אדלינה קליין

התיאורים המרגשים עליהם מצביע המשורר ביצירותיו מעוררים הדי הסכמה. כי הפרטים מבהירים עד מאוד את הרגשות (המשתנים ללא הרף) כמו הלחימות הזעירות המתחוללות בהגיגים ובחלומות, או כמו לדעת לשרוד בין מציאות אחת, למציאות אחרת

עודד גיורי מפתיע את קוראיו בכל ספר חדש המתפרסם מפרי עטו. התייחסותו לנושאי ספריו רצינית; הן בחומר הרענן והחדשותי שהוא מביא אל הקוראים; והן בכתיבתו המעמיקה בכל סוגה ספרותית בה הוא בוחר לכתוב: ילדים, בני נוער, ומבוגרים

בין דפי הספר נפגוש גם את עולם התהיות - הנע בין 'החלום למציאות', ובין 'המודע לתת-המודע'. הציטטות הנפלאות שאותן בחרתי לחשוף לעיני הקורא הן ייחודיות במינן.

בספרה, האישה מן המראה, המשוררת פנינה עתיר רושמת בספר שיריה החדש את החוויות הקיומיות והרוחניות מהזווית הנשית בצבעים עזים וחדים. השירים מבוססים על דמויות נשיות רבות פנים אשר צופנות בחובן אישה אחת דומיננטית אשר מהויותיה משתנות חליפות. אותה דמות חיה את העולם הגשמי במציאות היומיומית העכשווית.

כשהגעתי לרשום המאמר לא מצאתי בשם הקובץ 'כלה קרננית', משום הפרעה או קושיה שיש לפענח. חשוב היה בעיני להבליט את מסריה של המשוררת הנבטים מכל הזוויות, הן במראה הפנימית, והן במראה החיצונית.

מאמר זה ידון בספרו של המשורר יוסף כהן-אלירן "ימים ולילות" ובשירתו הלירית, ההזכרות בטעמים, בריחות, בנופים ובדמויות שליוו את נוסף ילדותו ושבות ופוקדות אותו. זהו אינו ספר שירה, כי אם בסוף כל שיר מובא סיפור קצר. הסיפורים והשירים יחדיו מהווים את עולמו של המשורר מימי המעברה, מעין געגוע לתקופה.. הקובץ מתחיל בשירה לירית (כנ"ל), ומסיים בסיפורים אותנטיים קצרים.(למעשה, כל שיר מביא בעקבותיו סיפור קצר). וטוב עשה הכותב שעשה הפרדה בין השירים לסיפורים. בכך אפשר לז'אנרים לקבל ישויות נפרדות העומדות בפני עצמן. כך נמצא את האירועים והמעברים מעולם ערכי אחד,עושים דרכם אל עולם ערכי אחר כשסגנונות כתיבתו של יוסף כהן אלרן בולטת במטבעות לשון אופייניים לו.

המשורר אריה מארק שהוא גם אמן רב-תחומי – שחקן, מחזאי ובמאי, ידוע גם כמייסד ומנהל תיאטרון "פרגוד" בירושלים, רקם את שיריו הליריים המעודנים והבשלים לאורך שנות פעילות רבת שנים ועבודות עם ז'אנרים תרבותיים שהועלו בתיאטרון שייסד, ונוצקו בחברה הירושלמית כאבן פינה. הספר מהווה שלמות רוחנית בתוכו מתקיימים זה לצד זה יצרי הגוף ויצרי הנפש. המימד המרכזי שתופס את עיקרו של הספר, דן בשואה ומקיף את עולם הרגש של המשורר.

"בחדר הסגור, המואר והריק" - הדימויים בספר מלאים בצלליות של משאות אשר מונעות בין אור וצל. כשהאור צלול, ואינו נוטה לטשטוש, אז שומעים את צלילי 'הקולות' אשר מפכפכים ובאים להיטיב עם הטבע, ובד בבד מזרימים אנרגיות באדם. כך שהיחס בין הטבע לאדם, מקבל מימד שווה ומאוזן.

עידן הזהב של יהודי מצרים עקירה ותקומה בישראל - תיעוד סיפור עקירת קהילות יהודי מצרים במחצית המאה ה-20 - החלום, השבר, החזון וההגשמה. מאחורי כל רעיון מסתתר אדם שהגה אותו. מאחורי הפרויקט הענק הזה שראה אור לאחרונה במהדורה מהודרת ואיכותית, ספונים ופועלים נפשות בעלי רגשות עזים בעלי זיכרונות וגעגועים לתקופה חשובה בחייהם שהיתה ואיננה עוד, עומדת ד"ר עדה אהרוני, אשת אשכולות אשר פועלת בתעוזה; במרץ; בתושייה; ובכישרון מנהיגותי נדיר, לבצע כמעט את הבלתי ניתן, ועושה זאת בנחישות ובהתמדה.

בניגוד לספריה הקודמים של המשוררת שושנה בן-עדי (חמישה ספרי שירה ואחד פרוזה) בספרה הנוכחי: "נִיסִיתי לאחז בזמן" (למרות הציטוט שבחרתי ככותרת למאמרי זה) חשתי בשינויים שהתחוללו בכתיבתה הנוכחית. מעין התעוררות ורצון לפלוש אל מחוזות נוספים אשר לא נמצאו כמעט בשירתה הקודמת. החיבור אל 'הזמן' מבחינתה של המשוררת, הוא חיבורו של החומר אל הרוח בראייה מפוכחת ונכונה אשר מהווה ללא ספק כוח קוסמי מחודש. ומכך, הוא מניע את גלגל הזמן ואותנו כולנו להמשיך בדרך.

"מלונייט" / אברהם גלברשטט (הגיגים לשעת חצות – אפוריזמים ופתיתי שירה) (הוצאת "צור אות", ירושלים, 2009)

"מתק האתמול" /הוצאת צ'ריקובר 1980, ת"א (שירה) "נופים במרחב" / הוצאת צ'ריקובר 1982, ת"א (שירה)

מה שנאמר הוא שיהיה/מאת רינה לוינזון ספר שירים הוצאת "בת-קול", ת"א ( תשס"ב – 2002) "לקובעי לאו – להשיבם הן"

"בסערת החושים" – שירים ועצים" מאת: רחל שדה-חן. הוצאה עצמית, ת"א (סיון התשס"ד – מאי 2004) (שירים) "ציפורי מחשבות"

על השיר: "דחלילים" מהספר:"מוצאי חול" / אסתר אייזן " השפעת האמנות על היצירה וההפך "

הזמן קורס ניתך/מאת: חיים ספטי (מחזור השירים: "קיצור תולדות הזמן")  הוצאת כרמל, 2008 "כשיבוא הקץ לפיזיקה התאורטית/נוכל לחזור לשגרת חיינו"

"פתאֹם נפתח צֹהר" /מאת: יונתן גורל (הוצאת טל, ירושלים 1989 )

"הכוכב האמיתי ביותר שאני מכיר – הוא נורת החשמל" "ניצוצות של אגדה" מאת: אברהם גלברשטט‏ (הוצאת "צור-אות", ירושלים 2006) (שירים)

"ביער הכרמל שלי" עדה אהרוני (הוצאת לירית-לחמן – חיפה 1993) "הביט לשמאל, הביט לימין והעדיף להישאר זקוף"

"נשמת הדברים"/ פועה שלו-תורן (הוצאת יבנה, ת"א) תיאור מימדי 'הזמן' בשירה שכאן, מובא בדקדקנות מתמטית הנקייה ממשפטים נדושים.

 "צבעי שיכחה" (שירים) מאת: יהודית מליק-שירן (הוצאת "עקד" 1989 , ת"א) "תערוכת רגשות/של מכחול-שירי"

קמטים/מאת מנחם פאלק (שירים - הוצאה עצמית) "כֻלם חכמים/המציאו את הגלגל"

"בשחר היקיצות"‏ מאת: רחל סיידוף (הוצאת "צור אות", ירושלים - 2007) "והשקט כה מציאותי"

"עץ תפוחים וּזאב"  (שירים)(הוצאת "עקד" תשנ"ד– 1994 , ת"א) מאת ה. חניתה הלוי "זחלתי מתוך הביצה ריקה"

" מבית העם לבנייני האומה" - (הוצאת "סמנה" בע"מ, ירושלים 1987) "עיין ערך דיפלומט" - (הוצאת "סמנה", בע"מ, ירושלים 1989)

"העץ בגן יעקב" (שירה) מאת: נילי בר-עוז-גינגולד (הוצאת "השירה הזאת", ת"א - 2008)

"הֲתִקְרָא לַכִּסוּפִים דְרוֹר,/תָּשִׁיב לַגֶּפֶן עֲנָבִים"

"אמי מציירת" (שירים) מאת: ברכה רוזנפלד (הוצאת "עקד, 2008, תשס"ח) "גַּל-עֵד מְקִימָה מִן הָאֵפֶר"

"חוצן אנכרוניסטי"/יובל רבין שירים 2002 (הוצאת "הקיבוץ המאוחד") "הזמן, מסתבר, גם הוא דבר יחסי"

"קסמו של הגעגוע"/יעקב מירב  (שירים) הוצאת בת-אור, ת"א "עוד צעד"

כתיבה אשר מגיעה ממוטיב 'החיווי', אינה ששה להיפגש עם כתיבה המגיעה ממוטיב 'ההגות'. אלה הן עולמות אשר מנוכרות וזרות אחת לרעותה.

 כיסופים / קלריסה פז שירים (הוצאת ש.י.ר. הדפסות 2009) "בְּבֵית יַלְדוּתִי/בַעֲלִיַּת הַגַּג – שָׁם הִשְׁאַרְתִּי בֻּבּוֹתַי, יְתוֹמוֹת"

"ראש שקט בהומורסקות" ארווין קליין, סופר והומוריסטיקן , על האיש וכתיבתו

"הפה שר ללב, הלב בוכה לשיר" "ערגה בתולית"/ ד"ר עליזה ראובני (הוצאת כרמל, ירושלים)

המשוררת מחוללת מהפכה שלמה בקובץ שלפנינו ומחלקת את תחומי המגדר הנשי, הנע בין 'המציאות' - מחד, לבין המופשט והאי ודאי - מאידך. בספרה הנוכחי, ניכרת גם מילת הקסם: 'נכונות' (שהייתה חסרה עד כה), להקשיב 'לאני' הפנימי. התרחישים באים בעוצמות משתנות. כתיבתה היום מוצאת עצמה יותר 'ממוקדת מבט' (ובוחנת לב וכליות), גם לסדרי ההעדפות, תפנית נורמטיבית. וכמו למצוא איזושהי 'אמת' עובדתית (שלא בלטה כל כך לעיניה עד כה...)

כעיתונאית וככתבת, רואה רות מגד קודם לכל את 'המקום' אליו תחבר עלילה. לאחריו, עליה מוטל לפענח את 'הלמה דווקא מדינה זאת ולא אחרת'. ולבסוף, מגיע הצורך להרכיב את הפאזל. ואולם בדרך, נמצא הרבה מאוד שאלות הדורשות מענה כגון: מה מהות העלילה המחברת בין הדמויות, ומדוע? ומי יהיו הדמויות אשר ישתתפו בעלילה הנרקמת. לצורך כך, בחרה מגד במדינת 'הודו' כמקום היעד (קודם לכן עשתה עליו מחקר מקיף). לצורך התשתית וחיזוקו היא בוחרת בקבוצת נשים שנרשמה לטיול רוחני להודו. "אבודה בהודו" (רומן) רות מגד (הוצאת "חרובית" - 2013 ).

המחברת, יהודית מליק-שירן בחרה הפעם (בניגוד לספרי הילדים הקודמים שלה) להניח את המתודיקה של חוקים ואיסורים בצד, ולרשום ללא חשש את 'שהדמיון והרגש' לצד 'המציאות והיומיום' הכתיבו לה. זהו ספר ילדים בו הדמיון והמציאות מקבלים לגיטימציה וממריאים 'מאיי הנפש' אל הכתב. המחברת, יהודית מליק-שירן בחרה הפעם. הדמויות הללו יכולות למשל להיות זוג הורים (בני אנוש); הם גם יכולים להיות (בעלי חיים); או (חפצים); או ירקות פירות וצמחים - אשר 'הדמיון' מעניק להם תכונות אנוש. ובכל אלה בערבוביה מנצחים: 'דעות קדומות', 'מנהגים ומסורת', 'פולקלור ודת', לאום וכו'.

"בָּעֲשָׂבִים שֶׁלְּרַגְלֵינוּ הַכֹּל נִלְחַשׁ" (ע' 26), עיון בספר שיריה החדש של אביבית לוי"פנים באבן", הוצאת ספרי עיתון 77 , 2013 - תשע"ג. בקובץ שלפנינו מעלה היוצרת בשלושה פרקים כואבים את דגל 'ההכחשה' הלאומי של העם היהודי בנושא קיומו המהוסס על אדמת מולדתו. הפרק הראשון דן על הרצון להושיט יד לשלום לשכן. בעוד השכן מגלה חוסר היענות מוחלטת (ע' 7): ..."יָדִי מִן הַחַלוֹנוֹת מוֹשִׁיטָה/נוֹשֵׂאת שָׁלוֹם לְעוֹבְרֵי אֹרַח"...//..."אֲבָל יָדִי הַמּוּשֶׁטֶת לְעוֹלָם אֵינֶנָּה נִלְקַחַת".

למרות שהספר נושא את השם: "סקיצות לתמונה בלתי שלמה", בתום קריאת השירים, 'הסקיצות' כבר לא נראות תלושות אחת מרעותה והן מוצאות מכנה משותף ביניהן עד ליצירת תמונה מעודנת ושלמה. ישנה נחרצות לרדת לעובי הקורה של 'צפונות הנפש'. לשם יישומו של הצורך הזה, ההסתגרות בפני העולם היא בלתי נמנעת וחייבת להיות טוטאלית. הספר הוא פנינה שנעים להתבונן בה, להקשיב לה, לאמוד את ערכה האמיתי, ולקרוא בין השורות גם את מה שלא נכתב. ובכך, לגמול לו בקרדיט מלא.

"לאחר כל שיר אתנחתא קלה" שלמה דוד "כִּלְבָבִי" שירים (הוצאת "קישון", חיפה)

מאמרים וטקסטים בסוגות ספרותיות הכוללות גם עדויות מפי חברים קרובים, ובני משפחה מובאים על-ידי החוקר והמשורר ד"ר דן אלבו בספר האנתולוגיה הביוגרפית על חייה ומותה הטראגי של המשוררת הירושלמית מירי בן-שמחון אשר הצליחה להאהיב עוד בחייה הקצרים את שירתה על כולם ועזבה בדאייתה למרחבים האינסופיים.

אידיאלים ופרשנויותקירוב לבבות / ד"ר עדה אהרוני -רומן על יהודי מצרים. הוצאת גוונים – תש"ע – 2010

"לרוץ מלוא רוחב העין" (שירים) מאת: עצמון דניאל יניב "הלב פועם בצבעים – העיניים רואות בשחור לבן"

הסופרת ד"ר אורה עשהאל, פרסמה חמישה ספרי שירה: "כעישון העין", "פנים לרשת"; "מסגרת לדומיה"; "שירי אי אפשר" ו"רצפת הזמן" ספרי עיתון 77 (2006-1996) . כן ערכה והפיקה את "הזכות" ספרו האוטוביוגרפי של אביה אברהם שור, (עמיהוד, 2005) והייתה היוזמת והשותפה לעריכת הרומן: "במידרון" מאת סבתה הגדולה הסופרת נחמה פוחצ'בסקי (ספרי עיתון 77, 2004).

המשוררת: אדלינה קליין, מייסדת בימת הספרות הפומבית: "על חוד העט", ראיינה וערכה אירוע ספרותי לשלוש משוררות בנושאים: מסכות. אהבה.

"בסבך הרוחות" (שירים) מאת: ד"ר עליזה ראובני (הוצאת עיתון 77 – תשס"ח מ- 2008) "לא דין השיחה ברחוב כדין המונולוג בתוכי" (ע' 62)

כתיבת דברי ההגות של א. קם-רון מעשה ידי אומן אשר נשאב בפנימיותו אל מלאכת הקודש, על-מנת להטעימנו מניחוחי היופי שבאדם, שבבריאה, ובעיקר האמונה בבורא

העצבונים שלא הובנו/ פארוק מואסי (שירים) הוצאת אל-שפק, כפר קרע האם אתה באמת מאמין בכלום?

כמעט / מאת: אנדרי פישהוף שירים הוצאת הקיבוץ המאוחד – 2002 "לאהוב את 'החושך' לפחד מ'האור' "

"סוד קיסמך" מאת: עליזה גלר-פורטוגז (שירים) (הוצאת "בת-קול", ת"א - תשס"ה)"אותה אמת שלך –פשוטה וכה מובנת"כאותה 'בובת חרסינה' (המעטרת את שער הספר) השירים בקובץ, שבריריים ועדינים במיוחד.היצירות בנויות

בעקבות האור מאת: נילי אמיר-סגל (שירים, תשס"ז -2007)"כֻלנו פרחים בודדים"ככל שהאדם בכאוס, מרירות ומתח - משקלן אפסי, מול פני האובדן. הגוף, פלא הבורא, מתרחב, מתגבה, ומצטמק - ככל שחולפים השנים.

כל החיים עלי אדמות נוצרו, בשל גרעין המילה "תקוה". כל האהבות. המלחמות. השלום. הבוהו ווהו. תיבת נֹח. הטבע. הנוף. הסביבה. הפרנסה. החי. הצומח. האדם. האדמה. הים. השמים. כל מילון אבן שושן, נשען על מילת המפתח הזאת. ומה כותבת המשוררת שכאן?! הכל בכל מכל! סיפור החיים. הבריאה. היקום. הארץ.

השיר: "עדיפויות"/מאת: מנחם פאלק (מתוך ספרו: "שבעה ימים של זעם")"מי חי נכון את הרגע"אחת מחברותי אמרה לי פעם "אני אישית מעדיפה להתחבר אל החברים ה

ב"ה"מורה השעות"/ מאת אלישבע גל (שירים בהוצאת: "עקד")"עיטוש שמוכרח לצאת"ב"מורה השעות" אנו פוסעים בזהירות מירבית על פני חפצים דוממים וזכרונות עבר מחיי המשפחה הענפה בה פעילים דמויות האם והאב השבים לְח

"בתנועה מתמדת" עמוס מלר שירים הוצאת ירון גולן, ת"א (תשנ"ג- 1993)

"מרחק וגעגוע" מאת: יונתן גורל (ספר שירים)"כשכבר אמרתי את השירים" (עפ"י השיר מתוך הספר: "מרחק וגעגוע" (ע' 29) )הניתן לומר על משורר כי "מיצה עצמו"?! להערכתי, יוצר אשר מיצה עצמו שוב איננו יוצר!

ב"ה"בואי הרוח" משה פרקש – האיש והרוח מאת: הסופר הרב חיים סבטו"הספר הסופר המספר וגיבורו"בראש חודש שבט (8.1.2008) התקיים בבית הכנסת ע"ש אבי בלום "יד אבי", בקרית היובל, בירושלים אירוע יוצא דופן לרגל צ

המשוררת מובילה את הקורא אל עולמה הפנימי והייחודי השזור בחוטי דמיון עשיר ומגוון באומנויות האהבה.

המשבר אצל שפרה וינשטוק-אשכול, הוא עימות עם מותם של ילדיה. עימות עם המשפחה החרדית (שהשיאו אותה בלי לשאול פיה). עימות עם הסביבה החרדית. עימות עם החברה החילונית (שהיא רוצה לקחת בה חלק כיוצרת). ולבסוף העימות עם עצמה. איך יוצאים מכל זה?!

"הנשים של עשר בבוקר"/מאת שמואל כהן(ספר שירים) הוצאת כרמל, ירושלים – תשס"ו 2006"נתפס על חם, כשהוא שמח סתם"השיר שכותרתו כשם הספר, עשוי להביא את הקוראות לאבד עניין בקובץ טרם קריאתו, שכן שיר בודד זה, ה

המשורר חיים ספטי כתב עשרות סיפורים מסות ומאמרים. יצירותיו זכו להתפרסם במיטב כתבי-העת הידועים בארץ ולראשונה הוא מוציא לאור אוסף משיריו הנבחרים שכתב (בין השנים 1981-2006) אותם קיבץ והביא ב"דו"ח על יתרת הנפש".

"אתה אומר לי שמש" (ספר שירים)(הוצאת "טרקלין" ליד עקד, ת"א.

מפגש עם שיריה של י. מליק-שירן מעצים את הקשר שלה עם אנשים

(שירים, הוצאת ספרי עיתון 77, תשס"ה- 2005)"ילד קושר מפתח על צואר"רוב היוצרים רושמים בנושא ה'בדידות' ובאם נשאף לדייק, הכתיבה הכללית דבקה בפן ה

"כמו ים מסגיר סודו לכונכיהאך גליו לעד עוד ירעישו"... (ע' 54)המשוררת והציירת קלריסה פז צובעת יצירותיה הליריות בפסיפס ערגה שעוגנת בנפשה ושואפת להתחבר מחדש במרחב הזמן האובד.

"לב מלבלב"/מאת דוד שלמה (שירים) (הוצאת מיכאל לחמן בע"מ, תשס"ז)"בית ליבי"בעוד עיני בולשות אחר שורות צפופות ארוכות ומסודרות למהדרין, מוכנות ערוכות ומגוהצות למשעי, להופיע לכבוד שבת המלכה, נמשך מבטי שו

הקורא ימצא 'תאוצה' במקום אחד, ו'האטת הקצב' במקום אחר. ניכר לעין, כי ה'מוטיבים השיריים' משתנים בהתאם ל'הלך הרוח', ובזרימות טבעיות לחלוטין אשר מאתגרות את תוך ופנים הנפש

"פרק זמן שיש בו 'אני'" רצפת הזמן / אורה עשהאל-זילברשטיין (שירים)

"סודות לבנים" מאת דיטה דניאל (ספר פרוזה) הוצאת גל בע"מ - 2003 "בין הפטיש לקולמוס" שער הספר מעוצב בגוף אשה מעורטלת (שהיא הכותבת עצמה) רוכנת אל עץ גדוע כאשר ראשה חבוי בפנימיות הגזע.

גם אם המשוררת יודעת אל נכון כי המציאות אינה תמיד עונה על הצרכים, היא אינה חוששת להפנים רצונה זמן מה. כדי להמציא מאוחר יותר מציאות אחרת שתתאים כמו 'כפפה ליד'. ומלוא הקרדיט לספר המובנה והרגיש הזה למשוררת רינה לוינזון אשר היטיבה להגישו

ב"ה"מחשבותי – אבן ריחים" סקירת ביקורת

"מעץ הדעת לעץ החיים"הספר נארג ביצירות בעלי תוכן וחיות. במטאפורות, נמצא גם הומור וסאטירה, אשר מתחברות אל המציאות כאן ועכשיו. נימות הגעגוע לעבר, מומחשות בהווה ובצורך להישענות צמודה במידת הניתן.

"כוחה של התחלה הנה חזקה כעוצמת התשוקה לסיום"