אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

בלפור חקק


התמונה של בלפור חקק

דף משתמש

בלפור חקק - משורר וסופר נולד בעיראק (בגדאד) בתש"ח-1948 ועלה לארץ ב- 1950. ב-1965 נבחר לחתן התנ"ך העולמי לנוער (עם אחיו התאום הרצל). היה כתב נוער של "מעריב לנוער" (1964-1966). הקים ב-1988 את "קבוצת הסופרים הציונים" שיוזמת ימי התנדבות של סופרים בערי פיתוח ובכפרי ילדים. עוסק בחינוך. תחילה כמורה בבתי ספר וכיום ככותב תוכניות לימודים במשרד החינוך. מכהן כיום כיושב ראש אגודת הסופרים העברים. החליף בתפקיד את אחיו התאום הרצל, שכיהן כיו"ר בקדנציה הקודמת. תואר ראשון ושני בהצטיינות באוניברסיטה העברית, נשוי ואב לשלושה בנים. ספרים שירה: במזל תאומים ( 1970) , ספר אורות האהבה (1972), יער כלולות (1978) , ואז בקץ היוחסין (1987) שירי מולדת (1992) , אגדת הדבש המר (1993) , מצב החומר מצב הרוח ( 1998), זריחה בין הזמנים (2003). ספרי ילדים: (בשיתוף עם הרצל חקק): כרמלה נדמה לה (1981), שכונת בלאגנה (1994) תאומים זה סיפור מצחיק לפעמים (1994) "לאמא באהבה" – ינואר 2005. ספרי עיון: (בשיתוף עם הרצל חקק): פרקי ברדיצ'בסקי (1975) טעות חזור – לקסיקין לשון (1993). חיבת הפיוט – ביאורים לפיוטי תפילה (1990). פרסים: פרס הרי הרשון (1973, 1976) פרס קרן סופר מורה (1991 )
אי-מייל: 

היסטוריה

חבר במשך
5 שנים 7 חודשים

מאמרים מאת

תיקון שבועות עדות המזרח. צילום: תפארת חקק

תיקון שָבועות בלֵיל הנְהרה

פורסם: 06/05/2017 - 18:13
בלֵיל חג שבועות, לֵיל מתן תורה, נשארים המבקשים לקחת חלק בתיקון ליל שבועות ערים שעות ארוכות. את תפילת ערבית נוהגים להמשיך עד אחרי צאת הכוכבים. הנימוק לכך הוא, שחג השבועות מתקיים על פי התורה במלֹאת "שבע שבתות תמימות", לכן יש למלא את ספִירת העומר בשלמותה
מרכז מורשת בבל באור יהודה

הפרהוד השני: הלאמת רכוש היהודים בעירק

פורסם: 02/21/2017 - 10:31
בעבר נכתב רבות על "הפַרְהוּד", זה היה השם שניתן לפרעות ביהודי עירק ביוני 1941 (חג שבועות תש"א). פרהוּד פירושו: סוּפה, נחשוֹל. היום עולה הצורך להגדיר בשם את המעשה הנפשע של הלאמת הרכוש היהודי בעירק (בעיקר בבגדד), לצורך מחיקת הנוכחות ארוכת השנים של היהודים בארץ זו
ארכיון משפחתי: התאומים בני שנתיים, ערב העלייה 1950

שלוש לידות נולדתי לאחר הפרעות

פורסם: 01/03/2017 - 10:58
יום השלושים של אמי סעידה חקק ז"ל עומד לפנינו. במשך עשרות שנים אמא הייתה הדמות המרכזית במשפחתנו, וכולנו ידענו את סיפור חייה המיוחד מאז פרעות יוני 1941 בבגדד (ה"פרהוד"), אירוע מכונן בחייה שבו שָכלה את שני אחיה הבכורים בהיותה נערה. היא נשלחה לזהות גופות בבתי חולים, ואחר כך חיתנו אותה כדי להכניס שמחה למשפחה. הוריה יצחק ותופחה חבשה היו באבל כבד.
מתן תורה ומתן שירה בחג השבועות

מתן תורה ומתן שירה בחג השבועות

פורסם: 05/13/2015 - 22:15
הסיפור על חוני המעַגל הזה הוא עלינו היוצרים, על הסופרים ועל המשוררים. כמה אנו יגעים לנטועַ עצים של מלים בתוך התרבּות שלנו. כמה מתייגעים אנו. ואיננו יודעים מתי השְתילים שאנו נוטעים יִתנו פרי, וּלמי. התרבות נבנֵית נדבךְ על נדבךְ , נטיעה על נטיעה, וכך אנו יוצרים בַּעמל כפינו את הרפובליקה העברית. וכשם שנטעו אבותינו לנו, אף אנו נוטעים לבנינו. וכשאנו נוטעים, אינֶנו מתעַלמים מהַנטיעות של אבותינו. אדרבא, אנו בונים את הנדבך שלנו , איש איש בסַדנת היוצר שלו, אִשה אִשה בסדנת היוצר שלה, אנו עמלים ובונים על הנדבכים שקָדמו לנו.
משירי איתמר יעוז קסט - אוסף 1956-2001

משירי איתמר יעוז קסט - אוסף 1956-2001

פורסם: 02/17/2015 - 20:28
בימים אלה הגיע המשורר איתמר יעוז קסט לגבורות. אגודת הסופרים העברים קיימה אירוע הוקרה לפעילותו הספרותית. באירוע זה נשאתי דברים על התפיסה התרבותית המיוחדת של איתמר יעוז קסט שנתנה לגיטימציה ל"דוּ-שורֶש", לשורשים הכפולים של העולים לארץ לאחר הקמת המדינה.
המנורה בשער טיטוס ברומא

חג החנוכה התחדש בדורנו כחג הגבורה היהודית

פורסם: 12/22/2014 - 20:20
חג החנוכה זכור לנו מימי ילדותנו כחג מרכזי במערכת הלימוד. כילדים קיבלנו את המֶסר שאנו כאן בארץ ממשיכיהם של החשמונאים. "להיות יהודה המכבי", היה חלומו של כל ילד בבית הספר העברי בארץ המתחדשת. במועדון "תקוותנו" שבו היינו חברים אחרי שעות הלימודים, ארגְנו אותנו המדריכים לצאת בשעות הערב בירושלים בתהלוכת לפידים. זו הייתה חוויה מרגשת לשׂאת לפיד בוער ולצעוד בתהלוכה של נושׂאי לפידים...הציונות קמה לחולל את נס השיבה בעצמה. לא פלא שהשיר המשמעותי ביותר שהושר אז בחג החנוכה בראשית שנות המדינה היה שירו של זאב - אנו נושאים לפידים.

נאום: אירוע להצלת חצר סרגיי

פורסם: 03/10/2014 - 11:25
ביום רביעי מתקיים האירוע להצלת חצר סרגיי בהנחיית המשוררת שושנה ויג.
ספר זיכרון לדמותה של עזה צבי - ראיון עם משה גנן

ספר זיכרון לדמותה של עזה צבי - ראיון עם משה גנן

פורסם: 03/06/2014 - 19:18
הסופרת והחוקרת עזה צבי הייתה דמות חשובה בספרות העברית, ובדרך כלל חיפשה את הדרך להיות מאחורי הקלעים של העשׂייה. ברגעי מבחן היא נחלצה מאחורי קני הסוף ועשׂתה מעשׂים של ממש: כך למשל, היא זו שגילתה לבעלי הדֵעה בספרות העברית את המשוררת זלדה והביאה אותה להוצאת הקיבוץ המאוחד, שיוציאו לאור את ספרה הראשון. מעשׂה זה לא יישכח לה. במהלך האירוע באולם כתבי העת בבית העם (בבית ז'ראר בכר בירושלים) ראיינתי את משה גנן, שיזם את הספר לזכר עזה צבי: "עזה צבי- ספר הזיכרון
טרולים ונסיכה

מאפייני הסיפור העממי

פורסם: 01/22/2014 - 17:57
כולנו מכירים סיפורי עם שונים: סיפורי האחים גרים , עלילות העיר חלם , סיפורים שונים על התגלות אליהו הנביא , חוני המעגל הישן שבעים שנה, שלגיה, כיפה אדומה, אלדין ומנורת הקסמים, סיפורי ג'וחא, סיפורי הרשלי וכיו"ב. מה המיוחד לסיפור העממי? ההגדרה המקובלת: א. סיפור שעובר בעל פה. ב. סיפור שעובר מדור לדור. ננסה להבין עכשיו למה סיפרו סיפורי עם בכלל. בעבר עם ערב ירד האור. החשכה אפפה את כל החיים , כי לא היו אמצעי תאורה. אנשים גם קראו מעט מאוד . מעטים היו אלה שידעו לקרוא . זו הייתה תרבות לא כתובה (לא ליטרטית ). לא היו אמצעי תקשורת ובידור: רדיו, טלוויזיה , תיאטרון , קולנוע, מופעי בידור. מי היו המספרים?
מאחורי מסך המשי / בן-ציון יהושע - עשו לנו את ההיסטוריה

מאחורי מסך המשי / בן-ציון יהושע - עשו לנו את ההיסטוריה

פורסם: 07/07/2013 - 17:33
בספרו של בן ציון יהושע "מאחורי מסך המשי" מסופר על פסיפס של מסורות שצמחו על דרך המשי: הבודהיזם הנודד, האסלאם הדוחק את הנצרות המזרחית. וגם תיאור של קהילות יהודיות שהעבירו ביניהן הלכות, נוסחי תפילה וגילויים דוגמת חשיפת קיום ממלכת הכוזרים. הסופר והחוקר בן-ציון יהושע (בשמו המלא: בן-ציון דויד יהושע-רז, ובשמו הספרותי ד. בציר) מתעד בספרו זה את העמים והקהילות היהודיות במרכז אסיה. ספרו הקודם "מנדחי ישׂראל באפגאניסתאן לאנוסי מַשהד באיראן" פרץ דרך בחקר קהילות נידחות אלה והיה לספר יסוד בארץ ובחו"ל.
פחיתה / אלישע פורת

אלישע פורת: ההחמצה הגדולה - דברים לזכרו

פורסם: 04/07/2013 - 17:35
מותו של אלישע פורת (2013-1938) נחת על כולנו סמוך לליל הסֵדר. היה בו משום שיבוש כל הסדרים וגם תחושה קשה של החמצה: משׂאַת נפשו של אלישע בחודשים האחרונים לא התממשה. האיש שראה עצמו בּולש ונובר בארכיונים של יוצרים ואנשי רוח ומעלה מדי פעם בחכּתו סודות, נשׂא בלבּו חלום להגיע אל הארכיון של אביו אליהו פורת ז"ל ולחקור את מחזותיו וכתביו. הוא ידע היכן נמצא הארכיון, אך לא הגיע אליו, גם אם היה כִּמטחווי פּסיעות ממנו: "איש וּנְבו לו על ארץ רבּה", כדבר המשוררת רחל. אלישע פורת היה מהילדים הראשונים של קיבוץ עין החורש.
בתצלום סמיח אל קאסם מצד ימין. מימין לשמאל: סמיח אל קאסם, דליה רביקוביץ,  פרופ ששון סומך, בלפור חקק, הרצל חקק

מכתב למחמוד דרויש

פורסם: 12/09/2012 - 15:44
בינואר 1988 פרסם המשורר הפלשתינאי מחמוד דרויש שיר הקורא לנו לצרור את מזוודותינו ואת מתינו ולהסתלק מפלשתין. מול התפיסה המציגה את זרותנו כאן, כתבתי אז שיר המבטא את החיבור של הזהות הלאומית היהודית לארץ. המחסום הקשה ביותר בדו-שיח עם העמדה הפלשתינאית הוא העקביות שלהם בראותם אותנו כדת ולא כלאום, ובכך הם טוענים שדת אינה ראויה לקבל טריטוריה, כי לאף דת אין טריטוריה. כך זה משתקף גם באמנת אש"ף וגם באמנת החמאס. ממילא אינם מסכימים עם התנאי שלנו שישראל תוכר כמדינת הלאום היהודי, ופלשתין כמדינת הלאום הפלשתיני.
דיויד קילגור מחבר דוח קציר דמים ובלפור חקק בעצרת בבית הסופר בפברואר 2008

הסינים עכשיו חוסמים גם את המחשבה

פורסם: 11/21/2012 - 11:00
אני מלווה זה כמה שנים את המאבק נגד הפשעים של המשטר בסין כנגד מתנגדי המשטר וכנגד מתרגלי הפאלון גונג, והגיעה השעה לגייס תגובה ציבורית נרחבת כנגד המשטר בסין. עוצמתה הכלכלית של סין גורמת להתבטלות של המערב בפניה, ולא ברור איך יקום הכוח שיבלום את הכוחנות של המשטר בסין. עכשיו מתברר שהמשטר החדש בסין חוסם גם את גוגל על שירותי המידע שלו: גוגל- חיפוש וגוגל- מפות, שירותי דואר ואחסון של מידע.
ראובן בן יוסף / שירים בעולם רותת

ראובן בן יוסף / שירים בעולם רותת

פורסם: 10/04/2012 - 15:44
בינואר 1990 (טבת תש"ן) פרסמתי ב"מֹאזנַים" מאמר על שירתו של ראובן בן יוסף, עם הופעת מבחר מיצירתו בקובץ "שירים בעולם רותת". במאמר הצבעתי על תופעה ספרותית ייחודית לשירתו. המשורר נפטר ב-2001 (תשס"א), וכמחווה ליצירתו, המאמר מתפרסם שוב. אוהבי הספרות צריכים לעשות חסד של אמת עם בּוניה של התרבות העברית, וראובן בן יוסף הוא אחד ממשוררינו החשובים. השירים מופיעים בסדר כרונולוגי, אך ללא ציון שמות הקבצים, וללא חלוקה למדורים.

ימי בין המצרים אז ועכשיו

פורסם: 07/02/2012 - 15:32
המושג "בין המצרים" כֹּה התקבֵּע בשׂפתנו, שכאשר מגיעים "ימי בין המצרים", אנו חשים את המְצרים של אז ואת המְצרים של עכשיו. אנו נכנסים בימים אלה ל"שלושת השבועות" שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, ימים של צער על החורבן ההולך וקרֵב. ואכן, סופו של המצור על חומות ירושלים הסתיים בהבקעת חומות ירושלים בי"ז בתמוז, ומכאן קצרה הייתה הדרך לחורבן העיר כולה ולחורבן בית המקדש בט' באב.
המסאית עזה צבי בשוק מחנה יהודה, דצמבר 1994. צילום: בלפור חקק

רוּח עזה

פורסם: 05/17/2012 - 12:26
חוקרת הספרות, המסאית והמתרגמת עַזָּה צְבִי הלכה לעולמה. הייתה תחושה במותה שהיא מן המעַט עלֵי אדמות שממַעטים את עצמם. ולכן שמה ידוע למעטים. לאנשי הספרות זכורה עזה (עַזְקָה, בפי חבריהָ), כמי ש"גילתה" את המשוררת זלדה (ב-1966) והביאה אותה אל קדמת הבמה הספרותית (היא פרסמה מאמר על שירת זלדה ב"חדרים", (4) 1984). לאנשי התיאטרון היא מוּכֶּרת כמתרגמת של מחזות, כחוקרת תולדות התיאטרון מעצם היותה בתו של השחקן רפאל צבי ושל השחקנית והתפאורנית חיה אלפּרוביץ, ממייסדי תיאטרון "הבימה". הכּרתי אותה אישית לאחר מותו של הסופר והמשורר פּנחס שדה ז"ל (29 בינואר 1994).
יהודה בורלא, 1936

יהודה בּוּרלא- כּוכב בשמי סִפרותנו (1969-1886)

פורסם: 05/13/2012 - 13:38
יהודה בורלא הוא אחד מגדולי הסופרים שקמו כאן, הוא שימש גם כיושב ראש אגודת הסופרים העברים, ונחשב ביצירתו כמבטא בסיפוריו את ההווי של הקהילות הספרדיות והיישוב הישן. לאחר מותו יצאתי לפגישה איתו. השירות הבולאי של דואר ישראל הוציא בול מיוחד לדמותו.
ארבייט מאכט פריי העבודה משחררת בפתח אושוויץ צילם בלפור חקק

היהודים הישראלים בין שואה לגבורה

פורסם: 04/19/2012 - 11:49
שׂוחחתי לא פעם באירועים לזכר השואה, וגם הפעם אני ניצב כאן בעקבות זיכרונותיו של ניצול השואה יצחק פיינגולד, שברח מפולין והגיע לישראל. שם הקובץ שלו "ילד מן השואה" מעיד על הקושי לעכל את זיכרון השואה.כשאנו עומדים מול המספר של " שישה מיליון"- וזה צרוב בנו מילדות- איננו יכולים להתמודד עם מספרים כאלה. כשאומרים מיליון ילדים נספו, האם נוכל להבין סבל של ילד אחד? וכך כשמונים לפנינו מספר הניצולים, האם יודעים אנו מה סבלו של היחיד? וכאן מדובר ב"ילד מן השואה", ילד יחיד. עם סבל של אחד המוח האנושי מסוגל להתמודד.

ברכה סרי / ירושלים וצנעא

פורסם: 11/21/2010 - 02:00
צנעא וירושלים כמציאות רוחנית אחת בשירת ברכה סריעיון בשיר "ירושלים וצנעא" מאת ברכה סריברכה סרי/ ירושלים וצנעאירושלים שלמעלהוצנעא שלמטהחד הם.אחת עירירקמת צבעים.שאון קריאותוניחוחות.אותה פתיחותוהוד מלכ

התנך כשפת אם, כזהות ישנה חדשה

פורסם: 05/18/2010 - 03:00
בדורנו חוללנו את החלום שחלמו יהודים בכל הדורות: חלום שיבת ציון. למרות שהוגי הציונות היו חילוניים הם הבחינו בחושים החדים שלהם, שלא ניתן לחולל תנועת שיבה לארץ ללא הישענות על העבר. על דבר אחד לא הייתה מחלוקת, על הזיקה העמוקה לספר התנ"ך כמבטא את התקופה בה ישב העם בארצו וקיים בה חיים ריבוניים ככל עם. במאמרי על חידון התנ"ך הבטחתי לכתוב על חלקו של התנ"ך בזהותי, על התנ"ך כשפת אם.

את זהותי קיבלתי מן התנך, ובזכותו הייתי לחתן העולמי

פורסם: 04/19/2010 - 03:00
הייתי לאחרונה בדרכי לפגישה עם איש ציבור, ונלווה אליי המפיק אמנון ברנזון.

איך הפך אחי אלי, תסמונת דאון, לאפיקומן בהגדה

פורסם: 03/27/2010 - 03:00
עמותת "מעגלי צדק" יזמה את הפקת ההגדה הישראלית ("הלילה הזה- הגדה ישראלית") שמשופעת בטכסטים ישראליים קאנוניים בצד הטקסט המסורתי, להעשרת הליבון המחשבתי של ליל הסדר, והעשרת מצוות "והִגדתָ לבנךָ" בהיגוד של טכסטים ישראליים עכשוויים

כאב השורשים הכפולים / חלי אברהם איתן

פורסם: 05/11/2009 - 03:00
כאב השורשים הכפולים בראי השירהסקירה על ספרה של ד"ר חלי אברהם איתן "כאב השורשים הכפולים", הוצאת עקד, 2008.

תשעה באב: תפילת נחם הפרטית שלי

פורסם: 01/09/2009 - 00:00
תפילת נחם הפרטית שלי

שמאי ארנה גולן - ספרות בעבותות של קסם

פורסם: 12/16/2008 - 02:00
ספרות בעבותות של קסםדברים בערב ההשקה הכפול לספריהם של שמאי וארנה גולןבלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים, מציג את ספריהם החדשים של שמאי גולן וארנה גולן בערב רב משתתפים ב"בית הסופר": ערב בכורה לספר

אברהם – יאיר שטרן: משורר ומנהיג

פורסם: 01/31/2008 - 02:00
דברים לזכרו במלאת 66 להירצחו בידי הבריטים. 100 שנים להולדתו(י"ח בטבת תרס"ח (1907) – כ"ה בשבט תש"ב (1942) "יאיר" (אברהם שטרן) הי"ד.

להחרים את אולימפיאדת בייגין!

פורסם: 01/16/2008 - 02:00
קריאה מוסרית לשר התרבות והספורט: אל תשלח ספורטאים ישראלים למקום שבו יד אחת בונה מגרשי ספורט והיד האחרת בונה מחנות ריכוז לקצירת אברים. בצער אני קובע בפתח מאמרי, שהאוויר באולימפיאדת בייג'ין יהיה באמת מזוהם. מתברר לאחרונה שמה שמעסיק את הוועד האולימפי הבינלאומי הוא אם האוויר בבייג'ין נקי דיו כדי לאפשר את קיום משחקי הספורט שם. קראתי בעיתון שיו"ר הוועד האולימפי התבטא ש"אם איכות האוויר בבייגי'ן לא תשתפר עד פתיחת המשחקים, עלינו לשקול אפשרות לדחות כמה תחרויות ליום אחר, אם זיהום האוויר יחייב זאת" (הארץ, 23.11.2007). ראשי הוועד האולימפי לוקים בקוצר ראות. האוויר העכור בבייג'ין אינו עקב פיח, אלא עקב קציר דמים שמתקיים בביג'ין, תוך שתיקה של העולם החופשי.

שירתו של עמוס מלר

פורסם: 01/10/2008 - 02:00
בעיניי זו חוויה מתקנת לקרוא היום משיריו של עמוס מלר, ולחזור על הצירוף "המשורר עמוס מלר". כאן הוא מייחל להיות מתחת לפני הקרקע, לחפש לו מקלט מפני כל הפגיעות, ושם עמוס המשורר מבקש לישון שינה מתוקה.קשה לנו לומר את המלים: עכשיו הוא ישן שינה מתוקה, עכשיו הוא חסין מפני הפגיעות, שכל כך היה רגיש להן

חיזו בטטה מאת סמי ברדוגו כמשל לזעקה החברתית

פורסם: 01/06/2008 - 02:00
ילדה שחורה / סמי ברדוגו, הוצאת בבל ת"א 1999

היהודים לא הלכו כצאן לטבח - אולקניקי ראדין וילנה / הרב קלמן פרבר

פורסם: 12/16/2007 - 02:00
מאמר לעשרה בטבת יום הקדיש הכללי לחללי השואה על הספר "אולקניקי ראדין וילנא" מאת הרב קלמן פרבר מאז קום המדינה מלווה זכרון השואה את קיומנו כאן כפצע שאינו מגליד.

החופש לבחור החופש לאהוב / ורד שרייבר

פורסם: 12/16/2007 - 02:00
כתיבה בין שתי מולדות ביצירת ורד שרייבר(דברים על הספר "החופש לבחור החופש לאהוב"/ ורד שרייבר (רחימיאן), הוצאת קוים, תל אביב 2006.

חג הסיגד של יהודי ביתא ישראל (אתיופיה)

פורסם: 11/05/2007 - 02:00
ליהודי אתיופיה חג משלהם בכ"ט בחשוון: חג הסיגְד. זוהי מסורת ייחודית ומקורית: הקהילה חוגגת מדי שנה בחג זה את חידוש הברית, כזכר לאמנה שכרתו עזרא ונחמיה עם העם (נחמיה, פרק ט') בימי שיבת ציון. החג נחוג חמישים יום לאחר יום הכיפורים, בכ"ט בחשוון, וכיום הוא נחוג לא על ההרים באתיופיה אלא כאן בירושלים.

הצהרת בלפור: 90 שנה

פורסם: 10/30/2007 - 02:00
הזכות קדמה להצהרה: 90 שנה להצהרת בלפור2  בנובמבר 1917- 2 בנובמבר 2007

אני מאמין - של שאול טשרניחובסקי

פורסם: 10/21/2007 - 02:00
"אני מאמין" של שאול טשרניחובסקיכחזונם של היוצרים גם בימינונאום באירוע מחווה לשאול טשרניחובסקי ביום פטירתו

מאיר דיזנגוף אבי העיר תל אביב

פורסם: 10/21/2007 - 02:00
דיזנגוף מאז היותו לאיש ציבור ניסה להשפיע על הזמן הציוני ולהטביע בו את חותמו. הוא ראה את הזהות העברית החדשה בארץ ישראל כזהות של היהודי החדש, שיש לו זמן חדש. דיזנגוף היה מנציגיה של ההנהגה הציונית שראתה בזהות הישראלית הנרקמת כאן זהות חדשה הנבנית על ארץ ושפה.

אנא בכוח- הפיוט שחיבר את הישראלים ליהדותם

פורסם: 10/05/2007 - 02:00
יוצרים עבריים מקיימים היום דו שיח עם המקורות היהודיים, והשיא היה עם פריצתו של הפיוט "אנא בכוח" מן השמורה האזוטרית שלו בקבלה ובסידור התפילה אל מרכז התודעה הישראלית. התברר חד משמעית שעם לא יכול להיות ניזון מתרבות של עשרות שנים ולזנוח את מקורותיו הקדומים. הפיוט "אנא בכוח" חיבר את הישראלים ליהדותם, ומתבקש לבחון את תכניו

צרלס לינדברג - ביום הזיכרון 11 בספטמבר נזכור לדראון

פורסם: 09/08/2007 - 03:00
ב-11 בספטמבר 1941, שישים שנה לפני אסון "התאומים", קרא לינדברג לבדלנות אמריקאית והאשים את היהודים ואת העיתונות בבעלות יהודים כזרזים לכניסת ארה"ב למלחמה

עולם הילדות ועולם החלומות של שפרה חרלף

פורסם: 05/27/2007 - 03:00
עולם הילדות ועולם החלומות של שפרה חרלף, תערוכת 'הזמן שהיה' בבית האמנים בחיפהשפרה חרלף היא ציירת שחוגגת בימים אלה מלאת לה שמונים שנה, והתערוכה החדשה שלה היא ציון חדרך חשוב, הצדעה לארץ ישראל היפה, לי

כמה מלים על ידיים למעלה - שיר של כנסיית השכל

פורסם: 03/02/2007 - 02:00
ידיים למעלה / כנסיית השכללחן: יורם חזן מילים: רן אלמליחאחד שיכור שכח לזכוראת מה שהוא חייב לשכוחאחד נפל מקצה רחובכבר לא יכול יותר לברוחוהחיים, הם עוד זורמיםאל תוך משפט אחד מכריעוהלילות כבר לא קריםרק

הפרטיטורה האחרונה של עמוס מלר

פורסם: 01/28/2007 - 02:00
המשורר והמוסיקאי נפטר ביום שלישי 23 בינואר 2007 ד' בשבט התשס"ז הובא למנוחת עולם בקיבוץ עין החורש ביום חמישי 25.1.2007 בבית העלמין בקיבוץ עין החורש השתתפו בטקס הקבורה 250 איש.

גילה אוריאל (אולגה שטאם) - הספד

פורסם: 01/20/2007 - 02:00
משוררת, עורכת ומתרגמת, המזכירה המיתולוגית של מאיר דיזנגוף נפטרה : יום ראשון 14 בינואר 2007 הספד בהלוויה בבית העלמין נחלת יצחק יום שלישי 16 בינואר 2007, שעה 14.00 מספיד: בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים בישראל קהל יקר, בני משפחה אבלים,

יעקב יעקב / שירים רח הכרמים 23

פורסם: 01/07/2007 - 02:00
על הגפן השירית ועל רחוב הכרמים(יעקב יעקב, רחוב הכרמים 23, הוצאת שי שירון, תשס"ד) יעקב יעקב / שירים רח' הכרמים 23

יעקב בסר - הספד

פורסם: 12/31/2006 - 02:00
נפטר יום ראשון 24 בדצמבר 2006הלוויה בית עלמין ירקונים 25 בדצמבר 2006מספיד: בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העבריםקהל יקרזו שעה קשה לכולנו, לכל אוהבי הספרות העברית.אנו מוליכים היום לבית עולמו את המשור

יה הצל יונה מחכה / סימן יהודה

פורסם: 12/10/2006 - 02:00
דמעת היונה

נאום באירוע - בית לרחל המשוררת

פורסם: 10/23/2006 - 02:00
מחווה לרחל המשוררת ביום הולדתה יום רביעי 20 בספטמבר 2006שעה

מסע ספרותי לבלגרד, סיבוב שני 2006

פורסם: 10/19/2006 - 02:00
לפני חמש עשרה שנה פרצה מלחמה באירופה במרחב שנקרא אי-אז "יוגוסלביה", וכילדים כולנו הכרנו את יוגוסלביה (מילולית: סְלַביה הדרומית) מן המפות. מי שהניפה אז את נס המרד הייתה קרואטיה.

עיון בשיר -זמר- ל-רחל המשוררת

פורסם: 09/16/2006 - 03:00
האהבה כאחדות הניגודים רחל המשוררת

תחת השטיח של אלוהים / הספד

פורסם: 07/26/2006 - 03:00
הספד לאלי אחינו האהוב יום הפטירה : יום שבת ט"ז בתמוז תשס"ה, 23 ביולי 2005 בני משפחה וחברים,

אמנות השירה כתבואת השיגעון / שושנה ויג

פורסם: 03/06/2006 - 02:00
"ואני אהיה שיכורת חלום", כך כותבת שושנה ויג בשיר "תבואת השיגעון" הפותח את ספרה הנושא אותו שם. דומה שזו התפיסה הפואטית של הספר כולו. השירה נתפסת כמצב של שיכרון, של שיגעון, של פריצת גבולות השפיות. והשירים הם תוצר הרגעים הללו, השירים הם תבואת השיגעון.

האינטרנט, הכפר הגלובאלי והתרבות העברית

פורסם: 02/07/2006 - 02:00
הכפר הגלובאלי הוא מושג כה נפוץ היום, עד שנדמה שהוא ממש מהתנ"ך. לא, הוא לא מהתנ"ך הוא ממש מהכפר הגלובאלי. את המושג הזה טבע מרשל מקלוהן, בספרו הידוע "המדיום הוא המסר". התיאוריה שיצר מקלוהאן ביססה את תחום תקשורת ההמונים. וככל שתחום זה מתרחב, מתברר יותר ויותר שהכפר הגלובאלי כה משמעותי בחיינו היומיומיים, עד לפעמים יש חשש שניבלע בתוכו ונשכח את זהותנו המקורית.

חזון העברית הרזה

פורסם: 01/26/2006 - 02:00
"תצלצל שפתנו כפעמון הכסף וכשירת הזמיר. בין חגווי הסלעים הגבוהים לה יען קול נפלא וטמיר" (לייב יפה, "בארץ הצבי" 1897)

סודות מן המקווה - בית הסתרים

פורסם: 12/09/2005 - 02:00
בית הסתרים, סודות מן המקווה מאת ורדה פולק סאם, הוצאן מודן 2005

כתבה לא אובייקטיבית על שושנה ויג

פורסם: 09/01/2005 - 03:00
לשושנה ויג יש חולשה לכתוב על סופרים ומשוררים. שושנה ויג כותבת עליהם מתוך סקרנות אינטלקטואלית, מתוך רגישות לכתיבתם ומתוך אהבת המלים. כאחד המשוררים, ששושנה כתבה עליהם החלטתי לכתוב עליה ולהציג את דמותה המיוחדת לקוראים שמכירים אותה מן הצד האחד של המתרס: "כותבת על אחרים". הפעם שושנה היא אובייקט המאמר שלי, וזוהי באמת כתבה לא אובייקטיבית, כי בעיניי יש לשושנה קסם, שלא רואים אותו בכותרות ובמלים.

הנצפים ביותר