דליה וירצברג-רופא

קפקא – לקראת ספרות מינורית

פורסם בתאריך -2010-07-01

דלז וגואטרי חברו זה לזה לכתיבה משותפת באקט אנטי-לוגוצנטרי מובהק: ניסיון לבטל ולמחוק את קולו של הדובר, את העִקְבָה שלו בטקסט. הם ביקשו לנקות מהטקסט את נוכחותו של הדובר. בהמשך אנסה להראות כי העקבה גלויה. דלז וגואטרי ביצעו בספר זה דה- טריטוריאליזציה לקריאות המסורתיות של קפקא והפרשנויות השולטות בממסד האקדמי - אלה הפסיכואנליטיות. הוצאת רסלינג.

שלושת האבות והלא מודע על פי לאקאן

פורסם בתאריך -2010-04-13

לאקאן מבחין בין האב הממשי, האב הדמיוני והאב הסמלי. האב הממשי הוא האב הביולוגי והוא נקרא גם האב הבלתי אפשרי. לאקאן אינו מרחיב באפיון אב זה שכן הוא למעשה הזרע – הטיפה הסרוחה. האב הדמיוני הוא הדימוי של האב כישות סמכותית ומעוררת יראה, אפילו מאיימת. לפי לאקאן זהו אפיונו של האב אצל פרויד. כך מיוצג האב בתסביך אדיפוס ובדמות האב הקדמון ב"טוטם וטאבו".

במעגל הימים/ יצחק יציב

פורסם בתאריך -2009-09-24

האם מישהו זוכר את יצחק יציב, עורך "דבר לילדים"? בשנת 1931 היה יצחק יציב, לצד ברכה חבס והצייר הסופר נחום גוטמן, בין מייסדי השבועון "דבר לילדים". הוא ערך את העיתון ברציפות כשש- עשרה שנים, עד מותו, וכתב בו טור פובליציסטי בענייני השעה "במעגל הימים".

ז´אק לאקאן – מבוא ומושגי יסוד

פורסם בתאריך -2009-07-11

לאקאן האמין שלא ניתן לענות על השאלה מה הפסיכואנליזה יכולה לעשות עבור הפסיכוטי מבלי לחקור קודם באופן יסודי את מה שהפסיכוזה מלמדת את הפסיכואנליזה. לאקאן אומר: "עלינו לשאול את עצמנו מדוע אנו כה כרוכים אחר שאלת הדלוזיה". לאקאן אינו מציג הליך טכני של עבודה עם פסיכוזה.

מהפכה בלשון השירה – משירת ההשכלה לשירת התחייה

פורסם בתאריך -2009-06-13

בדומה לביאליק גם טשרניחובסקי חוצב את לשונו הדחוסה מכל השכבות והרבדים של השפה, ובכך מבצע מפנה מהותי מלשון שירת ההשכלה שנכתבה על יסוד הטוהר המקראי. לעומת תכניה האוניברסליים של האחרונה, כאן מתוארת חוויה אישית באופן לירי ורומנטי. המשורר מביט בכוכבים בהערצה.

הדינמיקה של הפסיכוזה על פי לאקאן לפי מקרה השופט שרבר

פורסם בתאריך -2009-05-28

לאקאן הקדיש את הסמינר השלישי שלו - "הפסיכוזות" - לדיון במקרה של השופט הגרמני דניאל פאול שרבר. אביו של שרבר היה רופא אורתופד וחוקר בעל שם בתחום חינוך ילדים, והוא דגל בשיטות חינוך קשוחות ואף אכזריות. בעקבות מועמדותו לרייכסטג ב-1884 סבל שרבר מהתקף היפוכונדריה חריף.

מגיא ההריגה לשער הגיא / בני וירצברג

פורסם בתאריך -2009-01-05

"מגיא ההריגה לשער הגיא" יצא לאור ב-1967, והיה יוצא דופן בתקופתו. האומץ שנדרש מאבי לכתוב את ספרו בולט גם על רקע בחירתו המודעת בזהות ישראלית חדשה ובמחיקת שרידי הזהות הגלותית. הוא ביקש בכל מאודו "להיוולד מחדש": "לאט לאט, עם חלוף הזמן ועם גבור מאוויינו להיות דומים בכול לצברים.

לוליטה כמשל?

פורסם בתאריך -2008-10-01

היצירה "לוליטה" מאת ולדימיר נבוקוב היא מציוני הדרך בחיי כקוראת ספרות. אמנם העלילה פורשת סיפור אהבה פדופילי, אולם הגבולות בין יצירת אמנות למציאות ברורים מאוד בעיני. "לוליטה" ראתה אור לראשונה ב-1955 בפריז. נבוקוב מסר את ספרו להוצאה בפריז בחשבו שזו הוצאה מכובדת. הבחירה בהוצאה זו, שהתמחתה בספרות פורנוגרפית, הייתה מכשול נוסף.

דרכים חלופיות לנורמת הנוסח – סטייה, רישול או סגנונות חדשים?

פורסם בתאריך -2008-09-14

על פי "מרים" מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו"אצל" מאת אורי ניסן גנסין. לפני הצגת הדרכים החלופיות לנורמת הנוסח אנסה לנסח בתמציתיות את עקרונות הנוסח, שנוצרו על ידי אבי הנוסח מנדלי מוכר ספרים (שלום יעקב אברמוביץ'), והתבססו על ידי אחד העם (אשר צבי גינצברג).

מקור הסמכות ב-בפתח החוק מאת קפקא על פי לאקאן

פורסם בתאריך -2008-07-19

לפי לאקאן, הסובייקט הוא עמדה המתאפשרת רק בתוך הסדר הסימבולי של השפה, שבו מתקיים המרחב החברתי, הלשוני והבין- אישי; השפה כמערכת משותפת הופכת את רצף החוויות הגופניות והרוחניות למבנה מתמשך המאפשר התנסות, ייחוס עצמי ויחסי גומלין.

ג'יין אדמס: ג'יין היא טרזן

פורסם בתאריך -2008-04-02

ג'יין אדמס נולדה ב-1860 למשפחת בנקאי שהיה סנטור ומקורב ללינקולן. היא התייתמה מאמה כשהייתה בת שנתיים, והייתה ילדה חולנית בגלל מום מולד בעמוד השדרה שתוקן בניתוח. לאחר מות אביה מהתקף אפנדציט בעיצומו של טיול משותף חוותה אדמס דיכאון כבד. היא רצתה ללמוד רפואה, אך בני משפחתה סברו כי השכלתה גבוהה דיה וחששו כי הדבר יחבל בסיכויי נישואיה. כשבגרה החליטה להקדיש את חייה לטיפול בעוני בשיקגו. היא נמנית עם חלוצות הפמיניזם, התיקון החברתי והעבודה הסוציאלית

יוליסס / ג´יימס ג´ויס

פורסם בתאריך -2008-03-12

86 שנה חלפו מאז יצאה לאור היצירה המונומנטלית 'יוליסס' מאת ג'יימס ג'ויס. מדובר ביצירת מופת בעלת חשיבות מרכזית בתולדות הרומן. יש הרואים בה את פסגת הרומן המודרני. הביקורת קשרה ליצירה שורה של סופרלטיבים מוחלטים. היצירה 'יוליסס' מפרטת קורות יום אחד בחיי כמה מתושבי דבלין. 16 ביוני 1904 מייצג למעשה מיקרוקוסמוס של מכלול החוויה האנושית. אירועים סמליים, עמוסים אלוזיות לנכסי התרבות הקלאסית, פארודיות על סגנונות לשון שונים מימי הביניים - כל אלה מגויסים כדי לפרוש התנסות רחבה של האדם בעולם.

אבות ובנים – ממיכ"ל עד יונה וולך

פורסם בתאריך -2007-12-12

שירת ביאליק חוללה מהפכה בלשון השירה לאחר תקופת ההשכלה באמצעות צירוף והתכה שיטתיים של ביטויים ומילים מכל רובדי הלשון. הצירופים שנדמים בעיניי אופייניים במיוחד: לולא קטונתי; רפיתי כוח; ותפילתי בחיקי כלתה. שימוש בצורות פועל במקור מוחלט (נשוא; עמוס) והשימוש בוי"ו ההיפוך ובעתיד מוארך (ואתנה) מחזקים את היסוד המקראי בשיר בדומה לנהוג בשירת ההשכלה, אך כל אלה מתועלים אצל ביאליק לביטוי לירי של חוויה פרטית מרטיטה.

המכתב השני לעמוס עוז

פורסם בתאריך -2007-12-05

עמוס עוז שלום רב, ב-28 ביולי [2002] כתבת לי מכתב שנפתח במלים: "קראתי את מכתבך בהתרגשות". התרגשותי שלי למקרא מכתבך דמתה אולי לזו שגרמה לך לרחף שלושה ימים בקיבוץ חולדה בעקבות מכתבו של עגנון על אודות ספרך "ארצות התן". אתמול נכחנו באירוע שנערך לכבודך במועדון צוותא. ולא הרהבתי עוז להגיע עד עוז... ישבנו בשורה הראשונה, ואישי הפציר בי: "גשי אליו, דברי אתו", ולא העזתי. נדמה לי אפילו שמבטינו הצטלבו לרגע, אך העכבות החברתיות הכריעו אותי.

סיפור אחריתו של אבי במכתב אל הסופר עמוס עוז

פורסם בתאריך -2007-07-26

השתקפות הסיפור האישי בנפשו של הזולת משחררת את המספר מאימת עברו. יצירתו האוטוביוגרפית של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך", עוררה בי הד עמוק שמקורו בסיפור חיי. בעקבות הקריאה גם קלטתי באופן לא מודע את הגאולה שיכולה לצמוח מכתיבת הסיפור האישי. "מרכז העולם הוא סביב היד הכותבת", כתב עוז בספרו. שלחתי אליו את סיפור חיי (אמנם לא במלואו, בעיקר את ליבתו הרותחת), והתגובות שקיבלתי (מעוז ומאנשים נוספים) לצד זו של הנמען הפנימי סייעו בידי בניסיון להשתחרר מן המשא הכבד, מ'שלטון עברי האפל'.