראל, אך בחייו האישיים הלך ודעך.
הנרי דיויד ת'ורו

עיון במבחר כתבי הנרי דיוויד ת'ורו (חלק ב)

פורסם: 03/07/2015 - 20:19
חלק זה של המאמר יעסוק באי ציות אזרחי: בין אזרח למדינתו. תורו מציב את היסודות לא רק לתפישת עולם אזרחית המבוססת על עקרונות הצדק אלא גם את היסודות של עקרון המעורבות החברתית והאזרחית. תורו מתבונן במציאות ושואל שאלות חמורות, הוא שואל את שאלת מהותה של האומה האמריקאי בדורו ותוך כדי מציב את היסודות לתפישת עולם אזרחית המושתת על עקרונות הצדק והמוסר.
הנרי דיוויד תורו

הנרי דיוויד תורו: עיון במבחר כתביו

פורסם: 01/04/2015 - 15:18
ישנם אנשים שבחייהם לא ביקשו פרסום ותהילה, לא ביקשו להיות עשירים בעלי ממון או אנשי שררה בעלי כוח. ביקשו הם דבר אחד בלבד שהשתדלו להשיגו בדרך חייהם הייחודית שבחרו – להשפיע. הם טענו כי לא ממון וכסף, לא שררה, כוח ושלטון הם החשובים כדי לייצר השפעה אלא ההשפעה המשמעותית ביותר היא זו התודעתית והערכית על בני האדם. אם תצליח לשנות או לעצב את דרכי המחשבה שלהם – תוכל לייצר מהפכה בחייהם. למען יידעו הדורות. הנרי דייוויד תורו ידוע כאחד מגדולי הסופרים האמריקאים לדורותיהם. אולם בחייו היה תורו אדם בודד, גלמוד, לא ידוע ולא משפיע כפי, שאולי, שאף להיות
גורדון: ערכו של הייאוש בתהליך היצירה

גורדון: ערכו של הייאוש בתהליך היצירה

פורסם: 08/27/2014 - 17:36
הגיונות אד"ג | כל פעם טעימה אחרת מרעיונותיו של אהרון דוד גורדון. הגיון שני | "המלאך הממונה על היצירה": על ערכו של הייאוש בתהליך היצירה. לא אחת קורה לנו שאנו מגיעים לייאוש גדול מאוד, מרגשים שאין דבר שיכול לנחמנו, שאיננו מסוגלים להכיל את המצב הקיים. אנו מרגישים קריסה נפשית שגורמת לנו להיות מושבתים, לא מסוגלים להתרכז בכלום

א.ד. גורדון: הגיונות - הגיון ראשון: הם ואנחנו

פורסם: 08/05/2014 - 17:20
הגיונות אד"ג - כל פעם טעימה אחרת מרעיונותיו של אהרון דוד גורדון הגיון ראשון: "הם ואנחנו" - על הגדרת "העצמי הלאומי" של עם ישראל. אז מה אומר לנו בעצם אד"ג? הוא מסביר לנו על חשיבותה של העצמיות הלאומית, על בנייתנו כעם המתבסס על ערכיו העצמיים, הפנימיים, היונקים מתוך המורשת היהודית. בניית הזהות הלאומית של עם ישראל בעת החדשה צריכה להיות מבוססת על תשתית חיובית, המגדירה עצמה באמצעות ערכינו הייחודיים שלנו ולא על ידי גורמים שמחוץ לנו, לעומתיים או מאידך מתוך היגררות אחרי תורות הזרות לרוחו של העם היהודי רק מתוך אופנה אקטואלית כלשהי.
אברהם מאפו : חזון אהבת ציון

אברהם מאפו : חזון אהבת ציון

פורסם: 05/18/2014 - 16:04
"מחבר הרומן העברי הראשון", זהו התואר הרשמי שניתן לסופר אברהם מאפו. דרכו של מאפו אל ההשכלה לא הייתה שונה בהרבה מדרכם של מרבית היהודים המשכילים באותה עת. את צעירותו העביר ב''חדר'', למד תלמוד והיה נחשב כמחונן. כמו סופרי השכלה אחרים, כך גם הוא מאס בדברים שעניינם להשאר רק בחדרי המדרשות ושאף לאווירו של עולם. גם הוא מאס בראותו את עמו מסביבו מנוון, עם מנותק מהטבע, עם תלוש שיחידיו תלושים מהמציאות הסובבת ועוסקים רוב שגרתם בענייני פלפול של בית המדרש או מאידך אשר עשו את התורה כקרדום לחפור בו.
בנימין זאב הרצל: אם תרצו אין זו אגדה - עיונים בכתביו

בנימין זאב הרצל: אם תרצו אין זו אגדה - עיונים בכתביו

פורסם: 11/11/2013 - 14:16
עיונים בכתבי הציונות / מאמר שמיני. כאשר קוראים ביומן הנעורים של הרצל וגם ביומניו המאוחרים יותר, אפשר בהחלט להבחין באדם אשר מחפש משמעות לחייו, אדם המצוי בחיפוש אחר זהותו, הנאבק למצוא לו מקום של כבוד בעולם, למצוא הכרה כסופר (אשר שאף להיות) וגם כאדם. ביטוי לכך ניתן לנו למצוא בתקופות שונות בחייו, מנעוריו ועד בגרותו. ככל שחולף הזמן ומתרחקים ממאורע כלשהו או מתקופת חייה של אישיות כלשהי, כך מצטברים להם עיוותים היסטוריים אודות אותו מאירוע או אותה אישיות. לא כל אחד מודע לכך, ולא כל אחד רוצה לגלות את האמת מאחורי העיוות או המיתוס שנוצר, אם מעצלות מחשבתית ואם כי נוח הדבר. כך גם לגבי הרצל נוצר עיוות היסטורי.
אחד העם - אשר גינזברג

אחד העם: עיונים בכתביו - לא זה הדרך

פורסם: 09/15/2013 - 17:09
כשמתבוננים בתמונתו של אשר גינצברג (או "אחד העם" על פי שמו הספרותי) רואים בבירור דמות אינטלקטואלית, איש רוח אשר החכמה נגלית על פניו. ואמנם כזה הוא היה. עם זאת, אשר גינצברג היה אדם לא ברור. מצד אחד, כ"אחד העם", היה מהוגי הדעות הציוניים המקורים ביותר, ויש שיאמרו המקורי ביותר שבהם. הוא לא היה הוגה דעות שיטתי, לא הייתה לו תורה ציונית ברורה. אולם למעשה, רוב ההוגים הציוניים היו כאלה, נטולי שיטה רציפה. רבים ראו בו כהוגה עברי פורץ דרך אשר הצליח לשלב בין המסורת היהודית לבין הלאומיות היהודית יחד עם השפעות פילוסופיות אירופאיות.
 יוסף חיים ברנר: עיונים בכתביו

יוסף חיים ברנר: עיונים בכתביו

פורסם: 07/16/2013 - 15:43
"אם לא ימצאו בנו חלוצים ואבדנו..." עיונים בכתבי יוסף חיים ברנר (1880 – 1921). לעומת הוגי הציונות של דור החלוצים שעיינו בכתביהם במאמרים הקודמים בסדרה, יוסף חיים ברנר יוצא דופן. ברנר, בניגוד לגורדון, כצנלסון וטבנקין, לא היה רק פובליציסט והוגה ציוני אלא היה גם סופר. תחת עטו נכתבו סיפורים רבים אשר רובם מתאפיינים בריאליזם מוחלט והצגה כנה של המציאות הלא פשוטה, והלא סימפטית לעיתים, של חיי היהודים בארץ ישראל ובגולה ללא ייפוי וללא עידונים.
יצחק טבנקין: עיונים בכתביו - הציונות החלוצית

יצחק טבנקין: עיונים בכתביו

פורסם: 05/06/2013 - 14:41
יש אשר יאמרו כי יצחק טבנקין היה מורה הדרך, המחנך ואפילו האדמו"ר של האסכולה הציונית חלוצית בארץ ישראל. ויש אשר יאמרו כי היה דיקטאטור ואליטיסט. בכל מקרה, בפרספקטיבה של יותר מארבעים שנה לאחר לכתו, יכולים הדברים להיראות מאוזנים יותר ודרמטיים פחות. הבנת דו-הקוטביות של תפישתו הציונית של טבנקין חשובה על מנת להבין את גישותיהם של אנשי הישוב החלוצי ציוני בימים של התבססות תנועות הפועלים בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים. הציונות החלוצית: עיונים בכתבי יצחק טבנקין (1888 – 1971).
א. ד. גורדון: הגלות, הטבע והעבודה

א. ד. גורדון: הגלות, הטבע והעבודה

פורסם: 03/21/2013 - 17:09
המהות האידיאולוגית של אנשי העלייה השנייה הייתה, בין היתר, כבוד לפועל העברי ולאדם הפשוט העובד ומוציא את לחמו מאדמת ארצו, וכזה היה אהרון דוד גורדון. בין חלוצי העלייה השנייה קשה שלא להבחין באדם כמותו, כיוון שעלייה זו התאפיינה בצעירותה, בעולים צעירים בשנות העשרה והעשרים לחייהם, בני נוער, צעירים וצעירות שעזבו את בית הוריהם בגולה והחליטו לשנות את אורח חייהם האישי ובתוך כך את חיי עם ישראל בדורם. ועל כן, קשה שלא להבחין בגורדון בין כל צעירי העלייה השנייה שהרי גורדון עצמו לא היה צעיר, וזאת רק במובן הפיזי.
יוסף טרומפלדור: עיונים במכתביו - בארץ ישראל נהיה בבית

יוסף טרומפלדור: עיונים במכתביו - בארץ ישראל נהיה בבית

פורסם: 02/26/2013 - 15:06
בציונות יש מספר דברים, אמנם לא רבים, שנחשבים בעיני כל חברי המחנה כקונצנזוס. הרצל למשל הוא דוגמא יפה לימינו. בעבר גם הרצל היה מקור למחלוקת בקרב המחנה הציוני, אמנם לאחר זמן מה, וכמובן בימינו, הרצל הוא הקונצנזוס בקרב כל המחנה הציוני, יהא זה ימין ציוני או שמאל ציוני, כולם כאחד סובבים סביב דמות זאת. כהרצל, כך היא דמותו של יוסף טרומפלדור. דמות זו מהווה קונצנזוס ציוני מובהק. במשך שנים, בייחוד מהרגע שנפל בקרב על תל חי, נחשבה דמותו לדמות מופת המסמלת את הנכונות להקרבה אישית למען הכלל ולמען טובתו של העם היהודי על חשבון תועלתו האישית
ברל כצנלסון 1934

ברל כצנלסון: ההגשמה הציונית בכתביו - עיונים

פורסם: 01/30/2013 - 14:24
אחד מהמנהיגים וההוגים הבולטים של תנועת העבודה הארץ ישראלית, ובכלל של היישוב הציוני בארץ אשר הטיב לבטא את דרך הגשמתה של הציונות בימי דורו, בייחוד בימים שלאחר משבר אוגנדה, בהם היה נדמה כי הציונות עמדה מלכת, הוא ברל כצנלסון. כצנלסון אומנם לרוב כתב מאמרים וחיבורים פובליציסטים שעסקו בבעיות השעה בציונות וביישוב, אולם התייחסותו לכל נושא של שעה הייתה כה הגותית ויסודית עד כי לדבריו יש תוקף גם לימינו שלנו, וזאת כיוון שהם נוגעים ביסוד העמוק ביותר של הרעיון הציוני וההוויה הארצישראלית.
זאב ז'בוטינסקי

הלאומיות של ז'בוטינסקי: עיונים בכתביו

פורסם: 12/25/2012 - 16:36
זאב ז'בוטינסקי ידוע כמייסד זרם פוליטי חדש בציונות ומייסדה של התנועה הרוויזיוניסטית שלימים הייתה לאחת משתי המפלגות הפוליטיות הגדולות בישראל. בכך נחשב ז'בוטינסקי בעיני רבים לאבי הימין הפוליטי הישראלי. בתוך מה שהיה קרוי עוד מראשית התגבשות מחנה הימין הישראלי "המחנה הרוויזיוניסטי", היו שתי מחנות בולטים שנאבקו על צביונה של התנועה. אותו מחנה הקרוי היום בשם "המחנה הלאומי" תמיד נקרע בין שתי גישות לאומיות – בין הגישה האינטגראלית לבין הליברלית. בעוד יש הרואים באבי המחנה הלאומי ז'בוטינסקי כליברל לאומי, היו שראו אותו כאינטגרל לאומי.
הזדמנות מנוצלת, הזדמנות מפוספת. תיאודור גאלה. 1605

האידיאולוגיה בשירות האופורטוניזם

פורסם: 12/11/2012 - 12:30
ערב יום הבוחר: רשימה על האידיאולוגיה בשירות האופורטוניזם: בעקבות האירועים והמהלכים השונים אשר היינו עדים להם בפוליטיקה הישראלית בשבועות האחרונים (וגם בכלל בשנים האחרונות) כדאי אולי לעיין מעט על התופעה הנפוצה ביותר בימינו, היא תופעת האופורטוניזם. בכל מקום, בכל שדרות החיים אנו יכולים להבחין בהם ניצבים בדרכנו. קבוצה של אופורטוניסטים אשר מנצלים כל מצב, כל אווירה מזדמנת, כל אפשרות להעצים את עצמם ואת מטרתם האגוצנטרית – השגת כוח ושליטה. האופורטוניזם אינו 'המצאה' של דורנו בלבד.
ברק אובמה

ברק אובמה: המדיניות הבדלנית האמריקאית

פורסם: 10/10/2012 - 16:20
בין בדלנות לאקטיביזם. אין זה מקרה כי נשיא ארה"ב ברק אובמה טען בראיון שהעניק לרשת CBS האמריקאית כי "כשזה מגיע להחלטות שלנו לגבי הביטחון הלאומי שלנו והאחריות שלי כלפי אזרחי ארה"ב, אני בוחר לעשות את מה שנכון עבור העם האמריקאי. אני הולך לחסום את כל רעש שיפריע לי מבחוץ". בגישה זו כי נשיא ארה"ב בוחר לעשות "מה שנכון עבור העם האמריקאי", יש נטייה ברורה לשוב מדיניות הבדלנית האמריקאית המסורתית לפיה מה שמתרחש מעבר לחצי הכדור המערבי איננו נוגע לאינטרסים האמריקאים ולא יכול להשפיע עליהם

הנצפים ביותר