אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אופיר יעקבסון


התמונה של אופיר יעקבסון

דף משתמש

מדריך ומרצה במגוון יעדים ברחבי העולם; באמריקה הלטינית, בתת היבשת ההודית, בקווקז, בירדן וכמובן שגם בארצנו הקטנה. עוסק בהכשרת מורי דרך בארץ ומלמד במכונים לידיעת הארץ. בוגר האוניברסיטה העברית בחוג ללמודי הסביבה וגיאוגרפיה ובעל תואר שני מחקרי בחוג ללמודי ארץ ישראל (תזה במדעי הדתות) מטעם אוניברסיטת חיפה. מתמחה בסיורים דתיים (יהדות, נצרות ואסלאם) והסטוריים, סיורים ארכיאולוגים, נושאים סביבתיים, תרבותיים וטרקים. ניתן להזמין הרצאות על נושאי רב הכתבות.
אי-מייל: 

היסטוריה

חבר במשך
5 שנים 6 חודשים

מאמרים מאת

חגיגות הפסחא באנטיגואה, גואטמלה

חגיגות הפסחא באנטיגואה, גואטמלה

פורסם: 02/04/2014 - 16:14
החגיגות בגואטמלה ידועות בצבעוניותן ותושביה לא זקוקים ליותר מתירוץ קל בכדי לצאת לרחובות ולחגוג, עד כלות. מכאן ברור כינויה של גואטמלה כארץ הקשת בענן... חגיגות הפסחא מתעלות בעוצמתן ובמשכן על יתר החגיגות. מכיוון שהדת בעלת מספר המאמינים הגדול ביותר בעולם היא הדת הנוצרית, אין זה מפתיע שמעגל החגים הנוצרי זוכה לביטוי בכל קצוות הקוסמוס וגם בפינותיו הנידחות ביותר - במיוחד חג המולד והפסחא -שניים מהחגים החשובים ביותר בלוח השנה הנוצרי. חגיגות הפסחא באנטיגואה ( Antigua Guatemala) מפורסמות ברחבי העולם כולו.
המשמעות האוניברסאלית של פולחן השמש במיתוסים ובדתות

המשמעות האוניברסאלית של פולחן השמש במיתוסים ובדתות

פורסם: 11/03/2013 - 10:53
במסגרת עבודתי אני סוקר תרבויות שונות תוך התבוננות בדרך הפולחן, במיתוס ובאמונות השונות. מרכז הכובד של מחקרי מכוון לברר את מעמדה של השמש והשפעתה בעיצוב דיוקנן של תרבויות שונות וגיבוש הלכי רוח ומגמות המצויים בהן. תנועתה היומית של השמש במרום, החל מזריחתה במזרח ועד שקיעתה במערב, לא נעלמה מעיני הקדמונים. יתרה מכך, כבר בני התרבויות הקדומות ידעו לזהות גם את הקשר שבין עונות השנה המתחלפות תדיר לבין תנועת השמש בכיפת השמים.
הבתולה מגואדלופה

הבתולה מגואדלופה

פורסם: 10/10/2013 - 16:38
שמה ותמונתה של הבתולה מגואדלופה הולך לפניה ברחבי העולם. רבים, ללא קרבה כלשהי למקסיקו או לנצרות הקתולית, מכירים את האייקון המפורסם. ב 9 לדצמבר 1531, מועד שציין באותה עת את חגיגת 'לידת הבתולין' ברחבי האמפריה הספרדית, זכה איכר (ממוצא אינדיאני) בשם חואן דייגו בחזיון, על שפולי הר טפיאק, הוא ההר שבמסורת במסורת האצטקית קודש כמקום פולחן לטוננטזין, שם שהתייחס לאלוהויות נקביות בכלל ול'אמא אדמה' בפרט. בהתגלות הוא ראה נערה צעירה מוקפת בהילת אור.
הכותל המערבי ותולדותיו בראי מדעי הדתות

הכותל המערבי ותולדותיו בראי מדעי הדתות

פורסם: 01/28/2013 - 14:26
הכותל הינו לב האומה היהודית והאתר הדתי-לאומי החשוב ביותר בישראל. הוא זוכה לזרם בלתי פוסק של מבקרים, חילונים ודתים, יהודים ונוצריים (כולל האפיפיור יוחנן ה-23 שהניח פתק בכותל בשנת 2000); מעין יעד לעליה לרגל מודרנית. הכותל מהווה מוקד לטקסים שונים, החל בבר מצוות (ימי ב' וה'), דרך תפילות המוניות במועדים היהודים השונים וכלה בהשבעות של יחידות צבאיות. האמרה שהכותל הינו השריד היחידי מבית המקדש שחרב בשנת 70 לספירה הינה רווחת אך אם זאת מוטעית לחלוטין. ראשית, מפני שהכותל מעולם לא היה חלק מבית המקדש עצמו, ושנית, מפני שישנם שרידים נוספים מפרוייקט הר הבית ההרודיאני, כגון הכותל הדרומי והמזרחי.
דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס /  ישראל פינקלשטיין, ניל אשר סילברמן

דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס / ישראל פינקלשטיין, ניל אשר סילברמן

פורסם: 01/20/2013 - 16:13
דוד וממלכתו המאוחדת נמצאים בלב מאבק מחקרי עז. בהפשטה מירבית, החוקרים התפצלו לשתי קבוצות-על, מינימליסטים ומקסימליסטים. המינימליסטים טענו, שאין לראות בסיפור המקראי סיפור היסטורי, ולדידם דוד - כישות הסטורית - מעולם לא התקיים. מולם ניצבו המקסימליסטים שביקשו לקבל את התנ"ך כתיאור היסטורי-גיאוגרפי מדוייק של תולדות ארץ ישראל בראשית תקופת הברזל. פינקלשטיין אינו מקבל את הנרטיב המקראי בדבר הממלכה המאוחדת ובספרו "דוד ושלמה" הוא מציג טיעון מרתק בדבר אופן התהוות הסיפור המורכב אודות המלכים דוד ושלמה
אישה בדואית

בדואים – עבר, הווה ועתיד חלק ב

פורסם: 01/01/2013 - 15:36
ההתיישבות הספונטנית ו'הכפרים הבלתי מוכרים' - 'מקבצי התיישבות' - הפזורה.עם ריכוז האוכלוסיה הבדווית בשטח הסייג המשיך התהליך ההדרגתי של מעבר מנוודות לנוודות למחצה במקביל לצמצום שטח רעיית הצאן על חשבון שטחי מרעה. אחת הסיבות היא היתרון היחסי של מעבדי קרקע על פני נוודים.[1] למרות זאת, לא כל שטחי המרעה מתאימים לחקלאות ולכן הצפי הוא שבצל המעבר למגורי קבע, לפחות בשלב הראשוני, יהיו מעטים שימשיכו לעסוק ברעית צאן בכדי לנצל את הקרקע שלא ניתנת לניצול אחר.
אמהות בדואיות עם ילדיהן על הכתפיים. תמונת צבע מסוף המאה ה-19 של הצלם הצרפתי, בונפי

הבדווים – עבר, הווה ועתיד חלק א

פורסם: 12/23/2012 - 15:18
נושא הבדווים הינו נושא רחב המכיל סוגיות רחבות ומורכבות. במסגרת המאמר ניסיתי להרחיב את היריעה כמידת האפשר במקביל לשמירה על טקסט קריא ונהיר. לצורך זה בחרתי לציין רבות מההבהרות והתוספות במסגרת הערות השוליים. כך יכול הקורא לבחור אם הוא מעוניין להיכנס בעובי הקורה, או לא.. נושא הבדווים עולה ויורד מכותרות העיתונים בשנים האחרונות בהקשר ל'כפרים הבלתי מוכרים' ולניסיון הממשלתי להגיע להסדר בנוגע לתביעת הבעלות על הקרקעות בצפון הנגב ולמעבר לישובי קבע. לעניות דעתי מדובר בבעיה בקנה מידה לאומי, שגורמת סבל רב לציבור הבדווי, ובמקביל מהווה סיכון ממשי על המשך קיומה של מדינת ישראל. חלק א.
לוח השנה מאיה

2012 ו-קץ העולם

פורסם: 12/19/2012 - 14:29
האמונה שבתאריך 21.12.2012 יתרחשו אסונות קולוסאליים שיביאו לקץ העולם, הינה רווחת מאוד:. במדינות שונות התחוללו התארגנויות חברתיות גדולות שהפיצו שמועות בדבר סוף העולם ועוררו תגובה משטרתית-ממשלתית. טענות אסכטולוגיות אלו מתבססות בראש ובראשונה על לוח השנה של המאיה, ובחיבור זה ברצוני לדון בקצרה בקוסומוס כפי שנתפס בעיני בני תרבות המאיה העתיקה. בתרבות המערבית, היודאו-נוצרית, שולטת תפיסת זמן לינארית. תפיסה זו באה לידי ביטוי מובהק בתיאולוגיה הנוצרית, בה יש לדבר על מושג ה'היסטריה סקרה', כלומר ההיסטוריה הקדו
צ'יצ'יקסטננגו - השוק בנוי סביב כנסיה המכונה 'סנטו תמאס' שבה נמצא מזבח נוצרי, אך כל המסדרון המוביל אליו מכוסה בבמות פולחן קטנות המוקדשות לישויות המאיה. על גבי גרם המדרגות המטפס אל הכנסייה ניתן לראות במהלך רב שעות היום, מבינות לענני הקטורת, שמאנים העוסקים בפולחנם

פולחן בגואטמלה

פורסם: 12/13/2012 - 12:15
הרפובליקה של גואטמלה השוכנת במרכז אמריקה היא מדינה מדהימה. היא זכתה לשלל כינוים, וביניהם ארץ האביב הנצחי, ארץ הקשת בענן ושוויץ של מרכז אמריקה. המטייל בה לא יוכל להישאר אדיש ורבים מהמבקרים בה מתאהבים, שכן יש בה ריכוז של כל המיוחד במרכז אמריקה, החל בשרידי המאיה החידתיים, דרך הרי געש תמירים ומעשנים, וכלה בשרידי אוכלוסיה מקומית, ששרדה את שואת הכיבוש האירופאי. ברבות ממדינות היבשת האמריקאית האוכלוסייה המקומית נכחדה כליל כתוצאה מהכיבוש, ואם נותר שריד כלשהו, אזי הוא נדחק לפינה, מוקף ומוגן ע"י התרבות המערבית שמקיפה אותו, בדומה למתרחש בשמורת טבע או בגן חיות.

תורכיה - קפדוקיה: אתרים

פורסם: 12/12/2012 - 11:41
אנטוליה – כינויה של אסיה הקטנה או חלקה האסיאתי של טורקיה. ביוונית פירוש המילה הוא "השמש הזורחת" כלומר כיוון מזרח ליוונים תושבי הים האיגאי. רמת אנטוליה - שטח מישורי המשתרע במרכזה של טורקיה. האזור מתוחם ע"י רכס הפונטוס המפריד בינה לבין הים השחור מצפון ורכס הטורוס המפריד בינה לבין הים התיכון מדרום. שני הרכסים נפגשים במזרח טורקיה באזור הר אררט. גובה הרמה נע בין 600 מ' ל 1200 מ' ומבחינה גיאולוגית מדובר בקער טקטוני שהתמלא בחומרים שונים, החל בסחף נחלים וכלה בחומרים וולקניים.
דגל מקסיקו

דגל מקסיקו

פורסם: 11/28/2012 - 14:55
רבים חושבים על התרבות האצטקית כעל תרבות ברברית צמאת דם, עוקרת לבבות ועורפת ראשים. בפועל מדובר בתרבות מורכבת מאוד, רבגונית ובעלת עומק רוחני רב. אמחיש קצת מהעומק הרוחני באמצעות ניתוח של הסימבוליקה הטמונה מאחורי דגל מקסיקו. מקור השם מקסיקו נובע מהשם משיקה (Mexica), שם השבט שהקים ויצר את האימפריה האצטקית Aztec)). פירוש השם נובע מחיבור של כמה מילים שפירושם טבור הירח.

העלבת מוחמד

פורסם: 10/03/2012 - 16:42
בימים האחרונים העולם נשטף בגל של מחאות מוסלמיות אלימות, הכוללות הפרות סדר, שריפת דגלים (ארה"ב, ישראל וגרמניה), פריצה לשגריריות ורצח שגרירים! התירוץ הרשמי לפרוץ המהומות הוא סרט המציג את נביא האסלאם – מוחמד – באור מגוחך. התבוננות קצרה בסרט מגלה סרט ילדותי, חסר כח משיכה ודל תקציב. קשה להאמין שבגין סרט כזה תפרוץ 'מהומת אלוהים' לאורכו ולרוחבו של הגלובוס. אם ננסה לחשוב כיצד היה נוהג העולם הנוצרי או היהודי אל מול סרט פוגעני ולא ראוי שכזה, לא נצטרך להרחיק לכת יתר על המידה.
סיפור מוזר ומלא תימהון על האי הקטן האי היגיון - אפרים סידון

הסוגייה החרדית

פורסם: 09/19/2012 - 15:51
מה קורה כשרוב דומם נותן למיעוט רועש להכתיב את סדר היום? באם נלמד מסיפור ה'ילדים' המתוחכם של אפרים סידון: 'סיפור מוזר ומלא תמהון על האי הקטן האי הגיון' , נגלה שהרוב הדומם יהפוך במהרה למיעוט, ודינו להעלם. במשך שנים ארוכות מדי הרוב הישראלי נותן למיעוט המתנהג באופן פרזיטי למצוץ את דמו ולהוביל מדיניות מגזרית שמזיקה למרבית הציבור. נושאים שונים עלו לכותרות לאחרונה, כדוגמת נושא הגיוס והשוויון בחלוקת הנטל, שמתקשר ישירות גם לנושא מימון הישיבות ותלמידיהן. נושא שלא נידון הוא תמיכת המדינה במשפחות מרובות ילדים.
רובים חיידקים ופלדה - ג'ארד דיימונד

רובים, חיידקים ופלדה

פורסם: 08/20/2012 - 15:41
הספר עוסק בשאלה מדוע בשנת 1532 הספרדים תחת הנהגתו של פיסרו שבו את אטהואלפה וכבשו את אימפרית האינקה, ומדוע לא חצו בני האינקה את האוקיינוס בכדי להביס את קרלוס הראשון במדריד? אותה השאלה בדיוק צריכה להישאל לגבי קורטז ומוקטסומה האצטקי. קל לומר שניצחון זה התאפשר תודות לרובים, לחיידקים (המחלות שהאדם הלבן הביא איתו מאירופה), לסוסים (ששימשו ככלי מלחמה) אך מדוע לא היו אלו מצויים ברשות הילידים האמריקאיים? מדוע התפתח כל כך הקולוניאליזם האירופאי והשתלט על שטחים נכבדים כל כך של העולם?
תורתו אמונתו

תורתו אמונתו

פורסם: 07/26/2012 - 11:15
סוגיית גיוס החרדים הינה סוגיה טעונה שנולדה עם הקמת המדינה. השירות בצה"ל גוזל מהמגויסים הצעירים שלוש שנים מלאות ומשמעותיות מרצף החיים. יתרה מכך, חיילים רבים 'נדחפים' במהלך השירות הצבאי למצבי קצה, אם באימונים ואם בקרב, מסכנים את חייהם, ולצערנו יש גם נפגעים – פצועים והרוגים.

נצרות - יהדות: לכונן מציאות

פורסם: 07/18/2012 - 15:00
בשבוע שעבר הדרכתי קבוצה של כמרים קתולים מדרום אמריקה. במהלך השבוע ביקרנו באתרים קדושים ליהדות ולנצרות, ניהלנו שיחות תיאולוגיות-פילוסופיות והשתתפנו בטקסי דת של שתי הדתות. הקבוצה הגיעה ארצה ביוזמתם של ארגונים יהודים אחדים:
הארכת הגולגולת: אידיאל היופי במרכז אמריקה

הארכת הגולגולת: אידיאל היופי במרכז אמריקה

פורסם: 07/18/2012 - 13:06
הפעם הראשונה בה נחשפתי לתופעת 'הארכת הגולגולת' הנהוגה במרכז אמריקה, הייתה בתור ילד, במסגרת קורס על תרבויות אמריקה הקדומה. רק שנים מאוחר יותר חקרתי את הנושא לעומק. ניתן לשער שאילו אדם בן זמננו היה נתקל ב'אדם האמיתי', כינויו של המלך במרחב מרכז אמריקה בתקופה הקלאסית (מאות שלישית – תשיעית לסה"נ), הוא היה חש תערובת של תדהמה וגועל. בוודאי שלא היה ממהר להשתחוות אפיים ארצה אל מול 'כליל השלמות'. אידיאל היופי, אותו כולנו מכירים ואף מנהלים את חיינו מתוך דיאלוג תמידי עימו, אינו מושג אחיד ונצחי.
מעבר קרדונג עמק נוברה

עמק נוברה במחוז לדאק

פורסם: 07/12/2012 - 16:48
עמק נוברה עמק נוברה הינו עמק צפוני במחוז לדאק שהינו חלק ממדינת ג'אמו וקשמיר. בעת ביקורי הראשון בעמק נוברה הוכיתי בתדהמה. המטייל במרומי ההימאליה מצפה לחזות בנופים 'אלפינים', מים שוצפים, יערות עבותים ופסגות מושלגות. במקום כל זאת המטייל מוצא את עצמו בלבו של מדבר צחיח ורק הקצה העליון של פסגות ההרים האדירים, המכוסות בכיסוי שלג צחור מזכירות לו שאכן הוא נמצא במרומי ההימאליה – הרכס הגבוה בעולם כולו.
תוניסיה - תחילת האביב הערבי

האביב הערבי: רוחות של תקווה?

פורסם: 07/05/2012 - 11:37
נראה, שבתקופה האחרונה אירוע רודף אירוע, ושההיסטוריה דילגה אל מחוץ לספרי דברי הימים, וכעת היא מעדיפה להציג את עצמה ברוב הדר בכותרות העיתונים. ניתן להבדיל בין מאורעות היסטוריים שהם תוצאה של תהליך ארוך והדרגתי, גם אם סמוי מהעין (כדוגמת קריסת האימפריה הרומית), לבין מהפיכות היסטוריות שבהן התהליך הינו חד ומהיר, כסכין החותך בחמאה, וקשה לקשר בין המאורע עצמו לבין ההתרחשויות שקדמו לו. אך גם במקרים כאלו יש להתייחס לתנאי הרקע שאפשרו את התרחשות התהליך.
יום המתים בגואטמלה

יום המתים בגואטמלה

פורסם: 06/13/2012 - 14:22
המוני בני אדם, לבושים בכל צבעי הקשת, צעדו ברחובות העיירה סומפנגו סקטפקז (Sumpango Sacatepéquez), השוכנת ברכס סיירה מדרה (Sierra Madre)שבמרכז גואטמלה. מגמת פני כולם הייתה בית הקברות. בידיהם נשאו עפיפונים, סירים רוחשים תבשילים, נרות ובקבוקים של משקאות חריפים. כל הכבודה הזו יועדה לארוחה השנתית המשותפת של החיים עם קרוביהם המתים. בהביטי בהמון זה יכולתי להבין היטב את הכינוי הרווח ביותר של גואטמלה: "ארץ הקשת בענן".גואטמלה זכתה בכינוי זה בשל הלבוש הססגוני של תושביה, ובפרט של נשותיה, ובזכות הצבעוניות המסחררת של השווקים השבועיים שמתקיימים לאורכה ולרוחבה. צבעוניים מכל הם הפסטיבלים וימי החג, שאין מטייל הנשאר אדיש למראותיהם.
חבל 'לדאק' התפרסם בשנים האחרונות והפך ליעד תיירותי מוכר

לדאק - טיבט הקטנה

פורסם: 06/07/2012 - 15:43
חבל 'לדאק' התפרסם בשנים האחרונות והפך ליעד תיירותי מוכר, עד שב'לה', בירתה של 'לדאק' (3500מ') יש נוכחות קבועה ומרשימה של תיירים מכל רחבי העולם. חבל לדאק הינו חלק ממחוז גדול יותר - ג'אמו קשמיר, שעלה לכותרות בשל הסכסוך הפנימי בין ההינדים למוסלמים ובין הודו לפקיסטן. למרות שמדובר במחוז של הודו, לדאק דומה יותר הן מבחינה נופית והן מבחינה תרבותית-דתית לשכנתה מצפון – טיבט, ומכאן גם כינויה 'טיבט הקטנה'.
אבן השמש, המגלמת בחומר את מיתוס השמשות, התגלתה במרכז מקסיקו סיטי בשנת 1790

מיתוס השמשות ואבן השמש

פורסם: 06/05/2012 - 11:44
סיפורי בריאת העולם במרכז אמריקה שונים מאוד מהסיפור שמופיע בספר בראשית. ההבדל המרכזי נעוץ בתפיסה שונה לחלוטין של הזמן עצמו. בעוד שבמערב ההיסטוריה מתחילה ב'בראשית', עת האל ברא את העולם, ומשם היא מתקדמת באופן ישיר אל עבר אחרית הימים, קץ ההיסטוריה והגאולה (שקשורה לעתים בביאת המשיח), הרי שבמרכז אמריקה המצב שונה לחלוטין. אין ציר זמן, אין נקודות התחלה וסיום, אלא מחזור אינסופי של חורבן ויצירה. מדובר בתפיסת זמן לינארית אל מול תפיסת זמן מחזורית. מיתוס השמשות, שהגיע לידי גימור בתקופה האצטקית, מבטא את התפיסה הזו בצורה מובהקת.
הטלאי הצהוב. צילום: מערכת אימגו

אנטישמיות לאורך הדורות

פורסם: 05/31/2012 - 13:33
בתקופה האחרונה אנחנו שומעים על יותר ויותר אירועים אנטישמיים ברחבי העולם. לאחר הרצח בטולוז במרץ 2012, נזכרתי בשני אירועים אישיים שהיו משמעותיים מאוד מבחינתי בהקשר זה. הראשון התרחש לפני מספר שנים. טיילתי בהודו עם בחורה ספרדייה, קתולית. ערב אחד היא שאלה אותי, לפי תומה: "למה לאורך כל ההיסטוריה כולם שונאים את היהודים" ? ניסיתי לענות לה, אבל הרגשתי שאין ברשותי תשובה מלאה. זה היה, כנראה, בגדר נטיעת הזרע. לפני חודשיים הדרכתי קבוצה לטינית ב"יד ושם", והכומר הקתולי שאל אותי, שוב, לתומו: "מה לגבי הפרוטוקולים"? כשהוא מתכוון כמובן לפרוטוקולים של זקני ציון ולקנונייה היהודית להשתלט על העולם. בנסיבות אלה החלטתי, שהגיע הזמן להתמודד בצורה מעמיקה יותר עם הנושא הכאוב, והתיישבתי לכתוב את החיבור הזה, בראש ובראשונה כדי להשיב לעצמי על שאלה מטרידה זו. להרגשתי אין מאמר קצר תמציתי וממצה על שורשי האנטישמיות, ובדיוק את זה אנסה לעשות בעמודים הבאים.
גבול ישראל-מצרים, נתיב ההסתננות של המסתננים/הפליטים

בעיית הפליטים

פורסם: 05/29/2012 - 13:59
ההפגנה כנגד המסתננים\פליטים שהתרחשה בדרום ת"א (23.5.12) חצתה קווים אדומים והציפה לפני השטח ולסדר היום התקשורתי את נושא הפליטים. מדובר כאן בכרוניקה ידועה מראש שכן יודעי דבר לא הופתעו כהוא זה מההתרחשויות. יתרה מכך ניתן לומר שרק חוסר בקביעת מדיניות ואכיפתה מצד ממשלת ישראל, והטמנה מתמשכת של הראש בחול הביא את חבית הנפץ לידי התפוצצות. הגיע זמן לפתח שיח אמיתי ומעמיק בנושא - וחשוב מכך – לקבל החלטות ולפעול על פי הן!
השעורה, הנחותה מחברתה - החיטה, נחשבה ל-'לחם עוני' או ששימשה כמאכל לבהמות.

שבעת המינים בארץ ישראל בעת העתיקה

פורסם: 05/24/2012 - 12:53
ארץ ישראל יושבת על התפר שבין ארץ המזרע לבין הישימון. מדובר ברצועה צרה הנהנית מממטרי חורף, המוקפת מכל עבריה במדבר צחיח. הניגוד, שבין המדבר ותושביו הנוודים ובין הארץ הנושבת על חקלאיה, שיחק תפקיד מכריע בעיצובו של עם ישראל. סגולותיה של הארץ ושבעת המינים שנשתבחה בהם מוצגים בדברים ח' מיד לאחר תיאור מסע הנדודים במדבר במשך ארבעים שנה. למרות ששבעת המינים מופיעים במקרא בשמותיהם, הכינוי עצמו, המאגד את "שבעת המינים", ניתן להם לראשונה רק בתקופת המשנה.

הנצפים ביותר