בן-ציון [דוד] יהושע [רז] BENZION D. YEHOSHUA
בן-ציון יהושע הוא סופר עברי, שירושלים עומדת במרכז יצירתו וחוקר הקהילות היהודיות של מרכז אסיה. נולד בירושלים, ה' בסיון התרצ"ו (26 במאי 1936) לאביו רפאל יהושע-רז, שעלה מאפגניסטן בילדותו ונודע בירושלים הן כמספר עממי והן ממורי הדרך הראשונים שהובילו עולי רגל בשבילי הארץ על סוסים ופרידות. אמו, בכורה יוכבד, בת למשפחת אלקלעי, בת ליישוב הספרדי הישן בירושלים. נשוי ואב לשלושה. סב לנכדים.
למד באוניברסיטה העברית. תחום התמחותו: יהודים באיראן, אפגניסטן ומרכז אסיה. דובר עברית, אנגלית, ערבית, רוסית, גרמנית (בסיסית), פרסית, דארית, תג'יקית. ערך במשך 15 שנים מחקר היסטורי, תרבותי וחברתי על הקהילות היהודיות באיראן ובאפגניסטן. המחקר יצא לאור במוסד ביאליק (תשנ"ב).
במקביל למחקריו ההיסטוריים והאתנוגרפיים פרסם רומנים וקובצי סיפורים. מחקריו וסיפוריו ראו אור בשורה ארוכה של ספרים וכתבי-עת ועיתונים בארץ ובחו"ל. הרומן 'שתיקת התרנגול', שיש בו רמיזות אוטוביוגרפיות רבות, מעלה את סיפורה המרתק של ירושלים, עיר של לחם ומלחמה, משנות הארבעים עד שנות השישים. מ'שתיקת התרנגול' עולה תמונת הבית, החצר, השכונה, העיר – קנאות חשוכה מול עולם משתנה. מנהגים ומסורות צבעוניים מול פריצת גדר ויצרים לא מרוסנים. גיבוריו יוצאים למסעות למרכז אסיה והקווקז נפגשים בעולם סוער, אך תמיד חוזרים לעירו ירושלים. עורך לשוני של ספרים וכתבי-עת. ערך בין השאר את 'ירושלים – מאסף לדברי ספרות' כרכים טז-כג וכן את תקציב המדינה וספרי השנה של שוק ההון והכנסות המדינה.
לאורך שנים כיהן כמנכ"ל הוצאת מאגנס באוניברסיטה העברית ועורך ראשי שלה. תפקידים נוספים בקריירה המקצועית שלו: מנהל אגף ההסברה והפרסומים בעיריית ירושלים וראש הרשות להסברה ולמידע בשעת חירום בירושלים; יצא בשליחות לשכת הקשר ("נתיב") למדינות המוסלמיות במרכז אסיה הסובייטית. עסק בחילוץ יהודים מאזורי מצוקה במדינות מוסלמיות והעלאתם לארץ ובמקביל ניהל את מרכז התרבות ליהודי מרכז אסיה בו למדו אלפי יהודים לקראת עלייתם לארץ. יצא בשליחות הצלה מטעם הספרייה הלאומית וחילץ והעלה לארץ ספרים וכתבי-יד של יהודי מרכז אסיה הסובייטית לשעבר; שימש מפקח-מרכז של פרוייקט נעל"ה 16 (נוער עולה לפני הוריו) בעליית הנוער. מזה שנים מוביל ומדריך קבוצות למרכז אסיה (אוזבקיסטן בעיקר) והקווקז (ארמניה, גרוזיה ואזרבייג'אן).
שימש חוקר ומרצה-אורח במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב וכן באוניברסיטאות, במכונים ובגופי חינוך ותרבות כמו: בר-אילן, בן-גוריון, מכון בן-צבי, בית התפוצות, משגב ירושלים, בית אריאלה, בית עגנון, משרד החוץ, משרד החינוך, המרכז ללימודים גיאוגראפיים, הקמפוס הגיאוגרפי הבינלאומי, מוסדות ציבוריים, חוגים לספרות. תוכניות רדיו וטלוויזיה; הרצה בסמינרים למורים במסגרת הסוכנות היהודית בחבר העמים ובהשתלמויות מורים בארץ; ניהל סמינרים בחבר העמים למורים מקומיים לעברית ועוד.
במסגרת פעילותו הציבורית כיהן כיו"ר אגודת הסופרים העברים בירושלים וכחבר ועד אגודת הסופרים; שימש מנכ"ל זמני של אגודת הסופרים.
זכה בתשל"א בפרס ספרותי של האוניברסיטה העברית. שימש שופט בפרסים ספרותיים - פרס טשרניחובסקי, פרס קוגל של עיריית חולון ופרס ספרותי של העיר בית שמש.
מספריו:
עיר באופק (סיפורים). הוצאת ראובן מס. הדפסה ראשונה תשל"ב. הדפסה שנייה תשל"ב.
פורצי גדר (רומן). סדרה בעריכת נתן יונתן. ספרית פועלים. תל-אביב תשמ"ז - 1987. 203 עמ'.
תה אנגלי בירושלים (סיפורים). הוצאת ירון גולן. תל-אביב תשנ"ט 1998-. הדפסה שנייה 1999. 224 עמ'.
שתיקת התרנגול (רומן). הוצאת אסטרולוג. 2002. הדפסה שנייה 2003. 398 עמ'.
מנדחי ישראל באפגאניסתאן לאנוסי משהד באיראן (מחקר). הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשנ"ב. 579 עמ'+ 64 עמ' לוחות.
אוק-יול - דרך לבנה - מסע במרכז אסיה. הוצאת משרד הביטחון. תל-אביב 1996. מהדורה שנייה 1997. 204 עמ'+ 16 עמ' לוחות בצבע.
צוואת אב. (סיפורי עם מאפגאניסתאן). המוסיאון לאתנולוגיה ולפולקלור, ארכיון הסיפור העממי (אסע"י), חיפה תשכ"ט. 105XV+ עמ'.
תפוח מעץ הדעת (סיפורי עם מאפגאניסתאן). הוצאת צור אות. ירושלים תשמ"ו. 1986. 176 עמ'.
מילואים בשדות האורז (סיפורים). הוצאת אסטרולוג, 2007. 275 עמ'.
אי-מייל:
