לי רמון

הבחירה בזית ובנופים הרכים והפאסטורליים, נראית כהחלטה לצייר את הסמל הקדום ורב המשמעות, ולא פחות, את החיים המתאפשרים גם היום בגליל ומהווים רצף שליו שאינו מופרע ע"י דהרת הזמן וקצב החיים של מרכז הארץ.

תערוכתו של יצחק דה לנגה: "קרוסלה, מקלט, ענן" עוברת לתצוגה בסינמטק ירושלים

בשחור, אפור ולבן ובאמצעות תהליכי עיבוד וציור הנסמך על צילומי ילדות וטקסטים שלה ושל אחרים, ונונו בודקת היסטוריה פרטית וקולקטיבית. מעבודותיה עולה תמיהה ביחס למה הייתה אז המציאות ומה הם תעתועי הזיכרון, 'מה היה שם' והוסתר או הוכחש, ואת נוכחות אותה שאלה טורדנית גם כאן ועכשיו.

שוקה גלוטמן מתבונן באירועים מכוננים ובמרכיבי קיום יסודיים של החברה הישראלית המקיימים זיקות ויחסים ביניהם, במודע, בהכחשה ואף בעוינות זה לזה.

יצחק דה לנגה יציג שתי קבוצות ציורים חדשות, שממשיכות את עיסוקו בארכיטקטורה המבוצרת של המרחב הישראלי, או כדבריו, ביצורים צבאיים, אזרחיים, מעמדיים ומנטאליים

נחום שמושקו פורש על בדים גדולים רעש מחריש אוזניים, אך לא רק 'קולות' בוקעים מהבדים כי אם מחזה מסחרר של מהומה גדולה, כאוס, תוהו ובוהו - הרעש האולטימטיבי.באופן מפתיע, נראה לעיתים, כי על אותו הבד ממש ניכרים גם סימנים של חיפוש אחר סדר,מבנה, ארגון, הגיון ושיטה, ומעל לכל ניסיון למצוא פשר ומשמעות.

כבר שלושה דורות מלווים איוריו של שמואל כץ את ילדותינו ולא איבדו מחינם, רעננותם והרוח הטובה השורה עליהם הקורנת מהקו הקולח והכתם המרפרף. בתערוכה מוצגים איורים ידועים מהספר "דירה להשכיר", איורים נוספים מספרי ילדים ונוער וגם תהליכי העבודה.