אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אהרון חבר


דף משתמש

אהרון חבר (חובר), מזיקני העדה. בעל היסטוריה ארוכה , עשירה , מגוונת ומרתקת. פירסם עד עתה: נעורים עד תום. דם עשן וריח הדרים. גידילי. אלוהים לא היה פה. ספר חמישי , ימים בשחור וירוק, נמצא בדפוס ויראה אור בזמן הקרוב. יליד ירושלים. חניך השומר הצעיר והמחנות העולים. שרת בנח"ל. חבר קיבוץ עין חרוד מאוחד. בוגר האוניברסיטה העברית בחוגים: מדע המדינה ויחסים בינלאומיים עם השלמות בכלכלה, מינהל עסקים ומ.א. למינהל ציבורי. פעיל פוליטי. לשעבר עובד בכיר באוניברסיטה העברית ולאחר מכן איש עסקים. מחלק את זמנו בין ירושלים וברקלי-קליפורניה.

היסטוריה

חבר במשך
5 שנים 7 חודשים

מאמרים מאת

יאסר עראפאת

סליחה, מישהו יודע מה השעה?

פורסם: 02/05/2017 - 13:15
הזמן הוא אחד הדברים העקשניים ביותר שקיימים. לא חשוב מה יעשה בעולם, הוא, הזמן, יעבור. יהיה האדם "גדול" (קטן) ככל שיהיה, את הזמן הוא לא יוכל לעצור. אבל כחיה אינטליגנטית, שידע לפחות להסתכל וללמוד את מה שקרה בזמן שעבר ויחשוב מה הוא יכול לעשות בעתיד עם מה שראה ולמד (אם אכן ראה ולמד).
להיות סייף צריך לדעת

חרב פיפיות

פורסם: 01/31/2017 - 13:27
החברה הישראלית משתמשת בו-זמנית בשתי חרבות שכאלה. שתי חרבות פיפיות, שכמו שאמרתי מסוכנת למחזיק בה באותה המידה כמו לזה או אלה שבהם היא אמורה לפגוע. כלומר: כיום החברה הישראלית פוגעת בעצמה, בבטחון המדינה, בעצם המשך קיומה של המדינה.

דיבורים בעלמא ושאלת תם

פורסם: 01/31/2017 - 10:57
לדבר אפשר בכל מיני צורות. כדי לדבר לא צריך אפילו פרטנר. מי כמונו היהודים, יודע ש "לדבר" זו פעולה חד צדדית. לא צריך שומע. לא צריך מי שיענה לך (דבר אל העצים ואל האבנים). לכן לדבר זה אחד הדברים הקלים ביותר לביצוע.

שולחנות, פרחים ושפת גוף

פורסם: 01/31/2017 - 10:22
אתמול ב-05. 2. 9 פירסם גבריאל רעם, באתר "רשימות" ניתוח של לחיצת היד בין מחמוד עבאס ואריאל שרון ב-"פיסגת שארם". גבריאל רעם הוא "מרצה ופרשן לתקשורת אל מילולית". אני לא!

היום השביעי

פורסם: 01/29/2017 - 12:28
זכותו של כל אדם להחזיק בדעתו הפוליטית ולפעול בדרכים דמוקרטיות לקידומה. זכותו של כל אירגון או קבוצת אנשים להחזיק בדעה פוליטית ולפעול בדרכים דמוקרטיות לקידומה.
גידילי / אהרון חבר, הוצאת גוונים, סדרת חלונות

גידילי / אהרון חבר

פורסם: 01/26/2017 - 10:21
בוקר בוקר היו הג'יפים מעלים עמודי אבק לבן. בוקר בוקר היו יוצאים אל הדרך, האחד פונה דרומה והשני צפונה. מתרחקים האחד מהשני ועמודי האבק מפרידים ביניהם, חוצצים ביניהם. עם גמר הסיור היו פונים איש לאחוריו. האחד נוסע צפונה והשני דרומה
דם, עשן וריח הדרים / אהרון חבר, הוצאת גוונים, סדרת חלונות

דם, עשן וריח הדרים / אהרון חבר

פורסם: 01/26/2017 - 09:26
"דיברתי במנגנון", הייתה דממה, רק קול הקשת הכפית בכוס הזכוכית נשמע, זליג לא היה בטוח כי דבריו רצויים. זאב הביט בו מבלי להגיב "רק אם תרצה תיגש לבית המפלגה, דיברתי עם החבר ישראלי מהמנגנון. תראה, אולי יצא מזה משהו". זאב המשיך את שתיקתו, וככל ששתק, גברה מבוכתו של זליג

תועבה

פורסם: 01/22/2017 - 10:25
תועבה, מילה קשה! מילה שצריכים לחשוב עליה הרבה לפני שמשתמשים בה. מילה שצריך להבין את מהותה ולהיזהר, להיזהר מאוד מתי ואיך ועל מה או כנגד מה אומרים אותה.
דוגמה למטען צינור עם הצתה אלקטרונית

פצצות מתקתקות

פורסם: 01/10/2017 - 09:58
אני בטוח שאפשר למצוא דרכים לפתור את מערכת היחסים שביננו לבין הרשות הפלשתינית. אני עוד לא רואה את השלום בפתח, אני רק חושב ש"תמות נפשי אם..." לא יפתור שום דבר. אני מאמין שבדרכים אחרות ולא על ידי פיצוץ, אפשר יהיה לפתור גם את בעית המתנחלים ברצועת עזה. לפתרון כל הבעיות האחרות הנזכרות, ניחיה ונראה.
בית הספר בית הספר למנהל עסקים ע"ש האס

על דמוקרטיה – פמיניזם – ופורנוגרפיה

פורסם: 01/09/2017 - 12:34
ברקלי: עיר מטורפת ונהדרת. עיר שיושבת בין הגבעות שממזרח לה לבין מפרץ סאן פרנסיסקו שממערב לה. מבחינה זו אין היא לבד. אפשר להשוות את מזרח המפרץ (East Bay) לגוש ערי דן. זה הוא רצף של ערים שהגדולה בהן היא אוקלנד, שהיא גם בירת המחוז ושלא כמחמאה, היא במקום הראשון בארצות הברית במספר מקרי הרצח שקורים בה שנה אחר שנה
יסוד גרמניה המודרנית, ורסאי, 1871

כה אמר כבוד השגריר

פורסם: 01/08/2017 - 11:23
אתם מבינים?! שוב גרמניה המסכנה צריכה לבקש, כמעט להתחנן, שניתן לה צ'אנס. נראה למישהו שזה מצחיק? נראה למישהו שזה לא הגיוני? ברצינות?! ישראל הקטנה היא זו שצריכה לתת צ'אנס לגרמניה? ואיך? ולמה?

הוי מוטי מוטי הוא לא סתם...

פורסם: 03/10/2014 - 11:27
זה עשרות שנים ידוע בעולם, וביחוד בעולם האקדמי, שבאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה תמיד סוערות הרוחות. עוד ידוע שהלך הרוחות בברקלי, הוא במיוחד זה הדוגל בתפיסת עולם שמאלנית.

והמבין יבין

פורסם: 09/15/2013 - 17:46
ההיסטוריה לא עומדת במקום אחד. גם לא השפה וביחוד לא המושגים , שבישראל יש להם תכונה מדהימה: הם מתחלפים במהירות בלתי רגילה. לא ברור בכתבה אם התנחלות והגירה הם אותו המושג או שהם מושגים שונים, אם השתלטות וכיבוש הם אותו המושג או שהם מושגים שונים, אם קניה ורכישה הם אותו המושג או שהם מושגים שונים. ירשו לי חברי המלומדים להעיר כי שימוש במושגים מתחלפים ו/או לא ברורים, צריך להיות רק נחלת הרחוב, אבל בשום אופן אסור שיהיה נחלת אנשי האקדמיה אם הם רוצים שיבינו אותם ויתייחסו לדבריהם ברצינות ובכבוד.

מירוץ הלפיד

פורסם: 04/15/2012 - 11:25
מי עוד לא כתב על יאיר לפיד? אם אני שואל את עצמי בכנות, אני מגיע למסקנה שאני הוא האחרון שלא כתב. מיד אני חושב שלא יכול להיות מצב שכזה. הרי זה הארוע החשוב ביותר, המכונן ביותר, שקרה בתקופה האחרונה בישראל. עובר יום ועוד יום ומתוך איזה התנגדות לא רציונלית אני דוחה את הכתיבה, מה, אני אחד מהעדר? וכך עובר יום ועוד יום עד שהושבתי את עצמי בכח ופקדתי על עצמי: "כתוב" !

יוריקה! מצאנו נוצה!

פורסם: 08/12/2010 - 03:00
כולם מציצים, מחכים לראות מה יהיה.אלה הולכות להיות לא סתם שיחות. אלה הולכות להיות "שיחות קירבה". אולי זה רק הפירוש הפרוורטי שלי למילה "קירבה". לפי הבנתי יש למילה הזו משמעות אינטימית.

מרוקו - שתי אצבעות

פורסם: 05/03/2010 - 03:00
נכון כי ישנם ביטויים "חזקים" יותר ויש כאלה שפחות. מה הוא הדבר שעושה ביטוי לחזק ומה לא? האם זה האגרסיביות שלו? האם זו האימה שהוא מייצג? אולי זה הגועל שהוא מעורר בשומע? אולי זה הגיחוך? מה?!

פעמיים חוצפה

פורסם: 03/30/2010 - 03:00
פעם חוצפה זה לא מספיק.

זהב טיפשים

פורסם: 10/24/2009 - 02:00
יש לי כמה כאלה באוסף. פעם, כשהייתי צעיר, היה לי כוח לסחוב דברים כבדים. לא סתם דברים כבדים, אבנים!

הלם קרב - חלק א

פורסם: 10/12/2009 - 02:00
אומרים המומחים כי הלם קרב יכול להמשך כל החיים.אומרים המומחים כי הלם קרב יכול לקרות עוד בזמן הקרב. אומרים כי הלם קרב יכול להיות רדום ולהופיע אחרי תקופה קצרה או ארוכה. יש מומחים שאומרים שאפשר להבריא מזה ויש אומרים כי לא, וכי אפשר רק להדחיק את זה. ויש אומרים כי בכלל אין דבר כזה. אף אחד עוד לא אמר שיכולים ללקות בהלם קרב מי שלא השתתפו בקרב כל שהוא

אדון גולדשטיין

פורסם: 09/30/2009 - 02:00
אז מה אדון גולדשטיין, בישלה לך דייסה הקטנה שלך? אל תכעס עליה, היתה לה כוונה טובה, היא אוהבת את אבא, אלא שכנראה גם היא תמימה כמו הילד בבגדי המלך החדשים. היא רצתה לתת לך מחמאה, היא רק לא בדיוק הבינה את משמעות הדברים שאמרה ולא בדיוק לקחה בחשבון למי היא אמרה אותם ואיזה שימוש יעשה בהם איש שתהילת המוסר בגרונו והשקר בשפתיו.

לעולם לא עוד Never Again

פורסם: 04/23/2009 - 03:00
אני לא הייתי שם. אני מאמין שאני גם אף פעם לא אהיה שם. כשהיינו באירופה הארכנו את הדרך במאות קילומטרים כי לא רצינו לטייל בגרמניה. עד היום לא הייתי בבלרוס שמשם באה אימי לארץ כחלוצה כשעוד היתה צעירה לימים. עד היום לא היינו בפולניה שמשם באה אימה של אישתי

בורמה זה לא כאן דרך בורמה

פורסם: 04/18/2009 - 03:00
לא כולם רוצים להיות ראשונים. אני מרשה לעצמי לומר כי בימינו הרוב לא רוצים להיות ראשונים, אלא במקרים שזה מדובר ב"הישרדות" או "נולד לרקוד", דברים כאלה שבסופם מחכה לראשונים איזה פרס, במיוחד פרס כספי, איזה מיליון $ ובמקרה הגרוע מיליון שקל, מה לעשות, גם זה יותר טוב מכלום!

מחיר מחירון

פורסם: 12/18/2008 - 02:00
דבר אחד, ואחד בלבד, אין בו בשוק. אין בו מחירים קבועים. הכל ניתן למיקוח. יותר מכך, זה הוא השוק החופשי האולטימטיבי. זה שוק המווסת את עצמו לא רק בין יום ליום, אלא בתוך היום עצמו. המחיר יכול להשתנות מרגע לרגע בתגובות מהירות לחוקי ההיצע והביקוש

עולם ירוק, מדינה ירוקה, פוליטיקה ירוקה

פורסם: 11/24/2008 - 02:00
לא צריך יותר מאשר להביט בהגדרות שבראשית הדברים כדי להבין מה ומי הם הירוקים, חלק מהם לפי הגדרה זו וחלק מהם לפי הגדרה אחרת וחלק, החלק שהוא הגרעין הקשה,לפי מרבית ההגדרות האלה ועוד רבות אחרות שלא מפורטות כאן.

הצבר המיתולוגי

פורסם: 11/11/2008 - 02:00
נתקלתי, תוך כדי קריאה באתר אימגו, בכותרת מעניינת: " האם הצבר המיתולוגי יוכל לשאת את לוחות הברית?" הכותרת מסתיימת בסימן שאלה, אולם אצלי נוספו לסימן השאלה הזו עוד הרבה סימני שאלה.

יללת תנים נוגה

פורסם: 10/29/2008 - 02:00
תמיד, כשהיללה הראשונה היתה נשמעת, הייתי נכנס ללחץ. ידעתי שאני צריך לעשות מאמץ ולעבור את הגשר שעל הנחל לפני החשיכה. זה היה גשר צר מאוד שעבר מעל נחל חרוד.

כנס וותיקי הנחל: נהיה כולנו חלוצים וחלוצות

פורסם: 10/23/2008 - 02:00
זוכרים, בטח שזוכרים!ב-2008 . 10 . 23 אמור להתקיים כנס של בוגרי הנח"ל לדורותיהם. נו, אז."נהיה כולנו חלוצים וחלוצותנהיה כולנו חלוצים.נהיה כולנו חלוצות. נהיה כולנו חלוצים וחלוצות".

מאיר טוביאנסקי: לא המתים יהללו יה

פורסם: 10/11/2008 - 02:00
כולם יודעים שנכתב משהו, אולי כבר ספר, אולי רק טיוטה. יש מי שאומר שלא פחות מ-600 עמודים, יש מי שאומר שבטח יותר, כי על כמות כזאת של סודות שאף אחד לא יודע מה הם, נכתבו כבר תילי תילים של מאמרים וספרים, הערכות וספקולציות של יודעי דבר ושל כאלה שלא יודעים כלום, אבל זה אף פעם לא הפריע להם לפרש ולנתח את אי הידיעה הזו. אך מאחר וגם אף אחד אחר לא בדיוק יודע, אז ההנחות והניחושים של כל אחד יכולים להיות גם "האמת" של כל אחד.

אייבי נתן: עושה שלום במרומיו

פורסם: 09/08/2008 - 03:00
אייבי נתן נולד בפרס ב-1927. את ימי נעוריו עבר בהודו לשם היגרה המשפחה. הוא למד טיסה ושרת כטייס בחייל האוויר המלכותי הבריטי בהודו. עם קום המדינה ב-1948 התנדב לשרת בחיל האוויר הישראלי ונשאר בארץ. לאחר שהשתחרר מחיל האוויר עבד ב"אל-על". לאחר שסיים את עבודתו זו הקים את מסעדת "קליפורניה"

וזה דבר הנקבה

פורסם: 09/02/2008 - 03:00
" ... הנקבה. וזה. היה. דבר. הנקבה. בעוד. [מנפם. החצבים. את.]הגרזן. אש. אל. רעו. ובעוד. שלש. אמת. להנק[ב. נשמ]ע. קל. אש. קרא. אל רעו. כי. הית. זדה. בצר. מימן. ומ[שמ]אל.

ונציה חלק ג - אז זה טוב ליהודים או רע ליהודים?

פורסם: 08/27/2008 - 03:00
חלק קודם:ונציה חלק ב' המשך ציטוט מ"ונציה חלק א'":

ונציה חלק ב

פורסם: 08/11/2008 - 03:00
לפני שנסעתי שוב לונציה החלטתי ללמוד שוב את מה שלא ידעתי ואת מה שלא זכרתי על העיר הזו. לקחתי ספר תיירות ולמדתי כי היא בנויה על כ-200 איים. ויש ביניהם כ-400 גשרים וכ- 170 תעלות מים, חלק גדולות יותר וחלק קטנות יותר, שהן הדרך היחידה לנוע בעיר, חלק בתחבורה של סירות מנוע וחלק בסירות משוט, סירות המנוע ל"תכלס" וסירות המשוט לתענוג, שהמפורסמות שבהן הן הגונדולות היפות

ונציה חלק א

פורסם: 08/02/2008 - 03:00
כתבה זו ואלה שיבואו בעקבותיה אינה מתיימרת להיות כתבה בלבוש מדעי, אלא להיפך. ניסיתי לתת לה אופי פופולרי / אנושי. אין הכתבות מתיימרות לנגוע או להתייחס לכל האספקטים שיש להם נגיעה לעיר הזו.

מתנוסס הנס על תורן

פורסם: 05/13/2008 - 03:00
" דגל, נס,יריעה של בד בעל צבעים או עטורים מסוימים המשמשת כסמל למדינה, אגודה, לגדוד וכדומה...

החיים בליבי (דברים לרגל יום הזיכרון)

פורסם: 05/07/2008 - 03:00
דברים שנכתבו על ידי לרגל יום הזיכרון ונאמרו, בתרגום לאנגלית של יעל חבר, בטכס שנערך על ידי קהילות מזרח מפרץ סאן פרנסיסקו.בית עלמין"כל אדם נושא בקרבו" יש שדה-קברות במדר

הקול זעקה אני שומע?

פורסם: 05/02/2008 - 03:00
"...הנני רֵע לצפרדע עמה אזעק ואשוועכי כמוה פי יודע שיר המים, שיר המיםככלות ייני תרד עיניפלגי מים, פלגי מים."הנה ששים שנים עברו. בחיי מדינה זה נחשב לגיל צעיר.

פוטו רצח

פורסם: 04/26/2008 - 03:00
זה לא לקח יותר מרגע, אז קראו לזה "פוטו למינוטה" (אפשר גם "פוטו למינוטו") והיתה לזה צורה, כמו שהיום אומרים: "שלא נדע". יושבים בתא ששטחו לא יותר ממטר מרובע. יושבים זקוף מול העדשה כאילו שאנחנו יושבים מול לוע הרובה המכוון אלינו על ידי כיתת מוציאים להורג

דרוש סנדלר

פורסם: 04/24/2008 - 03:00
לא להאמין עד כמה יכול אדם להתאים את מידת נעליו לגודל האגו שלו. או אולי אפשר לומר כי הנעליים גדלות במקביל לגידול האגו. אדם חכם צריך לדעת כי הנעליים יישארו אחריו. לא מחייב שהוא ימות, הדבר יכול להיות גם במקרים בהם אדם ישנה את דרכו או יפרוש מתפקידו, במיוחד שזה תפקיד ציבורי. ככל שתארך תקופת נעילת הנעליים כך תתאים הנעל לרגל

ולהתחיל מהתחלה

פורסם: 04/10/2008 - 03:00
היו מי שהתכוונו ברצינות להצעה ההיתולית "לתלות שני סרג'נטים ולהתחיל מהתחלה". אני לא חושב שצריך לתלות שני סרג'נטים, אבל נראה לי שמאוד מאוד צריך להתחיל מהתחלה. לא, לא להתחיל לבנות את הארץ מהתחלה, היא בהחלט בנויה, על הטוב והרע שבה

דע מאין באת

פורסם: 04/01/2008 - 03:00
בלי להכנס לפרשנות המקובלת המפרשת כי "לגור" מלמד שלא באו להשתקע אלא רק לגור באופן זמני, ברור לכל מי שרוצה להבין כי מדובר בתקופה בה חיו בני האדם בארץ ישראל, או כנען ובכל המזרח התיכון חיי שבטים נוודים שעיקר מקורות המחיה שלהם היו מרעה של בעלי חיים: צאן, בקר, חמורים, אתונות וגמלים. כמו כן צריך להיות ברור כי אם מדובר ברעב הרי שהוא תוצאה של שנות בצורת והעדר מרעה

תום שגב: שיעור היסטוריה

פורסם: 03/10/2008 - 00:00

הצב והעקרב - שילך כל אחד הביתה

פורסם: 03/05/2008 - 02:00
זה סיפור מקסים. זה סיפור שהייתי מספר לילדי כשהיו קטנים. זה סיפור שמקובל היה לחשוב שהוא סיפור משעשע.

רגע! מנסים לעשות סדר! (מלחמת וויטנאם מול מלחמת לבנון)

פורסם: 02/28/2008 - 02:00
היו כבר רבים שניסו להשוות בין מלחמת ווייטנאם למלחמה זו או אחרת כאן במזרח התיכון ובעיקר למלחמה/מות שבין ישראל ללבנון, או יותר נכון בין ישראל לגורמים שונים ומשתנים בלבנון.

בין שקר לטימטום

פורסם: 02/14/2008 - 02:00
כבר מזמן הבנו כי אין לצפות ממנהיגי המדינה, שהם ברובם "פוליטיקאים" גם אם אין הם משתלבים בחייהם היום יומיים ממש במעשה הפוליטי, להיות אנשי אמת וישרי דרך. תסבירו לי, איך עם כמונו, עם ספקן, חקרן ונרגן, ישב לילות על לילות

ביצה מקושקשת

פורסם: 12/12/2007 - 02:00
בעקבות פרסום הכתבה "כאסוף ביצים עזובות" קיבלתי, בנוסף לתגובות באתר, כמה תגובות נוספות. חלקן אוהדות וחלקן לא כל כך. אחת מהן, מצאתי כעניינית ביותר וצרפתי אותה לתגובות שבאתר. אולם מאחר ותגובות נוספות המשיכו להגיע אלי באי-מייל, אני חושב כי עלי להתייחס אליהן ובחרתי להגיב לכתבה שצרפתי לאתר היות והיא המקיפה ביותר מכל התגובות האחרות.

כאסוף ביצים עזובות

פורסם: 11/27/2007 - 02:00
כבר שנה אני אוסף אותם בכל לילה כאסוף ביצים עזובות. איפה שמים את כולם?' נזכר שכאשר נתן שנה שלישית בלול, אמרו לו לא לשים יותר מחמישים ביצים בסלסיל

אם אתה צריך לירות, תירה, אל תדבר!

פורסם: 11/21/2007 - 02:00
if you have to shoot, shoot, dont talk

להתגלגל ברחוב

פורסם: 11/16/2007 - 02:00
אוסלו. קמפ דויד. וואי. ז'נבה. ואלה רק המקומות ששמם חקוק בזיכרון הרבים, הם "רחובות" שהתגלגלנו בהם. האם הפירות שגדלו שם הבשילו אי פעם או נשארו בוסר?

באמת, למי איכפת?

פורסם: 11/15/2007 - 02:00
האמת חייבת להאמר, אני לא יכול לתאר לעצמי את החיים בלי "רצועת עזה". המושג הזה מוטבע במוחי כל כך עמוק, שגם אם ביום מן הימים לא תהיה יותר רצועת עזה, כל פעם שמאיזה שהיא סיבה אביט במפה אראה גם בעיני רוחי וגם במציאות, שלא תהיה מציאות אלא רק זיכרון היסטורי, את ה"אצבע" הזו שקרויה "רצועת עזה"

בעיניך תראה ואליה לא תבוא - איך בונים את אל אקצה

פורסם: 11/03/2007 - 02:00
כן, כן, זו לא טעות.

גילויים היסטוריים

פורסם: 10/29/2007 - 02:00
אפילו אני חילקתי לו מחמאות. אני אומר "אפילו אני" כי כל העולם כבר עשה את זה לפני. אני בהחלט אוהב חלק מספריו וגם אמרתי את זה בפומבי, אבל לפעמים אני עומד נדהם ולא רק לטובה.

צחוק הגורל

פורסם: 10/23/2007 - 02:00
קלה, מסיכה 1923

שבות ושיבה – התיישבות וישיבה

פורסם: 10/17/2007 - 02:00
יש מי שימצא את המקבילה שבין השבות והשיבה. האם באמת אפשר לראות ולשפוט את שני אלה באותם הכלים, שפיטה שבסופה יהיו מי שיגיעו למסקנה כי דין ה"שבות" שווה ערך לדין ה"שיבה". מסקנה שבהכרח תעמיד את זכותם של היהודים היושבים בישראל והפזורים בכל ארצות העולם לשוב וליישב את הארץ עד כי ישבו בה לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו אינה שונה מזכותם של ערביי ארץ ישראל, אלה היושבים במדינת ישראל ואלה היושבים במחנות הפליטים הפזורים ברחבי העולם הערבי, בייחוד בארצות ערב הגובלות במדינת ישראל

היה היה איש חכם

פורסם: 09/23/2007 - 02:00
"אז תבאנה שתים נשים זנות אל המלך ותעמדנה לפניו: ותאמר האשה האחת בי אדוני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית: ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם-האשה הזאת ואנחנו יחדו אין-זר אתנו בבית זולתי שתים

שכל יבש ומוח קפוא

פורסם: 09/05/2007 - 03:00
בקיץ היינו יושבים סביב לוח המשחק על הרצפה שאם החום ייבש לנו את השכל, אז שלפחות קרירות הרצפה תקרר ותרענן לנו את הישבן. ובחורף, במהופך, היינו יושבים ליד שולחן גדול, דבר שמראש היה מכתיב לנו את מקום המשחק, כי לא לכולם היה שולחן גדול שאפשר להקדיש אותו לצורך המשחק, יושבים על כסאות, שאם הקור שבחוץ יקפיא לנו את המוח, אז שלפחות יהיה לנו חמים בישבן, כי אם לא יהיה לנו "זיץ פלייש" אז בטח שלא נוכל לשבת ולשחק ולא יהיה לנו מה לעשות ואוי ואבוי מה יהיה לנו מההורים ולהורים מאיתנו

העוד ירעם הרעם חלק ג - לזכור

פורסם: 08/30/2007 - 03:00
שוב הוא עומד לחמוק, לחזור ולשוטט לו בין הרי ירושלים, הוא לא יהיה שם לבד. אין סוף סיפורים עם סוף ובלי סוף, משוטטים שם, כאלה שיש מי שמחפש אותם כי לא יכול לשכוח אותם וכאלה שאין מי שיחפש אותם משום ששכח אותם או שאינו רוצה לזכור אותם

גילגולו של מיגון

פורסם: 08/22/2007 - 03:00
אין כמו אמא אדמה שבחיקה היה ותמיד יהיה המקום הטוב ביותר, הבטוח ביותר, הזמין ביותר, הזול ביותר, בו אפשר למצוא מחסה. לא צריך להיות חכם כמו בן אדם לדעת את זה, כל חרק, קטן ופרימיטיבי, יודע את זה. אבל דווקא האדם, החכם, כבר לא בטוח בזה

חי או מת - בפנים או בחוץ

פורסם: 08/17/2007 - 03:00
פעם, לפני שנים רבות, כשהייתי צעיר ויפה, מלא רעיונות חינוכיים, אתם יודעים... אהבת העם והעולם, אחוות עמים, שיוויון מוחלט שבגר להיות "כל אחד בהתאם ליכולתו – כל אחד לפי צרכיו" ועוד, כל מה שנחשב פעם להיות סוציאליזם. יחד עם אהבת הארץ (השלמה) על עברה ההיסטורי, הארכיאולוגיה, הצומח והחי המאכלסים אותה מדן ועד אילת ועוד, כל מה שפעם נחשב לציונות. בקיצור: ציונות סוציאליסטית

חצי חצי

פורסם: 08/10/2007 - 03:00
אז מי הם המשתמטים של היום?

העוד ירעם הרעם - הפצצה אווירית חלק ב: עדויות

פורסם: 08/01/2007 - 03:00
לחלק הקודם של המאמר: עוד ירעם הרעם הפצצה אווירית חלק א'3 ליולי 2007 לאהרון שלוםעכשיו אני כבר יודע כיצד אתה נראה ועלעלתי באתרים המסונפים לגוגל

העוד ירעם הרעם? הפצצה אווירית חלק א

פורסם: 07/21/2007 - 03:00
"... היה זה בוקר ככל הבקרים.

דיר יאסין - היה או לא היה?

פורסם: 07/16/2007 - 03:00
בהמשך לכתבה של אורי מילשטיין "דיר יאסין – הטבח שלא היה" שפורסמה באתר אימגו ב-2007. 7.

האיש כמוני יברח

פורסם: 05/31/2007 - 03:00
היתה כבר שעת לילה די מאוחרת. ישבנו ליד השולחן הגדול שמילא את החדר הקדמי שביום היה חדר אורחים ובלילה חדר השינה של הורי.

די גאלדענע קייט (שרשרת הזהב)

פורסם: 05/16/2007 - 03:00
התרגשות אחזה בי אולי כי הדברים באו בסופם של כל הדברים ששמעתי לאורך כל הכנס ואולי כי היו לי לפתע אישיים כל כך. הסתבר לי שאסתר-רחל קמינסקה, ה"אימא" התיאטרלית של "מירל'ה אפרת" ושל התיאטרון היהודי היידי, נולדה בעיירה פורוזובו, שהיא גם עיירת הולדתה של אימי

דם, עשן וריח הדרים

פורסם: 04/20/2007 - 03:00
עם נקישה ראשונה היתה כבר הדלת פתוחה. היה זה זליג שעמד וידו קופאת באויר בדרכה להקיש בדלת פעם נוספת. הביט בפניו של זאב לראות את המבוכה והאכזבה

כי האדם עץ השדה

פורסם: 11/29/2006 - 02:00
אני יודע כי במרבית המקרים זה מאבק אבוד מראש. יש דברים בארץ ישראל עצמה שהם לא קיימים אלא בארץ ישראל ובלעדיהם ארץ ישראל לא תהיה עוד אותה הארץ. בני אדם באים והולכים. עם ישראל בא והלך וחזר ועודו הולך וחוזר, אך ארץ ישראל לעולם עומדת. יכול ישראלי לשבת בסוף העולם, אך כשהוא אוכל תאנה מעץ הגדל ב-מקסיקו, הוא מריח את ריח ארץ ישראל.

צר לי המקום

פורסם: 11/22/2006 - 02:00
פעם ועוד פעם אני עומד נפעם אל נוכח האופטימיות של העם היהודי ובמיוחד העם היושב בישראל ועוד יותר מכך מהעם היושב בירושלים, הלא היא ציון, וחושב על עתידה.אני בטוח שמי שיקרא את הכתוב בפיסקה הראשונה יחשוב

הולך ושב על עקביו

פורסם: 10/25/2006 - 02:00
ושוב נסוגים.לבנון, מדינת פג. אחת התוצאות האומללות שנוצרו מיחסי הגומלין האימפריאליים של ימי מלחמת העולם הראשונה שהביאה לסופה של האימפריה העותמנית שהובסה במלחמה.

גבורות

פורסם: 10/14/2006 - 02:00
חלק מלקיחת אחריות של חניכי התנועה על החברה הישראלית אנו מציעים לחזק את הזיקה לארץ ישראל ולמורשת ההיסטורית-תרבותית שלה, למען נדע לשאוב ולהשיג את המירב משורשינו מתוקף היותנו יהודים בארץ ישראל השואפים לתיקון החברה.חניכי התנועה מבינים כי מדינת ישראל לא תוכל להתקיים בגבולותיה ההיסטוריים (ארץ ישראל השלמה, והנוכחית) וכי תידרש פשרה מדינית-טרטוריאלית, תוך שמירה לזיקה ההיסטורית-תרבותית

צונאמי - נחשול של דם, ריר וזרע

פורסם: 09/03/2006 - 03:00
נחשול אדיר, נחשול שעוד לא היה כמוהו בהיסטוריה של מדינת ישראל, עומד לסחוף את ישראל אל שאול תחתיות

פורנוגרפיה של המוות

פורסם: 08/03/2006 - 03:00
אינני יודע מי מבין קוראי דבריי אלה ראה פעם במו עיניו את המוות. אינני יודע מי מכם נגע פעם במו ידיו במוות. במוות הנורא הנגרם על ידי פעולה מלחמתית. מוות טבול בדם. מוות מרסק אברים. מוות ללא כבוד. מוות שנולד משנאה או מרצון ברור לגרום אותו, אפילו אם הפגיעה היתה מקרית.

עדיף שלא יהיה

פורסם: 07/29/2006 - 03:00
אני לא מאמין בקיומו של אלוהים. בהחלט לא! אבל אם הוא בכל זאת ישנו, אז הוא חרא של אלוהים ועדיף שהוא לא יהיה.

אספמיא - גבולות של קבע

פורסם: 04/19/2006 - 03:00
קשה. קשה הוא המצב הפוליטי והחברתי בארץ. אם אפשר להשלים עם חכמת חלם בארץ, למה אי-אפשר להשלים עם מדינת ישראל כאספמיא? אם אסקפיזם הוא דבר מקובל, למה שחלומות לא יהיו דבר מקובל? ואפילו שנאמר: "חלומות השווא ידברו" (זכריה י' 2). או בגירסה המקובלת כיום: "החלומות שווא ידברו" (מסכת ברכות נה' עמ' ב'). למה שלא נברח לחלום חלומות באספמיה!

כשחסן פגש את סטאלין

פורסם: 03/23/2006 - 02:00
עד לפני זמן מה חשבתי ורציתי להאמין כי מערכת הבחירות הזו תהיה ברמה מעט יותר גבוהה מהקודמות. האמנתי כי חשבתי שהמהפכה במציאות הפוליטית-מפלגתית שהתחוללה בחודשים האחרונים תחייב את המפלגות החדשות/ישנות להגדיר מחדש את מצען האידאולוגי. חשבתי שאולי אחרי ההתנתקות יהיה איזה שינוי בתפיסת יחסי ישראל עם הערבים/פלשתינים.

ברברת

פורסם: 02/26/2006 - 02:00
יש כאלה החושבים שדווקא עכשיו אנחנו צריכים לדבר עם הערבים. אולי לא רק עכשיו, אולי במיוחד עכשיו. אז למה? על מה אנחנו צריכים לדבר ומה יש לנו להגיד להם ומה יש להם לומר לנו? הרי אנחנו לא מכירים בנציגיהם הנבחרים והם לא מכירים בנו הבוחרים את נציגינו

כי מלאה הארץ חמאס

פורסם: 02/13/2006 - 02:00
יהיה הפרטנר הזה מי שיהיה. הנושא היחיד שעליו יש לדבר הוא עצם קיומה של ישראל. בנושא זה אנחנו יודעים כי אין לנו על מה לדבר, אלא על חיסולה של המדינה, ולא חשוב אם מדובר על חיסול עצמי, או חיסול בדרכים דיפלומטיות, או בדרכים צבאיות

מצא מצע - מצא טוב?

פורסם: 01/27/2006 - 02:00
יש לנו עוד כחודשיים עד הבחירות לכנסת ה-17 . יש מי שיאמר שזה זמן ארוך ויש מי שיאמר כי זה זמן קצר. זה גם זה יאמר את האמת. הכיצד?

מרוב עצים לא רואים את היער

פורסם: 01/22/2006 - 02:00
אני באמת לא יודע אם זה מה שיהיה, אבל אני יכול לומר בוודאות כי בימינו אלה, גם אלה שכבר עברו וגם אלה שעוד יבואו, אף אחד לא יודע, לא בימין ולא בשמאל, כמה ענפים של זית צריך לכרות כדי להביא את השלום מה שאני כן יודע בוודאות הוא כי כל ענפי הזית שנכרתו עד עכשיו רק הביאו ויביאו ליותר ויותר שינאה ורק ירחיקו את השלום.

דור תשח

פורסם: 01/10/2006 - 02:00
"דור תש"ח" עוד פה. ושנת תש"ח תשאר לתמיד שנת ההולדת של מדינת העם היהודי בארץ ישראל. לצערי, הבעיות שמדינת ישראל עמדה בפניהן עם קומה ושהעמידה אותן בפניהם של "דורות תש"ח" מאז ועד היום, הן אותן הבעיות. מדינת ישראל עוד נלחמת להשיג הכרה כלל עולמית בזכותה המלאה להתקיים. מדינת ישראל, עד היום, לא הצליחה לגבש את גבולותיה. מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי, עוד פועלת להביא לארץ את כל היהודים מכל העולם. אלה שרוצים ואלה שירצו. אלה שמוכרחים ואלה שיוכרחו.

עד קלנדיה ועד בכלל

פורסם: 12/22/2005 - 02:00
אם אפשר לשפוט היום את הצעדים שנעשו אז, הרי שיש לראות גם את החיוב וגם את השלילה שבהם. ברור היה עוד לפני סיום המלחמה כי הלחץ הבינלאומי על ישראל, שכבר היה קיים, ילך ויגבר עם סיום המלחמה ועם הצורך לקבוע את מסגרות החיים האזרחיים במציאות הפוליטית שעברה שינוי כל כך משמעותי, שאפשר לומר כי אפילו המצב לאחר מלחמת השחרור לא הגיע לרמתו

רוח פרצים

פורסם: 11/21/2005 - 02:00
איך זה שבמשך עשרות שנים יש לנו איזה פרץ? שלא נותן לחברה הישראלית לשכוח מהיכן בא. כולם יוצאי מרוקו. כולם עסקו ועוסקים בשכבות החלשות של החברה. שניים מהם צמחו מתוך העבודה ולחמו למען קבוצות כאלה ואחרות של אנשי עבודה. שניים מהם, יהושע פרץ ועמיר פרץ, עלו וצפו מתוך ישובים מוכי מצוקה והיו למנהיגים אוטנטיים.

מורשת רבין - פרקים נבחרים

פורסם: 11/11/2005 - 02:00
אז כולם יודעים מה אמר רבין ומה היא מורשתו. מסתבר שכולם בארץ מדברים על המורשת. מה שמוזר הוא, שמרגע שמה שקרוי בישראל "השמאל" אימץ לעצמו את "מורשת רבין", מיהר מה שקרוי "הימין" להתנגד לה. מכאן שאם נאמר ש"השמאל" כלל לא יודע את מורשת רבין ולא מבין אותה, הרי שגם התנגדות "הימין" מחטיאה את המטרה. המסקנה המתבקשת היא ששני הצדדים טועים, במקרה הטוב, ומטעים במקרה שזו היא מציאות חיינו.

כפרת עוונות

פורסם: 10/17/2005 - 02:00
קמתי במצב רוח מצוין. הרגשתי קל כרוח הסתווית שנשבה בחוץ. ידעתי שאני צריך להרגיש רע אבל לא הצלחתי. ישבתי לשתות קפה של בוקר. הניחוח מילא את חלל המטבח ממש כאותו הניחוח שהיה לקפה אתמול.

תנו לחתול לשמור על החלב

פורסם: 09/15/2005 - 03:00
ניצנה ישבה על הכביש הסלול היחיד באזור זה שחצה את הגבול בין ישראל ומצרים ועל פרשת דרכים שממנה יצא צפונה כביש לכוון רפיח שברצועת עזה ודרומה דרך סולינג (כבושה אך לא סלולה) שחצתה את הגבול והובילה לעיירה קסיימה והלאה לתוך סיני

שעתם היפה

פורסם: 09/13/2005 - 03:00
ואתם הקוראים! הרשות נתונה. אתם יכולים להכות על חטא ולהודות לאותם החיילים. אתם יכולים להמשיך ולחטוא, לחזור לימים של טרם הפינוי, לחזור לחרף ולגדף.

מכתב אל הגולה

פורסם: 08/17/2005 - 03:00
חמי, זאב סגל ז"ל, שנפטר לפני שנים רבות, היה ציוני בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. בימים בהם המדינה שנולדה עוד לא הספיקה לבכות את בכיה הראשון שלח מכתב אל אחיו הצעיר דוד, שחי באותם ימים בארה"ב. לדוד, יבל"א, מלאו לפני זמן לא רב תשעים ושתים שנים. הסתבר כי בין הניירות והמכתבים שנשא איתו כל השנים, נמצא גם המכתב הזה, שהתגלה רק בימים אלה כאשר עבר ממחלקה למחלקה בבית האבות בו הוא מתגורר.

ימים בשחור ובירוק

פורסם: 08/02/2005 - 03:00
"ימים בשחור וירוק" הוא ספרו החמישי של אהרון חבר.

יידיש ביישוב החדש: מה שחייבים לשכוח

פורסם: 07/02/2005 - 03:00
אימגו מתוך: "מה שחייבים לשכוח: יידיש ביישוב החדש" מאת יעל חבר (הוצאת יד בן-צבי, 2005) (מראי המקומות נמצאים במלואם בספר)

אדוני הארץ

פורסם: 06/18/2005 - 03:00
יש מוסף כזה בעיתון "הארץ". "תרבות וספרות". אתם יודעים מה? הוא אפילו די רציני ואני די אוהב לקרוא אותו. אבל לפעמים, כן לפעמים מופיעות בו כתבות שאינן ראויות להופיע בדפוס, ואפילו לא להיכתב.

הראל – הקרב על ירושלים

פורסם: 06/15/2005 - 03:00
חודו של הספר היא בכך שהוא מנסה להתרכז בקורותיה של "פלמ"ח הראל" לפני ולאחרי היותה ל"חטיבת פלמ"ח הראל" ובתפקידה כלוחמת העיקרית על פריצת הדרך לירושלים הנצורה והמותקפת, ועל שמירת הישארותה של הדרך פתוחה ובכך להבטיח כי ירושלים תישאר בתחומי מדינת ישראל, כבירת ישראל.

הרצל - אגדה

פורסם: 05/28/2005 - 03:00
הרצל "אם תרצו אין זו אגדה" טוב, אבל נניח שאנחנו לא רוצים. אז מה, זו כן תהיה אגדה?

הנצפים ביותר