אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

יאיר גלזנר


התמונה של יאיר גלזנר

דף משתמש

היסטוריה

חבר במשך
5 שנים 3 חודשים

מאמרים מאת

אוגוסטינוס ומוניקה

אוגוסטינוס האבסטרקטי חלק ג

פורסם: 03/05/2013 - 16:26
בחלק זה יידון מעמדם של טיעוניו הפילוסופיים הלוגיים,(כמו גם התיאולוגיים, האפיסטמולוגיים והמטאפיזיים)- של אוגוסטינוס אודות שאלות כגון; הטוב והרע, הבריאה, נצחיות האל ויחסו לזמן, על מהות השילוש הקדוש וכיוצא באלה- בראי ההבחנה הקירקגוריאנית בין מחשבה אבסטרקטית לקונקרטית. שאלת הדיון היא, האם השימוש המרכזי בתבונה לאורך כל מהלך ההתפתחות האמונית של אוגוסטינוס נופל בשטח השיפוט של ההגות האבסטרקטית, או שמא מצוי הוא בשטחה הריבוני של הממלכה הקונקרטית
אוגסטינוס הקדוש מאת פיליפ דה שמפיין 1650

וידויים / אוגוסטינוס: היבטים קירקגוריאניים בהגותו האמונית חלק ב

פורסם: 01/16/2013 - 13:04
בחלק זה מבקש אוגוסטינוס לעמוד על מופעו החשוב מכל של המתח בין הנצחי לזמני באמונה הנוצרית הלא הוא נס גלגולו של האל בבשר ובהיסטוריה האנושית. האם היה הוא אדם של ממש, או שמא אלוהות עטויה בבשר? מה הייתה תכלית הופעתו; כפרה על החטא למען המין האנושי? או שמא רק לשמש מופת מוסרי-אמוני,(אך יחד עם זאת אנושי) ,המורה לבני האדם כיצד לנהוג זה עם זה עד שובו ביום הדין? להיות מושא אינטנציונלי לישועה בעתיד, או שמא לשמש מתווך עשוי אלוהות ואדם?
וידויים / אוגוסטינוס: היבטים קירקגוריאניים בהגותו האמונית

וידויים / אוגוסטינוס: היבטים קירקגוריאניים בהגותו האמונית חלק א

פורסם: 01/08/2013 - 11:37
כיצד אוגוסטינוס, כדמות היסטורית הנטועה עמוק ביסודות הנצרות, ממחיש בעוצמה רטורית שאין למעלה ממנה את התשוקה והייסורים,("האהבה והאימה" "כבוד, יראה, גיל, להט חיל ורעדה"), הכרוכים בניסיון לשלב בין השכלתנות ומבט מתוך הנצח לבין הקיום הפרטי, הארעי והייחודי של ההוגה בהם. חיבור זה מציע להתבונן ביסוד האנושי של מי ש"הפך לאלוהי", ולהראות כי גם לאחר האוטו-טראנספורמאציה, השינוי לעולם אינו סטטי ומושלם. וידוייו של אוגוסטינוס מלמדים על רופפות הרוח האנושית כאשר היא מחליטה החלטות השייכות לתחום הנצח.
מוזאיקה של פרדריק דילמן

עיון בהצדקות הסוקרטיות והאפלטוניות באשר לחשיבות הציות לחוק חלק ב

פורסם: 08/21/2012 - 13:07
ככל הידוע לנו, היראקליטוס איש אפסוס היה הראשון שהבחין בין החוק האלוהי והחוק האנושי. כך למשל בפרגמנט 114 הוא כותב:"החוקים האנושיים מבוססים על החוק האלוהי ונוטלים ממנו את תוקפם". סוקרטס ואפלטון המשיכו מסורת זו אם כי לא בדגש על ה'לוגוס' אלא על הסגולה הטובה. לכאורה ניתן לתאר גניאלוגיה כרונולוגית של הולדת החוקים- החל מן האל המתקין עבור דרך המחוקקים הקדמונים שהיו מזרע אלוהי וכלה במחוקקים האנושיים- מבלי שתיגרע ולו טיפה מהמקור האלוהי בשלביו השונים של תהליך ההעברה.
סוקרטס ואפלטון: שאלת מהותו של החוק והיעדר הגדרתו

סוקרטס ואפלטון: שאלת מהותו של החוק והיעדר הגדרתו חלק א

פורסם: 08/06/2012 - 16:19
בספרו הידוע אודות תוויו של הממשל המודרני מציג רוברט מקאיבר שתי שאלות יסוד בנוגע לסוגיית הציות לחוק: השאלה הראשונה הנה, מדוע חובה לציית לחוק? השאלה השנייה היא, מדוע בפועל הבריות מצייתים לחוק?. חיבור זה מבקש להתחקות אחר השקפתם של סוקרטס ואפלטון אודות השאלה הראשונה, מדוע חשוב וצריך לציית לחוק(להלן; מקור הציות לחוק). מהלך החיבור יתמקד בהצגת קשת של טענות סוקרטיות ואפלטוניות אודות תכליותיו השונות של החוק העשויות לשמש הצדקות לציות לחוק, אם באופן עקיף ואם באופן ישיר

היחס בין ההווה למתהווה במשנתו של אפלטון חלק ב

פורסם: 08/15/2009 - 03:00
חלק שני של המאמר העוסק ביחס בין ההווה למתהווה במשנתו של אפלטון

היחס בין ההווה למתהווה במשנתו של אפלטון

פורסם: 06/16/2009 - 03:00
חיבור זה מבקש להאיר את הפולמוס בין מיכאל פרדה לאלן קוד אודות המשמעות של "המתהווה" ויחסו אל "ההווה" במשנתו של אפלטון.

מישל פוקו: שאלת מעמדה של הפילוסופיה כפראקסיס ביקורתי

פורסם: 08/16/2008 - 03:00
שאלת מהותה ותכליתה של הפילוסופיה כיום:

הנצפים ביותר